כ”ק אדמו”ר הזקן:
כ”ק אדמו”ר הזקן: רבקה רומזת על המידות שבכתר. וכשהן נמשכות לחכמה ובינה שבאצילות, אזי נקראות הן בבחינת “ותרד העינה”, שכן הדבר מהווה ירידה עבורן אלא שזה לצורך העליה הנפעלת מכך “ותמלא כדה” - היינו שכתוצאה מכך מתגלים כ”ד ספרים שבתורה…
כ”ד ספרים שבתורה
כ”ק אדמו”ר הזקן: רבקה רומזת על המידות שבכתר. וכשהן נמשכות לחכמה ובינה שבאצילות, אזי נקראות הן בבחינת “ותרד העינה”, שכן הדבר מהווה ירידה עבורן אלא שזה לצורך העליה הנפעלת מכך “ותמלא כדה” - היינו שכתוצאה מכך מתגלים כ”ד ספרים שבתורה…
(תורה אור לפרשת תולדות)
אותיות התורה
כ”ק אדמו”ר האמצעי: ותמלא כדה - כמו ששואבים בכד מן הים הגדול, ששואב מים הצלולים ונקיים המתוקים וטובים, הנבחרים דווקא. ותמלא כדה - אלו אותיות דכ”ד ספרין דאורייתא.
(תורת חיים בראשית ח”א פרשת חיי שרה)
מן המים משיתיהו
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: זהו שנאמר אצל משה רבינו “מן המים משיתיהו”, וכל כ”ד ספרי התורה נקראים כ”ד מהים…
(אור התורה, דרושים לשבועות)
כד”ה על שכמה
כ”ק אדמו”ר מהר”ש: זהו “ותרד העיינה ותמלא כדה ותעל”. וכדה על שכמה, כד”ה הם כ”ד ספרים של התורה.
(תורת שמואל תרמ”א, ד”ה ועשית ציץ, עמוד תסו)
מים החכמה דאצילות
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: נאמר “ותמלא כדה ותעל”, אלו הן כ”ד ספרי התורה, אשר נשאבו מים החכמה דאצילות.
(המשך תער”ב, חלק שלישי, א’שסה)
כד - ספרי הקדש, כדה - כולל ציון חמשת החומשים בפני עצמם
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: המילים “ותמלא כדה ותעל” מורות על התורה כפי שהיא בבחינת חמישה חומשי תורה וכן כפי שהיא בבחינת כ”ד ספרי הקודש כולם, שהם רק בחינת “כד מים” - מים החכמה.
(סה”מ תרצ”ב עמוד רכט)
שם של קפיצת הארץ
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: פירש הבעל שם טוב: “מפסוק ואבוא היום אל העין יצא שם של קפיצת הארץ”.
והנה במה שכתוב “ואבוא היום אל העין” נרמז ענין תורה, כמבואר בזהר “שעין המים” שבסיפור זה רומז למעיין החכמה, מקור התורה, וזהו שכתוב “ותרד העינה”, שירדה לשאוב מי החכמה של תורה, בכדה שעל שכמה … ותמלא כדה - הן כ”ד ספרים דאורייתא.
ונמצא שהפסוק “ואבוא היום אל העין” שייך למקור ענין התורה, שלמעלה מן הטבע, ולכן מפסוק זה יוצא השם של קפיצת הארץ, הנהגה ניסית שלמעלה מן הטבע.
(לקוטי שיחות כרך ל, שיחה ב, עמוד 96)
פתגם בגאולה ומשיח
העבודה והשליחות עכשיו היא: להיות מוכנים בפועל לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!
כמדובר כמה פעמים, נוסף על הנקודה המשותפת בכללות עבודת השליחות של בני–ישראל בכלל, כשלוחיו של הקב”ה, שהיא “אני נבראתי לשמש את קוני”, ובפרט השלוחים של נשיא דורנו - אשר נקודת השליחות הזאת משותפת ושווה בכל הזמנים - מתוסף מזמן לזמן חידוש בשליחות, שליחות מיוחדת, שהיא חודרת את כל ענייני השליחות והיא נעשית ה”שער” שעל–ידו “עולים” כל ענייני השליחות,
על–אחת–כמה–וכמה בנידון–דידן, שזהו חידוש כללי ועיקרי, שאינו רק פרט (או כלל) בשליחות, אלא הוא עיקר וענין כללי ביותר, ועד שהוא הענין הכי כללי בתורה - הכנה לביאת המשיח - שמקיף את כל הנקודות והפרטים של עבודת השליחות.
וכפי שכבר דובר פעמים רבות (ובפרט בחודשים והשבועות האחרונים), שעל–פי הודעת חז”ל שכבר “כלו כל הקיצין”, וההודעה של כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, שכבר עשו תשובה גם–כן, עד שכבר סיימו את כל עניני העבודה (אפילו “לצחצח את הכפתורים”), ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו - הרי העבודה והשליחות עכשיו היא: להיות מוכנים בפועל לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!
מזה מובן, שהמטרה של כינוס השלוחים העולמי הנוכחי מתבטאת בנקודה זו - להתדבר ביחד ולקבל החלטות טובות על מנת לקיימן בפועל, כיצד לבצע את השליחות המיוחדת של הזמן שלנו: קבלת פני משיח צדקנו.
(משיחת ש”פ חיי שרה, כינוס השלוחים, ה’תשנ”ב)