בשביל מה צריכים 9 ערי מקלט בימות המשיח? מדוע חז”ל מספרים לנו אודות הטובה הגשמית

בשביל מה צריכים 9 ערי מקלט בימות המשיח? מדוע חז”ל מספרים לנו אודות הטובה הגשמית בעידן הגאולה? • מאמר עשירי ואחרון בסדרה אודות ענייני הגאולה בשפה פשוטה וקלה.

במאמר הקודם, הסברנו שבימות המשיח, שלוש ערי מקלט חדשות יתווספו בארצות הקיני, קניזי וקדמוני, שיתווספו לשטחה של ארץ ישראל. נשארנו עם השאלה המתבקשת:

בשביל מה אנחנו צריכים בכלל- שלא לדבר על תוספת – ערי מקלט בימי המשיח?

כדי להסביר את השאלה טוב יותר: “ערי מקלט” שימשו למטרה ייחודית. הם היוו מקלט עבור מי שהרג אדם אחר בטעות. כדי להגן על עצמו מפני נקמתו של גואל הדם, היה עליו לברוח לעיר מקלט ולשהות בה עד מותו של הכהן הגדול.

לכאורה, לדבר הזה אין שום מקום בימות המשיח, מכיון ש:

1) אף אחד לא ימות בטעות, שכן לא יהיה מוות בימי המשיח.

2) אף אחד גם לא יהרוג בטעות. הסיבה שאנו יכולים כיום, לחטוא ולעשות עבירות, היא מכיון שכיום יש רע בעולם, שיכול לגרום לנו לעשות עבירות בכוונה או בטעות. בימות המשיח, הרע ייעלם, וממילא לא יהיו עבירות בימים אלו, לא בכוונה וגם לא בטעות.

ולמרות זאת, אנו מוצאים כי בימות המשיח יתווספו שלוש ערי מקלט. בשביל אנחנו צריכים אותם?! ויתר על כן, הוספת ערים אלו היא חלק ממצווה בתורה, כפי שכותב הרמב”ם¹:

אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה’ אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו’ ומעולם לא היה דבר זה. ולא צוה הקב”ה לתוהו.²

פרשנים רבים³ מסבירים כי למעשה מצווה זו היא מעבר להבנה. אנחנו נקיים אותה בדיוק כפי שאנו מקיימים את כל המצוות שאיננו מבינים.

הרבי מלך המשיח⁴ נותן הסבר על פי השקפתו של הרמב”ם. הרמב”ם סובר, כי בתחילת ימות המשיח – הטבע לא ישתנה ומוות יוכל לקרות. עם זאת, אף אחד לא יחטא ויהרוג אחרים בטעות.

מכיון שלא ניתן לומר כי ערי המקלט ישמשו עבור אלו אשר ירצחו בשגגה בימות המשיח, כי לא יהיה רצח, למה ישמשו ערי המקלט אם כך? ערי מקלט ישמשו למי שרצח אדם אחר שלא בכוונה בזמן הגלות. הוא יצטרך לרוץ לעיר מקלט.

פירוש זה מסתדר היטב עם קו ההשקפה של הרמב”ם, כי תחיית המתים תתקיים בשלב מאוחר יותר של ימי המשיח.

אפשר לתהות: אחת הסיבות המרכזיות לבריחה לעיר מקלט, היא מפני החשש מהכעס ותחושת הנקם של קרוב המשפחה של הנפטר, גואל הדם.

לגבי ימות המשיח, כותב הרמב”ם⁵ “ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה. ולא קנאה ותחרות. שהטובה תהיה מושפעת הרבה. וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’ בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם. שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים”: אם כך, מדוע שנהג שהרג בתאונה, ירגיש צורך לרוץ לעיר מקלט?

התשובה היא פשוטה: הסיבה שגואל הדם רודף את הרוצח היא – לא רק מפני שהוא רוצה לנקום, אלא גם – כי הוא מצווה לרדוף אחרי הרוצח. היות וזו מצווה, אין ספק כי זה יימשך בימות המשיח.

מכיון שהזכרנו את ההלכה האמורה ברמב”ם בהלכות מלכים, הרי שגם הנפש הבהמית שלנו מסוקרנת להבין: “שהטובה תהיה מושפעת הרבה. וכל המעדנים מצויין כעפר”.

אלו טובות ומעדנים יהיו בימות המשיח?

בגמרא⁶ נאמר: “אמר רבי חייא בר יוסף: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת [פת אפויה וכתונת פסים, רש”י] שנאמר יהי פסת בר בארץ.

“תנו רבנן: יהי פסת בר בארץ בראש הרים אמרו עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים ושמא תאמר יש צער לקוצרה תלמוד לומר ירעש כלבנון פריו הקב”ה מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו עם חלב כליות חטה אמרו עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול ואל תתמה שהרי שועל קינן בלפת [ניקב בו עד שעשה לידתו בתוכו ואעפ”כ שקלו את המותר ששים ליטרין, רש”י] ושקלוהו ומצאו בו ששים ליטרין בליטרא של צפורי”.

והגמרא שם מסיימת⁷ את מסכת כתובות במילים: “רב חייא בר אשי אמר רב עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם”.

במקום אחר בגמרא⁸ נאמר: “יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר הרה ויולדת יחדיו. . ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום שנאמר ונשא ענף ועשה פרי מה ענף בכל יום אף פרי בכל יום. . ותו יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר יהי פסת בר בארץ”.

מדרשי חז”ל אלו, מובילים אותנו לשאלה הבסיסית הבאה: ימות המשיח, הם זמן רוחני מיוחד בו יעסקו בני האדם בעיקר בידיעת ה’ ובהתעלות רוחנית, כמו שהרמב”ם עצמו כותב שם “ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה’ בלבד. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם. שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים”.

אם כן, מדוע חז”ל מדגישים את התענוגות הגשמיים וההנאות שיהיו בימות המשיח?

התשובה הפשוטה היא כי בדרך זו נוכל לעודד את הציפיה למשיח. אנחנו אנשים עם רצונות טבעיים וגשמיים. אם היינו שומעים שבימות המשיח, אנחנו פשוט נשב כל היום ללמוד ולהתפלל, אנחנו לא מסוגלים ממש לייחל לביאת המשיח. אולם כאשר אנו יודעים כי בימות המשיח יהיו גם תענוגים גשמיים, הרי שזה מעורר בנו את הציפיה לימות המשיח והתקווה לחזות בבואו.

הרבי מלך המשיח⁹ נותן הסבר עמוק יותר. הרבי מסביר, שהקב”ה רוצה שנראה שהתורה והחיים על פי התורה, הם המטרה האמיתית והפנימית של הבריאה. אם השכר על קיום התורה והמצוות יתבטא רק בהיבט הרוחני של חיינו, אם כך – התורה היא לא האמת של הבריאה עצמה, שנשארת מנותקת מהרוחניות של התורה. דווקא כאשר ה’ נותן לנו שכר גשמי על קיום התורה והמצוות, הוא מוכיח כי התורה וקיומה הפיזי, הם באמת עיקר המטרה שבבריאת העולם.

זו הסיבה, שעבורה ישפיע לנו ה’ את כל הטוב הרוחני. אולם אנו, נהיה כמו אדם הרוקד ו’מרחף’ באויר, כשרגליו אינם נוגעות בקרקע. מכיון שהראש שלנו יהיה עסוק בדברים הרבה יותר נעלים, לא נחשוב על הגשמיות והשפע העצום שנמצא בכל פינה.

האם אני יכול לעשות משהו בשביל להביא את הגאולה יותר מהר?

בוודאי! בעל התניא כותב¹⁰: “והנה תכלית השלמות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי, תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות”. אנחנו צריכים להכניס את זה טוב טוב לתודעה שלנו – הבאת המשיח היא פרוייקט שתלוי רק בנו.

כל זה מדגיש עוד פעם מה שנאמר לנו על ידי הרבי מלך המשיח בנבואה, שמשיח מוכן לבוא¹¹, ושהאחריות להבאתו מוטלת על שכם כל אחד ואחת מאיתנו¹².

אנחנו חייבים לשלב את אורח החיים של ימות המשיח בחיי היום יום שלנו. למשל, הרבי מלך המשיח דיבר על מצוות אהבת ישראל¹³ ואמר: “ויש להוסיף ולהדגיש הקשר והשייכות דאהבת ישראל להגאולה העתידה – לא (רק) מפני שביטול הגלות הוא על ידי ביטול סיבת הגלות (שבא על ידי ההיפך דאהבת ישראל), שהרי בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל מ”ב המסעות ב”מדבר העמים”, נמצאים כבר על ירדן יריחו (דרגתו של משיח דמורח ודאין), על סף הגאולה, בודאי שכבר נתתקנה סיבת הגלות,

ולכן ההדגשה דאהבת ישראל היא – בתור טעימה ועד להתחלה דגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות, שמודגשת באחדותם של ישראל, מצד בחינת היחידה (דרגה החמישית) שבכל ישראל בשווה, שהיא ניצוץ מנשמתו של משיח, יחידה הכללית”.

הדבר נכון גם לגבי עשיית מצוות בכלל. הרבי אומר¹⁴ כי בעוד שבעבר, התמקדנו בבניית משכן לה’ – דירה בתחתונים, הרי שכעת אנו צריכים להתמקד בכך שהדירה תהיה דירה נאה עם כלים נאים, שאת זה פועלים באופן כזה שלא רק מקיימים את המצווה ויוצאים ידי חובה, אלא עושים את המצווה באופן נאה – התנאה לפניו במצוות.

ומעבר לכל, עלינו ללמוד ולעודד אחרים ללמוד ענייני גאולה ומשיח. שמענו מהרבי עצמו¹⁵ כי לימוד ענייני גאולה ומשיח הוא הדרך הישרה למהר ולזרז את ביאת המשיח.

כאשר נחיה ברוחה של הגאולה המתקרבת, נרגיל את עצמנו לדרך זו של חשיבה, ואפילו לצורת ההתנהגות של ימות המשיח, נוכל לזרז את ביאת הגאולה בפועל. אנחנו יכולים לעשות את זה, ולהביא את משיח בעתיד הקרוב. הקרוב מאד מאד מאד.

אחרי כל סדרת המאמרים האחרונה, נשארנו עם שאלה אחת, שברגע כתיבת השורות איננה פתורה, ותקוותי, קוראים יקרים, כי כשאתם אוחזים דפי גליון זה, הוא כבר רטוב מהמשקה שנשפך עליו אחרי שהרבי ענה לנו על השאלה הזו:

עד מתי???

                                   

1) הלכות מלכים י”א, ב.

2) לדיון מעמיק וניתוח קטע של זה הרמב”ם, ראה ליקוטי שיחות כרך. ל”ד ע’ 114.

3) ראה למשל מנחת חינוך מצוה תקכ.

4) לקו”ש חכ”ד ע’ 107.

5) שם יב, ה.

6) כתובות קיא:

7) שם קיב:

8) שבת ל:

9) לקו”ש חל”ז ע’ 79.

10) לקוטי אמרים פל”ז.

11) שיחת ש”פ שופטים תנש”א.

12) כח ניסן תנש”א.

13) שיחת ש”פ מטות מסעי תנש”א.

14) שיחת ש”פ יתרו תשנ”ב.

15) שיחת ש”פ תזו”מ תנש”א.