פעילותו של שליח הרבי הרב צבי יוסף (הירשל) רביסקי מקיפה מאות ואלפי יהודים יוצאי ב

פעילותו של שליח הרבי הרב צבי יוסף (הירשל) רביסקי מקיפה מאות ואלפי יהודים יוצאי ברית המועצות בטורונטו שבקנדה. הוא הקים מרכז יהודי גדול אליו נוהרים רבים • מקורביו זוכים לראות הרב מופתים מהרבי, אך הרב רביסקי מעדיף להתעסק עם הפעילות והשיעורים מאשר לספר על מופתים • ובכל זאת, הוא מספק הצצה מרתקת לפעילות, כמו גם לפעילות ייחודית שניהל במחנה העולים לדיספולי שבאיטליה בשנות ה-90 המוקדמות

המוהל סיים את מלאכתו. התינוק נימול והעובר ל’עזרת נשים’. הסנדק ואבי הבן סיימו לברך את המוזמנים הרבים והתיישבו לסעודת מצווה עם הקהל הרב. רבנים, שלוחים ומקורבים הסבו יחד סמוך לשולחנות ערוכים ובזה אחר זה נטלו את רשות הדיבור, בירכו את הזוג המאושר ודיברו בדברי תורה וחסידות.

בשלב מסוים, אחד הנוכחים, ממקורביו של סב הילד, ביקש את רשות הדיבור והודיע שסיפור מיוחד בפיו, סיפור שהוא חווה על בשרו, ‘בדידי הווה עובדא’. באולם השתררה דממה וכולם המתינו למצוא פיו של האיש שהרים כוסית ‘לחיים’ בטרם החל לדבר.

האיש הפליג אחורה בזמן והזכיר לנוכחים הרבים שעדיין לא זיהו זאת על-ידי המבטא הרוסי הכבד, את מקום הולדתו ואת החינוך שקיבל. בסוף שנות המ”מים, כך סיפר, הצליח יחד עם כמה מבני משפחתו לצאת את מסך הברזל הסובייטי והמשפחה כולה שמה את פעמיה לניו יורק.

הוא ואחיו הצעיר עבדו בעבודות מזדמנות וקיוו לבנות לעצמם חיי רווחה חדשים, נטולי דאגות פרנסה.

באחד הימים פגש האיש חבר שהמליץ לו לבקר ב-770, “יש שם רבי גדול”, אמר לו, “ואני מציע לך לראותו ולהתברך מפיו”. למרות שמיודענו לא גדל על ברכי החינוך היהודי הצרוף, דבריו אלו של האיש סקרנו אותו והוא הבטיח לעצמו שאכן יבדוק זאת בעצמו.

בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, לקח ‘פסק זמן’ מעיסוקיו ושם את פעמיו לכיוון בית חיינו. האיש נכנס ל-770 מהדלת האחורית בדיוק בזמן שהרבי סיים את תפילת מנחה ונעמד ראשון בשביל שנפער לפתע בתוך האנשים. חלפו רגעים אחדים והוא יכול היה להביט מקרוב על דמותו הקורנת של הרבי מלך המשיח שצעד במלוא הדרו מרחק פסיעות אחדות ממנו.

הוא הוקסם מן המראה המלכותי והכבוד הרב שרוחשים לו החסידים. מי שקטע את חוט מחשבותיו היה הרבי בעצמו שהסתובב אליו לפתע ואמר לו באנגלית: “Bi-Well ” שמשמעותו: תרגיש טוב.

האיש לא הבין את דברי הרבי, שכן באותם ימים היה בריא ברוחו ובנפשו, ודבריו של הרבי לא היו מובנים לו כלל. אך האווירה ב-770 ודמותו של הרבי נחרתו עמוק בנפשו, וכשעזב את ניו יורק וקבע את מקום מגוריו בטורונטו, התחבר עם אחד משלוחי הרבי מלך המשיח בעיר הרב הירשל רביסקי.

מי שזוכר, לפני כשתיים עשרה שנה השתוללה ברחבי העולם מגפה איומה ונוראה, ‘סארס’ שמה. המגפה החלה בסין שם הוסתרה על-ידי השלטונות, אך לאחר מכן התפרצה והתפשטה בכל רחבי מדינות המזרח הרחוק ותקפה גם כמה ממדינות המערב ובתוכם את קנדה ובייחוד את העיר ‘טורונטו’. היא התגלתה שם בתחילה בקרב אנשי הקהילה הסינית אך מהר מאוד נדבקו ממנה גם כאלף תושבים אחרים. הבהלה הייתה גדולה ולקח זמן רב עד שרשויות הרפואה מיגרו את הוירוס.

חלק ניכר מהנדבקים בנגיף שתסמיניו הן כשל דלקת ריאות חריפה, מצאו את מותם בתוך זמן קצר לאחר שמערכות גופם קרסו. לדאבון לב, בין אותם נדבקים היו יהודים לא מעטים, כמו גם האיש שמספר את סיפורנו ושניים מבני משפחתו, אחיו ואמו שנתבקשו לישיבה של מעלה.

מיודענו שכב בבית הרפואה בטורונטו במשך תקופה מסוימת, מצבו הרפואי החמיר. יום אחד, כששכב על ערש דווי, שמע את הצוות הרפואי שמטפל בו עומד סביב מיטתו והרופאים מביעים תמיהה כיצד האיש שלפניהם עדיין בחיים נוכח התפשטות הנגיף בכל מערכות גופו. את שיחתם שמע כשהוא חש בתחושת ריחוף. פתאום לנגד עיניו צפו ועלו דברי הרבי אליו כעשר שנים קודם לכן. הוא רצה לזעוק לעבר הרופאים, ‘יש סיבה למה אני חי! הרבי מליובאוויטש בירך אותי שאני יהיה בריא’.

מאותה חוויה חלפו כמה ימים, ובדרך ניסית הנגיף מוגר מגופו והוא התאושש וחזר לתפקוד מלא כאילו לא חווה אירוע רפואי דרמטי. חייו השתנו מאז לבלי הכר, והוא החל להשתתף בשיעורי תורה והתחזקותו במצוות העצימה.

הנוכחים הרבים בברית, בניהם כאלה שכבר חוו ושמעו סיפורי מופת מופלאים שהתחוללו בזכות ברכותיו של הרבי, עמדו פעורי פה נוכח המופת המרטיט הזה. בין אותם משתתפים ישב גם שליח הרבי ורבו של האיש, הרב הירשל רביסקי שהנימול במסיבת הברית היה נכדו.

 

אהבת ישראל של הרב רביסקי

את הסיפור הנזכר שמענו כאשר באנו לערוך כתבה על פעילותו הגדולה והוותיקה של שליח הרבי מה”מ בטורונטו הרב הירשל רביסקי. סיפורים מפעימים כאלה  מתרחשים אצלו לרוב, אך אם תשאלו אותו, הוא כלל לא עושה מזה עניין; לדידו המהות של חסידות וחסיד אינם סיפורי מופת שמימיים, אלא לימוד חסידות והליכה בדרכי החסידות והנהגות חסידיות.

כשהגענו לטורונטו מצאנו עיר מלאה בשלוחי הרבי ובבתי חב”ד תוססים ומלאי פעילות. בתוך כל הפסיפס הרחב של הפעילות, בולטת פעילותו של הרב רביסקי והמוסדות השונים שייסד מאז החל לפעול בעיר בשנת תש”נ בשליחותו הישירה של הרבי מלך המשיח.

במסגרת ‘מעון נועם’, שמו של בית חב”ד הראשון שייסד, פועלים כיום חמשה שלוחים המפעילים שלושה בתי כנסת, חדר וישיבה קטנה בה מתחנכים ילדי המקורבים לצד יהודים אחרים בני העיר המבקשים לקבל חינוך יהודי אוטנטי על ‘טהרת הקודש’.

“הרב רביסקי ידוע כאיש של אנשים ובזה טמון סוד הצלחתו”, יאמרו לנו מקורביו שאהבתם אליו היא אהבה של ילדים לאבא הביולוגי שלהם. מול המוסדות הרבים שמנהל הוא יודע בראש ובראשונה לנהל שיחות ‘אחד על אחד’ עם מקורבים ולהקרין הרבה מאוד אהבת ישראל בפעילותו.

את העבודה הקשה הוא לא מותיר לאחרים לעשות, וסדר יומו צפוף ועמוס לעייפה בפעילויות של הפצת המעיינות. הוא הופך את מקורביו לחסידים ולאנשי מעשה. בסדר יומו הוא מקדיש רבות לשיעורים בחסידות ובנגלה, לעריכת התוועדויות חסידיות. הוא מעורב בכל פעילות גם אם זו מיועדת לצעירי הצאן. לעיתים תמצאו אותו מסדר את שולחנות ההתוועדות בטרם יבואו המתוועדים ואף רוכש את ה’פארבייבסן’ בעצמו.  

טורונטו היא עיר מגוונת להפליא ובה מתגוררים למעלה משתים וחצי מיליון תושבים, בתוכם יהודים רבים. על פי הערכות, בעיר עצמה מתגוררים כעשרת אלפים יהודים שהיגרו אליה ממדינות הגוש הסובייטי ועוד עשרות אלפי יהודים נוספים.

בשנים הראשונות לאחר ששערי ברית המועצות נפתחו, הגיעו לקנדה עשרות אלפי מהגרים מרוסיה. באותן שנים פעילותו של הרב רביסקי ועוזריו התמקדה בעיקר עם היהודים הללו, אך בשנים האחרונות פוקדים את סניפי הפעילות של ‘מעון נועם’ יותר ויותר ישראלים לשעבר, יהודים מקומיים ואף כאלה שהגיעו ממדינות אירופה וממדינות דרום אמריקה.

 

הסבא נבהל מעיסוקו של הנכד

הרב רביסקי נולד במוסקבה לתוך קהילה חסידית מחתרתית בימים שבהם רדפו השלטונות אחר כל סממן יהודי. אביו שימש כמהנדס ואמו הייתה עקרת בית שהשתכרה ממקצוע התפירה.

“למדתי רבות מסבי הרב ישראל כהונסון. אני זוכר שהיו התוועדויות ושיעורים, אך הכול היה בהיחבא וללא פירסום”, הוא מספר. “בדרך כלל בהתוועדויות סבי היה מראשי הדוברים. היו שם חסידים נוספים  כמו הרב מאיר שור, הרב שניאור פינסקי, הרב יהודה קולשער, הרב משה קצנלבויגן. למרות היותי ילד, למדתי מכל אחד מהם רבות. הם מסרו את נפשם כפשוטו על התורה ומצוותיה”.

במשך כמה שנים ניסתה משפחת רביסקי לצאת מעמק הבכא הסובייטי, אך פעם אחר פעם קיבלו מכתבי סירוב ממשרד ההגירה. “הוריו של אבי, סבי וסבתי, הצליחו לצאת בשנת תשכ”ו ומיד עם צאתם ביקרו ב-770 וביקשו ברכה שנצליח אף אנו לצאת. הרבי בירך, ואכן בשנת תשל”א קיבלנו את האישור המיוחל. יצאנו מרוסיה מיד, גם בלי לארוז חפצים, בטרם יהיה מישהו מהפקידים שיתחרט”.

משפחת רביסקי התיישבה בנחלת הר חב”ד, והילד הירשל נשלח ללמוד בתלמוד תורה בכפר חב”ד. “חצי יום למדנו מקצועות קודש וחצי יום מקצועות חול. המורה שלנו היה הרב בן ציון ליפסקר ע”ה, הבין מיד שאין לי יותר מדי מה לעשות בכיתה בזמן לימודי החול לאחר שכבר למדתי תכנים אלו ברוסיה, ולכן מצאתי לעצמי ‘סידור’; כשהסתיימו לימודי הקודש, יצאתי עם בן דודי משה שייקביץ ללולים של הרב יחזקאל שפרינגר וטיפלנו בתרנגולות הודו, האכלנו אותם וניקינו את הלולים”.

הסב הרב ישראל כהונסון ששמע שנכדו מתעסק עם גידול תרנגולות הודו, התעצב מאוד, וכשהגיע ל-770 ונכנס ליחידות, שאל את הרבי האם כדאי לשלוח את הנכד לישיבת ‘תומכי תמימים’ בברינוא, הרבי כפל פעמיים את תשובתו שהדבר נכון מאוד. “מהר מאוד היו מי שהשיגו לי את המימון הנדרש ועליתי על טיסה לצרפת. שש שנים למדתי בישיבה, שש שנים של עונג רוחני וחסידי צרוף מול סוללה של משפיעים ורבנים גדולים, ביניהם ייזכר לטוב המשפיע האגדי הרב ניסן נמנוב.

בשנת תשל”ז טס הירשל ל-770 כדי ללמוד במחיצת הרבי. שם, בשכונת המלך מצא את שידוכו, הקים משפחה, נשאר להתגורר בקראון הייטס ונכנס ללמוד בכולל אברכים שעל-יד המזכירות.      

 

שליחות במחנה המעבר האיטלקי

“עוד בשנים קודם היציאה לשליחות זכינו להתעסק ב’מבצעים’. שנתיים קודם לכן סבבנו כמה בחורים צעירים, הרב משה לוין, הרב מענדל אוקינוב והרב ירחמיאל בנימינסון ואנכי ברחבי ארצות הברית עם טנק המבצעים. כאשר שמעתי מהרבי שיחה המעודדת ‘לצאת מן התיבה’, נפלה אצלנו ההחלטה שלא להתעכב עוד ולצאת מיד לשליחות. בפני היו כמה הצעות שליחות, ואחת ההצעות הייתה מאיטליה, שם, בעיר לדיספולי, הייתה תחנת מעבר של עולים שהגיעו מרוסיה בדרכם לארצות המערב. יהודים רבים שיצאו ממדינות ברית המועצות התיישבו בעיר הזו. השלוחים באיטליה חשבו שאני יכול להיות מתאים לשליחות בעיר הזו”.

תשובת הרבי הייתה קצרה: “קדימה לאיטליה”. בטרם עלה הזוג הצעיר על טיסה, סודרה להם על-ידי המזכירות יחידות פרטית.

“במהלך היחידות הרבי בירך אותנו שנצליח להפיץ את המעיינות חוצה, ואז הוסיף דבר מה מעניין שמלווה אותי עד עצם היום הזה. הרבי אמר שעלי להפיץ המעיינות ‘החל מהעניינים הכי עמוקים בחסידות’. דבריו של הרבי הפליאו אותי מאוד, הרי זה הפך ההיגיון ללמוד המשך תער”ב או מאמרים מסובכים עם מישהו שלא שמע אפילו על כשרות או על תפילין, אך לאחר עשרות ומאות יהודים שקירבתי, אי אפשר שלא להתפעם לראות שאכן לדברי חסידות עמוקים יש השפעה וזה מה שמשנה אותם”.

בית חב”ד החדש עבד בשיתוף פעולה עם ארגונים יהודים נוספים כמו ‘הג’וינט’, רשת ‘אורט’ ו’הסוכנות היהודית’ וקצר הצלחות רבות מאוד. בארץ ישראל מסתובבות לא מעט משפחות חסידיות שאת תחילת דרכן לדרך התורה עשו במחיצת הרב הירשל בבית חב”ד.

מי שסייע מאות בידיו של הרב הירשל היה חמי הרה”ח יעקב גאנזבורג, שהי’ גם שוחט עבורנו. וכן הרה”ח שלום דובער פרידמן, שאף דאג למצות בפסח וסוכה וארבעת המינים בחג סוכות. “בחגים ובמועדי ישראל גם הארגונים האחרים היו עושים פעילויות. באחת השנים חשב חמי שמא עלינו לא לסייע בידם, מפני שהם מחזיקים באג’נדות שונות משלנו. כתבנו על כך רבי ושאלנו מה לעשות? הרבי ענה: ‘עניין הפצת המעיינות וחיזוק חומות היהדות שייכים לכל אחד ואחד ולא רק לחסידי חב”ד’”.

אנחנו עומדים לפני חג הפסח, והרב רביסקי נזכר היטב באותם פסחים שהיה מארגן. יהודים רבים התגוררו במחנה המעבר, ועריכת סדר פסח אחד לא היה מספיק, מה גם שהיה חשש שחלק מהיהודים לא יסכימו לצעוד ממקומות רחוקים, או שיעשו זאת באמצעות כלי תחבורה. “מדי שנה בשנה היינו שוכרים כמה מסעדות ברחבי העיר ומקיימים בהם סדרי פסח כהלכתו”.

עשר שנים שהתה משפחת רביסקי בשליחות בעיירה, עד שכבר לא נותרו בה יהודים לאחר שניתן היה לטוס ישירות מרוסיה למדינות המערב. לקראת סוף השליחות זכה לקבל תשובה מיוחדת מהרבי, והדברים הללו מהדהדים אצלו עד עצם היום הזה. “היה זה לאחר ששלחתי דו”ח שגרתי על הפעילות, וזכיתי למענה חריף, הרבי כתב כך: ‘מוכרח שאנ”ש שיחי’ יתדברו ויתאחדו און אן פשט’לאך. ובמקום ספק כפסק דין רבני אנ”ש וגם כן בלי פשט’לאך. אזכיר על הציון’.

 

האיש התעקש שלוש פעמים עם הרבי

בשנת תש”נ יצאה משפחת  רביסקי לשליחות בטורונטו, שם התיישבו גם רבים מהמקורבים שלהם מאיטליה שבחרו להתגורר בקנדה. לאחר חצי שנה חשבו בני הזוג לעקור משם, לאחר חיכוכים עם השליח המקומי, אך כשאביו של הרב רביסקי עבד ליד הרבי במעמד חלוקת דולרים, הרבי אמר לו “הרי בנך עושה דברים טובים בטורונטו ומה ההיגיון לעזוב את היהודים כאן ולברוח לארץ הקודש? עליו להמשיך את שליחותו בטורונטו”. מענה יותר ברור מזה לא היה צריך, ומאז משפחת רביסקי פועלת במרץ בקרב יהודי טורונטו”.

למרות הקשיים בתקופת הבראשית, השקיע הרב רביסקי מאמצים רבים בפעילות. תחילה התקיימו בעיקר שיעורים בבתים של מקורבים, שבתונים וערבים חסידיים, זאת לצד הפעילות השגרתית של בית חב”ד, עד שכמה מהמקורבים החליטו שישנם מספיק חברים בקהילה שיכולים לסייע בהקמת בית כנסת קהילתי.

המקום החדש נקרא ‘מעון נועם’, והפעילות קיבלה תנופה רצינית בהקיפה ציבורים רחבים שהגיעו לתפילות ולשיעורים.

אחד הנדבכים החשובים בפעילות במעון נועם, זה החיבור בין המקורבים לבין תורת החסידות והרבי מלך המשיח. הסיפור הבא יעיד על כך יותר מכל דבר אחר.

“היה אצלנו מקורב שהיה  נשוי עם גויה, הוא הגיע איתה כך מרוסיה, שם אף אחד לא חינך אותו שיש בעיה בזה. הוא נחשף לעובדה זו רק כאשר החל לפקוד את השיעורים אצלנו והפך להיות חלק מהקהילה. נסעתי איתו יחד לרבי, הוא רצה לדבר ישירות עם הרבי ועמדנו בתור כשהוא עמד לפני ואני אחריו. ידעתי שהוא רוצה לעלות את מצוקתו בפני הרבי, ועשיתי הכול כדי שיקבל את הזמן שלו. עמדתי אפוא כמו מגן עבורו שלא יידחף החוצה.  

“הוא עמד בפני הרבי, הציג את עצמו וסיפר שהוא נשוי עם לא-יהודיה ושאל מה לעשות? האם לגייר אותה או לעזוב אותה. עוד קודם לכן אמר לי: מה שהרבי יגיד כך אעשה. הרבי ענה לו שישאל רב מורה הוראה מה לעשות, אך הוא התעקש, ובמשך שלוש פעמים הרבי ענה לו שאינו רב ויפנה לרב. כשהרבי ראה  שהאיש עומד בעקשנותו, השיב לו הרבי שנישואין בין יהודי לגויה הם אסון גם ליהודי וגם לגויה. הרבי בירך אותו והוא יצא מ-770. כבר בימים הקרובים עזב את הגויה, לימים הוא התקרב מאוד והפך לבעל תשובה אמתי”.

בטורונטו המושג של ‘מופתים מתגלגלים מתחת לשולחנות ואין איש מתאמץ להרימם’, מקבל ממד מוחשי יותר. מי שמכיר את הרב רביסקי יודע שהוא יהודי של עשייה. כשאנחנו שואלים אותו על מופתים ששמענו במסגרת פעילותו, הוא לא מתרשם, שכן סיפורים רבים מסתובבים ב’מעון נועם’ לעשרות, וכמעט כל מקורב נושא עמו סיפור מעניין.

יש מקורבים שהם עצמם הפכו להיות שלוחים, כל אחד בסביבתו. כך למשל אותה יהודיה שחיה בזכות נס ומופת, הביאה לשיעור את אחייניתה שהייתה נשואה זה חמש שנים ללא ילדים, ולאחר שהחלה להשתתף בקביעות בשיעורים נולד לה בנה הראשון.

 

סוד ההצלחה הוא לימוד

במשך השנים פתח הרב רביסקי מוסדות חינוך על ‘טהרת הקודש’ לצד הפעילות הרבה של בית חב”ד. הוא שכר מבנה נוסף בבניין בו ממוקם בית חב”ד, ומפעיל בו חדר לילדי המקורבים בעיקר, וכן מסגרת של ישיבה קטנה, ‘אחי התמימים’, שם מתחנכים כעשרים תלמידים.

“יש בטורונטו מספיק מוסדות חינוך יהודיים, אך המיוחדות שלנו היא שכל הלימודים נעשים על טהרת הקודש בשפת האידיש, בדרך לימוד מיוחדת על ברכיה חונכנו וגדלנו עוד ברוסיה. כשאנחנו מלמדים גמרא עם רש”י, אנחנו נדייק בכל תג ומילה. כשאנחנו נלמד חומש, לא נדלג על אף נושא ונתרגם מילה במילה מהחומש ונסביר אותה.

“בתורה יש לכל מילה ולכל אות משמעות רבה. בשיחותיו הקדושות מתעכב הרבי אפילו על ניקוד ואיות המילים, וזו השיטה שלנו. היא חשובה מפני שתלמיד מתחנך שהתורה היא אמת לאמיתה, הוא גדל על זה שבתורה ומצוות אין ‘לעגל פינות’ או לעשות חצאי מצוות, וכל דבר חשוב”.

•      לאחרונה מתפרסמים מחקרים שמצביעים על חמישים אחוזי התבוללות ויותר, במדינות ארצות הברית וקנדה. מה אתם עושים כדי לבער את הנגע הזה?

“לומדים ומלמדים. זה הסוד. יהודי שלומד תורה ומקיים מצוות הוא יהודי שלא יחשוב על התבוללות; זו העבודה שלנו לקרב יהודים. אנחנו משקיעים הרבה בשיעורים לבאר את ההבדל התהומי בין יהודי למי שאינו יהודי, יהודים שלומדים על גדולתה של הנשמה היהודית, על התורה ועל המצוות, הרי בדרך ממילא הם מבינים שהבדילנו מבין האומות. דרך הלימוד הרגש הזה מגיע לא רק בדרך ‘מקיף’ אלא בדרך ‘פנימי’”.

•      אתם עובדים בעיקר עם יהודים מעולי ברית המועצות לשעבר. מהו סוד ההצלחה בעבודה איתם?

“אנחנו חייבים להרגיל את עצמנו לדבר אמת. אם מקורב שעומד מולך מרגיש שיש לך פניות או אינטרס אישי בפעילות שלך איתו, ואתה לא אומר אמת, זה לא יעבוד. הדבר אמור על כל יהודי וכל אדם, ולא רק על יהודים שהגיעו מרוסיה.

“אנחנו חייבים ללכת בקו שהנחו אותנו בו רבותינו ולהיות צמודים להוראות של הרבי. יש אמנם לפעמים נסיונות, אבל אנו שלוחים של הרבי, ולבסוף רואים ששלוחים שהולכים בדרכו של הרבי באמת, הם קוצרים הכי הרבה הצלחות”.

•      הרבי מדבר על פירסום בשורת הגאולה והכנת העולם לקראת משיח צדקנו.  איך אתם מיישמים זאת בפעילות?

“בתחילת שנות הנוני”ם, כאשר הרבי דיבר חזק על נושא של ‘משיח’, נכנסו אלינו כמה בחורים ליטאיים מלייקווד שהיו מגיעים ללמוד בטורונטו. הם התעניינו מה יש לנו להגיד על הפרסומים שהרבי הוא מלך המשיח. שאלתי אותם ‘האם אתם רוצים לשמוע אמת או לנהל דין ודברים שלא יוביל לשום מקום?’ הם ביקשו לשמוע את דעתנו האמיתית. אמרתי להם אם אנחנו מדברים על משיח, אנחנו מוכרחים לפתוח את ההלכות שדנות בנושא – ‘הלכות מלכים’ בספר היד החזקה של הרמב”ם.

“כמו שאמרתי קודם, אני חושב שאם אנשים רוצים לדעת וללמוד באמת, צריך רק לפתוח את הספרים וללמוד את הנושא, ואזי כל השאלות והתמיהות יורדות מאיליהן. אינני רואה שום טעם בלהתווכח. יש לי חתנים מכל הקצוות של ליובאוויטש, כאלה הנקראים משיחיסטים וכאלה שאינם כאלה, ואני גאה ושמח בכולם. צריכים לחיות את הדברים כפשוטם ולצפות לגאולה האמיתית והשלמיה”.

 

מסגרת:

הפעילות המבורכת בקרב הנשים

אחת הפעילות הנמרצות של בית חב”ד היא הגב’ הינה גולדשטיין. בין שלל פעילויותיה הרבות בקרב הנשים, היא אחראית על פעילות שבועית במהלכה מתאספות נשים רבות, אופות חלות ומקיימות מצוות הפרשת חלה. תוך כדי אפיית החלות הן שומעות ממנה סיפור חסידי ומסר שבועי מפרשת השבוע לאור תורת החסידות. “שבע שנים שאני מנהלת את הפרויקט הזה”, היא אומרת בהתרגשות רבה.

אל שיעור זה מגיעות עשרות רבות של נשים לא דתיות, וחברה מביאה חברה. במהלך השנים היו עשרות רבות של נשים שקיבלו על עצמן החלטות טובות בשמירת שבת, הדלקת נרות, טהרת המשפחה. ההתחזקות מגיעה בעיקר לאחר שמתחולל נס עם אחת ממשתתפות השיעור. לא מעט נשים חזרו בתשובה וחלקן הפכו את ביתן לבית חסידי.

“שבוע אחד הגיע אלינו אישה ופניה עצובות. ‘מה קרה?’” שאלתי אותה, והיא אמרה לי: ‘בורא עולם נתן לי רק שני בנים, ושניהם מאכזבים אותי ואני לא יודעת מה לעשות. בן אחד אומר שהוא לעולם לא יינשא עם בחורה יהודיה מפני שהוא מתחבר יותר לאופי של הגויות. והשני הדרדר בשבועות האחרונים לחומרים מסוכנים, ובעקבות זאת החליט להתגייס לצבא הקנדי ולצאת לשירות באפגניסטן. היא הוסיפה ושאלה אם אני בטוחה שבורא עולם ייענה לתפילותיה ויגרום לשני בניה לחזור לתלם הישר?! אמרתי לה שאני בטוחה בזה, אלא שיש עוד דבר שהיא יכולה לעשות, וזה לקבל על עצמה החלטות טובות בשמירת תורה ומצוות שיהיו בבחינת כלי מחזיק ברכה. במהלך טקס הפרשת חלה היא הזכירה גם את שני בניה וכולן ענו ‘אמן’.

“לא ראיתי אותה במשך כמה חודשים. יום אחד נכנסה אישה עם חצאית וכיסוי ראש, פניה עדינות והיא מבקשת לשוחח איתי. ‘את מכירה אותי?’ שאלה והודיתי שלא, ואז סיפרה שהיא אותה אישה מלפני חודשים שביקשה ברכה לשני בניה. הייתי מופתעת. מסתבר שהיא חוללה שינוי גדול בעצמה ובביתה, ואף בעלה שותף לתהליך והחל לפקוד את בית הכנסת מדי יום, ואף החל להקפיד להניח תפילין. היא הפכה את ביתה לבית של תורה ומצוות.

“ומה שקרה עם שני בניה, הוא לא פחות ממדהים. הבן הבכור החליט שהוא נוסע לבקר בני משפחה בארץ ישראל, והכיר שם צעירה יהודיה. החתונה התקיימה בארץ ישראל ולאחר מכן חזרו השניים להתגורר על יד ההורים בטורונטו. הכלה הצעירה הצטרפה אל חמותה לשיעורים ולפעילויות שלנו, ובתוך זמן קצר התקרבה מאוד וחזרה בתשובה אף היא כשהיא סוחפת אחריה את בעלה. השניים הקימו בית חסידי לתפארת, וחובקים כעת שלושה ילדים ומצפים לילד נוסף.

“הבן השני שרצה להתגייס לצבא הקנדי, שלח בקשה אך נענה בסירוב. הצבא שלח לו מכתב שמכסת החיילים מלאה ואין לו צורך בגיוסם של חיילים נוספים. הסירוב הזה היה משמים, מכיוון שהוא נתן לו ‘ניעור’ רציני והוא החליט ללמוד מקצוע. בהכוונת אמו החל לפקוד בערבים את הישיבה שייסד הרב הירשל רביסקי, ונטל חלק קבוע בשיעורים עד שהתקרב אף הוא ליהדות והפך לבחור חסידי. בימים אלו עצמו מלמד בישיבה של הרב רביסקי”.

 

מסגרת:

לצד בית חב”ד המרכזי, ישנם עוד מרכזי פעילות שונים. הרב דוד רביסקי, אחיו של הרב הירשל, שהגיע לטורונטו לפני חמש עשרה שנה, משמש כרב בית הכנסת הפתוח בשבתות ובימים טובים, ומקיים שם פעילות חב”דית. הבן הרב לוי יצחק רביסקי ורעייתו  מרת שרה משמשים אף הם כשלוחים ופועלים רבות עם באי בית חב”ד. חתנו הרב אהרון דוד קרל עוסק עם החדר והישיבה שנוסדו בשנים האחרונות.

חתן נוסף, הרב ישראל פרידמן, יצא לפני חמש שנים להכין שכונה נוספת בצפון העיר לקבלת פני משיח – שכונת ‘מייפל’. עם בואם לשכונה קנו בני הזוג אולם המשמש אותם לבית חב”ד. באולם הזה מתקיימות תפילות תמידין כסדרן בכל אחד מימות השבוע ובשבתות המניין גדול יותר.

“אנחנו רואים פירות מבורכים לאחר חמש שנים של עשייה בשכונה”, משתף אותנו הרב פרידמן בתחושותיו. “הרבה יהודים שלא שמרו כשרות או לא הדליקו נרות שבת מתחילים לעשות זאת”.  

 

מסגרת:

מי יממן את סדרי פסח?

במהלך דרכו בשליחות זכה הרב רביסקי לקבל הוראות רבות מהרבי שהנחו לו את הדרך, ועל אחת מהן הוא מוכן לספר.

“אנחנו עומדים לקראת פסח והשלוחים נערכים כעת לסדרים הציבוריים. מדי שנה ישנה התלבטות אצל השלוחים, האם לקחת כסף מהמוזמנים או לעשות זאת בחינם? בשנת תשמ”ט פעלנו עדיין באיטליה וערכנו סדרים לכחמשת אלפים יהודים. מדובר בהוצאה גדולה, והיו שהציעו לנו לקחת מכל משתתף לירה אחת כדי לעזור לנו להתמודד עם ההוצאות העצומות.

” הרב שלום בער פרידמן חשב כל ימיו שהסדרים צריכים להיות בחינם מהחשש שדי שיהיה יהודי אחד שלא יגיע בגלל עניין כספי, וזהו הפסד גדול. כתבנו על העניין לרבי ושאלנו את הצעתו. הרבי ענה שסדרי פסח צריכים להיות בחינם וכך אנו נוהגים עד עצם היום הזה גם בטורונטו. כל הסדרים שאנחנו נקיים יהיו פתוחים בחינם.   

 

ציטוטים:

•      במסגרת ‘מעון נועם’, שמו של בית חב”ד הראשון שייסד, פועלים כיום חמשה שלוחים המפעילים שלושה בתי כנסת, חיידר וישיבה קטנה בה מתחנכים ילדי המקורבים לצד יהודים אחרים בני העיר המבקשים לקבל חינוך יהודי אוטנטי על ‘טהרת הקודש’.

•      מדי שנה ישנה התלבטות אצל השלוחים, האם לקחת כסף מהמוזמנים או לעשות זאת בחינם? בשנת תשמ”ט פעלנו עדיין באיטליה וערכנו סדרים לכחמשת אלפים יהודים. מדובר בהוצאה גדולה, והיו שהציעו לנו לקחת מכל משתתף לירה אחת כדי לעזור לנו להתמודד עם ההוצאות העצומות. חמי הרב שלום בער פרידמן שאל על כך את הרבי.

•      בשנת תש”ן יצאה משפחת  רביסקי לשליחות בטורונטו, שם התיישבו גם רבים מהמקורבים שלהם מאיטליה שבחרו להתגורר בקנדה. לאחר חצי שנה חשבו בני הזוג לעקור משם, אך כשאביו של הרב רביסקי עבד ליד הרבי במעמד חלוקת דולרים, הרבי אמר לו “הרי בנך עושה דברים טובים בטורונטו ומה ההיגיון לעזוב את היהודים כאן ולברוח לארץ הקודש? עליו להמשיך את שליחותו בטורונטו”. מענה יותר ברור מזה לא היה צריך.

•      “לא ראיתי אותה במשך כמה חודשים. יום אחד נכנסה אישה עם חצאית וכיסוי ראש, פניה עדינות והיא מבקשת לשוחח איתי. ‘את מכירה אותי?’ שאלה והודיתי שלא, ואז סיפרה שהיא אותה אישה מלפני חודשים שביקשה ברכה לשני בניה. הייתי מופתעת.

•      בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, לקח ‘פסק זמן’ מעיסוקיו ושם את פעמיו לכיוון בית חיינו. האיש נכנס ל-770 מהדלת האחורית בדיוק בזמן שהרבי סיים את תפילת מנחה ונעמד ראשון בשביל שנפער לפתע בתוך האנשים. חלפו רגעים אחדים והוא יכול היה להביט מקרוב על דמותו הקורנת של הרבי מלך המשיח שצעד במלוא הדרו מרחק פסיעות אחדות ממנו.