מאת: זלמן צרפתי

תחת מטחי אבנים ובקבוקי תבערה, התפרעויות, דקירות ופיגועים על בסיס יומי, פועלים שלוחי הרבי במסירות נפש באחד המקומות המסוכנים בעולם בה מתקיימת פעילות חב”דית * לרגל כינוס השלוחים העולמי ושבת חיי שרה הרב יוסף נחשון משלוחי הרבי בחברון מספק הצצה אל מאחורי הקלעים של פעילות חב”ד בגזרת חברון * על מבצע ‘תפילין לכל חייל’, ההיתקלויות הניסים והנפלאות על הקשר המיוחד עם אברהם אשר חסנו הי”ד ומה זה ‘רץ חב”ד חברון’ * שליחות במסירות נפש

מאת: זלמן צרפתי

“הבוקר, כשנסעתי עם הילדים לתלמוד תורה בביתר עילית”, מספר הרב יוסי נחשון משלוחי הרבי לחברון, “עברנו בצומת בית ענון. ובאמת התפלאתי לראות שם את החיילים בלי ג’יפ. יש שם בית ספר ערבי ענק ממש על הצומת, והחיילים תמיד עומדים שם עם ג’יפ, ככה הם יכולים לעמוד עם הגב לג’יפ כדי שלא יופתעו מאחור, ומלפנים הם שומרים על טווח ביטחון. היום הם עמדו שם בלי ג’יפ.

“כשחזרנו כל הכביש בצומת היה זרוע באבנים, סלעים ובקבוקים היו שם הרבה כוחות והבנו שהייתה כאן דקירה הרגע”.

“אז ירדתם לעשות מבצעים ולעודד את החיילים”… שאלתי המשכתי את המשפט בתמימות.

“השתגעת”? שאל נחשון בטון נוזף, “זה סכנת חיים מוחשית, במקרה כזה אנחנו מאיצים ומנסים לברוח כמה שיותר מהר ממקום הסכנה”.

“כמה שעות אחרי, היינו באזור מערת המכפלה, ושוב היה ניסיון דקירה. תודה לה’, החיילים השתלטו על המחבל ימ”ש טרם הספיק להזיק בחומרה, אז באמת ירדנו הסתובבנו בין החיילים לחזק ולעודד. פה תפילין, שם מילה טובה, כאן חיבוק. בתוך הטירוף שהולך כאן, כל עידוד קטן מחזק את החיילים”, אומר נחשון.

מסירות נפש יומיומית

האינתיפאדה השלישית, גל הטרור או איך שתבחרו לקרוא לטירוף המשתולל ברחובות ארץ הקודש, תוקף בכל פינה בארץ ישראל מבלי להבחין בקו ירוק, אדום, סגול או כל קו דמיוני אחר. הרצחנות הערבית מכה בירושלים, תל אביב–יפו, רעננה, באר–שבע, עפולה חדרה נתניה ואפילו ברמת בית שמש. בכל מקום בו חיים יהודים ושערבים יכולים להסתובב בו חופשי באין מפריע.

אבל גם כשנדמה שהמצב מעט נרגע, בגזרת חברון הוא ממשיך להתחמם. עוד מימי תרפ”ט, ידועים ערביי חברון בשנאתם ליהודים ובאכזריותם וכל האזור ידוע כאחד המעוזים האלימים של החמאס ביהודה ושומרון.

בתוך כל הכאוס הביטחוני והמדיני הזה, פועלים שלוחי הרבי במסירות נפש יומיומית כפשוטו. כל יציאה למבצעים, כל הנחת תפילין או הגשת שתיה לחייל כרוכה בסכנת נפשות של ממש. 

לקראת כינוס השלוחים, ביקשנו להפנות זרקור אל פעילותם של השלוחים בגזרת קרית ארבע וחברון, ולהאיר את הפעילות החיובית שמתרחשת מאחורי התמונות הקשות המשודרות מאחד ממוקדי החיכוך הקשים בארץ ישראל.

הרעיון המקורי היה לערוך כתבה מצולמת על ‘יום בחיי השלוחים בחברון’. ביקשנו להתלוות לרב יוסי נחשון ליום שלם של פעילות בגזרה המדממת ולהביא לקוראים דיווח אותנטי של המראות והקולות בשטח. אבל כשהצעתי את הרעיון לרב נחשון הוא שאל אם אני חי בארץ ישראל. “תגיד לי, איפה אתה חי?” אתה יודע מה הולך כאן? מי שלא מוכרח להיות כאן, לא מגיע לכאן. אנשים לא יוצאים מהבתים למה שלא נחוץ, ואתה רוצה להגיע לכאן עם צלם בשביל כתבה?”

אז אמנם לא יוצאים מהבית למה שלא נחוץ, ומי שלא מוכרח לא מגיע, אבל הפעילות של השלוחים באזור היא גם בהחלט נחוצה ומוכרחה והיא רק מתחזקת בימים אלו. “כל מה שקשור לעניינים פרטיים, מה שלא מוכרח אני משתדל לדחות לימים שקטים יותר”, אומר נחשון, “אבל בפעילות, לא רק שאנחנו לא מפחיתים, אדרבה יש כאן הרבה יותר כוחות, התושבים צריכים יותר חיזוק, ומטבע הדברים יש הרבה יותר עבודה”.

לא מפחדים, נזהרים

עם יד על הלב, אתם לא מפחדים?

מפחדים לא, אבל נזהרים בהחלט. הפחד משתק. אנחנו משתדלים לחשוב טוב, לבטוח בבורא עולם, ובהחלט נזהרים מאוד. אנחנו משתדלים כמה שפחות להיות חשופים. כשאנחנו יוצאים לחיילים אנחנו מתקרבים אליהם עד כמה שאפשר עם הטנק שהוא ממוגן. גם כשאנחנו יורדים מהטנק משתדלים שתמיד יהיה משהו מאחור שלא נהיה מופתעים.

לצערנו, בגל האחרון אנחנו רואים שלא צריך להיות קשור לתשתית ארגונים ולעבור מחנה אימונים כדי לפגוע ביהודים. כל ילד עם סכין מטבח פשוטה יכול חס ושלום לפצוע ולהרוג. ולכן כל ערבי הוא חשוד. אנחנו משתדלים להיזהר עד כמה שאפשר בדרך הטבע והקדוש ברוך הוא עושה את שלו מלמעלה. ברוך ה’ אנחנו רואים כל הזמן ניסים על כל צעד ושעל. לא פעם אנחנו חוטפים אבנים ובקבוקי תבערה. במסגרת השליחות, והביקורים אצל החיילים אנחנו מגיעים גם למקומות שישראלים רגילים לא מגיעים. בחג הסוכות למשל, הגענו לגשר חלחול שזה גשר שמחבר את חברון לחלחול. ישראלים לא עולים על הגשר הזה, אין להם מה לעשות שם. יש שם רק עמדה צבאית. בחול המועד האחרון, היינו עם סוכה ניידת, הערבים היו בטוחים שהתבלבלנו בדרך והתחילו להתקהל, החיילים היו בהלם כשהם הבינו שבאנו במיוחד בשבילם.

לפעילות של בית חב”ד חברון שותפים מספר משפחות של שלוחים הפועלים יחד במסירות נפש ובהרמוניה מיוחדת ומעוררת השתאות. הפעילות מתפרסת על אזור נרחב המשתרע מפאתי קריית ארבע ועד גזרת הר חברון. יום פעילות שיגרתי בבית חב”ד חברון כולל את כל הפעילות של כל בית חב”ד בנוסף לאתגרים המיוחדים של האזור. “אנחנו פועלים בכל האזור”, מסביר הרב נחשון, “והפעילות השוטפת שלנו כוללת שיעורים, ביקורי בית, בדיקות תפילין ומזוזות, הכשרת מטבחים, דוכני תפילין, פעילות לילדים, לנשים, בתי כנסת, התוועדויות, וכל הפעילות העונתית בחגים וזה בנוסף לפעילות עם כוחות הביטחון בכל הגזרה.

כשהרב נחשון מדבר על פעילות עם חיילים, הוא מדבר על נתח מכובד מהפעילות. זה אומר סיורים עם טנק המבצעים הממוגן בכל יום בין עשרות ומאות עמדות של חיילים, ופעילות מיוחדת המותאמת לחיילים החל מ’רץ חב”ד’ וכלה במבצע ‘תפילין לכל חייל’.

רץ חב”ד חברון

אחד הפעולות המיוחדות של חב”ד בחברון היא ‘רץ חב”ד חברון’. הפעילות של רץ חב”ד היא למעשה יוזמה של בית חב”ד במקום. זה סוג של סיירת של בחורים שעוברים מידי יום בין כל הבסיסים, המוצבים, העמדות, המחסומים, בכל מקום שיש חיילים ונותנים להם גשמיות ורוחניות. זה מבצע תפילין בימים, שיחות והתוועדויות בערבים, מזון ושתיה, וגם ערבי חב”ד, ואירועי גיבוש לחיילים באווירה חסידית ושמחה.

בנוסף לפעילות הענפה, מכהן הרב נחשון גם כרב בית הכנסת חב”ד בגבעת ממרה (חרסינה). בתפקידו כרב בית הכנסת נדרש הרב נחשון לחזק את הקהל בזמנים של אסונות ואירועים קשים. “כל פעם שיש התגברות של הטרור, או אסונות, אנשים באים, שואלים, רוצים לדעת מה אומר הרבי על המצב. כמו עכשיו עם אברהם אשר חסנו”.

הירצחו של אברהם חסנו בדם קר הוא המכה הכואבת ביותר של הקריה בגל הטרור האחרון. הוא היה דמות מוכרת בקרית ארבע וחברון, ידיד קרוב של קהילת חב”ד והשלוחים ושכן של משפחת נחשון. “הרצח המזעזע של אברהם היכה את התושבים בהלם. זה לא מקום גדול, ובמיוחד גבעת החרסינה, כולם כאן מכירים את כולם. אשר היה דמות מוכרת. אדם גדול ומרשים, דעתן עם נוכחות מאוד חזקה. אנחנו שכנים והיינו חברים קרובים. לעיתים הוא נהג להתפלל בבית כנסת חב”ד. וגם כשלא, היינו נפגשים אחרי התפילה ומשוחחים. הוא היה איש מיוחד, איש של חסד, של פעילות, הוא יזם כל מיני פעילויות לילדים, בשבת הוא קיים חברת תהילים, והיה מתייעץ איתי הרבה לגבי הפעילויות שלו עם הילדים. אחרי הרצח שלו כולם היו בשוק, הוא היה ממש חלק מהקריה, כולם אהבו אותו”. אומר נחשון.

מעבר לכאב ולטרגדיה על עצם הרצח, נוסף גם העלבון והזעם על מערכת הביטחון שסירבה תחילה להכיר בחסנו כנפגע פעולת איבה. “הם טענו שזו תאונת דרכים”, אומר נחשון, “היו שם צלמים שצילמו הכל אבל הם לא רצו לחשוף את הצילומים שלהם. רק עכשיו, המערכת מתחילה להודות ולדבר על פיגוע דריסה”.

תפילין לכל חייל

אחד הפרויקטים ואולי פרויקט הדגל של חב”ד בחברון בפעילות עם החיילים הוא “תפילין לחייל” במסגרתו חולקו אלפי זוגות תפילין חדשות לחיילים. “כל חייל שחותם שהוא לוקח על עצמו להניח תפילין מידי יום חול, מקבל מאיתנו זוג תפילין חדשות ומהודרות. הרבי ציטט הרבה את מאמר חז”ל על הפסוק ‘וראו כל עמי הארץ את שם ה’ נקרא עליך, ויראו ממך — אלו תפילין שבראש’ ודיבר על התפילין כסגולה להרתעת האויב. וזה הדבר שהכי צריך כאן — הרתעה.

יש המון חיילים שקיבלו על עצמם, ומניחים תפילין מידי בוקר מאז השירות הצבאי שלהם. זה מבצע תפילין ממונף, במקום לבוא פעם בשבוע ולהניח לחייל תפילין, אתה נותן לו זוג והוא ממשיך להניח מידי יום גם כשהוא בחופשה, גם כשעבר לגזרה אחרת וגם הרבה שסיים את השירות הצבאי — התפילין ממשיכות לעבוד”.

תפילין לכל חייל? לא מדובר בסכומים אסטרונומיים? מאיפה הכסף?

אכן, המבצע אינו מהזולים בלשון המעטה אבל ברוך ה’ יהודים טובים מתגייסים כל הזמן לעזור לזה. גם מחו”ל. יהודים שומעים על המבצע ומשתתפים, תאר לך איזו זכות זו שיש לך שותפות יומיומית בהנחת תפילין של חייל כל יום.

כידוע שבת הקרובה, שבת חיי שרה, מוכרזת כ’שבת חברון’. בשבת זו נוהרים אלפי יהודים לעשות את השבת סמוך לאבות הקדושים. בדיוק בשבת זו חל גם כינוס השלוחים. כיצד אתם מתארגנים לקראת שבת חיי שרה? איך אתם מתמודדים עם שני האירועים המקבילים ואיך ההכנות לכינוס השלוחים תחת אש?

אכן, שבת חיי שרה מוכרזת כבר שנים רבות על ידי ועד הישוב היהודי כ’שבת חברון’. בשבת זו נוהרים לעיר אלפי אורחים, משפחות ובני נוער מכל הארץ העושים את השבת בחברון.

ברוב השנים, שבת חברון יוצאת בדיוק בשבת של הכינוס. כך שזה לא חדש. אנחנו מזמינים מראש אורחים, רבנים ומשפיעים שבאים להתוועד ולהרצות במהלך השבת במספר מוקדים. אני אישית טס לרבי כבר השבוע, וחלק מהשלוחים נשארים לשבת, ויטוסו לכינוס רק במוצ”ש.

השנה, בעקבות האירועים, ההכנות לכינוס הן באמת תחת אש, אבל בעיקר בעיצומה של תנופת הפעילות בעקבות המצב. אנחנו מקווים שעד הכינוס ושבת חיי שרה, המצב יירגע ונוכל לטוס לכינוס בלב שקט ורגוע. בעצם, אין שום ספק שכל מה שקורה כאן זה סימני הגאולה, וכולנו כאן בחברון מתפללים ומצפים בזכות ישני חברון ובטוחים שכינוס השלוחים הקרוב ייערך ב–770 בבית המקדש השלישי בירושלים הבנויה.

רוצים משיח עכשיו

ערב כינוס השלוחים, מה המסר שהיית רוצה להעביר בימים אלו לחבריך השלוחים, לעם ישראל?

המסר הוא בראש ובראשונה לבורא עולם לקדוש ברוך הוא. אנחנו כבר ממש מתחננים שיביא כבר את הגאולה. עם ישראל הוא עם קדוש, כולנו בנים של מלך מלכי המלכים. כל שניה שמישהו סובל בגלות זה מיותר. נמאס לנו כבר לראות יהודים, חברים אבלים, אנשים שחרב עליהם עולמם ברגע. נמאס לנו לראות פצועים ולשמוע על עוד ועוד סבל וייסורים. בכל מקום שאנחנו הולכים, עם מי שאנחנו מדברים אנחנו שומעים את הצעקה של עם ישראל שזועק לריבונו של עולם די כבר לגלות הנוראה הזו. מספיק. שלח לנו את המשיח מיד.