בית משיח · עברית
זיכרון להולכים · #927 · 2014-05-22

נחום כהן

קוים לדמותו של חסיד וכהן, שהקדיש את חייו למילוי הוראותיו ומשימותיו של הרבי והיה אבן יסוד בהתפתחות מפת חב”ד בארץ הקודש, מי שעשה ימים ולילות למען שלוחי הרבי בארה”ק, כמו גם למען חסידים ששיא שאיפתם היה לעלות על המטוס ולהגיע לרבי • הרה”ח הרב נחום כהן, מעמודי התווך של צעירי חב”ד במשך שנים רבות, הלך לעולמו

קוים לדמותו של חסיד וכהן, שהקדיש את חייו למילוי הוראותיו ומשימותיו של הרבי והיה אבן יסוד בהתפתחות מפת חב”ד בארץ הקודש, מי שעשה ימים ולילות למען שלוחי הרבי בארה”ק, כמו גם למען חסידים ששיא שאיפתם היה לעלות על המטוס ולהגיע לרבי • הרה”ח הרב נחום כהן, מעמודי התווך של צעירי חב”ד במשך שנים רבות, הלך לעולמו בי”ג אייר לאחר שהזדכך ביסורים במשך שנים ארוכות

הרה”ח ר’ נחום כהן אצל הרבי

איך מבצעים את הוראות הרבי?’ זו היתה המטרה האחת והיחידה שעמדה לנגד עיניו של הרב נחום כהן, אשר במסגרת תפקידיו שכיהן שנים רבות בצעירי חב”ד, היה חלק ממארג הפעילות החב”דית בארץ הקודש”, דברים אלו יוצאים מפיו של  הרב ליפא קורצוויל מנהל בית חב”ד בקרית מלאכי, אשר הכיר מקרוב את הרב נחום כהן שהלך לעולמו בשבוע האחרון, ביום י”ג באייר.

בקול כואב ומרוגש, שב ר’ ליפא לזכרונות משותפים מימים עברו, במונולוג מיוחד ל’בית משיח’:

“ר’ נחום היה מזכיר צעירי חב”ד ולאחר מכן מנהל אגף הסניפים, אך מעולם לא הביט על תפקידים ותחומי פעילות, הוא פשוט חי את ההוראות של הרבי מסביב לשעון ודבריי אלו אינם גוזמא בעלמא, אלא עובדה שהייתה שרירה וקיימת. כאשר היו מגיעות הוראות של הרבי מתוך דברים שנאמרו בהתוועדות או הוראות שהועברו ישירות לר’ ישראל ליבוב יו”ר צעירי חב”ד דאז -  לעתים ההוראות היו מגיעות בשעות שונות ומשונות - ברגע שר’ נחום קיבל את ההוראות, הוא לא הביט בשעון, אלא מיד החל להפעיל את כל מי שאפשר כדי לבצע וליישם את ההוראות של הרבי; אם זה היה ‘מבצע’ חדש או ישן.

“בשל סגנון עבודתו, לעיתים הייתי מקבל ממנו טלפונים ארבע פעמים ביום אחד, וזה יכול היה להיות בשעת בוקר מוקדמת או לאחר חצות הלילה, והכל כדי לקדם את המבצע של הרבי במהירות האפשרית.

“החיים שלו היו סביב הפעילות בצעירי חב”ד; בבוקר הוא נשם את הפעילות בצהרים וגם כשחזר לביתו בערב, ראשו היה טרוד איך לקדם וליישם את הוראותיו של הרבי.

“מי שמתאר לעצמו את מזכיר צעירי חב”ד יושב לו בכורסא נוחה במשרד ממוזג, טועה טעות מרה. ר’ נחום היה חסיד שפעל בכל דבר שנדרש בו ברגע. ולמרות כל עיסוקיו, היה לו זמן גם למבצע ‘אהבת ישראל’. ר’ נחום ניחן בטוב לב יוצא דופן, וכאשר היה צורך, סייע בדרכים שונות ובכל דבר עשה זאת בצורה מושלמת ומוקפדת, גם אם הדבר היה על חשבון זמנו העמוס בלאו הכי”.

 מאריך שנת ה’קבוצה’

ר’ רפאל נחום כהן נולד ביום כ”ב בכסלו תש”ז, בירושלים, לאביו הרב אברהם הערש כהן, מחשובי חסידי חב”ד וראש ישיבת “תורת אמת” ולאמו מרת רבקה מאטיל.  

בצעירותו למד בישיבת “תומכי תמימים” בלוד ובכפר חב”ד ונקשר באופן מיוחד למשפיע הנודע הרב שלמה חיים קסלמן. בשנת תשכ”ו נסע ל’קבוצה’ והיה מהבחורים שפעלו לקבלת אישור רשמי מהצבא בפעם הראשונה. הוא גם היה מאלו שפעלו להאריך את הקבוצה מחצי שנה למשך שנה. בשנת תשכ”ז שב לארץ הקודש והחל לפעול בצעירי חב”ד כפי שיסופר לקמן.

בבוא עת דודים, נשא לאישה את רעייתו מרת לאה רבקה תחי’ ועבר להתגורר בנחלת הר חב”ד.

לאחר שחלפו כמה שנים מנישואיו, וטרם התברכו בילדים, נסעו אל הרבי, לבקש ברכה. הם הגיעו ביום שבו הרבי אמר שיחה לנשים, ולאחריה היה יחידות לנשים בבית הכנסת, במשך כמה שעות.

רעייתו ניגשה לרבי ובקשה ברכה, והרבי בירך והבטיח במילים חמות ונרגשות מאד. גם אחר–כך, כאשר שניהם נכנסו ביחד ליחידות, הוסיף הרבי וברכם. ואכן באותה שנה נפקדו בזרעא חיה וקיימא.

מרחיב את פעילות בתי חב”ד בארץ הקודש

כבר בבחרותו, בשנת תשכ”ו, החל לפעול בצעירי חב”ד בתפקידים שונים, ובמשך שנים רבות שימש כמזכיר צעירי חב”ד. כאשר התחתן, זכה לקבל הוראה מהרבי להשתלב מיד אחר החתונה בעבודת צעירי חב”ד בפעילות קבועה. בין הנושאים שבהם עסק בשנים הראשונות, היתה פעילות במסגרת האגף של אלמנות ויתומי צה”ל, בארגון מערך המבצעים בחג הסוכות ובחג החנוכה בכל רחבי הארץ, עד לחצי האי סיני. 

במסגרת הפעילות בסיני, עסק בתיאום בין כל הגורמים הקשורים למבצעים בחצי האי, במסגרת מבצע זה נסעו בכל פעם מאות חסידים באוטובוסים, ולעיתים במטוסים, ובמשך מספר ימים פעלו בחזית הדרומית. ר’ נחום הוא שהיה מתאם בין האחראים על כך בתוך חב”ד ומחוצה לה. בזכות פעילותו המורכבת, המבצע היה מתנהל בצורה חלקה ואפקטיבית מה שעורר התפעלותם של הפעילים כמו גם של מפקדי הצבא עמם עמד בקשרי תיאום.

לאור פעילותו הרבה, בשנים הבאות מונה לחבר הנהלת צעירי חב”ד בארץ הקודש.

אף פעם לא התבלט. תמיד עשה את כל העבודה בענוה בשקט, בלי לקחת כותרות לעצמו.

לכל מבצע היה מסור ודואג עד לפרטים הכי קטנים, וכמה היה שמח, שבסיום המבצע, יכלו להודיע לרבי שהכל היה בהצלחה, ולגרום נחת רוח.

הסיסמא הפופולארית של תהלוכות ל”ג בעומר בארץ הקודש “יחד כל ילדי ישראל” היא פרי רעיון של ר’ נחום, אשר תוך כדי ישיבה מיוחדת לקראת התהלוכות הראשונות בארץ הקודש בשנת תש”מ, חיבר סיסמא מעניינת שתלווה את התהלוכות. מאז ועד היום, במשך למעלה משלושים שנה, הסיסמא הזו צועדת בראש התהלוכות ומובילה את הרוח התוססת. סיסמא זו זכתה לאישור הרבי, ובשיחת מוצאי ל”ג בעומר תש”מ דיבר הרבי על התהלוכות וציין פעמיים כי הסיסמא שנבחרה לתהלוכות היא: “יחד כל ילדי ישראל”.

בשנת תשמ”ז מונה ר’ נחום למנהל אגף הסניפים שהוקם לאור הוראות הרבי להקים בתי חב”ד רבים ככל האפשר. מאז לא ידע ר’ נחום מנוחה. הוא עשה הכל כדי לקיים את הוראת הרבי. השלוחים היו תמיד בראש מעיניו, והוא היה מתקשר, עוזר, יועץ ועושה ככל יכולתו לעזור לכל שליח חדש.

אברכים צעירים פנו אליו תדיר כדי שיאתר להם עיר שבה יוכלו לפתוח בית חב”ד. ר’ נחום בעצמו היה נוסע עם האברכים הצעירים מעיר למושב, ומעיירה לכפר, כדי למצוא מקום שיהלום את מידותיהם, ואף היה טורח ומסייע להם בתחילת דרכם. הכל נעשה בדרכי נועם, הן במה שקשור ליציאה לשליחות והן בקשרים עם הרשויות המקומיות.

הסיוע והעזרה מצידו המשיכו כל העת. בשנים שבהן היה ממונה על אגף הסניפים, נפתחו עשרות בתי חב”ד חדשים, כשר’ נחום מסייע בעצות ובפעולות מעשיות. באותה תקופה היה נע ונד בכל רחבי הארץ בין בתי חב”ד החדשים, ועשה רבות לפיתוחם וביסוסם.

בדברים שכתב הרב ישראל צבי גליצנשטיין לזכרו, הוא מספר על מסירותו של ר’ נחום למען השלוחים:

“באחד המכתבים כתבתי לרבי שהנני חושב על קנית טנק לבית חב”ד (זה היה בגדר מחשבה), ולאחר זמן קצר קבלתי מכתב מהרבי והוסיף בכתב יד קודשו: “להצלחת הטנק ובכלל”.

“לאור תשובת הרבי, הייתי חייב לבצע זאת בפועל. פניתי אל ר’ נחום, והוא אמר לי: תן לי לטפל בנושא.

“לאחר כמה ימים הוא הודעיני, שהוא שוחח על כך באופן רציני עם הרב יוסף יצחק אהרונוב, והוחלט להשתתף בקנית הטנק בסכום רציני. תוך כחודש היה לנו טנק”.

מסייע לעולי רגלים

לאחר שנים רבות של פעילות בצעירי חב”ד לצידו של הרב ישראל ליבוב, פרש ר’ נחום מצעירי חב”ד ומצא את פרנסתו כסוכן נסיעות. לא הרי סוכן נסיעות מהשורה, לסוכן נסיעות חב”די בימים ההם, כאשר רוב פעילותו סבבה סביב החסידים הנוסעים לרבי ומהם בשליחות הרבי. ר’ נחום כהן ידע לסלול בבטחה את הדרך אל המטוס גם לחסידים שנתקלו בקשיי מימון או בקשיים בירוקרטיים שונים. את הכול עשה במאור פנים, במקצועיות ובאדיבות שאין דומה לה.

שנים רבות הזדכך בייסורים, כשבני משפחתו הקרובה והמורחבת סייעו בעדו בכל דרך ובליל י”ג באייר נפטר לבית עולמו.

הותיר אחריו: רעייתו מרת לאה רבקה. בנים ובנות: ר’ מאיר - ביתר עילית, ר’ יוסף - אלעד, השליחה גב’ חנה גולדשמיד - נתניה, ר’ אלחנן - אלעד, הת’ מנחם אליעזר, ר’ דוד  –אשדוד, שרה, הת’ שניאור זלמן והת’ שלום דובער.

‘פדיון הבן’ לנכד אחיו של הרבי

ר’ נחום היה כהן למשפחת כהונה מיוחסת. כאשר נולד נכדו בכורו של ר’ ישראל אריה לייב, אחיו של הרבי, הורה הרבי לקחתו ככהן עבור פדיון הבן.

היה זה בחודש תשרי תשל”ה. ר’ נחום נשלח לאירוע על ידי הרבי עם ר’ שלמה מיידנצ’יק לטקס פדיון הבן, שערכה אחייניתו של הרבי מרת דליה רוטמן לבנה הבכור אריאל.

הרבי הפקיד בידי ר’ נחום חמש מטבעות מכסף טהור, בהם ערך את הפדיון.