רונן מלול

ר’ רונן מלול מעולם לא היה ילד של משחקי ילדות, הוא היה ילד ‘חושב’ שחיפש תמיד משמעות בכל דבר ואת העומק בכל מושג שהכיר ופגש. כך בילדותו וכך בשירותו הצבאי. הוא למד, עבד והתקדם, אך הרגיש שהנפש כמהה ולא ידע למה. רגע לפני שנכנס למנזר לכל חייו, החליט להגיע לבית חב”ד בדרמאסאלה שבהודו, שם טעם לראשונה טעם של משמעות לחיים • את החור הגדול שבנפשו מילא בלימוד חסידות ובלימוד שיטות אבחון (כירולוגיה) וריפוי (פרחי באך), ויש לו גם תובנות להורים ולילדים • הצצה לחיים שכאלה

נוף מרהיב שעל שפת ים כינרת נשקף מחלון הקליניקה של ר’ רונן מלול בביתו שבמצפה האגם בצפת. רוחות הרים צלולות מנשבות מבעד לחלון, מבשרות את פעמי החורף הממשמש ובא, אך בפנים החדר, האווירה חמימה, שמחה ומלאת אופטימיות, כזו המלווה בפשטות רבה וצניעות מפליגה.

מאחרי משענת כסאו של רונן נמצאת ספרייה ובה ספרי רפואה טבעית לצד ספרי חסידות, בקבוקי פרחי באך לצד קלפי מודעות עצמית שיש בהם טקסטים חסידיים אותם יצר לאחרונה. על הקיר תעודות הוקרה ותודה שקיבל מפציינטים שמצאו מזור למצוקתם באמצעות כישוריו הפרא-רפואיים.  

ר’ רונן מלול הוא מטפל הוליסטי, מאבחן בכירולוגיה – חכמת כף היד והאצבעות, ומטפל בפרחי באך.

“חכמת כף היד היא שיטה פסאודו-מדעית. כף היד בעצם משקפת את מצבם של כל האיבריים הפנימיים. כף היד היא עצב גדול שיונק את כוחו מהמוח, ועל כן השיטה הזו עובדת, כמו שגרפולוגיה עובדת. מי שמשתמש בזה לחיזוי עתידות הוא טועה ומטעה, כי אדם משתנה מדי יום וכך גם משתנית צורת השבילים והסימנים בכף ידו”. 

את התמחותו בתחום עשה עוד לפני שנים ארוכות, בטרם חזר בתשובה והפך לחסיד. במשך שנים ארוכות חיפש מהות לחייו, ובין היתר שימש בתפקיד בכיר במחלקת אלקטרו-כימיה בחברת המחשבים ‘אינטל’. לימוד פרחי באך וכירולוגיה היו צעד אחד לפני שחזר לשורשים. כיום הוא אמון על שיטת החסידות במטרה להחדיר בתורות השונות שלמד את אור היהדות. לדבריו, תורת החסידות מוסיפה רובד נוסף בשיטת ריפוי זו, כך שמי שלומד חסידות ומטפל בשיטה, מקבל ערך מוסף.

בשנים האחרונות מייחד ר’ רונן את עיקר עבודתו לטיפול בילדים ובבני נוער במגוון רחב של מצוקות. יש לו גם תובנה ברורה. “מהניסיון שלי למדתי שכמה שאשקיע בטיפול בילד, אם ההורים לא יהיו שותפים לתהליך, אני אצליח בטיפול רק באופן חלקי. התנהגותו של הילד מקורה בהתנהלות ההורים כלפיו”, הוא פוסק בנחרצות.

החלטנו אפוא לייחד את הראיון לגישה הזו, וביקשנו לשמוע מהי אותה שיטה, מהו הנדבך הנוסף שחסידות מוסיפה לה, איפה פרחי באך יכולים לעזור ואיפה כבר לא – אבל כמו תמיד פתחנו בסיפור חייו המטלטל שלבטח מסייע לו הרבה יותר בהבנת מטופליו.

געגועים בלתי פוסקים

ר’ רונן נולד בקריית שמונה בבית שהאווירה בו הייתה רחוקה משמירת תורה ומצוות. אמו בוגרת קיבוץ ‘ניר דוד’ בעמק בית שאן ואביו עולה חדש מטנג’ר, שם גדל בכפר קטן במשפחה יהודית רחוקה מאוד מדרך ישראל סבא. “בבית לא שמרנו על כלום. הורי היו מציינים את חגי ישראל ומועדיו בדרך טקסית בלבד, נטולת כל עומק ומהות רוחנית”.

כשהיה בכיתה ג’ נמשך רונן אחר אחד מחבריו לשכונה לבית הכנסת מדי ערב שבת. “למרות שהייתי צעיר, כבר אז הייתה לי משיכה לעומק ולפנימיות. כך מצאתי את עצמי פוקד איתו את בית הכנסת. אך זה לא נמשך לאורך זמן, חשתי מהר מאוד תחושה של מיצוי”.

כנער הוא היה מרבה לחשוב ולהתבונן, התעניין באסטרונומיה ובהיסטוריה, לא כזה שנמצא במגרש ה’כדורגל’. הוא היה מוציא ציונים טובים ומתעניין בלמידה ובעומק של כל מושג שהכיר. כשבגר והפך לנער, אחיו הגדול חזר בתשובה וזה ערער את כל הבית.

“הוריי העירו לו על כל דבר שעשה, והוא שהתקרב על ידי חוגים ליטאיים, השיב מלחמה שערה, הייתה תחושה קשה של ניכור כלפי דרך התורה. מבחינתי, דרך התורה הייתה אז רחוקה מלהשביע רעב פנימי; היא נתפסה אצלי כעולם שלם של חוקים נטול הסברים הגיוניים, ובעיקר מחמיר וקשוח מאוד. ראיתי שאחי סובל ולא עושה זאת משמחה, אז למה לי להיכנס לזה?”

זיכרון ילדות מאוד חזק אצל רונן הם טילי הקטיושה שנחתו על העיר חדשות לבקרים. “אני זוכר היטב את מלחמת ‘שלום הגליל’, כאשר על העיר עפו כארבעים טילים בדקה, קולות הנפץ נשמעו היטב והפחד היה גדול. במשך חודש שלם ישבנו במקלטים, חוויות האש ותימרות העשן בכל פינה צרובים עמוק אצלי. אני מתעסק היום בחרדות אצל ילדים, אין ילד שלא נפגע נפשית מחוויה מעין זו”.

בצבא שירת בחיל הקשר, תפקידו היה לטפל בתחנות ממסר. במהלך השירות הצבאי הוא היה יושב בבסיסים קרביים במקומות אסטרטגיים שכמעט תמיד משקיפים על נוף מדהים – שם היה מתבונן. הטבע הפראי והשקט נתנו לו את הזמן לעצור ולחשוב על החיים ומשמעותם. “אני זוכר שהגעתי למסקנה שאני לא רוצה להמשיך לחיות כך, הרגשתי שאני חי חיים של שקר וזיוף, חיים שאין בהם שמחה אמיתית, וחיפשתי אמת”.

כשהשתחרר, החל לעבוד בחברת התעופה ‘ארקיע’. ארבע שנים הסתובב בעולם ולאחר מכן נכנס ללמוד ביו-טכנולוגיה במכללת תל חי. “היום אני מבין שזה לא היה מקצוע שמתאים לי, אבל אז המחשבה הייתה לא מה מתאים, אלא איזה מקצוע נצרך בשוק ומשתכרים ממנו הכי טוב”.

בסיום לימודיו עזב את הצפון והדרים לקיבוץ ‘ברור חיל’ שם שכר דירה והתקבל לעבודה בחברת המחשבים ‘אינטל’ בקריית גת. בכל השנים הללו, מעיד ר’ רונן, לצד הלימודים והעבודה, הוא המשיך לתור ולחפש. הוא קרא ספרי פילוסופיה ומודעות רבים. “התחושה באותם ימים הייתה שהגעתי לפסגת שאיפותיי; יש לי משרה טובה, משכורת נאה, בית ורכב, כל הנאות העולם בהישג ידי; לכאורה הגשמתי את החלום הבורגני הישראלי, אך עדיין אני מרגיש ריקנות וחוסר שמחה.     

“בשלב מסוים זה התחיל לטרוד את מנוחתי. הייתי מדבר לעצמי, ‘רונן, למה אתה עצוב? הרי יש לך הכול’! זה הביא אותי להגביר את קצב קריאת ספרי המיסטיקה. קראתי ספרי בודהיזם, ספרי מנהיגים טיבטים אך עדיין זה לא סיפק אותי. היו שיטות וספרים שגרמו לי לאושר, אבל היה זה אושר רגעי וחולף, רוב הדברים היו לא פרקטיים ולא הרגשתי מחובר אליהם.

“כמעט במקביל הכרתי אדם בקיבוץ שהתמחה בקריאה בכף היד. הגשתי לו את כפות ידיי ונדהמתי לשמוע ממנו מידע מדויק עלי, גם כזה שלפעמים אני מדחיק. הוא סיפר לי היכן למד את השיטה, והחלטתי ללמוד זאת בעצמי”.

עוד באותו שבוע עשה רונן את דרכו למרכז, נכנס לאחת הכיתות שעה שהמורה היה עסוק להסביר על מהותה של ה’זרת’.

“נדהמתי איזה מידע ניתן לקבל על האדם דרך האצבע הקטנה הזאת. מאז הייתי צמוד למורה במשך שלוש שנים עד שהפכתי למאבחן בעצמי. את השיטה של הקריאה בכף היד – כירולוגיה, פיתח יהודי בשם ארנולד הולצמן וזה בעצם הלבשה של התורה הפסיכולוגית דרך מבנה כף היד. הוא חקר ומצא שהגוף כולו משתקף בכף היד.

“באותן שנים למדתי במקביל גם פרחי באך, אלו שני עולמות קסומים שמשלימים האחד את רעהו, למרות שכל אחד הוא נושא בפני עצמו”.

רונן הפך למרצה בשני התחומים הללו, קיים קורסים ועשה סדנאות. “זה התחיל בקיבוץ בו התגוררתי. הרכזת ביקשה שאעביר קורס נחמד לילדי הקיבוץ, ומאז זה התרחב לקיבוצים נוספים. במשך תקופה מסוימת הרגשתי שמצאתי סוף סוף את המנוחה והשלווה הפנימית לה ייחלתי, אך זה לא נמשך לאורך זמן. בהמשך הציעו לי לעשות קורס של וויפאסנה, שבועיים של שקט ותרגולים. גם את זה עשיתי, אבל זה לא הוביל אותי לבירור פנימי שציפיתי לו.

משאול תחתית

“בקיבוץ התגורר יהודי שהכיר אותי ואת לבטי נפשי, והוא הציע שאטוס להודו. שם, הבטיח, אמצא מנוח לנפשי. ההצעה קסמה לי; עזבתי את העבודה ב’אינטל’ ורכשתי כרטיס חד כיווני להודו. הייתי בטוח שאכנס למנזר ואהפוך לנזיר עד יום מותי”. רח”ל.

רונן מכר את מכוניתו וכל נכסיו ועלה על מטוס. “כגודל הציפיה כך הייתה גם האכזבה. נסעתי הישר למנזר בודהיסטי בדראמסאלה. דיברתי עם הנזיר הראשון שנקרה בדרכי, ואחרי כמה דקות שיחה הרגשתי גועל. התחושה הייתה שהוא נמצא במקום נמוך מאוד מבחינה אינטלקטואלית. חזרתי לדירה בה התאכסנתי ולא ידעתי את נפשי, החלום ושברו – ואז קרה דבר פלא.

“פתאום במקום השפל הזה, קרה משהו. החלטתי לעלות לכפר ‘דרמקות’ הנמצא במעלה ההר, שם שמעתי פועל בית חב”ד. ‘נראה מה יש להם להציע’, חשבתי לתומי בלי הרבה ציפיות. “אני לא יכול להסביר מה גרם לי לעשות זאת, התחושה היא שיד נעלמה מצעידה אותי לבית חב”ד מבלי שאשלוט בזה.

“מיד בכניסה פגשתי את השליח הרב דרור שאול. מהר מאוד התחברתי אליו. חשתי שעומד מולי אדם חכם ומבין, כזה שעבר דבר או שניים בחיים. הוא הבין היטב בבודהיזם והשיחה איתו הייתה עמוקה ופנימית. לראשונה הרגשתי מישהו שמרווה את צימאוני, השיחה קלחה ונהניתי. עד אותה פגישה חייתי כאדם חופשי לחלוטין, בלי שום כבוד למסורת, לא יום כיפור ולא מזון כשר, אך דברי החסידות שלימד אותי היו עבורי כמו מים קרים על נפש עייפה. באותו ערב חזרתי לדירה בתחושה טובה.

“הגעתי להודו לחפש מהות, ואכן מצאתי. דווקא שם בנכר, במקום הכי נמוך, התרוממתי. מדראמסלה המשכתי לניו-דלהי וגם שם ביקרתי בית חב”ד, ולאחר מכן החלטתי לשוב ארצה ולבדוק את המשך דרכי לאור מה שגיליתי.

“לא כל כך מהר הפכתי להיות חסיד, אך דרכה של החסידות ותורת החסידות החלו לחלחל בי. רכשתי ספרים וקראתי אותם בשקיקה רבה. בארץ ישראל ביקשתי להתנתק מהכול ועברתי להתגורר בקיבוץ ‘אלרום’ שברמת הגולן. שם, מול נופי הבראשית המדהימים, עשיתי בירור עם עצמי, התבוננתי הרבה והבנתי שמוכרח שיש בורא לעולם.

“לאחר תקופה לא ארוכה עברתי להתגורר בקיבוץ ‘פרוד’ הסמוך למירון ובכל הזמן הזה הרגשתי שהרבי מלווה אותי. התחברתי והתקשרתי לרבי ודמותו קירבה אותי לבורא עולם. אי אפשר להסביר את זה בהיגיון, שכן קודם לכן לא ידעתי ולא שמעתי כלל על הרבי.

“כשהתגוררתי בפרוד התחלתי להשתתף בשיעורי החסידות של השליח הרב אהרן שיפמן וזה היה ‘המכה בפטיש’. הרב שיפמן הזמין אותי אליו הביתה לשבת ועוד שבת. הוקסמתי מאוירת השבת בביתו ומהקהילה בצפת, עד שיום אחד החלטתי שאני רוצה ללמוד בישיבה. ההורים שלי היו המומים, אך הייתי נחוש. בהכוונת הרב שיפמן נכנסתי ללמוד בישיבת ‘דעת’ ברחובות”.

בישיבה החל רונן ללמוד חסידות לעומק והתרגשותו לא ידעה גבול. לדבריו הרגיש לראשונה בחייו סיפוק אמיתי, כאחד שמצא אבידה אותה חיפש במשך שנים ארוכות. “חסידות נותנת בהירות אמיתית בחיים. קראתי ולמדתי בחיי פילוסופיות ודרכי חיים רבות. לפתע הן נראו לי שטחיות להחריד מול האמת והעומק שיש בתורת רבותינו נשיאנו”.

פרחי באך וחסידות

לאחר כמה שנים בהן חבש את ספסלי הישיבה, התחתן ויחד עם רעייתו בחרו להצטרף לקהילת חב”ד בעיר הקודש צפת. “במשך כמה שנים ביכרתי לא להתעסק בתחום התמחותי וחיפשתי אפיקים אחרים, עד שיום אחד הבנתי שאני טועה. כל המהות של חסידות זה לעשות להקב”ה דירה בתחתונים וכל המהות של הגאולה זה לברר את חכמות הגויים. בהתייעצות עם משפיעים ורבנים החלטתי להתחיל להתעסק בתחומים הללו, אך מתוך גישה החסידית.

נשמע קצת תלוש לחבר חסידות ופרחי באך, לא?

“קודם צריך להבין מה זה פרחי באך. שורשי התורה הזאת מתחילים מאדם בשם באך שהתגורר באנגליה, והוא בדק ומצא שכל בעיה גופנית או רגשית מקורה בנפש. בעקבות תובנה זו חקר ומצא שלפרחי בר רבים יש כוחות ריפוי מדהימים, כל פרח מרפא בעיה אחרת. הוא הוציא תמציות מפרחים ברמה כה גבוהה, שנותרה רק האנרגיה של הפרח, והמיצוי הזה משדר על התדר של הנפש שנפגע ובעצם מחזיר אותו למצבו הקודם”.

במה זה שונה מהרפואה הקונוונציונאלית?

“לפי השיטה של באך, אם יש כאבי בטן, אני לא אבדוק מה הוא אכל, אלא אבדוק מדוע הוא מתוח, ועל פי זה אתן לו תמצית שתרגיע את המתח וממילא כאב הבטן יחדל. בעיה פיזיולוגית נולדת בגלל מצב רגשי ועלי כמטפל למצוא את הבעיה הרגשית”.

איפה נכנס כאן העומק של החסידות שאין למטפלים אחרים?

“מי שיקרא את הספר של באך ולמד חסידות קודם לכן, יוכל פעמים רבות לזהות מושגים, אלא שהוא לא מזכיר את הקב”ה. אחד העקרונות של באך זה שאין ריפוי בלי שינוי גישה והשקפה נכונה שמחזירה אותך לעצמך. אלו כיווני מחשבה שחסידות מדברת עליהם רבות, ולכן התלהבתי מזה בעבר, אך כשהגעתי לחסידות ראיתי בהירות רבה יותר במושגים; חיבור אמיתי לבורא עולם ולא חצאי דברים, אמת שלימה.

“חסידות מכניסה עומק נוסף לשיטת פרחי באך. אם אדם פוחד שאתן לו תרופה למחלה מסוימת, אבל בעתיד המחלה תחזור הרי זה ריפוי שהוא לא מוחלט. חסידות נותנת פתרון שורשי ועמוק לכל הקשיים. אתן לך דוגמה: אדם שמבקש תרופה להרגיע את הפחד, ייתכן שהתרופה תעזור רק באופן זמני והפחד יחזור. חסידות נותנת מענה עמוק יותר: היא בודקת למה אדם פוחד, והתשובה תהיה כי יש לו בעיה בנושא של ביטחון בה’. כשאדם מחדיר לעצמו ביטחון בה’, ממילא הפחד לא יחזור אליו.

“ישנם עוד דוגמאות רבות, למשל, אדם שאין לו ביטחון עצמי, בדרך כלל זה קשור לבעיה בדמות אב, שלא נתנו לו בתור ילד להרגיש שהוא שווה. יש תמצית בפרחי בארך שעוזרת לביטחון עצמי, אך אם זה יישאר ברמה הזו, זה יחזור אליו במקודם או במאוחר. אני מכניס לטיפול הכוונה דרך תורת החסידות שמסבירה שהעולם נברא רק בשביל יהודי, ואדם דומה לעליון וממילא כשאדם מתבונן בזה, הבטחון העצמי שלו נמוג. כשזה נכנס לראש, זה מגביר את הביטחון ברמת התודעה, וזהו שלב עמוק יותר שמטפל שלמד חסידות יכול להשתמש בו”. 

כף היד שמשקפת הכול

נוסף על הטיפול בפרחי באך, ר’ רונן מאבחן מצוקות רגשיות ובעיות בריאותיות דרך כף היד. “הנתונים הפיזיים של היד נותנים לנו מידע מדהים על גוף האדם ומצוקותיו, הן הרגשיות והן הפיזיות. השיטה הזו היא שיטה פסאודו-מדעית המתיימרת לגלות פרטים על אופיו של אדם על-פי התעמקות במאפייני כף ידו. לפי שיטה זו, כף היד מחולקת לאזורים שונים בהתבסס על קווים אופייניים; ככל שהקווים בולטים יותר, כך חזקים יותר ההיבטים שהם מייצגים בתכונותיו של האדם. אני בעיקר מתעסק עם הרובד הנפשי, חרדות, נטיות רגשיות, איזה אופי יש לאדם, וכך יקל לי יותר לטפל בו ולתת לו את התמצית המתאימה”.

אתה מודע לאופן שבו אנשים מקשיבים לך כעת ומיד שואלים: ומה עם תמים תהיה עם ה’ אלוקיך? אין בעיה שחסיד חב”ד יאבחן בדרך הזו?

“האמת שבתחילת הדרך גם אני נרתעתי מלהתעסק עם זה, ושאלתי משפיעים ורבנים. הם הסבירו לי שאם מדובר בריפוי, אזי מותר מפני שזה כלי טיפולי נטו. על ידי תשאול אני יכול לדעת את בעייתו של האדם ולתת לו תמציות של פרחי באך, אך ישנם מקרים לא מעטים שאדם מתקשה לבטא את רגשותיו או שבכלל הוא לא מודע לרגשותיו, וכלי זה מאוד מסייע לי.

“ידוע שהיו מנשיאי חב”ד שקיבלו את השיטה הגרפולוגית – קריאה דרך הכתב. האבחון בכף היד דומה להפליא לשיטה הזו. העצב הכי גדול במוח הוא של כף היד, ולכן כל תנועה וכל מראה פיזיולוגי ביד, קשור ישירות למוח, שהוא המחשב המרכזי של גוף האדם. זו הסיבה שכל בעיה שיש לאדם, רואים אותה מיד בכף היד. זה רחוק מאוד מכל מיני שיטות רדודות שרבים נוהרים אליהן. כף היד היא אמצעי רפואי נטו. מפתח השיטה הגיע לרמה של שמונים אחוז באבחונים של מחלות, כך שאין כל סיבה שלא נעזר בשיטה הזו לסייע ליהודים”.

לאחרונה התחלת לטפל בעיקר בילדים, ואתה טוען שפרחי באך עובדים עליהם בצורה טובה יותר. למה אתה סבור כך?

“מניסיוני ראיתי שעם ילדים התמציות הללו עובדות טוב יותר. בסופו של דבר זו שיטה אנרגטית, ולאדם המתבגר ישנם בדרך כלל יותר חסמים, קליפות ועטיפות שמכסות על ה’אני’ העצמי האמיתי שלו. יש לו דעות תובנות, חוויות שהוא עבר והמון הסתכלויות שליליות על עצמו. אצל ילדים זה פחות מפותח, וכשאני רוצה להחזיר את האדם לעצמו, אזי ברור שמי שלא התרחק מהמקור שלו, יהיה לו קל לשוב למסלול”.

לפי מחקרים יותר ויותר ילדים נמצאים בחרדה כזו או אחרת. איך פרחי באך יכולים לטפל בחרדה?

“יש סימן ביד שמסמל חרדת נטישה, ואני באמת מוצא את הסימן כמעט אצל כל ילד. אורח החיים של היום גורם להורים להיות טרודים בפרנסה ואין להם די זמן להקדיש לילדיהם. לא פעם ילדים נותרים לבדם או יותר מדי עם שמרטפית, וגם כשההורים נמצאים, הם לא ממש פנויים רגשית לילד.

“צריך להבין שכשילד אומר ‘משעמם לי’, הוא חרד. הוא רוצה לדעת מה יהיה בכל רגע, ובלי שהוא ידע, הוא לא יהיה רגוע. קושי להירדם בלילה זה חרדה, עצבנות יתר זו חרדה. בעקבות אירועים כאלה ואחרים, ילדים היום סובלים הרבה מפחדים; פחד מבעלי חיים הוא מאוד נפוץ בעיקר בציבור שומר המצוות, כך גם להיות לבד במקומות חשוכים. ויש קבוצה שלמה של תמציות שעוזרות לכך, אך כדי לטפל בזה באופן אמיתי, מוכרחים לתקן את ההורות שתהיה נכונה יותר”.

אתה בעד טיפול בריטלין עם ילדים שסובלים מבעיות קשב וריכוז?

“הגישה שלי היא שכדור ריטלין עוזר לילד עם הפרעות קשב רק מתי שלהורים אין את הפניות הרגשית והזמן לסייע לילד. במקרה כזה, זהו באמת הפתרון היחיד, כי אם הוא לא יקבל ריטלין, הוא יתפרק. אבל אם להורים יש זמן לתת לילד מענה רגשי ודי כסף לתת לו טיפולים רגשיים ומעצימים, זה בהחלט יכול לחסוך את הכדורים. 

“אני לא נגד ריטלין, אך אני נגד להגיד שזהו הפתרון היחיד. גם כשנותנים לילד, אסור לשכוח שמוכרח שתהיה תמיכה הורית מאסיבית וזה אומר להיות עם הילד באופן איכותי לפחות שעה בשבוע; ללכת איתו לקניות ולא להתפעל מעודף המרץ שלו וגם לא לשתק אותו, להפך, לנתב זאת לכיוונים חיובים ולתת לו להוציא מרץ על בניית דברים. הקשר האישי עם ההורים מאוד חשוב כדי שילד כזה לא יפתח תסכולים. 

“במצבים רגשיים ישנן תמציות פרחי באך שמאוד עוזרות, אך בלי שההורים ישנו גישה זה יעזור לטווח קצר”.

לאיזה סוג של בעיות פרחי באך לא עוזרים?

“פרחי באך יעילים בעיקר לבעיות רגשיות. אם מישהו יבוא אלי באמצע התקף לב, אזמין לו מיד אמבולנס”.

למה בעצם לא לתת לדברים לזרום מאליהם כמו שהיו עושים בעבר בטרם אנשים נחשפו לשיטות הרפואה הללו?

“בעיקרון אני מסכים שיש לתת לדברים לזרום מאיליהם אם זה לא מפריע לאדם, אבל אני יודע שלא כך הדבר, בעיות לא נפתרות מאליהן, ואם מישהו מגיע ואומר שיש לו קושי שפוגע בו ובסביבה, צריך לטפל. בעיה לא צצה סתם כך, היא יושבת על סיבה נפשית, בגלל חוסר איזון מסוים שגרם לה להיווצר, ואם חוסר האיזון הזה לא יטופל, הבעיה לא תעלם; מטפל הוא לא קוסם, הוא עוזר לאדם לשנות גישה ואז האדם מרפא את עצמו, המטפל והתמצית הם עזרים לסייע לאדם לעזור לעצמו.

“הייתה אצלי אישה עם עבודה מסודרת, רואה חשבון מצליחה אבל היו לה מצוקת נפשיות ואיש לא הבין מדוע. בדקנו אותה וראינו שהיא כלל לא מתאימה למקצוע שלה וכל יום שהיא נמצאת שם, היא מפתחת תסכולים; היא פשוט עשתה את מה שציפו ממנה ולא מה שנכון לה ובכך בעצם יצרה קונפליקט פנימי בינה לבין עצמה. היא שינתה כיוון במקצוע וביחד עם זה נתתי לה כמה תמציות של פרחי באך. היא עשתה כעצתי וחזרה להיות מאושרת. אם היא לא הייתה מטופלת, מצבה רק היה מחמיר”.   

כבר כמה שנים שאתה מייחד את העבודה שלך לעזרה לילדים עם קשיים, מהי התובנה המרכזית שיצאת איתה?

“הגעתי למסקנה ברורה, שאם ההורים לא שותפים לתהליך, הוא נועד לכישלון. אם מגיע אלי ילד עם רמת ביטחון עצמי נמוכה, הרבה פעמים זה בגלל שהאבא מבעיותיו שלו פוגע בו ומנמיך את הילד, אז מה יעזור שאטפל בילד? ואכן, לאחרונה אני מבקש מהאבא ואימא לקבל גם תמציות, אם יש צורך בכך. במקרים שיש שיתוף פעולה טוב עם ההורים, אני רואה שינוי דרסטי לטובה”.

איך כל זה מתחבר עם הגאולה?

“גאולה זה שלמות של דבר ותיקון מהשורש. אם בעבר התייחסו רק למחלה, הרי שכיום יש שינוי גישה ומסתכלים על המכלול עד לשורש הבעיה. אי אפשר לנתק בין גוף לנפש – וזה הרעיון של הגאולה כמו שהרבי תמיד אומר שלא כמו הגאולה הראשונה או השניה שזו הייתה גאולה לא שלימה, אלא גאולה אמיתית ושלימה שלא תהיה אחריה עוד גלות. אנחנו רוצים לחבר עליונים ותחתונים, להביא גאולה לעולם, החיבור הזה מראה עד כמה אין נתק והכול מחובר.

“הרבי מביא בשיחות שאחד הדברים שצריכים להיעשות לקראת הגאולה זה העלאת חכמת הגויים לקדושה. את פרחי באך הגה רופא גוי מאנגליה ומה שאנחנו עושים בעבודתנו, משתמשים בשיטה בדרך של קדושה. בשנים האחרונות כתבתי מאמרים רבים ונתתי הרצאות לא מעטות בתחום הזה, שמשלבים בין השיטה לבין תורת החסידות והערך המוסף שהיא נותנת לה וזה נוסף על הפצת המעיינות הגדולה שיש בכך וכדברי הרמב”ם שנהרות החכמה נפתחו ואנחנו מצפים שגם שאר הנבואה יתגשמו ונראה את הרבי מלך המשיח גואל אותנו”.   

 הערת המערכת בשולי הראיון:
הכתבה אינה ממליצה או מכוונת על טיפול או על נכונות שיטה טיפולית כלשהי, והדברים על דעת המרואיין בלבד.