יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

שני נושאים מרכזיים, מעסיקים בשבוע האחרון את כלי התקשורת בארץ הקודש ואת הפוליטיקאים, מנהיגים ומובילי דעה מטעם עצמם בעיקר, ומכרח הנסיבות גם לא מעט רבנים.

מדובר על ‘הקפאת מתווה הכותל’ ו’חוק הגיור’. על כך יוצאים בכותרות ענק, מאיימים במשבר עם יהדות העולם, ומאידך - ששים ושמחים על הניצחון. לתועלת הקוראים שאולי שמעו על כך, אך לאו דווקא התפנו לברר במה מדובר - הכוונה היא לכך שאם ישנם יהודים שמשום מה מתעקשים לא להסתפק בתפילה בכותל המערבי על פי כללי ההלכה, על פי מה שנהוג בעם ישראל אלפי שנים, בעזרות נפרדות לגברים ולנשים. הם גם לא מסתפקים בכך, שבכל שאר שטח הכותל, זה שאינו כלול ברחבת התפילה, הם, ועם ישראל כולו, יכולים לבקר, אנשים נשים וטף, ואיש לא ימנע מהם באותה הזדמנות לשאת תפילה, זה אסור רק ליהודים באזור הר הבית. הם דורשים להקים עבורם רחבה מיוחדת, בה יוכלו לעשות כרצונם. ביטול כוונה זו, הוא הנושא שלגביו נשמעות זעקות שבר מחד, ותרועות ניצחון מאידך.

כך גם בנושא הגיור, אם מישהו יחשוב שסוף כל סוף התקבלה התביעה שלה הקדיש כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, מלחמה ארוכה, ומעתה הגיור היחיד שיאושר ויתקבל בארץ הקודש, יהיה “כהלכה”, צר לנו לאכזב אותו. מדובר סך הכל על הגיורים שיערכו בתוך תחומי מדינת (חלק מארץ) ישראל, שעליהם תפקח הרבנות הראשית בלבד. וגם כאן אנו שומעים הודעות דרמטיות מכל הסוגים.

זו ההזדמנות להזכיר את מה שברור, ניתן היה, וככל הנראה עדיין אפשר לפחות לנסות, למנוע את כל אותן פרשות, וגם אחרות המתחדשות חדשים לבקרים. במקום לנהל מלחמות מול “זרמים” כביכול, שונים ומשונים ביהדות, להשתלח בהם, או להיפך, צריך לומר את האמת הפשוטה, את הדרך שמורה לנו הרבי.

אוהבים ומוקירים כל יהודי באופן אישי, וכך גם כל קבוצה, ובוודאי את מי שמנסה לפעול למען עם ישראל, ויחד עם זאת מבהירים שביהדות אין בכלל “זרמים”.

העובדה שקבוצה כזו או אחרת מנסה לשנות מהאמונה הנצחית, בתורה שבכתב ושבעל פה, אינה הופכת אותם ל”זרם ביהדות”. ישנה יהדות, דהיינו תורה אחת, אמונה אחת, ותו לא. אלו שלצערנו אינם נוהגים לפיה, יכולים להיות אנשים נכבדים ואף נחמדים, אין צורך לגדף אותם, אך אין מה להתייחס לשיטה שלהם, לטוב ולמוטב. ולכן אין כאן פגיעה, או צורך לפשרה עם קבוצות כאלו ואחרות, אלא שמירה על התורה והאמונה של עם ישראל. וכך לגבי הגיור: הוויכוח אינו מי ישלוט ויהיה אחראי על “מערך הגיור”, רק כאשר ברור ומוצהר כי הגיור הוא מושג הלכתי, חלק מאותה תורה ואמונה, לא יהיה מקום לטעות.

אירועים אלו, מתרחשים לקראת ג’ תמוז, י”ב וי”ג בו. ימים בהם התבטא הניצחון של ראש בני ישראל, של מי שמנהיג את “כל אשר בשם ישראל יכונה”, אל מול השקר והקליפה. בלי לנסות לטשטש, להעלים, או להתווכח על זוטות, מצהיר הרבי הריי”צ, אני יהודי, מנהיג, עוסק בלימוד התורה וחסידות, בהפצת התורה והמצוות. הוא לא ניסה להתווכח עם דעות אחרות, אלא הציג את האמת, ורק כך זכינו לגאולה בימים ההם ועד הזמן הזה.

וכך גם בקשר לנשיאותו ומציאותו של הרבי מה”מ, לפני או ‘אחרי ג’ תמוז’. אין טעם לנסות לדון ולהתווכח, להתפלפל ולהתבלבל, לחפש ניסוחים שיתאימו לכולם, או לפחות שיתקבלו בלי קשיים. בסופו של דבר, וכדאי שכך יהיה גם בתחילתו, הרי כולם יודעים ומכירים כי אין שינוי בזהותו של ראש בני ישראל, של נשיא הדור, וממילא של המשיח שבדורנו. ואם כך, חבל על כל יום, על כל מילה שנכתבת ונאמרת כוויכוח סביב העניינים האלו. יש כמובן צורך בחיזוק, ביסוס והרחבה של האמונה והידיעה, של הלימוד ושל המשימה לחיות משיח, אך כל זאת באופן אחד בלבד, של אמונה אחת, דעה אחת והכרה אחת, של תפקיד אחד ושליחות אחת, של כל אנשי הדור, קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, מתוך הכרזה ושירה אחת ויחידה: 

 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!