כשיבוא מישהו וישאל: “לשמחה מה זו עושה”, ישיבו לו: וכי אינך יודע שנדפס בעיתונים ש

כשיבוא מישהו וישאל: “לשמחה מה זו עושה”, ישיבו לו: וכי אינך יודע שנדפס בעיתונים שמשיח כבר באמשיחת ש”פ האזינו, י”ג תשרי ה’תשנ”ב. בלתי מוגה

 

א

 

ענין נוסף ביום השבת קודש זה, י”ג תשרי — סמיכותו לחג הסוכות, תוך ג’ ימים, שנחשבים בכמה ענינים למציאות אחת, שמזה מובן שעיקר ושלימות ההכנה (ועד להתחלתה) דחג הסוכות היא בי”ג תשרי, ובקביעות זו ניתוסף עילוי מיוחד מצד קביעותו ביום השבת.

ובהתאם לכך, יש להזכיר ולעורר עוד הפעם אודות גמר ושלימות ההכנות לחג הסוכות — נוסף על התחלת ההכנה “שלושים יום לפני החג”, וההוספה בזה “שתי שבתות לפני החג” (כדעת רשב”ג), ועד לגמר ושלימות בתוך ג’ ימים.

ובפרטיות יותר — להשתדל עוד יותר לספק צרכי החג לכל מי שזקוק לכך, הן בנוגע לצרכי החג כפשוטם, והן בנוגע להצרכים דמצוות החג, סוכה וד’ מינים וכו’.

 

 

ב

 

וכן יש לעורר אודות ההשתדלות לשמח יהודים בשמחות החג, כולל ובמיוחד שמחת בית השואבה, החל מהמקומות הסמוכים שיכולים להגיע אליהם ביום–טוב עצמו, כולל גם הנסיעות בימי חול המועד למקומות רחוקים, מחוץ לעיר, על מנת לערוך שם חגיגות שמחת בית השואבה, ולזכותם בקיום מצות ד’ מינים.

— ובאותם מקומות שאין ליהודי המקום ד’ מינים משלהם, יתנו להם ד’ מינים כדי שיוכלו לקיים המצוה גם בשאר ימי החג (לאחרי חזרת השלוחים), ומה טוב שיתנו להם מספר נוסף של הדסים, כמנהג חב”ד שמוסיפים במספר ההדסים, ולכל הפחות הוספה של ג’ הדסים, כנגד ג’ ההדסים שמעיקר הדין —

ביחד עם ההתעוררות על–דבר הנהגה יום–יומית על–פי התורה ומצוותי’, מתוך ידיעה שהקב”ה מבקש ומתחנן לכל אחד ואחד מישראל “אם בחוקותי תלכו” (“אין אם אלא לשון תחנונים”), ומבטיח להם ש”ונתתי גשמיכם בעתם”, וכל הברכות האמורות בפרשה, עד “ואולך אתכם קוממיות”, בגאולה האמיתית והשלימה.

וכדאי ונכון שבנסיעות אלו יצטרפו גם הנשים, “אשת חבר”, שיתעסקו בשמחת החג עם נשות המקום, וכן הטף, שצריכים לחנכם גם בהענינים דהפצת היהדות והמעיינות חוצה.

 

 

ג

 

ויש להוסיף ענין עיקרי בנוגע לשמחת בית השואבה בשנה זו — שצריכה להיות מתוך שמחה הכי גדולה הקשורה עם הגאולה האמיתית והשלימה, ששמחים ורוקדים לקבל פני משיח צדקנו!

ופשוט שאין להתבייש ח”ו לרקוד בגלוי, “לעיני כל ישראל”, ועד לריקוד ברחוב לעיני כל באי עולם, לקבלת פני משיח צדקנו, ואדרבה: כשיבוא מישהו וישאל: “לשמחה מה זו עושה”, ישיבו לו: וכי אינך יודע שנדפס בעיתונים שמשיח כבר בא, ותיכף בא לכל אחד ואחד מאתנו, מכם, בתוככי כלל ישראל, ולוקח את כולם לארצנו הקדושה, ולירושלים עיר הקודש ולבית המקדש, ושם ממשיכים לשמחת בית השואבה בתכלית השלימות.

וברוח זו צריכים לפעול בשמחת בית השואבה בכל המקומות כולם — שמביאים לכל המקומות את הבשורה הטובה והמשמחת ש”הנה זה משיח בא”, שמשיח צדקנו בא, ולוקח את כל בני ישראל לשמחת בית השואבה שבביהמ”ק השלישי.

 

 

ד

 

אמנם, על פי זה נשאלת שאלה:

כיון שבטוחים ש”הנה זה (משיח צדקנו) בא” ולוקח את כל בני ישראל לשמחת בית השואבה שבבית המקדש השלישי — מהו הצורך לדבר ולעורר על דבר ההכנות לעריכת חגיגות שמחת בית השואבה בכל מקום ומקום בחוץ לארץ?!

שאלה זו שאלו מכבר אצל כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו: היתכן שלאחרי ההכרזה “לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה”, ו”עמדו הכן כולכם” לקבל פני משיח צדקנו — תובע ודורש ושולח שלוחים לייסד חדרים וישיבות כו’ במדינה זו ובשאר מדינות ברחבי תבל, בה בשעה שזוהי פעולה שדורשת משך זמן ארוך (לאחרי בוא השלוחים למקומות אלו), ובודאי שלפני זה יבוא כבר משיח צדקנו?!

והמענה על זה — בדברי כ”ק מו”ח אדמו”ר שבאופן כזה התנהגו בני ישראל (בהדרכתם של גדולי ונשיאי ישראל) במשך כל הדורות, שביחד עם האמונה השלימה בביאת המשיח באופן ד”אחכה לו בכל יום שיבוא”, “שיבוא בכל יום”, השקיעו כוחם ומרצם בפעולות של תורה ומצוות שהם לטווח ארוך, אשר, היסוד להנהגה זו למדים מהנהגת בני ישראל בהמסעות שבמדבר, שגם במסע שחנו בו משך זמן קצר בלבד, הקימו את המשכן באותו אופן שהקימוהו בחנייתם למשך זמן ארוך.

ועל דרך זה בנידון דידן, שעושים כל ההכנות הדרושות לחגיגות שמחת בית השואבה בכל מקום ומקום, מתוך אמונה שלימה שמשיח צדקנו בא תיכף ומיד, שאז יחגגו כל בני ישראל שמחת בית השואבה בבית המקדש השלישי.

ובכל זה ניתוסף עוד יותר לאחרי ריבוי הפעולות בהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה על–ידי השלוחים דכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו,

— ובפרט שלאחרונה נדפס ונתפרסם (“מצוה לפרסם עושי מצוה”) ספר השלוחים והשלוחות ובני ביתם, אלבום מהודר, באותיות מוזהבות כו’, ותבוא עליהם ברכה ומהם יראו וכן יעשו —

שעל ידי זה ניתוסף עוד יותר בקירוב וזירוז עניני הגאולה המרומזים בב’ שמותיו של כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו — “יוסף” ו’יצחק” — שכולל גם ההוספה (יוסף) בשמחה (יצחק), שמחת הגאולה האמיתית והשלימה על–ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

 

 

ה

 

ויהי רצון שההכנות לחג הסוכות, “זמן שמחתנו”, תהיינה מתוך שמחה וטוב לבב, על–ידי ההוספה בענין השמחה, כולל ובמיוחד על–ידי שמחות נישואין, ברית מילה (ועל דרך זה השמחה בלידת בת) ופדיון הבן וכיו”ב.

ועוד והוא העיקר — שעוד לפני חג הסוכות חוגגים את שמחת הגאולה האמיתית והשלימה על–ידי משיח צדקנו, ונשיא דורנו בראשנו, יחד עם השלוחים וכל המסייעים בהפצת המעיינות חוצה, בתוככי כל בני ישראל בכל מקום שהם, “בנערינו ובזקנינו גו’ בבנינו ובבנותינו”, וממשיכים בחגיגות שמחת בית השואבה בשמחה הכי גדולה בבית המקדש השלישי.

וההתחלה בזה — תיכף ומיד ממש, בניגון ההקפות…

 

[כ”ק אדמו”ר שליט”א התחיל לנגן ניגון הקפות לאביו הרלוי”צ ז”ל. ואח”כ צוה לנגן “לכתחילה אריבער”].