עשרים ושנים שנה אתה לא מוכן להתנחם?! במה שונה יוסף משאר כל הנפטרים העולים לעולם האמת?!

השבוע הסוער ב’חודש הגאולה’ נפתח בחגיגות יום הנישואין של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, ממשיך בימי השבע ברכות ומסתיים בחג החגים, ראש השנה לתורת החסידות, שע”י הפצתה חוצה - אתי מר דא מלכא משיחא * חג החגים בבית המקדש

במהלך לימוד החומש השבועי, ריצדו מול עיניי מילים הנוגעות לכל חסיד בדור השביעי. כמו בשיחה של מקץ נ”א, קראתי “אהה! הרי זה ממש נוגע לעניין האמונה בדברי נביא הדור והצפייה להתגלותו..”

יעקב אבינו, יושב בביתו, כשניגשים אליו בניו הגדולים ובידם כתונת המוכתמת בכתמי דם. “הכתונת בנך היא אם לא?” הם שואלים בתמימות. האב הזקן, פורץ בבכי מר ובזעקות שבר “טרף טרף יוסף . . ארד אל בני אבל שאולה”. בני המשפחה הרואים בצערו של אביהם, ממהרים לנחמו “ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם. .”.

השאלה העולה לכל בן חמש, נזעקת מבין הכתובים. עשרים ושנים שנה אתה לא מוכן להתנחם?! במה שונה יוסף משאר כל הנפטרים העולים לעולם האמת?!

נכון! קם רבינו רש”י ומסביר “אין אדם מקבל תנחומין על החי וסבור שמת, שעל המת נגזרה גזרה שישתכח מן הלב ולא על החי. .” - יוסף שונה לגמרי, הרי חי היה!

יעקב - גם אם לא ידע על כך- הבהיר בעצם אי קבלת התנחומין שבנו לא מת ח”ו, ובכך שבכה ללא הרף הוכיח לעיני כל ש‘עוד יוסף חי’!

היה אפשר להמשיך, אך על אותו פסוק ישנו עוד רש”י, שמגלה לנו עוד אפשרות.. “ויבך אתו אביו - יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי”

איפה אנחנו בסיפור?..

הרבי מלך המשיח שליט”א - חי וקיים בגוף גשמי! זו מציאות שנקבעה על פי התורה, מציאות שלא תלויה ברגש או שכל אנושי. כדברי אדמו”ר שליט”א: “ישנה המציאות של משה - “גואל ראשון הוא גואל אחרון” - נשמה בגוף באופן נצחי” (ש”פ האזינו תש”נ).

גם אחינו, חסידי חב”ד, אשר לא מפרסמים זאת בגלוי - בעצם בכייתם במשך עשרים שנה ללא קבלת תנחומין או מינוי אחר רח”ל, ובכך שבכל אזכור הם מכנים את הרבי שליט”א בתואר ‘נשיא דורנו’ הם מוכיחים לכל באי עולם - “אין אדם מקבל תנחומין על החי וסבור שמת”!!. . נשיא הדור, משיח שבדור - חי וקיים ללא שום שינוי.

ברם, חסיד אשר יודע את האמת האמיתית, מי שרואה את המציאות כמו שהיא ש’עוד יוסף חי והוא מלך..’ אם אומנם כואב לו על אחיו הבוכים - אולם הוא בוחר בדרכו של יצחק, אשר “לא היה מתאבל”, כי הוא “יודע שהוא חי”!…

אשרינו שזכינו בדורנו למלך מבית דוד, בשר ודם, הוגה בתורה וכו’ שופט, יועץ ונביא הדור. אשרינו שזכינו להיות מאמינים ובטוחים שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם.

על יצחק, חל איסור לגלות זאת לבנו. עלינו, מוטלת החובה והזכות לא לשמור התרגשות זו לעצמנו, אלא לפרסם אותה ל”כל אנשי הדור”.

נפיץ בכל פינה, נפרסם ונסביר, נודיע ונכריז:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

כאן ב–770 - יודעים שהוא חי.

מענדי - בית משיח שבירושלים.

יום ראשון, י”ד כסלו
יום נישואי כ”ק אדמו”ר שליט”א עם הרבנית הצדקנית נ”ע

“זהו היום שקישר אותי עמכם ואתכם עמי, ויחד נתייגע להביא את משיח צדקנו” אומר הרבי שליט”א על יום זה. בבית חיינו, מורגשת בחוש השמחה העצומה מהזכות להיות מקושרים לנשיא הדור ומנהיגו, ומהאחריות העצומה להבאת הגאולה בפועל ממש.

שירת ה’יחי’ במנגינת ‘מהרה ישמע’ כהכנה לתפילות עם כ”ק אדמו”ר שליט”א תשמע כאן במשך השבוע הקרוב - שבוע ה’שבע ברכות’.

כמידי יום ראשון, זוכים אנשים רבים לבקר בבית חיינו, כשהיום הם מקבלים הסבר מפורט - נוסף על מעלת המקום, מקום המקדש ובית רבינו שבבבל - גם על מעלת היום, יום חתונתו של הרבי שליט”א.

תפילת מנחה במנגינת יו”ט ובליווי ניגונים רבים, מחזקת את התחושה הברורה בלב כל חסיד ש’לא היו ימים טובים לישראל כארבעה עשר בכסלו..’.

גם היום, כהכנה לראש השנה לחסידות, מתקיים שיעור מיוחד עם הרב מיכאל חנוך שיחי’ גאלאמב במאמר ‘פדה בשלום נפשי’ מספר המאמרים מלוקט ו’.

כשדיווחו לרבי שליט”א בשנת תשל”ט, על התוועדות שהתקיימה ביום זה, שאל הרבי שליט”א “מדוע לא היו ריקודים?”. עם סיומם של סדרי הישיבה, מתפנים הספסלים במרכז 770 והתמימים פורצים בריקודים סוערים, לרגל יום הבהיר.

הריקודים בארגונו של הרב יקותיאל מנחם שיחי’ ראפ ובניצוח התזמורת בראשות התמימים ישראל בש ועמנואל מהאצרי נמשכים שעות ארוכות, שמחה זו אי אפשר לעצור.

בינות למעגלים, שמעתי שני תמימים משוחחים. “על מה הריקודים?” שאל הצעיר. חברו זינק ממקומו בתמיהה “מה זאת אומרת?! זהו היום שקישר… וכי יש שמחה גדולה יותר מלהיות שייכים ומקושרים לרבי שליט”א?!…”

מהריקודים, מתיישבים התמימים להתוועדות חסידים סוערת, ללבות את להט ההתקשרות והפעולות להבאת הגאולה האמיתית.

יום שני, ט”ו כסלו
קיימא סיהרא באשלמותא

בשעות הבוקר, מקיימים אנשי ה’חברא קדישא’ של קראון–הייטס מניין מיוחד, לרגל יום התענית שלהם. הם אומרים את ה’סליחות’ לתענית ציבור וקוראים את פרשת ‘ויחל משה’. רק בבית חיינו ניתן לשמוע את ניגון ‘אבינו מלכנו’ מהימים הנוראים, כשמיד לאחריו מנגינת ‘מהרה ישמע’ המסמנת את כניסת כ”ק אדמו”ר שליט”א לתפילת שחרית.

גם בימי השבע ברכות, השמחה ממשיכה וביתר שאת. בפרט ביום זה, ע”פ דברי הרבי שליט”א ב’דבר מלכות’ וישלח “שבמילוי ושלימות הלבנה בי”ד וט”ו דחודש השלישי . . “יום חתונתו”, נעשית תכלית השלימות דהנישואין דהקב”ה וכנס”י”.

בשעות הערב, מתקיים סדר ללימוד ‘ליקוטי שיחות’ מתורתו של משיח. כשאחריו מתיישבים התמימים להתוועדות הקבועה בפינה הצפונית מזרחית.

יום שלישי, ט”ז כסלו

היום מתמנה ר’ נחום מאיר ארי’ לייב שיחי’ קאפלינסקי לשמש בית הכנסת, והוא מסתובב בין המניינים הרבים עם קופת בית הכנסת.

לקראת הערב, נתלים ברחבי 770 מודעות עם קטעים משיחתו של הרבי שליט”א ע”ד חגיגת י”ט כסלו בליל שבת. התמימים ואנ”ש מתארגנים להתוועדויות הרבות שהולכות להתקיים לאחר תפילת קבלת שבת, ליל כ’ כסלו.

חגיגת סיום ספר קנין והתחלת ספר משפטים לרמב”ם, מתקיימת בשעות הערב במרכז בית חיינו, בארגונו של הרב מנחם שיחי’ גערליצקי.

יום רביעי, י”ז כסלו

בעקבות מספר אירועים שהתרחשו בשכונת המלך בתקופה האחרונה, מוגברת בימים אלו השמירה מטעם משטרת ניו יורק. שוטרים רכובים על סוסים עורכים סיור מסביב לשכונה, ניידות רבות מסתובבות ובכל פינת רחוב עומד שוטר. אי אפשר שלא להיזכר בשמירה על בית המקדש ‘משמר של כבוד’, כבודו של השוכן בבית הזה.

צוות תקשורת שהגיע לדווח על האירועים והתגברות השמירה, מראיין את אחד מילדי אנ”ש שנפגע באחת ההתרחשויות. מה נפלא לראות את התינוק של בית רבן - משיחי - מסביר לשדרן הגוי את דברי כ”ק אד”ש בנושא, שאם היו כל בתי הספר העממיים מקבלים עליהם את מבצע ‘רגע של שתיקה’ - דברים אלו לא היו קורים.

בחודש הגאולה, בבית חיינו, אין יום שיגרתי. הסדרים נראים אחרת, קול הלימוד נשמע ברמה וההתוועדויות מידי לילה תופסות מקום חשוב.

יום חמישי, ח”י כסלו

לאחר תפילת שחרית, מתקיימת במזרח 770 ברית לאחד מאנ”ש, קהל רב מתאסף ומאחל לאבי הבן שכשם שזכה להכניסו בבריתו של אאע”ה בבית רבינו שבבבל, כך יגדל הילד לתורה ולחופה.

כמידי יומא דפגרא, לקראת חג החגים החל היום בערב, משתתפים בתפילת מנחה עם הרבי שליט”א כיתת ילדים של ר’ וועלוול קארפ מחדר אהלי מנחם.

באחת השנים פתח הרבי את התוועדות ח”י אלול בכך ש”נמצאים בתוך ה”שבע ברכות” של כ”ק מו”ח אדמו”ר”. מיד מקשרים זאת לכך שי”ט כסלו חל בשבוע של “שבעת ימי המשתה” לחתונתו של הרבי מלך המשיח שליט”א.

גוט יום טוב! נשמעת קריאת הגבאי לאחר תפילת מעריב, לשנה טובה, בלימוד החסידות ובדרכי החסידות, תכתב ותחתם! מאחלים כל החסידים, איש לרעהו. חג החגים, ראש השנה לתורת החסידות ירד לעולם. האווירה בליובאוויטש משתנית.

כבר מבעוד יום, ניתן לראות אורחים רבים המגיעים מכל קצווי תבל, ומהערים הסמוכים. באים לחגוג את ‘יום פדות נפשנו’ בבית המקדש.

ביניהם ניתן להבחין בסגן השר לענייני דת ר’ אלי בן דהן שמבקר בבית רבינו שבבבל, כשהוא נזכר בעת ביקורו יחד עם הרב מרדכי אליהו ז”ל, אז זכו הם ליחידות נדירה ומיוחדת.

עם ערב, מוקרן בבית חיינו וידאו - התוועדות קודש של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בי”ט כסלו תשד”מ. שעות ארוכות, יושבים מאות תמימים ואנ”ש מול פני הקודש, מייחלים ומצפים לראות בעיני בשר את פני המלך ולשמוע באוזני בשר את קולו הק’.

אירועי חג החגים, נפתחים הערב. ביחד עם הוידאו, מתקיימים מספר התוועדויות בבית חיינו וברחבי השכונה. ב’געצל שול’ מתוועד עם תלמידי הישיבה הרב מיכאל חנוך שיחי’ גאלאמב ובפינה הצפונית מזרחית מתקיימת התוועדות נוספת לתלמידי התמימים.

יום שישי, י”ט כסלו
חג הגאולה של האדמו”ר הזקן נ”ע, ראש השנה לתורת החסידות, חג החגים

בר”ה ומ”ת של תורת החסידות, מוסיפים בלימוד פנימיות התורה בשופי, כהכנה הכי אחרונה לביאת דוד מלכא משיחא.

תפילת שחרית של יו”ט, 770 עמוס במיוחד. אווירת יום טוב בליובאוויטש.

אין יותר מתאים ביום קדוש זה, מלצאת לרחובה של עיר, להפיץ בכל מקום ומקום את תורת החסידות ובשורת הגאולה. בכל מקום שמגיעים מרימים עם היהודים כוסית ‘לחיים’, מאחלים להם שיזכו לשנה טובה ומתוקה בלימוד החסידות ובדרכיה ודורשים יחד את הגאולה השלימה, אז יהיה “ומלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים”.

עם כניסת השבת, בית חיינו מתמלא עד אפס מקום, מי יפספס תפילת יו”ט של ר”ה שחל להיות בשבת?.. על השולחנות מפוזרים קבצים רבים, בולט ביניהם הקובץ המוגדל היו”ל מטעם ‘ועד חיילי בית דוד’ תחת השם ‘אור וחיות נפשנו’ ובו קטעי שיחות נדירים, יומנים מרתקים על חגיגות י”ט כסלו בליובאוויטש במהלך השנים וראיון מיוחד עם משפיע על ההכרח בהתקשרות לרבי שליט”א אשר הוא הוא ‘אור וחיות נפשנו’ האמיתי.

בהגיע השעה, פוצחים בשירת ‘יחי’ במנגינת ‘מהרה ישמע’ כהכנה לכניסת כ”ק אדמו”ר שליט”א לתפילת קבלת שבת.

אל העמוד ניגש ר’ שמעון הרץ שפותח את ‘א שטורמ’דיקע קבלת שבת’ דליל ב’ דראש השנה. את ‘לכה דודי’ הוא מתחיל במנגינת ‘ואני אבטח בך’, המנגינה מוחלפת ב’לא תבושי’ כשבסיום הפזמון פורצים כולם כאיש אחד בלב אחד בשירה אדירה של יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!…

לולי היה זה בעיצומו של יום השבת, ודאי מצלמות רבות היו מנציחים את רגעים אלו, וכשברחבי העולם היו צופים באותם קטעים, היו חושבים לרגע, שכנראה זהו וידאו מלפני עשרים שנה… אווירה תוססת, שירה שזועקת ואלפים שמקפצים מול מקומו של המלך, ללא שום שינוי… דבר אחד חסר, לראות את פני אבינו האהוב, לחזות ביד המתרוממת אל–על ומעודדת את שאגת האלפים יחי! יחי! יחי! . .

דברי הרבי שליט”א ש”שלאחרי “שטורעמ’דיקע קבלת שבת”, יערכו החסידים “שטורעמ’דיקע התוועדויות”, כראוי  להתוועדות דכ”ף כסלו, כמידי שנה בשנה, ואדרבה - ביתר שאת כו’” זועקים מהמודעות בקירות בית חיינו. תפילת  מעריב מסתיימת, ומיד מתיישבים מאות אנ”ש לקידוש רבתי והתוועדויות חסידים.

מה נהדר הוא המראה, אלפי חסידים, במקום לילך לביתם לאכול את סעודת השבת, נשארים זמן רב בבית הכנסת - כדי לקיים את רצונו הק’ של הרבי שליט”א. כשעניין זה לא נעשה, זעק הרבי “הנהגה זו היא היפך רצוני!”, אם כן, וודאי שכשזה קורה, ובעוצמות כאלו, נגרם נחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו.

שעות רבות יושבים תושבי השכונה, לצד רבנים ומשפיעים ומתוועדים לרגל היום הקדוש. התמימים בזמן זה, שוקדים על תורת החסידות ושיחת ה’דבר מלכות’ של פ’ וישב.

עם סיומו של סדר חסידות, מסודרים במרכז ומערב 770 שולחנות ערוכים, מלאים בכל טוב בגשמיות ומשקה כיד המלך… מאות התמימים מתיישבים בצוותא לסעודת שבת חגיגית ו”שטורעמ’דיקע התוועדויות” בלשונו של הרבי שליט”א.

הזמן הרב שחולף כמו השעה המאוחרת, לא מפריעות לאווירת העוצמה ששוררת בבית חיינו. עד אור הבוקר ממש, מתוועדים התמימים והמשפיעים. אחח.. ראש השנה בליובאוויטש!..

ש”ק, פ’ וישב, כ’ כסלו
חג הגאולה של האדמו”ר הזקן נ”ע מבית המתנגד, יום ב’ דראש השנה לתורת החסידות

בסדר חסידות בוקר, חוזרים שוב על שיחת ה’דבר מלכות’. למרות שכולם כבר חזרו ושיננו את השיחה מספר פעמים השבוע - כל פעם שלומדים זאת חיים מחדש ומתעוררים בשמחה עצומה על הניסים המופלאים שמראה לנו הרבי שליט”א.

לתפילת שחרית ניגש ר’ מענדל שיחי’ רייצעס. גם השבת זוכים מספר חתנים בזכות הנפלאה, לעלות לתורה במניינו של הרבי שליט”א.

בזמן הקצר שקודם התוועדות הק’, מתיישבים החתנים וחבריהם התמימים להתוועדויות האויפרוף, ביחד עם המשך ההתוועדויות דראש השנה לתורת החסידות.

דקות ספורות לפני השעה 1:30 - השעה בה מתחילה התוועדות הק’ של הרבי שליט”א - והתמימים פורצים בשירת ‘יחי’ במנגינת ‘מהרה ישמע’, מצפים וממתינים לראות את כ”ק אדמו”ר שליט”א מתוועד. בשעה 1:33 הרב מנחם גערליצקי מוזג את היין לכוסו של הרבי שליט”א.

לפחות בשבת כ’ כסלו, ציפינו לזכות לשמוע את שיחות הק’ של שבת פ’ וישב תשע”ד. אך לצערנו, לא זכינו. ‘עד מתי?!’.

לאחר מעריב והבדלה, מארגנים את הזאל הגדול, להתוועדות המרכזית מטעם גבאי בית הכנסת דבית רבינו. בשעה 8:00 נפתחת ההתוועדות (ראה מסגרת) כשסיומה - לאחר ריקודים סוערים - מתפצלים להתוועדויות רבות ופעילות. התוועדויות אלו, הם החוט המקשר את השבוע החולף לשבוע החדש שנפתח בסערה - שבוע חג החנוכה.