כ”ק אדמו”ר הזקן

כ”ק אדמו”ר הזקן

“ארץ הרים ובקעות” (יא, א)

“ארץ” - כנסת–ישראל ובה “הרים ובקעות”.

הר - עניינו התנשאות וישות - רמז לעבודת ה’ באופן של אהבה ורצוא, עבודה שבה האדם חש את ישותו “יש מי שאוהב”. בקעה, עניינה שפלות - רמז לעבודת ה’ באופן של יראה וביטול. הפסוק מציין הרים ובקעות בלשון רבים, היות שבכל אחד מהם כמה מדריגות.

(לקו”ת פרשתנו, יז, ג)

כ”ק אדמו”ר האמצעי

“ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ואשר לא ידעון אבותיך” (ח, ג)

נאמר לגבי המן שטעמו היה משובח “כטעם לשד השמן וגו’” - אם–כן, מדוע אומר “ויענך וירעיבך וגו’”?

והבאור: בתורה ישנם ב’ דרגות - גליא דתורה משולה ל”לחם מן הארץ” - כשם שהלחם הוא מזון גשמי כך תורת הנגלה התלבשה במונחים גשמיים. סתים דתורה נמשל ל”לחם מן השמים” - כשם שהמן הוא מזון רוחני, כך סודות התורה שרשם גבוה מאוד, ולכן לא התלבשו בגדרי העולמות. סודות אלו מקורם בעונג הנעלם והמכוסה שלמעלה מתחושת עונג גשמית ועל–כן השגתם היא דווקא על–ידי עינוי הנפש.

על–פי–זה מובן הפסוק: “ויענך וירעיבך” - ע”י עינוי הנפש ניתן להגיע ל”ויאכילך את המן”, השגת סודות התורה; “אשר לא ידעת” - למעלה מידיעה והשגה; “ואשר לא ידעון אבותיך” - למעלה גם ממדריגות שהשיגו האבות.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי פרשתנו, עמ’ שלו)

כ”ק אדמו”ר הצמח–צדק

“והי’ עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה’ אלקיך לך את הברית ואת החסד” (ז, יב)

הפסוק רומז על כך שקיום התורה והמצוות צריך להקיף את ג’ לבושי הנפש: “תשמעון” - לבוש המחשבה; “ושמרתם” - לבוש הדיבור; “ועשיתם” - לבוש המעשה.

וכנגד ג’ אלו יהיה: “ושמר ה’ אלוקיך את הברית” - כנגד המעשה; “ואת החסד” - כנגד המחשבה; “אשר נשבע לאבותיך” - כנגד דיבור.

(אור–התורה פרשתנו, עמ’ תעט)

כ”ק אדמו”ר מהר”ש

“וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך” (יא, כ)

כתיב, “אם ה’ לא יבנה בית - שווא עמלו בוניו בו”, ולכן קובעין ב’ פרשיות דק”ש - שהם קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות - בפתח הבית, בכדי להמשיך בחי’ “ה’ יבנה בית”.

(ספר המאמרים תרכ”ט, עמ’ רפב)

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב

“והיה אם שמוע תשמעו” (יא, יג)

“אם שמוע תשמעו” - אם הורגלת לשמוע ולהתבונן ולעשות מה שבכח הנפש - אזי תשמע ותקבל גם הבחינות שלמעלה מכח הנפש מצד עצמה, שנותנים לו מלמעלה כו’.

(ספר המאמרים עטר”ת, עמ’ תרט)

 

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ

“ולעבדו בכל לבבכם” (יא, יג)

כתוב “ולעבדו בכל לבבכם”, אומרת הגמרא איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה . . עבודת התפלה היא עם הלב ובתוך הלב, כלומר, כשמתפללים כדבעי, הרי אחרי התפלה, בהנהגת כל היום, יש רושם מהתפלה.

הכוונה היא, שמתפללים עם הלב, ואז היום כולו הוא אחר לגמרי, בכל דבר ובכל אדם רואים את הצד הטוב שלו, והוא עצמו שקוע שיהיה טוב יותר בכל מדותיו והנהגותיו.

(לקוטי דיבורים ח”ה, שיחת שמחת תורה תרצ”א)

 

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א

“והיה עקב תשמעון” (ז, יב)

עקב - מלשון עקביים. היינו, סוף זמן הגלות, בו החושך הרוחני בעיצומו.

עקב - מלשון סוף ואחרית. היינו, הזמן הסמוך ביותר לגאולה, בו מתחילים לחוש באורו של משיח הקרב ובא.

עקב - מלשון בעבור. היינו שבעבור שמירת המצוות בזמן הגלות נזכה לשכר בגאולה השלימה.

(משיחת ש”פ עקב ה’תנש”א)

פתגם השבוע בענייני גאולה ומשיח

דובר כמה פעמים שכ”ק מו”ח אדמו”ר העיד והודיע, שכבר גמרו את כל הענינים, וגמרו גם “לצחצח את הכפתורים”, והדבר היחידי שנשאר הוא - ה”תנועה אחת” של הקב”ה, שיוציא את בני ישראל מהגלות ויביאם אל ארץ הקודש… ולכן מבקשים וצועקים יהודים עוד הפעם ועוד הפעם - ועכשיו עוד יותר בתוקף מבזמן העבר - “עד מתי”?!…

. . יש בכוחו של יהודי לעורר עצמו ולעורר יהודים אחרים, ובעיקר לעורר כביכול את הקב”ה - ש”בואו ונחשוב חשבונו של עולם”: לפי כל החשבונות (שהקב”ה הראה בתורתו ובהניסים שהוא עושה בעולם) היה צריך הקב”ה כבר מזמן להביא את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

(משיחות ש”פ עקב, כ”ג מנחם אב, מבה”ח אלול תנש”א)