בית משיח · עברית
משקיעים בחינוך · #1036 · 2016-08-31

אין זה פשוט לסיים את ה’תלמוד תורה’ אחרי שמונה–תשע שנות לימוד, ולעבור למסגרת חדשה

אין זה פשוט לסיים את ה’תלמוד תורה’ אחרי שמונה–תשע שנות לימוד, ולעבור למסגרת חדשה שאינה מוכרת. המעבר מתלמוד תורה לישיבה הוא מעבר חד יחסית ולא קל.

אין זה פשוט לסיים את ה’תלמוד תורה’ אחרי שמונה–תשע שנות לימוד, ולעבור למסגרת חדשה שאינה מוכרת. המעבר מתלמוד תורה לישיבה הוא מעבר חד יחסית ולא קל.

הרב בנימין כהן
‘משיב’ בישיבה המרכזית בכפר–חב”ד, ורב שכונה ברמלה

בני היקר,

זהו מכתב המיועד אליך כמו גם לחבריך לכתה, וחבריך במעגלים הרחוקים המסיימים כעת כתות ח’ ועוברים להיכלי התורה בישיבות הקדושות ישיבות ‘תומכי תמימים’ בכל אתר ואתר.

אין זה פשוט לסיים את ה’תלמוד תורה’ אחרי שמונה–תשע שנות לימוד, ולעבור למסגרת חדשה שאינה מוכרת, בפרט שהמסגרת היא שונה לגמרי בצלמה ובתבניתה ממה שהורגלת בה במשך כל השנים.

המעבר מתלמוד תורה לישיבה הוא מעבר חד יחסית, שכן מלבד הניתוק מהבית (שינה בפנימיה, שבתות במסגרת הישיבה ולא בבית, וכו’), אתה תיכנס לסדר יום עמוס וגדוש שמתחיל כבר בשעה 7:00 בבוקר ואמור להסתיים לקראת השעה 22:00 בלילה. בסוף היום אינך הולך הביתה, אלא נשאר עם חבריך לעוד שעה קלה, עד זמן המנוחה.

אני מבקש לתת לך, בני, כמה עצות והכוונות לרגל כניסתך לישיבה, בשעה טובה ומוצלחת. לא פחות ממה שהנך מתרגש, גם אני מתרגש ושמח בשמחתך.

כדי  לעשות את המעבר בצורה נכונה ולהצליח לעשות זאת בקלות, יש לשים לב למספר כללים חשובים:

א. “שמירת הסדרים”. אין זו המלצה גרידא, אלא כלל ראשוני וחשוב בסדר היום ובמשמעת שהישיבה מטילה ושאתה צריך להטיל על עצמך. שמירת הסדרים זוהי המסגרת הבסיסית שמרכיבה סדר יום ראוי ורצוף. כך זה בכל ישיבה. אבל בישיבת תומכי תמימים נוסף על כך היבט עמוק ומיוחד: הרבי אומר, שעל ידי שמירת הסדרים, נהיה הבחור ‘מקושר’ לרבותינו נשיאינו!

ב. חלק משמירת הסדרים, זה גם שמירה והקפדה על זמני האכילה והשינה, ואם אפשר גם מנוחת צהרים. הקפדה זו תסייע לך בבריאותך בכל המובנים, ותסייע לך (במנוחת צהריים, גם אם לא נרדמים, עצם עצימת העיניים ומנוחת הגוף למשך כשעה, תגרום לכך שתקום רענן ומאושש יותר לאחר מכן).

ג. “לא הביישן למד”, השיאו חז”ל כלל ברזל, וזו עצה חשובה ביותר. לא להתבייש לשאול את הר”מ או את המשפיע וכו’. גם אם השיעור שלמדת בעיונא או בגירסא לא היה ברור, אין לך מה להתבייש מלגשת לשאול את מי שצריך. לשם כך קיים “סדר חזרה”. כמובן שניתן לשאול גם במהלך השיעור, אך שם זה יהיה יותר בקיצור כדי שלא להפריע למהלך הלימוד. בזמן החזרה ניתן להרחיב יותר בסבלנות, ולר”מ או למשפיע יש את כל הזמן בשבילך כדי שתדע לנכון את הסוגיה שלפניך.

ד. “חברותא”. אחת הדרכים שקבעו חז”ל שהתורה נקנית בהם היא “דיבוק חברים”. אכן, אני יודע שיש זמנים שבהם אדם רוצה ומעדיף ללמוד עם עצמו, אך ברוב הזמן כדאי שיהיה חברותא, שכן בלימוד בצוותא, הלימוד רציני יותר, ובאמצעות ההסברים הנאמרים בקול רם, יש הבנה נכונה יותר של החומר הנלמד. כמובן שרצוי לגוון חברותא לעיונא, לגירסא, לחסידות, לשו”ע, כי החברים גם מעשירים יותר את הנלמד.

ה. מקוה. מקוה לפני התפילה הוא דבר חשוב ביותר אצל חסידים שהקפידו עליו. כדאי להשתדל ללכת לפני לימוד החסידות, כך שמעלת הטהרה של המקווה תשפיע גם על לימוד החסידות.

ו. חשוב לשמור על קשר עם הבית, להתקשר מדי פעם ולהתייעץ כשצריך, ולא לחשוש לשתף את ההורים בספיקות ובשאלות שצצות על הפרק. ההורים מכירים אותך היטב, ואת יכולותיך, ואתה מוזמן תמיד בחפץ לב להתקשר, לשוחח, לספר ולשתף ממה שעובר עליך בישיבה.

ז. חשוב שתעמוד בקשר עם המדריכים בישיבה, להתייעץ לשאול, לבקש ולא להתבייש. הם נועדו לסייע לך בזמנים שבין הסדרים.

אני בטוח, בני, שאם תשכיל ותיישם את העצות הללו, המעבר בין עולם הילדות לעולם הבחרות; בין עולם התלמוד תורה לעולם הישיבות, יהיה קל ומוצלח בהרבה. אני מברך אותך בכל לב, שתראה ברכה והצלחה בלימודך ובהתפתחותך הרוחנית והחסידית, ותשגשג הלאה והלאה לנחת רוח הרבי, נשיא תומכי תמימים, ולנחת רוח שלנו, הוריך.

באהבה רבה

אבא