יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
לאור הפסקת המלחמה בארץ הקודש כנראה שחסרה ההכרה כי אפשר וגם צריך לנצח בצורה ברורה וחד משמעית. עלינו לזכור כי המלחמה היא “על אויביך”, ולזכור זאת גם במלחמה שלנו להבאת הגאולה, אנחנו מעל העולם, ולכן ננצח!
לאור הפסקת המלחמה בארץ הקודש כנראה שחסרה ההכרה כי אפשר וגם צריך לנצח בצורה ברורה וחד משמעית. עלינו לזכור כי המלחמה היא “על אויביך”, ולזכור זאת גם במלחמה שלנו להבאת הגאולה, אנחנו מעל העולם, ולכן ננצח!
התחושה בקרב העם היושב בציון, וכמובן כל מי שחיי עם ישראל בכלל, ובארץ הקודש בפרט, בכל הקשור להפסקה ב”מבצע” או המלחמה בדרום הארץ, אינה אופטימית במיוחד.
ההרגשה במהלך הלחימה, בהחלטות שהתקבלו לפניה ולאחריה, היא שעם ישראל, חיילי צה”ל והוריהם, התושבים בדרום, מרכז ואפילו צפון הארץ, הם חזקים, מוכנים לשלם את המחיר הנדרש ובעיקר מבינים כי אין שום ברירה ודרך אחרת, אלא להילחם במי שקם להורגנו, עד להכנעתו ולהשמדתו. אלא שהבעיה אינה בעם חלילה, למרות כל ההשמצות על החברה הישראלית, הדור הנוכחי, העייפות והאדישות, הפינוק וכו’, הרי שדומה שכל אלו נכונים לא לעם עצמו, אלא לאלו שמתיימרים להנהיג אותו.
הרושם שמתקבל בציבור, הוא שיש מי שמפחד מהכרעה, מי שחושב רק להרוויח זמן ושקט מדומה, כמעט בכל מחיר. כך היו מוכנים שלא לפתוח במערכה קרקעית למרות איום המנהרות, ולולא הנסים שהראה הקב”ה, בכך שהמחבלים ימ”ש ניסו להשתמש בהן כעת, וסרבו להצעות הכניעה של הממשלה, הרי שאין לדעת מה היה הסוף. כך גם בכל ההחלטות על משא ומתן, ושאר החלטות, ועד לסיום הלחימה ללא הכרעה והכנעה של הטרור.
מה שחסר להנהגה, אינו הידע המקצועי, ואולי אפילו לא האידאולוגיה הנכונה. ראש הממשלה ושר הביטחון יודעים היטב מה צריך לעשות, ומטיפים לכך תחת כל עץ רענן. אלא שכאשר נוצרת ההזדמנות לממש אותה, משהו משתבש, כנראה שחסרה ההכרה כי אפשר וגם צריך לנצח בצורה ברורה וחד משמעית.
פרשות השבוע אותן אנו קוראים בימים אלו, מלמדות אותנו כיצד יש להילחם, מהם התנאים ל’הפסקת אש’ או ‘הסכם שלום’ אשר אפשריים רק כאשר מי שהארץ אינה שלו עוזב אותה, ומי שרשאי לגור בה, זה רק בתנאי שהוא מקבל את השליטה של המנצחים, של עם ישראל. מספיק לקרוא בתורה, ולדעת כיצד להתנהל.
פרשתנו מלמדת אותנו כיצד עלינו לחוש כאשר יוצאים למלחמה. “כי תצא למלחמה על אויביך” - כאשר יוצאים למלחמה, צריך לדעת כי המלחמה היא “על אויביך”. עלינו לדעת מראש כי המלחמה אינה נגד אויב שווה לנו, אויב שיש לו זכות קיום, מי שמנסה להילחם בעם ישראל, חייב לדעת כי אנו הרבה מעליו. כאשר זו הידיעה, מובטחת התוצאה “ונתנו ה’ אלוקיך בידיך”. זוהי הגישה היחידה האפשרית, זו הגישה שכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, מלמד אותנו, בכל עניין ובכל תחום. כאשר נוהגים כך, מנצחים בכל תחום.
•
אם כך בענייני הביטחון ושלימות הארץ, הרי ההוראה לכולנו היא שכך יש לנהוג, בכל תחום. החל בדרושי החסידות המלמדים אותנו כיצד לנהוג במלחמה עם הנפש הבהמית, וגם במלחמה לבירור וזיכוך העולם כולו.
וכך כמובן גם במלחמה שלנו - המלחמה האחרונה, להביא את הגאולה השלימה - יודעים כי חייבים להפיץ את בשורת הגאולה במלואה ובשלימותה. יודעים שנמצאים מעל ה”אויב” ולכן לא חוששים לפרסם את הבשורה או חלקים ממנה, מחשש “מה יאמרו”, שהרי נמצאים מעל לכל זה. חששות כאלה יכולים להיות רק אצל מי שאינו בטוח בתוצאה, ולכן עליו לשקול כל העת האם מהלך פלוני הוא נכון או לא, האם דבר אלמוני יתקבל בעולם או לא.
כאשר יודעים מראש את התוצאה הסופית - הגאולה האמיתית והשלימה, הרי שהשיקול היחיד הוא מה צריך להיות, מה אומר לנו הרבי, כיצד הוא מורה לנו להכין את עצמנו ואת העולם כולו לגאולה. כאשר הנצחון במלחמה מובטח, אין מקום לשיקולים זרים ולחששות שווא. נמצאים הרבה למעלה מזה, בתוך תוכה של השליחות, האחרונה והיחידה שהוטלה עלינו, ומשלימים את הנצחון במלחמה, זה שידוע מראש, ומגיעים לגאולה שלימה מתוך מארש הנצחון:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!