ממקום למקום, אבל במקום אחד כ”ק אדמו”ר הזקן: אתהלך - משמעו הליכה ממקום למקום אבל

ממקום למקום, אבל במקום אחד

כ”ק אדמו”ר הזקן: אתהלך - משמעו הליכה ממקום למקום אבל במקום אחד. מה משמעות הדבר? אלא שהעניין בעבודת השם באופן של רצוא ושוב, יש בו שני חלקים: א. רצוא - התפעלות הלב בתשוקה איתנה לעשות אך ורק את רצונו יתברך בכל הפרטים. ב. שוב - להשפיל את עצמו ולהתבונן באותו רגע עד כמה עצום הוא ריחוקו מה’, ויתמרמר מאוד מכך שהוא נפרד מיחודו יתברך. כך הוא הסדר בעבודת רצוא ושוב אצל כל אדם. אולם אצל דוד המלך עליו השלום, מגודל קירובו העצום לה’, אין התבוננות זו של ה”שוב” קשורה בחשבון נפש על פירוד מה’ אלא אך ורק בתוך צד הקדושה והאלוקות, כפי שהוא לפני ה’. זהו שנאמר “אתהלך” - לומר שהוא באותה בחינה ובאותו מקום: לפני ה’.

(סה”מ אתהלך ליוזנא עמ’ א’)

כשחוזר ממקום שהלך ועלה לשם

כ”ק אדמו”ר האמצעי: מה שאמר דוד המלך “אתהלך לפני ה’ בארצות החיים”, זהו דווקא, כשחוזר ממקום שהלך ועלה לשם, שזו בחינת המשכת גילוי אלוקות מלמעלה למטה, אחר העלאה במסירות נפש, בעליית הנשמה מלמטה למעלה, בדביקות והתקשרות נפלאה.

(תורת חיים, בראשית קלט, ג)

בינה ומלכות

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: ארצות החיים שתי בחינות הן: האחת היא ספירת המלכות דאצילות, אשר מקבלת את החיים מהמידות של עולם האצילות הנקראות “עץ החיים”. הבחינה השניה היא ספירת הבינה, שמקבלת חיים מבחינת “כי עמך מקור חיים”, שהיא למעלה מ”עץ החיים”, והיינו שהבינה מקבלת חיים מהחכמה, עליה נאמר “והחכמה תחיה”.

(אור התורה בראשית ח”ה עמ’ תתצח ואילך)

מכל סוגי הארצות שבארץ ישראל

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: בעולם הזה, לא ירש כל שבט מכל חלקי ארץ ישראל, בחלקו שלו. ברם לעתיד לבוא בגאולה, תהיה החלוקה על פי ה’ באופן נצחי, ולכל שבט תהיה נחלה כל צרכו, מכל חלקי הארץ: בהר , בשפלה ובעמק. זהו שכתוב “אתהלך לפני ה’ בארצות החיים”, שנאמר כאן “ארצות” בלשון רבים, שכן לעתיד לבוא יהיה לכל שבט, מכל סוגי הארצות שבארץ ישראל.

(סה”מ תרכ”ו עמ’ קעב)

“ארצות” אותיות “אוצרות”

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: מה שנאמר “אתהלך לפני ה’ בארצות החיים” - נאמר על גן עדן, וזהו שכתוב “ארצות” - אותיות “אוצרות”, כמו שנאמר “ואוצרותיהם אמלא”, אוצר עליון ואוצר תחתון, שהם בחינת גן עדן העליון וגן עדן התחתון. אולם לעתיד לבוא, יהיו שתי בחינות אלו עניין אחד, בבחינת עולם הבא שבגאולה, בחינת “ארץ חפץ”.

(סה”מ תרמ”ו עמ’ כח)

הקריאה בשם ה’ פועלת את כוס הישועות

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: כתוב: “כוס ישועות אשא ובשם ה’ אקרא”. פירוש הפסוק בעבודת האדם לקונו: כדי שיהיה מצב של “כוס” - שהיא כלי קיבול לישועות בגשמיות וברוחניות, הוא על ידי שהאדם יקרא בשם ה’ בתורה ובתפילה, להתפלל בציבור ולקבוע עיתים לתורה, ואז מלאכתו מתברכת. אבל כאשר הוא מלא מרצונות גשמיים שונים ומשונים, אזי אינו יכול להחזיק בחינת ישועות וחסדים עליונים. והעצה לזה היא: כשם שעשיית הכוס מזהב וכסף נעשית על ידי הכאת האומן בפטיש, לעשותו טס, עד שיוכל לכופפו ולעשותו כל קיבול, כן הוא בעבודה בנפש האדם, שיעשה חשבון נפש, ויקבל על עצמו עול מלכות שמים בתורה ותפילה.

(ד”ה לעולם יהא אדם זהיר תרצ”א)

שתי בחינות בעבודת ה’

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: המצודות מפרש את המילים “אתהלך לפני ה’ בארצות החיים”, על פי הפשט: שדוד המלך אומר: אתהלך לפני ה’ - בארץ ישראל, שהיא “ארצות החיים”, כי בה אוכל לחיות, ולא כמו שהיה עד עתה שהייתי מגורש מארץ ישראל מפני שאול, וקרוב הייתי לשכון בין המתים. אולם עדיין צריך ביאור, מדוע הפסוק נקט “ארצות החיים” לשון רבים, ולא ארץ החיים בלשון יחיד?

אך בחסידות מבואר, שארצות החיים הן שתי בחינות בעבודת ה’: א. המשכת אלוקות מלמעלה למטה. ב. העלאה מלמטה למעלה. ודוד נתן שבח והודיה על שזכה לעבוד את ה’ בשני עניינים אלו.

(תהלות מנחם, על הפסוק)

חידושו של נשיא בישראל

אמר ר’ אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה .. כל ימי חייך להביא לימות המשיח: חידושו של נשיא בישראל .. הוא לקשר ולאחד “כל ימי חייך” של כאו”א מישראל ושל כלל ישראל - “כל ימי חייך” הגשמיים בעולם הזה ובפרט בזמן הגלות (“לילות”) - עם הגאולה (יציאה ממצרים וגבולים) בכלל, ובפרט עם ימות המשיח, הגאולה האמיתית והשלימה שאין אחריה גלות; ודוקא הנשיא בכחו לחבר ולאחד את הגלות עם הגאולה .. ולכן, דוקא ביום שעלה לנשיאות עסק ר’ אלעזר בן עזריה בסוגיא ד”מזכירין יציאת מצרים” גם “בלילות” ו”להביא לימות המשיח”.

(ש”פ שמות תשנ”ב)