ב“ה, ימי הסליחות, ה’תשמ”ג

בשבת קודש האחרונה, נפטר לבית עולמו מר יצחק נבון, מי שכיהן כ”פרזידנט” החמישי בארץ ישראל בין השנים תשל”ח — תשמ”ג. הוא היה פוליטיקאי, סופר, מחזאי ואיש חינוך. נבון שירת גם כחבר כנסת, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות בממשלות ישראל. במסגרות אלו עמד בקשר עם חסידי חב”ד ועם הרבי, וסייע באהדה רבה לפעולות השונות שבצעו חסידי חב”ד לקירוב לבם של ישראל לאביהם שבשמים.

מר יצחק נבון בחגיגות בר מצווה של בני משפחתו החב”דניקיםמר נבון היה איש ציבור, אך השורות הבאות נכתבות דווקא מזווית משפחתית וחסידית.

בקרב בני המשפחה הקרובה הוא כונה בפשטות “דוד איזק”. לא “כבוד הנשיא”, ולא שום גינוני כבוד נלווים. מי שהכיר אותו מקרוב ידע שלמרות השררה והמעמד, הוא התרחק מדימויים חיצוניים ואהב עומק, אהב למידה וחשיבה על פני סממני כבוד. על–אף רום תפקידו, נהג באצילות ובהגינות ולא השיב פני איש ריקם. כזה היה דוד איזק, או כפי שמוכר אצל הכול הפרזידנט החמישי — יצחק רחמים נבון.

בבוקר יום השבת האחרון, בגיל תשעים וארבע נפטר לבית עולמו. לא רבים יודעים שלצד אותה דמות פוליטית מוצלחת, היה יצחק נבון איש יודע ספר, ידע את התנ”ך על בוריו, ידע ספרי ‘פסקים’ ובקי ברזי התפילות.

מאז הפכתי לבן משפחתו בזכות נישואיי עם רעייתי, שהיא בתו של אחיינו, פגשתיו פעמים רבות. משפחת נבון היא משפחה קטנה ומצומצמת, ולפיכך הקשר היה חם והדוק. גם בגילו המתקדם היה טורח לפקוד כל חתונה, בר מצווה ואפילו ברית מילה אצל אחייניו, גם אם היה צריך ‘לנדוד’ עד צפת הרחוקה. כך פגשתיו בחתונתי, ומאז באינספור הזדמנויות והשיחה אתו תמיד הייתה מרתקת ומעניינת.

בזמן שהובא למנוחת עולמים בחלקת מנהיגי האומה בירושלים האזנתי לדברי המנחמים שדיברו על אצילותו ועל המסורת היהודית שהייתה חשובה לו. ראש הממשלה והפרזידנט הנוכחי העלו על נס אף את צפייתו לגאולה אותה ביטא בגאון, ואני נזכרתי בשיחה ארוכה שהייתה לנו לפני ארבע שנים, כאשר שוחחנו בימי ה’שבעה’ על אחיו ויקטור חיים מאיר, סב רעייתי. הזמן עמד לרשותנו ובניגוד לאירועים קודמים שאנשים המו המו מסביב, הפעם השיחה קלחה, ואני ביקשתי לדעת את מידת הקשר וההערכה שהוא רוכש לרבי מלך המשיח ובכלל לחסידות חב”ד.     

“לא זכיתי לפגוש את הרבי פנים מול פנים”, ענה על שאלתי אז ומיד הוסיף: “אך מכתבים וקשר רצוף עם הרבי דרך הרב שלמה מיידנצ’יק, היה גם היה”. הוא סיפר שכנציג ציבור לא יכול היה לפגוש את הרבי, מפני שלא הוסמך על–ידי הציבור לנסוע אל חצרו של הרבי, אך ידע להוסיף גם שלא פעם הוא מצטער ומתחרט על כך. “שמעתי לא פעם מחברים קרובים שדעתם נחשבת אצלי, לא כאלה שגדלו בערוגה החסידית, שפגישתם עם הרבי הדהימה אותם, היו שסיפרו לי שעיניו של הרבי היו כשל נביא, ביניהם כאלה שפגשו באישים רמי דרג, מאד יכול להיות שהפסדתי”.

מסתבר שלמרות שמפגש עם הרבי לא התקיים, קשר של מכתבים וביטויי הערכה וכבוד היו גם היו, גם מצדו כלפי הרבי וגם מצדו של הרבי, כפי שניתן לראות במכתבים ששיגר אל נבון. במכתבים שהרבי שלח אליו הקפיד הרבי להוסיף מילים של כבוד.

הפרזידנט נבון היה נוטל בקביעות חלק באירועי חב”ד רשמיים ואף לא רשמיים, בהם היה מדגיש את הערכתו ואהבתו לתנועת חב”ד ולרבי על הפעולות שעשה למען עם ישראל. תמיד כשדיבר דיבר מהלב, דיבר אמת, לא היה איש של אחד בפה ואחד בלב. כשהיה מדבר בשבחה של חב”ד, לא עשה זאת רק מול קהל של חסידי חב”ד, אלא גם מול קהלים אחרים.

בביקור שעשה לפני 12 שנים באילת, מול שלוש מאות חברי פורום ‘הרוטרי’. מר נבון שהוזמן על–ידי יו”ר המועדון מר מנחם הופן, הרצה על המפריד והמאחד בחברה הישראלית. לאירוע זה הוזמן גם שליח הרבי ורבה הראשי של אילת, הרב יוסף העכט. במסגרת הרצאתו דיבר נבון על הקיטוב ההולך וגובר בין דתיים ולא דתיים, אשר לדעתו זהו הקיטוב הקשה ביותר בחברה הישראלית מבלי שנראה שיש פתרונות באופק. ובכל זאת, גם בתחום זה ניתן לפעול רבות כפי שרואים בפעילות של חב”ד.

וכך אמר: “יושב כאן אתנו כבוד רב העיר הרב הכט הנמנה על חסידי חב”ד. ואכן חב”ד היא תנועה של אהבת ישראל אמיתית. חב”ד עושה רבות לגשר בין דתיים לשאינם דתיים ועושה הכל באהבה, בדרכי נועם ובסבר פנים יפות. פעילותם בין כל שכבות הציבור ראויה לשבח ומביאה קירוב לבבות. בהיותי נשיא, לשכתי הייתה פתוחה תמיד בפני חסידי חב”ד, והלוואי שאחרים היו לומדים מהם”. דבריו החמים על תנועת חב”ד התקבלו באהדה רבה וגרמו לקידוש שם ליובאוויטש.

שיחה מיוחדת של הרבי בקשר להצעת נבון

בשנה האחרונה נחשף המניע לשיחה מדהימה אותה נשא הרבי בהתוועדות יו”ד שבט תשל”ט.

לקראת סוף ההתוועדות דיבר הרבי על הצורך לאחד בין ספרדים לאשכנזים ואף ציין שזה הקדמה והכנה ל”ויקבץ נדחי ישראל” שיהיה בגאולה האמתית והשלמה. באותה הזדמנות שהדברים נאמרו, רבים לא הבינו את הסיבה לאמירת הדברים. כיום אנחנו יודעים שאותה שיחה באה בעקבות דבריו של הפרזידנט נבון בפני תלמידי ה’רשת’ שהתכנסו אצלו. 

דבריו של הרבי הם מדהימים, והרבי מציין שהם באים בעקבות הצעה שעלתה, מבלי לציין מצד מי: האמור לעיל הוא גם מענה על ההצעה, שאשכנזים יתאחדו עם הספרדים, באופן של ‘והיו לאחדים בידך’, ושידברו גם על הגדולה של הספרדים וכו’. באמת, אצל חסידים לא צריכים להגיע להתעוררות (בעניין זה) מבחוץ, מכיוון: נוסף על כך שבעולם הנגלה, ידוע לכולם, הן בחוגים החסידיים, והן בחוגים שלעת–עתה אינם חסידים, שהרמב”ם היו מגדולי הפוסקים ומגדולי הראשונים, והרמב”ם הרי היה ‘ספרדי טהור’.

ישנה הדגשה מיוחדת אצל חסידים — כפי שרואים בנוגע לאור החיים (שגם הוא היה ספרדי), שאצל חסידים מתארים אותו כ’אור החיים הקדוש’ ובפרט לפי מה שרואים בדרושים של הצמח–צדק ביאורים, דיוקים והסברות, שמיוסדים על פירושו של האור החיים על התורה.

.. ובפרט לפי סיפור החסידים אודות השייכות של הבעל שם טוב (מייסד תורת החסידות) עם האור החיים, עד לסיפור והפתגם של חסידים, שאילו הבעל שם טוב היה מצליח לפעול שייפגש עם האור החיים בארץ הקודש, מיד היה משיח מגיע — שמזה מובן היחס של חסידים לאור החיים הקדוש.

וכידוע גם המכתב של רבינו בעל ההילולא, שכתבו לאחינו בני ישראל הספרדים, ששם כותב הוא אודות גודל העניין של מוצאם וכו’, וכפי שנדפס במכתב. ויהי רצון שבקרוב ממש נזכה ל’ויקבץ נדחי ישראל’ על ידי משיח צדקנו.

כמה שעות לפני אותה שיחה, התכנסו בבית הנשיא בירושלים, נציגים מבתי הספר של ה’רשת’. זו הייתה הפעם הראשונה שהתכנסות כזו קרמה עור וגידים תחת חסותו של הפרזידנט החדש נבון שהתמנה לתפקידו חצי שנה קודם לכן.

בדבריו בפני התלמידים, ציין מר נבון, בין היתר, את הצורך לאחד בין אשכנזים וספרדים ולשים דגש על רבני ומאורות הדורות הספרדיים. הייתה בו רגישות גדולה כלפי המסורת היהודית הספרדית; הוא כתב על כך רבות ודיבר בכל הזדמנות על מעלתם של גדולי הדור הספרדיים.

תכנית האסיפה ותוכן הדברים נשלחו אל הרבי, ובין היתר גם נאומו המלא של מר נבון. מי שקורא את דברי הפתיחה של נבון, מבין עד כמה העריץ האיש את הרבי. “רבותיי המכובדים, רבנים, תלמידים יקרים. אני מקדם שנית את פניכם בברכה חמה. קודם כל באמצעותכם נשלח ברכה למעלת הרבי שליט”א שיזכה לאורך ימים טובים, שיהיה לו בריות גופא ונהורא מעליא, ושיקוים בו עוד ינובון בשיבה דשנם ורעננים יהיו … אני מאחל לו שבקרוב נראה אותו בארצנו, כי יש רבים שבוודאי מתגעגעים לראותו כאן בארץ, בבריאות שלמה, ואם על דבר אחד נאמר בעתה אחישנה, בוודאי גם זה בעתה אחישנה”.     

בהמשך נאומו המרתק דיבר הפרזידנט נבון על ה’אהבת ישראל’ המיוחדת שיש בחב”ד. אהבה שהיא לא רק אהבה ערטילאית שאוהבים את כלל עם ישראל אלא אהבה לכל יהודי ויהודי בפרט. הוא הביא דוגמה לכוונתו, כשסיפר על ביקור שעשה זה מכבר בכפר נידח בברזיל, שם פגש בשני בחורים חב”דניקים צעירים. כששאל לגבי מעשיהם באזור, הסבירו לו שהם מחפשים יהודים תועים להשיבם לצור מחצבתם. אחרי דברים אלו, עצר את שטף דיבורו וביקש להציע הצעה.

“ברשותכם יש לי גם הצעה, אם כי ייתכן שהיא מיותרת כי היא כבר מתבצעת: יש ברשת בתי הספר שלכם נערים ונערות, מכל קצוות תבל, מארצות שונות. אחד הדברים החשובים הוא שהתלמידים יכירו וידעו לא רק את מורשת ישראל בכללותה, אלא אותו דבר מיוחד שהשבט אשר אליו הוא משתייך תרם במשך השנים לתורת ישראל ולמחשבת ישראל וליהדות. אני מניח שאתם עושים זאת. אך תמיד ניתן להוסיף ולחזק.

“הדבר הזה יקרין לעוד חוגים. יגביר את האחדות בעם. העובדה שיודעים ולומדים על גדולי ישראל מכל העדות, לא משנה מאין באו, מאין קמו מאין צצו. אני יודע שבמשפחתנו יש מסורת שמשפחתנו מתייחסת אל ה’אור החיים’, ממשפחתו, לא מזרעו — כי לא היו לו בנים, כנראה מאחיו. מסורת היא, ואנחנו יודעים שהייתה קרבה רעיונית גדולה בין האור החיים והבעל שם טוב שרצה לבוא לירושלים לפגוש את האור החיים שיש בו ניצוץ של משיח בן דוד וביחד יביאו את המשיח. אלא שמשמים עקבו כי טרם הוכשרה השעה לגאולה”.

כאמור, תוכן הצעתו של הפרזידנט נבון באירוע של הרשת בבית הנשיא הגיעו אל הרבי וכמה שעות לאחר מכן הרבי בחר בשיחה של יו”ד שבט בפני קהל החסידים להתייחס לאותם דברים, וכפי שרואים שהרבי אימץ זאת וציין בעצמו את הקשר בין אור החיים לבעל שם טוב, ואף הוסיף והרחיב. פרט מעניין נוסף הוא, שעל פי הוראתו של הרבי, הודפס קובץ מיוחד אליו הוכנסו כמה עניינים חינוכיים עליהם דיבר הרבי בהתוועדות קודם לכן, כמו גם דבריו אלו על האיחוד בין האשכנזים לספרדים, והרבי ביקש לשלוח קונטרס זה לנבון כשי ומתנה.

כשהזכרנו את זה לאחיין, הרב יוסף נבון, מנכבדי קהילת חב”ד בצפת ומחנך וותיק, הוא ציין כי באותה שנה החל את התקרבותו ליהדות, והוא זוכר שבבית הנשיא דיברו על כך. “ישנה אפיזודה מעניינת: באסיפה אחרת של תלמידי הרשת היה נוכח גם הרב יצחק ידגר, מנהל בית הספר חב”ד בתענכים. מי שמכיר אותו יודע שהספרדיות אצלו מאוד בולטת, והתפתחה שיחה בינו לבין דודי שאמר לו שיודע שבחב”ד יש ספרדים רבים. זה האחרון ציין בפניו בצחוק שבחב”ד יש תימנים, מרוקאים, ויש גם אשכנזים. דודי מר נבון נהנה מהבדיחה”. 

מכתב הרבי לילד קטן

בחודש מר–חשוון תשע”א, נפטר אחיו של מר נבון, מר ויקטור חיים מאיר נבון (סב רעייתי). במהלך ימי ה’שבעה’ שהתקיימו בשכונת רחביה הירושלמית. מר יצחק נבון, שכבר היה לאחר פרישתו מתפקידו הרם, ישב עם בני המשפחה לאורך כל ימי ה’שבעה’. ניצלתי זאת כדי לדלות ממנו פנינים בקשר שהיה לו עם הרבי. ואכן שמעתי דברי הערצה והערכה, אך כמנהגם של עיתונאים חיפשתי פנינים מיוחדות, סיפורי מופת או השגחה פרטית, ולא מצאתי את אשר חשקה נפשי.

כשבנו יחידו, ארז, שמע ממני מאוחר יותר שלא מצאתי אצל אביו סיפור מיוחד שהיה לו עם הרבי, ניתר ממקומו. “אתה רוצה סיפור מיוחד? אני אתן לך”, אמר והפתיע אותי. הוא שיתף אותי בסיפור מיוחד שלא היה ידוע עד אז במשפחה.

ארז נבון, הינו איש עסקים בתחום הנדל”ן ועסקיו חבקי עולם. “המכתב שקיבלתי מהרבי”, פתח ואמר, “שמור איתי ומלווה אותי, מאז היותי ילד עד היום.

“את המכתב קיבלתי כשהייתי ילד בן תשע בשנת תשמ”ג. אבי שיחי’ כיהן אז בתפקיד נשיא המדינה. כמה ימים לפני ראש השנה החלטתי לכתוב מכתבי ‘שנה טובה’ לכמה אישים בולטים שהכרתי, ביניהם ראש הממשלה דאז מנחם בגין, שהיה אורח קבוע במשכן הנשיא, ולעוד כמה אנשי מעמד שהכרתי מתוקף היותי חי במסדרונות בית הנשיא. אחד מבאי הבית ואורח רצוי ואוהב, היה ר’ שלוימק’ה מיידנצ’יק. אבי חיבב אותו מאד. הוא היה יהודי מיוחד, חסיד אמיתי של הרבי מליובאוויטש. כשראה שאני כותב ‘שנות טובות’, הציע לי הצעה: “כתוב ‘שנה טובה’ לרבי מליובאוויטש ואני כבר אדאג להעביר את זה למזכירות של הרבי בניו יורק”, אמר. הסכמתי לכך בשמחה גדולה, ולאחר שעה קלה הפקדתי בידו מכתב ‘שנה טובה’ לרבי. בידי כבר היו מטבע של הרבי שקיבלתי מר’ שלוימק’ה בחנוכה, ועוד שטר של דולר שהוא העניק לי. שניהם שמורים אצלי כשכיית חמדה עד עצם היום הזה, ואני מאוד מחבב ומייקר אותם.

“לימים קיבלתי מכתב תשובה מהרבי. כילד אמנם לא כל כך הבנתי את העוצמה של המכתב, כפי שאני מבינו כיום.

ב“ה, ימי הסליחות, ה’תשמ”ג

ברוקלין

ארז היקר שי’

שלום וברכה!

שמחתי לקבל ברכתך לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה. ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה: כל המברך מתברך מהשם יתברך מקור כל הברכות, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

גם אני מברך אותך בשנה טובה ומתוקה, ובמיוחד — שנת הצלחה רבה בלימודך ובהנהגתך, ותהי’ לכבוד להוריך שיחיו ולתפארת כל עמנו בית ישראל.

בברכה

מ. שניאורסאהן 

“בתור ילד התרגשתי מהמכתב שקיבלתי ושמרתי אותו אצלי. מאז ועד היום, כמה פעמים שהמכתב הזה סייע לי בעניינים שונים, ואספר על מקרה אחד:

“כשהתחלתי את עסקי הנדל”ן בפנמה, ביקשתי להכניס יזם נוסף, וכך הגעתי לאיש עסקים, עשיר מאוד, יהודי שומר מצוות המתגורר באחת מבירות אירופה. כיום הוא חבר נפש וידיד נאמן וקרוב. לאחר דין ודברים עסקי, כשהרגשתי יותר קרוב אליו, החלטתי להראות לו את המכתב שממוסגר אצלי ונמצא במקום חשוב. בדרך כלל, אני לא מתהדר בזה אבל הרגשתי אליו קרוב מספיק ושיתפתי אותו.

“המכתב הזה ריגש אותו מאוד, ומאז כל הדו–שיח העסקי בינינו הפך להיות אחר; הדיסטנס העסקי נעלם, החשדנות נמוגה, והכול התמוגג מול האהבה העזה לרבי שהוא הפגין לאחר שראה את המכתב. כשקרא את המילים של הרבי אלי, הוא היה בהשתאות וקרא את המכתב פעם אחר פעם. או אז התברר לי שגם באמתחתו ישנם כמה וכמה מכתבים שזכה לקבל מהרבי, כולל ‘מופת’ אישי לו זכה”.

כאמור, המכתב הזה סייע בידו של ארז, לדבריו, כמה פעמים, והקריאה בו מרגשת אותו כל פעם מחדש. “המילים הללו של אישיות כמו הרבי מליובאוויטש העסוק בעניינים שברומו של עולם, ומתפנה להחזיר תשובה לילד קטן שכתב לו, מראים על גדולתו האמתית. מה גם שחסידים הסבירו לי שבימי הסליחות הרבי ממעט לכתוב מכתבים, ואם הוא כותב, אזי אין זה אלא מכתבים דחופים, מה שמכפיל את מידת התרגשותי”.  

הקשר עם אנשי חב”ד

כאמור, בני משפחה רבים של הפרזידנט יצחק נבון נמנים על חסידות חב”ד. בפורומים ובהזדמנויות רבות התגאה על כך. מי שקירב את אחיינו, הרב יוסף נבון, לחב”ד היה ר’ שלמה מיידנצ’יק, אך מי שקישר בין השניים, היה מר יצחק נבון עצמו. בכלל, בין השניים, מר נבון והרב מיידנצ’יק שררו יחסי חיבה ואהבה לא רגילים.

הקשר ביניהם החל עוד בימיו כחבר כנסת וכשר חינוך, אך התעצם ביום בו מונה לנשיאה החמישי של ארץ ישראל, בכ”ב באייר תשל”ח. באותו ערב נשמעה דפיקה על דלת בית משפחת נבון, ולחדר נכנסו שני גברים מזוקנים, אחד מהם הרב מיידנצ’יק, והעניקו לו שי מתנועת חב”ד — טלית ותפילין.

כעבור כחמישה שבועות, כאשר החל נבון לשמש בתפקידו, הגיעה ללשכתו פניה מטעם שלוימק’ה מיידנצ’יק לערוך טקסי בר מצווה ליתומי צה”ל במשכן הנשיא. נבון, שהכיר את יושב ראש ועד כפר חב”ד עוד מימים ימימה, נענה מיד להצעה, ומאז הפך הדבר למסורת שקרתה מדי שנה בשנה.

לא חלפו ימים רבים, והרב מיידנצ’יק הזמין את משפחת נבון בהרכב מלא לנסיעה ברכבת–ישראל, כשאת ההגה כמובן הוא אוחז בידיו. בני המשפחה ביקרו אותו בקטר, התבוננו בעבודתו, הקשיבו להסבריו המלומדים והחינניים על תולדות הרכבת בארץ ישראל, ובמהרה התאהבו בחב”דניק שהקרין פשטות ולבביות כנים.

יצחק נבון, שלא הסתיר את התלהבותו ממיידנצ’יק ומחבריו החסידים ששידרו אהבת ישראל ללא תנאי — פתח את דלתות משכנו בפני יושב ראש הכפר ואנשיו, וזה מצדו אירח את נבון באירועים חגיגיים רבים בכפר החב”די.

במהלך הזמן הלך והתהדק הקשר בין השניים, והם נהגו להיפגש לעתים קרובות בבית הנשיא ולשוחח לרוב על יהדות. עבור הנשיא, מיידנצ’יק היה הכתובת הראשית לתנועת חב”ד.

הרב מיינדצ’יק גם היווה איש הקשר בין הרבי לבין מר נבון. בתקופת כהונתו זכה לקבל כמה מכתבים מהרבי, ואף קונטרסים וקבצים שונים אותם הורה הרבי לשלוח אליו. אחד מהם נמצא בבית חמי בצפת. זהו קונטרס מיוחד שעטוף בעטיפה וכריכה יוקרתית ומהודרת ובו המאמר “נחמו נחמו עמי”. מעניין שאותו קונטרס בעטיפה דומה נשלח שנים רבות קודם לכן לפרזידנט השלישי זלמן רובשוב (שז”ר). בסוף המבוא חתם הרבי בחתימת יד קודשו.

“למדתי את המאמר הזה כמה פעמים”, מספר חמי, “זהו מאמר לא קל ללמידה, אין לי מושג מדוע בחר הרבי לשלוח אותו לדודי. שמעתי מבנו של אחד המזכירים, שהרבי כרך כמות מסוימת של המאמר הזה בכריכה מהודרת עוד בזמנו של שז”ר, וכשדודי התמנה לפרזידנט, שלח לו הרבי עותק אחד”.

רבים הכירו את מידתו האצילית וסבלנותו לכל אחד אך לא רבים ידעו אודות מידת עמקנותו וידיעתו בספרות התורנית, נוסף על התנ”ך אותו ידע על בוריו.

כאשר בן אחיו החל לגלות עניין הולך וגובר ברבי ובחסידות, ‘הפקידו’ נבון בידיו המסורות של ידידו הקטר, וביקשו לבדוק אם הבחור “רק מתעניין בנושא” או שברצונו באמת להימנות על חסידיו של הרבי.

מיידנצ’יק נפגש עם הצעיר (כיום חמי), תהה על קנקנו, לא הטיף לו דבר, ורק כשהיה משוכנע לחלוטין שהצעיר איתן בדעתו להצטרף לדרך חב”ד, סייע בידו בדרכו החדשה. כשאני מציין זאת בפני חמי, הוא מחייך ומספר את הצד שלו לדרך בה נרקם הקשר בינו לבין מיידנציק:

“כשהתחלתי לגלות עניין בדרך התורה, פניתי לדודי שידעתי שנמצא בקשר עם יהודים מכל קצות הקשת. היו לי שאלות שחיפשתי עליהן מענה, וביקשתי ממנו שיקשר אותי אל רב שאוכל לקבל ממנו תשובות לשאלותיי.

“דודי אמר לי שהוא מכיר שניים שיוכלו לסייע בידי. האחד הרב אורי זוהר והשני הרב שלוימקה מיידנצ’יק. את האחרון פגשתי פעמים רבות בבית הנשיא. הוא הסתובב שם בחופשיות. בחרתי אפוא ברב מיידנצ’יק ככתובת לשאלותיי, מה גם ששמעתי על חב”ד עוד קודם לכן והייתה לי הערכה לפועלם. הוא השיב לי בנועם, אימץ אותי אליו וחיבר אותי למשפיעים ולרבנים נוספים בחב”ד עד אשר בשלה השעה ונשלחתי ללמוד בישיבה בצפת, ומאז הכול היסטוריה”.

חתונתו התקיימה בכפר חב”ד, והדוד שכיהן בתפקידו הרם, הגיע לכפר חב”ד ואף כובד באמירת ברכות ובקטע חזנות. הפך הדבר לאטרקציה. גם בסעודת שבע ברכות שארגן הרב מיידנצ’יק בביתו, השתתף הנשיא לצד רבני חב”ד ושלוחים. “בכלל דודי הרגיש בבית משפחת מיידנצ’יק”, מספר אחיינו. 

קצר ברינה

אין ספק שבדברי הימים, ירשם הפרזידנט החמישי של ארץ ישראל כאוהד חב”ד, הוא היה אדם עמוק ואהב את משנתה הרעיונית של חב”ד, הוא העריך את גדולתו של הרבי ועל כן כיוון את אחיו לצעוד לאור אלומת האור החב”דית.

“במידה מסוימת דודי הוא אשר הכין עבורי את הקרקע לשליחות שלנו במושב דובב”, נזכר חמי, “מיד כשהתמנה לתפקיד הרם, החליט לרדת אל העם. הוא היה פוקד עם רעייתו אופירה שכונות מצוקה ויישובים וערים בפריפריה. היה יושב עם האנשים בגובה העיניים, מקשיב ומשוחח איתם על מצוקותיהם, ובמקומות רבים אפילו לן אתם.

“בימי מלחמת ‘שלום הגליל’ אזר אומץ והלך להתגורר באחד מיישובי קו העימות. אחד היישובים שלן בהם היה ‘דובב’, התושבים שם העריצו אותו על–כך, וכשהגעתי לשם והם שמעו שאני אחיינו, קיבלו אותנו התושבים בזרועות פתוחות והרעיפו עלינו אהבה רבה הנמשכת עד עצם היום הזה”.