ממוסקבה

בעוד שבועיים, בתאריך ט”ו תמוז, יתקיים ‘דינר’ מפואר לטובת מוסדות חב”ד בגילה, במלון ‘רמאדה-רנסנס’ בירושלים. ב’דינר’ צפויים להשתתף אורחים נכבדים, ראשי עיריית ירושלים, המרצה הרב סימון ג’ייקובסון והשחקן נתי רביץ • לקראת ה’דינר’ פגש ‘בית משיח’ את שליח הרבי מלך המשיח בשכונה, הרב הירש פרבר, העומד בראש הממלכה החב”דית בגילה, החולשת על מוסדות מפוארים ופעילות ענפה, שחשף בפני הקוראים טפח מסיפורה של שליחות חב”דית שהפכה לממלכה

ביום שישי האחרון עשיתי את דרכי לגילה, לפגוש את שליח הרבי מלך המשיח בשכונה הגדולה  הרב הירש פרבר. לאחר שיחה של שעתיים לא יכולתי להישאר אדיש, מול העוצמה שפגשתי, בשליח שמסור בכל נפשו לענייני הרבי, כשלנגד עיני נפרשה מעט מיריעת הפעילות הרחבה של מוסדות חב”ד בגילה.

ממוסקבה לגילה

הרב הירש פרבר נולד במוסקבה של ימי הקומוניזם הסובייטי ולאורך ילדותו כמעט ולא ידע מאום על יהדותו. את צעדי ההתקרבות חזרה אל השורשים החל לאחר נישואיו ומיד כשטעם מעט מאור היהדות, נמשך בקסמה ומשם הדרך חזרה אל הבית הייתה קצרה.

מהר מאד הכיר הירש את חסידי חב”ד במוסקבה והחל להיפגש עימהם לעיתים קרובות. ביום כיפור שלאחר מכן בילה את היום כולו בבית הכנסת החב”די במארינה-ראשצ’ה. “לא הבנתי כמעט מאום מהתפילות, אבל הייתי בבית הכנסת כל היום. אני זוכר את הזקנים שהיו שם ואת המנין והאווירה, ולמרות שלא הכרתי את נוסח התפילות היה זה יום כיפור מרומם מאד”, הוא מספר.

לאחר שכבר ידע ללמוד חומש עם רש”י, הכיר את ספר התניא והשיעורים בספר פתחו בפניו את עולמה הפנימי של החסידות.

אולם תוך זמן קצר כבר לא הסתפק הירש בהתקדמותו הרוחנית האישית והחל להפיץ אור לסביבתו. “למשל בפסח היה מקום שבו מכרו מצות מטעם הממשלה ולמרות שאלו היו מצות מכונה, כל היהודים היו מגיעים לשם לקנות מצות. אני כבר הנחתי תפילין בעצמי והחלטתי שאציב שם דוכן להציע למי שמגיע להניח תפילין”.

לאחר כשנתיים מאז החלה ההתקרבות ליהדות, התגשמה להירש ורעייתו משאלה לה ציפו זמן רב. הם קיבלו אשרת יציאה ממדינת רוסיה ואישור לעלות לארץ ישראל. היתר היציאה היה הדבר הנכסף ביותר עליו חשב יהודי באותם הימים. הם החלו להתכונן לעליה לארץ ישראל ולהיפרד מקהילת החסידים במוסקבה, אותה הכירו לעומק במשך שנתיים. “היו אפילו כאלו שביקשו מאיתנו לא לעזוב, בגלל שכבר היינו מעורים מאד בפעילות במקום ואמרו לנו שיש לנו שם שליחות, אבל זה ממש היה בלתי אפשרי לעשות את זה. אנשים היו מרגישים שזו ממש בגידה אם לא היינו עולים לארץ ישראל אחרי שקיבלנו את האישור – כשישנם כאלו שמסרו על כך את הנפש ולא קיבלו”. לזוג הצעיר היו כבר שתי בנות והם החלו להכין את המשפחה הצעירה לקראת עזיבה לארץ ישראל.

שבועות ספורים לאחר קבלת היתר היציאה, נחתה המשפחה הצעירה בשדה התעופה בלוד, כשיחד איתם הצליחו לקחת שתי מזוודות בלבד ועגלת תינוק בודדה. זו הייתה כל התכולה שהצליחו לחלץ מ’שם’ והציוד האישי שהיה אמור לשמש אותם בחיים החדשים.

בשדה התעופה המתין למשפחת פרבר הרב בצלאל שיף, מי שניהל באותם ימים את ארגון שמי”ר. חברים ממוסקבה עדכנו אותו על המשפחה שמגיעה והוא אירח אותם בביתם בלוד למשך חודש ימים. “לאחר חודש נאמר לנו שיש לנו שתי אפשרויות, לאן להמשיך: או לשיכון העולים שהוקם במבשרת ציון, או זה שהוקם בשכונת גילה בירושלים. ידענו שבמבשרת ציון ישנם כמה משפחות חב”דיות ויש מי שפועל עם העולים במקום. בגילה לעומת זאת לא הכרנו אף אחד ולפי מה שביררנו אף אחד לא פעל עם העולים. החלטנו אפוא לבחור באפשרות של גילה”, משחזר הרב פרבר. כך הוקם בית חב”ד גילה.

והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד

על מוסדות חב”ד בגילה ניתן לכתוב את הפסוק “והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד”. השליחות שהחלה ביוזמה של שלושה זוגות חב”דניקים בעלי מסירות נפש, הפכה ברבות השנים לשורת מוסדות מצליחים ופעילות ענפה בקרב עשרות אלפי תושביה של השכונה. בכל אותן השנים עומד הרב הירש פרבר במסירות נפש מאחורי התפתחות המוסדות ודואג לביסוסן. הוא הצליח לטוות קשרים בעיריית ירושלים ובגופי הממשל, כמו גם עם תושבי המקום ואישי הציבור של ירושלים, שתרמו להצלחת המוסדות ולשגשוגן.

מוסדות חב”ד בגילה מונים כיום: בית חב”ד מצליח, תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, שישה גני ילדים ומעונות יום. כל הפעילות בשכונה חדורה במסר של בשורת הגאולה והחינוך החסידי המוענק למאות התלמידים במוסדות חב”ד בגילה חדור במסר של ‘קבלת פני משיח צדקנו’, כפי שמאיר זאת הרבי בשיחותיו והדרכותיו. את התחושה של משיח חשים בכל פרט בחיי השליחות בגילה, החל מהפעילות המקיפה של בית חב”ד ועד לתכני החינוך בבתי הספר, הגנים ומעונות היום.

בעשור האחרון הפכה גילה לשכונה הגדולה ביותר בארץ ישראל, המונה 35,000 תושבים. כמעט ואין איש בגילה שלא מכיר את בית חב”ד ופעילותו, כמו גם את מוסדות החינוך החב”דיים המצליחים.

הפעילות בשכונה החלה מיד עם בואה של משפחת פרבר לשכונה. הרב פרבר הכיר מיד את התושבים העולים והחל לייסד שיעורים בחסידות ויהדות. הוא טיפל בבדיקת תפילין ומזוזות והפך במהרה לכתובת לכל תושב שהיה צריך עזרה ביהדות. “הכרתי אז עוד שני חב”דניקים שגרו בשכונה, ר’ דוד דהן ור’ יצחק טנג’י, עימם נפגשתי בהשגחות פרטיות, והחלטנו לפתוח מנין חב”די. איתרנו מקלט והשגנו אישור להשתמש בו; השאלנו ספר תורה מבית כנסת חב”ד הוותיק בשכונת מאה-שערים, ופתחנו מיד מנין חב”די בשכונה. רק כשבני, דובער, גדל והיה צריך ללכת לתלמוד תורה, החלו המחשבות על הקמת ‘חדר’”.

כשהרב פרבר מתבקש לספר על הקמת המוסדות הוא מחייך ומסביר שהכל החל בסך-הכל מתוך דאגה לחינוך ילדיו. למעשה בתחילת הפעילות כלל לא הייתה מחשבה להקים תלמוד תורה או גנים בשכונה והפעילות התמקדה בשיעורים, הקמת מנין חב”די וביסוס קהילה. מספר שנים לפני שבנם הבכור של משפחת פרבר הגיע לגיל ‘חדר’, נפתח בשכונה תלמוד תורה חרדי. אולם לשם לא עלה בדעתו של הרב פרבר לשלוח את בנו, כיון שהיה ברור לו שהילד צריך ללמוד בחינוך חב”די חסידי. גם לשלוח לתלמוד תורה הוותיק של ‘תורת אמת’ לא היה שייך כלל, כיון שהמרחק משכונת גילה המרוחקת למרכז העיר מנע זאת ממנו. בשנה הראשונה הילד ישב בבית ולא הלך ל’חדר’, כשבמקום זאת ההורים לימדו אותו בעצמם. אולם כשהסתיימה השנה היה ברור שכך לא ניתן להמשיך. הרב פרבר החליט שאם אין ‘חדר’ – אז פותחים ‘חדר’.

אבל הרב פרבר לא דאג רק לעצמו. ברגע שהחליט על פתיחת ה’חדר’, היה ברור שמדובר במהלך רחב שיהווה יתד נוסף בשליחות החב”דית בשכונה. מיד בשנה הראשונה לפתיחתו מנה ה’חדר’ ארבעה כיתות לימוד לגילאים מכיתה א’ עד כיתה ד’.

מאין הכוח לזוג עולים שהגיעו בעצמם ממקום לא פשוט לקחת על עצמם כזו אחריות ולפעול במרץ במקום שרק כעת הגיעו אליו?

“לי היה ברור שאנחנו צריכים להיות בשליחות. לכן בחרנו בגילה, מתוך הרגשה של חובה לא לשקוט על השמרים ולעסוק במבצעיו של הרבי. את הכוחות נותן לנו הרבי. כל הפעילות היא על-טבעית והכל למעלה מדרך הטבע. בפעם הראשונה שהגעתי לרבי היה זה בחנוכה תשמ”ב ובשבת הרבי אמר בהתוועדות שיחה ברוסית. השיחה נאמרה כחלק משבע שיחות שהרבי אמר ברוסית ואני הרגשתי שהרבי מדבר אלי. כשהרבי אמר את השיחה כמעט ואיש ב-770 לא הבין מה הרבי אומר – מלבד הזקנים שידעו רוסית. אני הסתכלתי ימינה ושמאלה והרגשתי שהרבי מדבר אלי. ידעתי שאת הכוחות האלו שהרבי נותן לנו חייבים לנצל להתעסק באמת בעניינים של הרבי”.

שליחות עם ניסים גלויים

התפתחותם של מוסדות חב”ד בגילה נעשתה בקצב בלתי רגיל. הרב פרבר משתף אותנו בסיפורים רבים על המופתים היום-יומיים שמלווים את השליחות מאז החלה.

“את המגרש לבנייה שבפאתי השכונה קיבל בית חב”ד לפני 22 שנה. באחד הימים הגיע לשכונה הרב מיכאל הלפרין רבה של הגבעה הצרפתית, והעיר כי המגרש לא נאה לבניית בית-כנסת כיוון שהוא נמוך. פניתי אפוא לעירייה וביקשתי להחליף את השטח המיועד לבית-כנסת לשטח אחר, גבוה יותר. התשובה שקיבלתי הייתה שאין כל אפשרות כזאת. פקיד העירייה הוסיף שאם אני רוצה לוותר על המגרש – זה אפשרי, אבל לא אקבל תמורתו מגרש אחר. כתבתי על כך לרבי מלך המשיח, אך לא זכיתי לקבל תשובה.

“באחד הימים התקשר אלי הרב גרונר ואמר לי לפנות לר’ ישראל ליבוב ע”ה ולשאול את דעתו. פניתי לרב ליבוב והוא אמר לי בפליאה שאינו מבין מה הקשר שלו לעניין, אבל כיון שהרב גרונר אמר, וכנראה שזה הגיע מהרבי, אזי הוא יגיע בעצמו לשכונה. באחד הימים הוא אכן הגיע ועשה סיור בשכונה. לפתע ראה מגרש במרכז השכונה ואמר “למה לא תבנו כאן?”… נו, לקבל מגרש באמצע השכונה הייתי רק יכול לחלום…

“לאחר כמה שבועות קיבלתי טלפון מהאדריכל של העירייה בכבודו ובעצמו. הוא ביקש להיפגש עמי. מובן שהסכמתי, אך לא הבנתי את הסיבה לפגישה. הלה פותח בדברים ואמר לי: ‘אנחנו בעייריה רוצים להחליף את המקום שקיבלת’. התפלאתי. ‘דברים השתנו’, הסביר את עצמו וסיפר כי היתה הפגנה גדולה של תושבי שכונת רמות, כיוון שרצו לבנות בית-כנסת ליד שכונת הווילות שלהם. ‘בית-הכנסת שלך צריך להיות ליד שכונת ווילות עתידית, ולכן אנו רוצים למנוע מראש עימותים. אני מציע לך אפוא לקבל את המגרש הזה’, והצביע לעבר מגרש במרכז השכונה, אותו מגרש עליו הצביע ר’ ישראל ליבוב…”

פעם אחרת היו צריכים לקבל אישור לקבלת מבנה גן מהעירייה ומנכ”ל העירייה סירב בכל התוקף. ר’ מאיר פרוש שהיה אז סגן ראש עיריית ירושלים הגיע עם הרב פרבר לפגישה ואמר לו “היהודי הזה עבר את ברית המועצות הסובייטית. אותו אתם לא תצליחו לשבור!”. למרבה הפתעתו של המנכ”ל לא עברו מספר חודשים ומוסדות חב”ד בגילה זכו במבנה לגן מהעירייה.

“בהמשך כשהמוסדות גדלו והמבנים של התלמוד תורה ובית הספר לבנות היו קטנים מלהכיל, עברנו תלאות רבות והתגלגלנו ממקום למקום ופשוט לא היה לנו מבנה מתאים. כשכבר ממש לא ידענו מה לעשות, נסגר לפתע אחד מבתי הספר הגדולים שבגילה שתלמידיו עברו למוסדות אחרים והמבנה של בית הספר התפנה. הגשנו בקשה לעירייה לקבל את המבנה – למעלה מהטבע – ולמרבה הנס זכינו במבנה ענק ורחב מימדים עם מגרשים וכיתות מרווחות. אחרי שקיבלנו את המבנה התייעצתי עם מספר רבני חב”ד כיצד להפריד אותו, כך שיתאים גם עבור התלמוד תורה וגם עבור בית הספר לבנות, וברוך ה’ כיון שמדובר על קומפלקס ענק ורחב ידיים, הוא מספיק לשמש ברווח למאות התלמידים במוסדות”

הרב פרבר מבקש לציין כי לאורך כל הדרך ליוו את המוסדות עסקני חב”ד בירושלים, כשהוא מבקש לציין במיוחד את הרב דובער רבינוביץ ע”ה – שהיה נציג חב”ד בעיריית ירושלים, וכן יבדלחט”א את הרב יעקב הלפרין המשמש כיום בתפקיד נציג חב”ד בעירייה ומסור מאד לכל ענייני המוסדות.

ניצלו מאש הצלפים בזכות ילדי צבאות ה’

עוד קודם להקמת מוסדות החינוך המפוארים, נפתח בשנת תשמ”ג בגילה מועדון צבאות ה’ לילדים, בארגונו המסור של הרב דוד דהן – שבהמשך ניהל את התלמוד-תורה בשכונה במשך 20 שנה במסירות רבה. בשנת תשד”מ קיבל הרב פרבר מכתב מהרבי מלך המשיח, ובו דגש מיוחד על חינוך ילדים המתחיל עוד בגיל עולל ויונק, דבר המביא וגורם להשבית אויב ומתנקם. דומה שהרבי חזה את העובדה כי יום יבוא והשכונה תעמוד בקו האש מול רוצחים בבית ג’אלה הסמוך.

במשך שנים רבות סבלה גילה מאש הצלפים הערבים שארבו לתושבי השכונה מהעיירה הסמוכה בית ג’אלה. אלו היו מסתתרים בבתים הצופים אל השכונה ופותחים משם באש תופת לעבר בתי השכונה. במשך השנים הפכה גילה לאחד הסמלים של מלחמת הטרור הערבי, לאחר שבמהלך שנתיים רצופות לא פסקו הכדורים לשרוק בשכונה. פעם גם צלפו הכדורים את אחד מגני הילדים של מוסדות חב”ד בגילה, אולם למרבה הנס הכדורים פגעו במבנה בשעת בוקר מוקדמת, עוד לפני שהילדים הגיעו לפתוח את היום החדש ואיש לא נפגע. אולם הנתון המרתק ביותר בסיפור היא העובדה כי במהלך כל אותם חודשים ארוכים בהם נורו אלפי כדורים (!) ממרחק אפסי על בתי השכונה, איש מהתושבים לא נפגע בחייו וגם הפגיעות המועטות שהיו בבריאות, נגמרו בניסי ניסים!

לרב פרבר ברור שהניסים האלו אירעו בזכות הפעילות בקרב ילדי גילה. “כל הזמן פעלנו בקרב הילדים, ערכנו כינוסי צבאות ה’ ותפילה ופעילות ערנית עם ילדי השכונה. היינו מכנסים את הילדים לתפילה מידי שבוע והיה ברור לנו שזה מה ששומר על גילה”.

מלבד הפעילות עם הילדים היו אלו גם שנתיים של פעילות מאסיבית בקרב התושבים. “כל ערב היו מסתובבים בבתי השכונה פעילים של בית חב”ד ומציעים לתושבים לבדוק את המזוזות בבתים. היינו עורכים ביקורי בית בכל השכונות בקרב עשרות אלפי התושבים. אנשים קיבלו אותנו במאור פנים והיו מחכים לחב”דניקים שיגיעו. הפעלנו בנוסף לפעילות השוטפת גם מוקד טלפוני, שכל מי שהיה מחייג אליו היה נענה ומיד היו מגיעים אליו לבדוק בביתו את המזוזות. הפעלנו גם מערך של קניית אותיות בספר תורה ואלפים נהנו מהפעילות הזו והתקרבו. היו רבים שבשבילם הפעילות החב”דית באותה תקופה היא זו שעזרה להם לעבור את אותם ימים של פחד וחששות”.

לאורך כל התקופה בה סבלה השכונה מהטרור הרצחני, הגבירו שלוחי הרבי בשכונה את הפרסום של בשורת הגאולה והביאו לתושבים מסר של הרגעה וביטחון כי ‘הנה הנה משיח בא’. דווקא לאור ההתקפות הקשות על השכונה, התגברה בקרב תושבי גילה המודעות לציפייה לגאולה ורבים מהם קיבלו על עצמם החלטות טובות להוספה במצוות ומעשים טובים לזירוז הגאולה, בזכות הפרסום הנרחב של בית חב”ד.

סיפור מעניין מספר הרב פרבר על חייל שנפגע מאש הצלפים והיה שרוי ללא הכרה, בין מוות לחיים. כשהשלוחים הגיעו לבית הרפואה לאחר ימים בודדים מהאירוע הם שמעו כי באותו יום ישנה התרגשות עצומה בבית הרפואה. הסתבר שאחד הרופאים הביא למשפחת החייל דולר מהרבי – אותו קיבל אביו שנים רבות לפני כן ובזכות הדולר שב לחיים בעצמו – וביקש מאבי המשפחה להניח אותו בחדר הבן. באותו יום הבן התעורר לחיים, אחרי שהיה ללא הכרה במצב כמעט סופני.

סיפור מדהים נוסף אירע עם הפעילים שהגיעו לביקורי בית באחת השכונות שסבלה מאש התופת של החיילים. באותה שכונה היה בית משפחה שביתה נפגע קשות מהיריות וכל הבית חורר בכדורים – ומיד לאחר מכן הגיעו למקום פעילים של בית חב”ד והחליפו את המזוזות. באותה פעם שהגיעו למקום לביקורי בית הראתה להם אם המשפחה כי יום לאחר שהוחלפו המזוזות, נפגע הבית שוב מיריות, כשהפעם הכדורים פגעו בדלת הזכוכית של החצר, אולם על הדלת נותרו שריטות בלבד ואף כדור לא חדר אל הבית!

מאחורי הפעילות הענפה של בית חב”ד בגילה עומד מנהל הפעילות הרב ניצן שמחון שמנהל את בית חב”ד בפועל ופועל עם כלל התושבים. בין פעילותו הרבה ניתן למצוא עשייה בקרב זקנים בבתי אבות, שמתרגשים בכל פעם מחדש שאנשי חב”ד לא שוכחים אותם באף חג ומועד – ופעילות עם ילדים צעירים – דור ההמשך של שכונת גילה – שנהנים ממועדוניות צבאות ה’, קייטנות קיץ ותהלוכת ל”ג בעומר מפוארת. הרב שימחון מוכר בקרב תושבי השכונה, שיודעים כי יש כתובת, לבדיקת תפילין ומזוזות או לעריכת אירוע יהודי.

נשמות מתקרבות

שכונת גילה לא מפסיקה לגדול ורק הולכת ומתפתחת – ויחד איתה גם פעילות החב”דית. בימים אלו עמלים בהנהלת מוסדות חב”ד בגילה על שורה של תוכניות להמשך, ביניהם פתיחת גנים ומעונות נוספים כבר לקראת השנה הקרובה וכן תוכניות נוספות.

עד היום הצמיחו מוסדות חב”ד בגילה חסידים רבים, כשרבים מהמחונכים במוסדות ממשיכים לישיבות ומסגרות חב”דיות ולאחר מכן מקימים משפחות חב”דיות ועובדה זו לכשעצמה נותנת את הכוח לרב פרבר להמשיך בפעילות זו בכל המרץ.

סיפור אחד הוא מספר לנו על משפחה שהגיעה לאחרונה להתגורר בגילה והאב התנגד לשלוח את הילדים לחינוך חב”די, אולם כיון שלא מצא חינוך ברמה כזו, שלח אותם למוסדות חב”ד. מידי שבוע היו הילדים מביאים איתם קובצי לימוד של חת”ת ורמב”ם הבייתה והאב החל ללמוד בקבצים ועל הדרך פתח גם את שיחותיו של הרבי. לפתע הוא החל להופיע בשיעורי חסידות ולאחר מכן גם בהתוועדויות. זמן לא רב לאחר מכן החל להתפלל בקביעות באחד מבתי חב”ד בשכונה ותוך זמן לא רב הפך לחסיד מהשורה.

משפחה אחרת שהתקרבה לאחרונה, התחילה את התקרבותה לאחר שאם המשפחה ביקשה לכתוב לרבי ב’אגרות קודש’ והוזמנה לשיעור נשים. היא החלה לפקוד את השיעורים וסחפה אחריה את כל משפחתה. היא העבירה את חמשת ילדיה ללמוד במוסדות חב”ד והאבא החל לגדל זקן. רק לאחרונה וויתרו על זכייה במכרז לרכישת שטח חדש לבניית בית, רק בגלל שהיה מרוחק מבית חב”ד והם לא רצו להפסיק את הקשר.

סיפור מעניין אירע עם ילדה שלמדה בבית ספר חב”ד בגילה, אולם הוריה בחרו להעביר אותה למסגרת אחרת. לאחר תקופה הגיעה האם לבית חב”ד וביקשה לכתוב לבקשת ברכה מהרבי, כיון שהילדה סובלת מסחרחורות ולא מצליחה ללכת ללימודים. התשובה של הרבי הייתה חד-משמעית: לימוד במוסדות כ”ק אדמו”ר נשיא דורנו. הילדה הוחזרה לבית ספר חב”ד והסחרחורות הופסקו כלא היו!

עשייה ללא הפסקה

השיחה עם הרב פרבר לצורך הכנת הכתבה הייתה מעניינת במיוחד, אולם יותר מכל היה מרתק להרגיש במוחש את הפעילות החב”דית בגילה. במהלך השיחה כולה – שהתקיימה במשרדי בית חב”ד – לא הפסיקו אנשים לבוא ולצאת מדלת בית חב”ד, כשכל אחד מוצא במקום מענה למה שחיפש. אחד מגיע להתעניין בקשר לרישום לבית הספר, אחרים לגני הילדים. ישנם כאלו שמגיעים עם בקשה מיוחדת ומספרים על ‘פרוטקציה’ מיוחדת שהם מבקשים להפעיל, כי שמעו שהרישום לגנים והמעונות כבר הסתיים, לאחר שאזל המקום בכל מעונות חב”ד בגילה!

האווירה בבית חב”ד משדרת כל הזמן עשייה. כל אחד שמגיע מרגיש מחובר. תושבים שבעצמם הינם “מקורבים” טריים, מגיעים לאסוף חבילה של עלוני ‘הגאולה’ כדי להפיץ בסביבתם.

אך למרות ההצלחה, נראה כי הרב פרבר עדיין לא מרוצה ולפניו עוד עבודה רבה. לא חסיד כמוהו יישב בשקט וישקוט על השמרים. בקרוב הוא מתכנן לפתח את המוסדות בעוד שלל תחומים ולהוסיף גנים וכיתות לימוד נוספות למוסדות החינוך, כדי שכל ילד בגילה יוכל לזכות בחינוך יהודי כשר.