ראובן פוירשטיין
פרופסור ראובן פוירשטיין, פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית שייסד שיטת הוראה ייחודית ללקויי למידה, אוטיסטים, פגועי ראש, לוקים בתסמונות ועוד - זכה לקדם אנשים רבים בעולם ונסך בהם תעצומות לרוב • במשך השנים אף עמד בקשרים עם הרבי מה”מ שאף הפנה אליו הורים לילדים טעוני עזרה וטיפוח. על מקרה מרתק אחד אף סיפר בעצמו
פרופסור ראובן פוירשטיין, פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית שייסד שיטת הוראה ייחודית ללקויי למידה, אוטיסטים, פגועי ראש, לוקים בתסמונות ועוד - זכה לקדם אנשים רבים בעולם ונסך בהם תעצומות לרוב • במשך השנים אף עמד בקשרים עם הרבי מה”מ שאף הפנה אליו הורים לילדים טעוני עזרה וטיפוח. על מקרה מרתק אחד אף סיפר בעצמו * זכרון להולכים
מאת פ’ זרחי
אנשים רבים בעולם שחייבים את חייהם, את הצלחתם ואת תקומתם, התעצבו ללבם כאשר שמעו על פטירתו של פרופסור ראובן פוירשטיין והוא בן 93 שנים.
את כל חייו הקדיש פרופסור פוירשטיין למען אנשים לקויי למידה ובעלי תסמונות מגוונות, מתוך אמונה כי אפשר יהיה לקדם את האנשים הללו ולהוציא מהם את הכוחות הטמונים בהם. פרופסור פוירשטיין ייסד שיטת הוראה שנחקרה רבות. לבד מהספרים והמחקרים שלו ושל עמיתיו אודותיה, התפרסמו עליה עשרות ספרים של חוקרים מכל רחבי העולם. מאות ואלפי תוכניות החינוך המיוחד בארץ ישראל מושפעות משיטתו של פוירשטיין ותכניה נלמדים בחוגי ההוראה לחינוך מיוחד.
פרופסור ראובן פוירשטיין היה פסיכולוג קליני וקוגניטיבי בעל שם עולמי, מייסד ומנהל את המרכז הבינלאומי לקידום כושר למידה. כיום מיישמים את שיטתו בכשמונים מדינות על פני הגלובוס. הוא הלך לעולמו ביום שלישי השבוע בגיל 93, לאחר שקידם אין ספור בני אדם שלכאורה לא היו מסוגלים לתפקד; אנשים שלא נתנו להם כל סיכוי. אך הוא האמין ביכולת של המוח לשנות, וחולל נפלאות.
•
פרופסור פוירשטיין זכה לקשרים מיוחדים עם הרבי במסגרת עבודתו זו, וסיפר על כך:
“הרבי המליץ עלי ושלח לי ילדים עם בעיות התפתחויות. חלקם חלו במחלת האפליפסיה, חלקם היו עם תסמונת דאון. לאן שבאתי ואיפה שביקרתי במסגרת עבודתי, אנשים פנו אלי ואמרו ‘הרבי רוצה שתראה את ילדנו’.
“בקשר לחלק מהם גם קיבלתי מכתבים מהרבי, או מילה מהרבי, שאני אקבל את הילד שלהם לטיפול.
“במידה רבה קיבלתי מהרבי את האמונה שיש אפשרות לעזור ולשנות אנשים עם ליקויים גנטיים וליקויים כרומוזומים. גם אנשים כאלה יכולים להפוך לבני אדם בעלי יכולות תפקוד גבוה, תפקוד נורמלי, ואפשר להביאם קרוב ללימוד, קרוב ליהדות. את האמונה הזאת קיבלתי במידה רבה מהרבי.
“זה היה רעיון נועז, כי אנשים באותה עת לא האמינו שזה אפשרי. אז התמודדתי עם זה, ואנשים שאלו אותי: ‘איך אתה מעז לומר שהילד הזה יוכל לדבר? כיצד אתה מעז לומר שהילד הזה יוכל לקרוא, לסיים בית ספר, ללמוד בישיבה? זה לא מה שאנו מצפים’.
“הרבה מהאמונה, מכח האמונה, היו תוצאה מהאינטראקציות שלי עם הרבי.
“מקרה מסוים שאני לא יכול לגלות את פרטיו, הגיע מאירופה. הילד אובחן כסובל מליקוי מנטאלי ולמד בבית ספר מיוחד לילדים בעלי ליקויים. שם, במוסד, הוא חי בין אינם–יהודים. שם הוא למד מההתנהגות של החוסים והפך להיות ילד בעייתי עוד יותר, עם קשת רחבה של בעיות שקשה לי לתאר, וברמה שאף אחד לא האמין שהוא יוכל אי–פעם לתפקד ולהיות עצמאי בכלל.
“אביו, למרות שלא היה איש דתי, הגיע לרבי בדרך זו או אחרת. הרבי הורה לאב להביא את בנו אלי. הבן הגיע לארץ ישראל והתארח אצל משפחה. ברבות הזמן הוא למד לקרוא, הוא היה יושב ליד הדלת עם ספר תהילים. הרבי אמר לו לסיים את ספר התהלים כל שבוע והוא התמיד בזה במשך השנים שהיה אצלנו.
“ב”ה זה התקדם טוב מאוד, וכבר הרגשנו שביצענו את מה שהרבי אמר והסמיך אותנו לעשות. חשנו הצלחה.
“ואז, דברים החלו לקרות פתאום: העלם הצעיר הגיע למצב של סכנה גדולה מאד על חייו. הוא ברח למקום שמעט הם האנשים שיוצאים משם. בשלב זה פניתי לרבי אך הרבי אמר אל תוציא אותו מהידיים שלך. המשך! הרבי אף הציע לי לשלוח מישהו אליו כדי להוציאו משם. לא הייתי מאמין שזה אפשרי, אבל הרבי הורה לפעול כך וכך עשיתי.
“שלחתי מישהו לחלץ את הבחור מהמקום המזעזע ביותר. לא היתה עבירה בעולם שהוא לא עבר. הוא אכן חזר - וכיום הוא אב לארבעה ילדים, מהם שניים הלומדים בישיבה, והם הילדים ונכדים היחידים במשפחה הזו שהסבים יכולים להתגאות בהם.
“אני, בתור פסיכולוג - ואם תרצו לומר פסיכולוג טוב - לא יכולתי להאמין שעם הידע שלי, עם הפסיכולוגיה שלי, הייתי מסוגל לבצע מהפך שכזה. בדרך כלל, במקרים כאלה אנו מרימים ידיים ונכנעים, אך לא אצל הרבי!
“אני חייב להגיד משהו: פסיכולוגיה, כפי שהיא נלמדת, מוגבלת מאוד בהבנת הזולת. פסיכולוגיה קשורה מאוד להבנתנו את עצמנו. בצורה שהרבי הבין את מצבו של כל יחיד ובצורה שהוא טען והציע והרגיש סמכותי לומר: כן, בצע את זה, זו דרך שונה לחלוטין להסתכל על בני אנוש. לא כבבואה של עצמך, אלא כמשהו שבא כהארה מלמעלה”.
(סיפורו של פרופסור פוירשטיין התפרסם במסגרת “המפגש של עם הרבי” שעל ידי ארגון jem).