יום ראשון, ט”ז מרחשון החל משחרית נצפים שלוחים שהקדימו לבוא ל”כינוס השלוחים”. חלק

יום ראשון, ט”ז מרחשון

החל משחרית נצפים שלוחים שהקדימו לבוא ל”כינוס השלוחים”. חלקם מתיישבים עם התמימים ללימוד בחברותא, כמובן שהתוועדויות רבות נפתחות ב–770, ואכתוב על כך בהמשך.

בצהריים לאחר תפילת מנחה, מתיישבים התמימים לשיעור הקבוע בדבר מלכות השבועי, אותו מעביר הת’ תמיר מרקוביץ בכישרון רב ובחיות.

יום שני, י”ז מרחשון

בבוקר המשפיע הר’ מיכאל גולומב מוסר שיעור בהמשך ‘החודש’ תרס”ו. בהפסקת צהריים לאחר סדר נגלה, הגיעו שני מקורבים וערכו סעודה לעילוי נשמת אביהם. אחד התמימים שפגשם ביום שישי שמע על תאריך היארצייט של אביהם והציע להם לבוא ל–770, ולערכו עם הבחורים. למדנו משניות והת’ יצחק ליפש חזר על הנקודה של הדבר מלכות השבועי בשפה שגם הם יוכלו להבין, לאחר מכן כתבנו איתם לרבי וגם רקדנו איתם.

תפילת מעריב הוקדמה היום לשעה חמש ועשרים (באמצע סדר גירסא) כיון שכ”ק אד”ש נוהג לצום בה”ב.

היום בערב התקיים ‘סדר לקוטי–שיחות’ מרכזי לכל התמימים מכלל הישיבות באה”ק. הוותיקים טוענים שהרבה זמן לא היה כסדר הזה ב–770. האמת, שכבר בבוקר כאשר ניתלו המודעות המבשרות על ה’סדר’ המיוחד הביעו כולם התלהבות מהרעיון. כל תמים נדרש לבחור חברותא מישיבה אחרת, על מנת להגביר את האחדות ב’קבוצה’ לנחת רוח כ”ק אדמו”ר שליט”א. חבל שלא צילמתי את ההסתערות בסוף סדר חסידות ערב. שתי דקות לאחר מכן לא היה ניתן למצוא ליקוטי שיחות מהחומש הנוכחי. המדפים המיועדים לספרים אלו היו ריקים. היה כיבוד בשפע. כולם התיישבו בצוותא ללמוד. בשעה עשר ורבע (ארבעים וחמש דק’ לאחר תחילת הסדר המיוחד) כיחכח המנחה ברמקול, “קשה להפסיק את מאות הבחורים מלימודם”… אני בטוח שלכ”ק אד”ש היה מזה רוב נחת. הסדר נוהל ביד רמה ע”י האחראים הת’ מענדי באשה והת’ חיים חלילי, הת’ לוי בן אגו, והת’ דוד אקוקה, יבורכו על היוזמה החשובה.

ההתוועדות הקבועה בפינה הצפונית מזרחית התקיימה כרגיל, בין הדברים דובר על ההכנות לי”ט כסלו הקרב ובא - הפצת ספרי חסידות בשכונות הסמוכות, ויו”ד שבט - חיי”ם שנה לנשיאות כ”ק אד”ש קרנו תרום בכבוד. בהמשך הלילה מגיעה תרומה של מאה סידורים חדשים ל–770, כמה מהתמימים ובראשם הת’ אבישי לנדאו מזדרזים לכורכם לרווחת כל המתפללים.

יום שלישי, ח”י מרחשון

היום בבוקר מגיע הרב יחיאל אבוחצירא, רב העיר רמלה באה”ק, לביקור ב–770. הוא מאוד קרוב לחב”ד ובילדות למד אף בחב”ד.

בסדר נגלה מתקיים שיעור עם הרב יקתיאל ליפא פלדמן שיחי’ על הסוגיא הנלמדת.

רבים מהתמימים לומדים בימים אלו את קונטרס בית רבינו שבבבל. בסדר חסידות ערב, ליד ארון הקודש יושבים ועוסקים תמימים בקונטרס בעיון רב. כאשר מדקדקים בקונטרס ומגלים את חידושיו של כ”ק אד”ש, מעבר לביטויים המיוחדים שרק עליהם ניתן להתוועד רבות, ופתאום שמים לב, שזה לא איזה מבנה רחוק, אלא אתה יושב בו אתה מתמלא בתחושה של “וגילו ברעדה”. כאן, כאן ממש - מתגלה הקב”ה בכל תפארתו. כאן, כאן, ממש, ישוב מבין הגלויות. כאן ממש, ניתן הכח לכל בתי הכנסיות והמדרשות מכל העולם לעשות תפקידם נאמנה. כאן, כאן ממש.

פתאום אתה שם לב, שפעם בשביל להנהיג את העם היה צריך סנהדרין של שבעים ואחד, היום זהו יחיד ומיוחד. הוא המנהיג את כל העם. פעם, בבית המקדש כולם היו מגיעים, ולכן כללות השכינה הייתה שורה בו, היום זה בגלל אותו אחד הכולל את כל אנשי הדור. אשרינו שזכינו להיות בסמיכות לדל”ת אמותיו הק’. של הוד כבוד קדושת, אדוננו מורנו ורבינו, מלך המשיח, שיחי’ לימים טובים אמן. לאחר הסדר שח לי אחד החברים, “זה נטע בי את ההכרה שמי לא מגיע לכאן הוא פשוט הומלס. לא יודע צורת בית מהי”…

יום רביעי, י”ט מרחשון

אחרי סדר חסידות ערב מתקיים השיעור החדש - שיעור בשיחה של הרבי לעיון. שיעור זה הוקם השנה כמתנה לכ”ק אד”ש לרגל חיים שנה לנשיאותו, מאת תלמידי ה’קבוצה’. את השיעור מעביר השבוע הת’ אלון משה סרוסי בכישרון רב. על אירגון השיעור ממופקד האחראי המסור הת’ שלום אלישביץ.

בערב מתקיימות התוועדויות רבות. ההתועדות המרכזית מטעם הנהלת הישיבה מתקיימת במערב 770. התוועדו עם הקהל הרבנים: זרחי, קארף, גאלאמב, פלדמן. הרב זרחי דיבר במעלת היום והזכיר את תביעתו של מייסד הישיבה להתייגע בלימוד חסידות בדיוק כמו בלימוד הנגלה, וההדגשה היא שענייני חסידות יהפכו להיות ‘אייגענע עניינים’. בקשר לכך סיפר שבשנות היו”ד המוקדמות, היה בחור ב–770 בשם משה גורקוב. הנ”ל היה חברותא בחסידות בוקר של הת’ גרשון מענדל גרליק (כעת שליח אד”ש במילאנו). באחד השבועות, ר’ גרשון מענדל שם לב שכבר כמה ימים החברותא שלו לא מופיע. הוא התפלא כי לא היה שום סיבה כגון התוועדויות וכדו’ שהנ”ל לא יקום, גרשון מענדל החל לחשוש שמא הוא לא מרגיש טוב. הוא החליט ללכת לדירה שם הוא יושן ולברר מה מצבו. כשהגיע גרשון מענדל לחדר בו משה הנ”ל ישן, הוא שם לב שהדלת פתוחה ואז הוא ראה שמשה הנ”ל יושב עטור בתפילין עם עיינים עצומות, והבין שהוא באמצע לחשוב חסידות.

לפתע, ר’ משה הנ”ל פתח את עיניו והבחין בר’ גרשון מענדל שמביט בו בעיניים שואלות, אז הוא הסביר לו: “פשוט, לפני כמה ימים נכנסתי ליחידות, והרבי אמר לי להתבונן עניין בחסידות כל יום חמש דקות לפני התפילה, אבל “אליבא דנפשיה”. ועד שאני מצליח לחשוב אליבא דנפשיה מגיעה השעה עשר.. הרב זרחי הביא מזה דוגמא עד כמה צריכה להיות המסירה ונתינה. “לא מבקשים ממך שעות כל יום, חמש דק’ בלבד, אבל לגמרי”. חתם הרב זרחי.

לאחרי דיבר הרב יקותיאל פלדמן הר”מ בישיבה על חידושו של הרבי במאמר “ואשה אחת”  ובדברי הנביא אליה “כלים ריקים אל תמעיטי”. בהקשר לזה סיפר הרב זרחי, שהוא זוכר את ש”פ מטות–מסעי תשכ”א. אז הייתה שבת מלאה ב’גילויים’ מופלאים, הרבי עורר את הקהל ורקד על מקומו שעה ארוכה, כשבין הדברים התבטא הרבי “כלים ריקים אל תמעיטי”, בהתכוונו לבקבוקי המשקה שהיו מונחים על השולחן מלאים ודוממים. כמובן שכ”ל אנ”ש אמרו אז לחיים ונהיה שמח…

אחר–כך דיבר הרב גולומב. בדבריו הזכיר את ביאורו של כ”ק אדמו”ר נ”ע - בעל יום ההולדת - בעניין “אין כח חסר פועל” למעלה, אך למטה “זה שיש לך כוח זה לא אומר שהעניין כבר קיים בפועל”. הוא תבע מהבחורים ללמוד ‘המשכים’ לגירסא ובשופי, והעיקר לנצל את הראש והכישרונות שנתנו לכל בחור.

אחרי שעתיים עברתי להתוועדות שהתקיימה בפינה הצפונית מזרחית. שם התוועד ר’ אברמקה קוזלינר, ותבע מהתמימים להכיר בזכות שהיא חובה ובמעלתם - בחורים של הרבי.

הוא סיפר בהקשר לכך סיפור מעניין: כשהוא היה בחור ב–770, נסע עם עוד כמה בחורים לאחד מבתי הכלא בסביבה, על מנת למצוא אסירים יהודיים ולהניח איתם תפילין וכו’. באחד התאים שנכנס, פנה אליו אסיר יהודי ואמר לו: “אני לא יודע מה הם רוצים ממני. באמת שלא עשיתי כלום. אתה שומע? תגיד לשופט שאני כהן. אני כהן. תגיד לו!”. בזמנו, צחקתי ממנו - מספר אברמקה. “מה זה יעזור שאגיד לשופט הגוי, שהאסיר הזה כהן (מושג פנימי של יהודים בכלל). אבל אחרי שנים שנזכרתי והתבוננתי בזה, התחלתי להפנים שכך בעצם צריכה להיות הסתכלות של יהודי על העולם”.

“אני כהן”. נקודה. איי, הגוי לא מבין; איי, העולם לא מכיר בזה; אנחנו לא מוכנים להכיר בזה? בעיה שלנו. אבל זוהי המציאות האמיתית והמחייבת!! התוועדנו עד השעות המוקדמות של הבוקר.

יום חמישי, יום הבהיר

- כ”ף מרחשון

יום הולדת כ”ק אדמו”ר מהורש”ב נ”ע, מייסד ישיבת תומכי תמימים.

היום בחסידות בוקר הרבה מהתמימים לומדים את המשך החלצו לבעל יום ההולדת, ע”פ הוראתו הק’ של כ”ק אד”ש להוסיף ביום זה בלימוד תורתו. בקריאת התורה עולים שני נערי בר–מצווה.

בצהריים מתקיים סדר דבר מלכות במקום השיעור וכן בשלושת הימים האחרונים, זאת כיון שמארגן השיעור הת’ מענדי שושני קיבל תשובה מכ”ק אד”ש ב’אגרות קודש’ בעניין זה.

היום לאחר סדר חסידות ערב מתקיים וידאו בו מוקרנים מראות קודש מהתוועדות כ”ף מרחשון תשד”מ עם כ”ק אד”ש. עקב זאת מתקיים השיעור השבועי לעיון בגאולה ומשיח בהפסקת הערב. נושא השיעור: “קבלת פני משיח צדקנו - מה זה אומר?”. את השיעור מעביר בכישרון רב הת’ דוד אקסלרוד.

בהמשך הערב מתוועד ר’ ישראליק גרינברג עם תלמידי ה’קבוצה’ בפינה הצפונית מזרחית ב–770. ר’ ישראליק סיפר כך: היה חסיד באה”ק בשם ר’ נטע ברכהן. ר’ נטע - כלשונו של ר’ ישראליק - היה “מכונת עשייה”. הוא עבר את רוסיה ‘ההיא’, והתיישב באה”ק בלוד. הוא היה מתעסק הרבה עם רוסים ונסע הרבה פעמים בשליחות כ”ק אד”ש ללטביה לעזור שם בענייני יהדות.

מהסיבה הזאת הוא לא היה מגיע ל’תשרי’ אצל הרבי. הוא היה נוהג לומר: “חייל לא עוזב את המערכה”. כל שנה הוא היה מגיע כמה ימים אחרי תשרי, בחשוון, להיות אצל הרבי כמה ימים וחוזר למקום שליחותו. באחד מהביקורים הללו לפני שעזב את חצרות קודשנו, עבר ר’ נטע בדולרים מול הרבי שליט”א לקבל ממנו ברכת הדרך. מונית חיכתה לו כבר בחוץ ע”מ לנסוע אל עבר בית הנתיבות. כשהגיע תורו של ר’ נטע, פנה אליו הרבי ושאלו: “האם אתה נוסע לברזיל?” על אתר ענה ר’ נטע שכן. “אם כן שיהיה לך נסיעה טובה. ברכה והצלחה”. כך ולא יותר בירך אותו הרבי. כשנכנס ר’ נטע למונית הורה לנהג לנסוע למשרדו של סוכן הנסיעות. הסוכן ההמום לא האמין למשמע אוזניו: “כרטיס לברזיל אתה רוצה?” “מי אמר שזה מה שהרבי רוצה” הוסיף והקשה. “אם הרי היה רוצה שתיסע לברזיל היה מורה לך בפירוש” טען בפניו הסוכן. ור’ נוטע בשלו. “אם הרבי פותח פתח - קופצים בלי לשאול שאלות מיותרות”.

 המשך הסיפור הוא שר’ נטע מנע ממישהו להתחתן עם גויה. לא משנה הפרטים, כרגע ר’ ישאליק הוציא מזה הוראה: “הרבי פותח פתח - תקפוץ”. שקידה והתמדה, כ”ק אד”ש משפיע עלינו ברכות לעין שיעור. למה מתמהמהים?” הוא סיפר בהקשר לזה עוד סיפור. בימי הצאר היה נהוג בזמן המלחמה לפוצץ את הגשרים בכדי להקשות על האויב להתנייד בחופשיות ברוסיה. כמובן שפיצוץ הגשרים היסב נזק לא קטן גם לרוסים עצמם. פעם אחת ארע, שהצאר היה צריך לחצות נהר אל צידו השני. כל החיילים שהיו שם קפצו לנהר בלי חשבון. וכך נוצרה ערימה של מאות חיילים עליהם עברה מרכבתו של הצאר על עבר צד השני. כשחסידים היו מספרים סיפור זה היו מדגישים שלמרות שכולם היו מסורים לצאר, בכל זאת ניתן להבחין בין שני סוגי חיילים. היו את אלו שקפצו ראשונים שעליהם נערמו שאר חבריהם, שלעומתם האחרונים “זכו” עליהם תעבור מרכבתם של הצאר. והיו חסידים אומרים שהראשונים בעלי מסירות נפש יותר גדולים כיון שהלכו למות בלי ההרגשה ש”עלי” תעבור מרכבת הצאר ו”הועלתי בחיי למדינה” או משהו כזה…

ר’ ישראליק סיפר את כל הנ”ל והוסיף: תארו לכם היה אחד החיילים שעומד בשפת הנהר שכולם קופצים ומתחיל לערוך חישובים “אקפוץ מזוית פלונית בכדי שאגיע לאלו ששוכבים הכי למטה, וכך אזכה להיות מבעלי מסירות נפש הכי גדולים עבור הצאר”. ברור לכל בר–דעת שאותו אחד אינו מסור למלכו כי אם לתאוותיו. הוא רוצה להיות מאלו החשובים. ה”מסורים”. חייל כל עניינו לעשות את מה שצריך בלי “לחפש”  איפה הוא יהיה יותר “בטל”…

“כל החסידים מכל הדורות מסרו את הנפש” אמר ר’ ישראליק. “חסידי אדמו”ר הזקן הם אלו שנשכבו ראשונים, עליהם חסידי אדמו”ר האמצעי וכן הלאה. תארו לכם שיבוא חסיד היום ויגיד כך: “כיון שחסידי אדה”ז מסרו את נפשם ביותר אני אעבוד כדרך עבודתם וכך אזכה למסור את נפשי באופן הכי מוצלח בשביל חסידות”. הכל יבוזו לו ולטפשותו. חסיד הוא חייל שממושמע להוראות. בלי שום חישובים נעלים ככל שיהיו. היום הרבי דורש להביא משיח ולקבל את פניו. הרבי לא רק פותח פתח, הרבי מורה במפורש: קבלו את פני! נו, אז תתחילו לעשות חישובים? הייתה התוועדות חזקה מאוד, ואחר–כך המשכנו להתוועד בינינו לבין עצמינו על הענין.

יום שישי, כ”א מרחשון

חרף הקור העז שהחל להתפשט כאן זה כמה ימים, יוצאים כל התמימים למבצעים. השבוע השבת נכנסת מוקדם ויום שישי קצר, מיד אחרי שחרית ‘טסנו’ למבצעים. ממש לפני שיצאנו, ראיתי שמתארגנת חגיגה וחזרת מאמר לחתן בר מצווה, החתן הוא הת’ יוסף יצחק הכהן הנדל, בנו של הרב מנחם מענדל הכהן הנדל.

בגלל הקור, לא יכולנו לעמוד בחוץ, ונכנסנו לחנויות, ככה שהתוועדנו יותר זמן עם המקורבים.

אחד המקורבים, רוסי במקור, כתב לכ”ק אד”ש דרך ה”איגרות קודש” וקיבל תשובה. אני, שלא ידעתי מתוכן שאלתו התחלתי להקריא בקול את התשובה ולבארה. לפתע, ראיתי אותו מחוויר ומתרגש. הבנתי שהוא קיבל את התשובה. לא לחצתי, אולי הוא יגלה לי בהמשך. הוא רק אמר לי: “הרבי קלע מדוייק”. אני חייכתי. “ברור שהרבי עונה”. תוך כדי נכנסת אחת מלקוחות החנות, המוכר שואל אותה “את יהודייה? ומיד מוסיף - היום שבת נכנסת מוקדם בערך בארבע וחצי, אז כדאי לך להזדרז”. בקיצור, היא קיבלה מאיתנו עלון “הגאולה” ונרות שבת. הסברתי להם שמה שקרה כאן עכשיו הוא: “שליח עושה שליח”, וכל יהודי הוא שליח של נשיא הדור, “אה, ובדיוק השבוע הרבי אומר ש..” כולנו התלהבנו, הם החליטו ללמוד כל יום חסידות - סיכמתי איתם שנשלח להם בווצאפ שיעור חסידות של הרב נדב כהן בתניא היומי.

בקבלת שבת שירת ה’יחי’ הייתה ממש חזקה. כולם הרגישו שכ”ק אד”ש מעודד. אך, נזכרתי בדבר מלכות “עשינו שליחותך” עכשיו עשה אתה את תפקידך והוצא את בני ישראל מהגלות.

לאחר התפילה, כל הבחורים מתיישבים לסדר חסידות. כיון שהתפילה נגמרת די מוקדם, יוצא שיש יותר משעתיים ללמוד (הסדר עד השעה שמונה). כמובן, שרבים מהתמימים מתיישבים ללמוד את שיחת הדבר מלכות מלאת הגילויים המיוחדים שהשפיע בה כ”ק אד”ש. בזכות חוברת “מדקדקים” המופצת כאן ב–770, ניתן להעמיק ולגלות עוד ועוד דברים חדשים בשיחה.

הלכתי לאכול בבית א’ מאנ”ש, לשולחן היסב גם הרב יוסף ליפש שליח בחיפה, אה”ק. הוא סיפר שהשנה הולכים להקים בעוד כמה שכונות בחיפה חנוכיות ענק. הוא ציין שפעם העירייה הייתה מתנגדת לזה “מה רע בחנוכיה אחת, למה אתם צריכים בכל שכונה?” היו מקנטרים אותו בעיריה. ר’ יוסי לא היה נשאר חייב והיה משיב להם: “ולמה אתם תולים עצי אשוח בכל שכונה ועל כל עמוד, מה רע באחד?”.. אחרי שהם ראו עם מי יש להם עסק - הם התקפלו… הוא הוסיף ואמר שהתחיל לפעול בקו של לכתחילה אריבער לפני כמה שנים שלמד את השיחה השבוע בחלק ט”ו על השינוים בדברי אליעזר כשהוא מתאר את דברי אדונו–משלחו, אברהם. אברהם אמר: “ה’ ישלח מלאכו לפניך” ואליעזר אמר “מלאכו איתך”, הסיבה לשינוי זה, מסביר הרבי: אברהם היה בטוח שהשליחות תבצע. יש לו הבטחה אלוקית, לכן אמר “מלאכו לפניך” המלאך יעשה הכל אתה תגיע ותקצור את הפירות. אליעזר גם היה בטוח שהשליחות תצליח. אליעזר רצה שלבן ובתואל יסכימו לשידוך מרצונם הטוב. לכן הוא הציג את הדברים כאילו הוא - עושה את הדברים והמלאך משתתף קצת ג”כ.

תארו לכם שבתואל היה יודע שהשידוך נסגר כבר משמים, ומה תוצאת ההתנגדות שלו לשידוך - רק מהפחד הוא היה מסכים על אתר. אותו דבר היום, השליחות שהרבי נותן היא באופן ש”ישלח מלאכו לפניך”. הכל מוכן! רק תעשה, ותראה פירות שלא בערך” חתם ר’ יוסי.

שבת קודש ש”פ חיי שרה,

כ”ב מרחשון

בשעה שמונה מתקיים השיעור הקבוע בדבר מלכות השבועי. על אירגון השיעור אחראים התמימים: רפאל גבאי ותמיר מרקוביץ.

בשעה 12:45 מתחילים לארגן את הזאל להתוועדות קודש של כ”ק אד”ש. כולם מחכים ומצפים לכניסתו של כ”ק אד”ש. נשארנו מחכים. היינו כחולמים. עוד שבוע ועד שבוע? נמאס לחכות כך. ברור לנו ללא ספק שהרועה - כ”ק אדמו”ר שליט”א אכן משגיח ונמצא עם הקהל, והראיה שהעולם ממשיך להתקיים. בזכות מציאותו הנצחית. אך ליבנו מבקש לחזות בפני קודשו. ולהתראות עימו בהיכלו…

בשעה שלוש וחצי לערך, מתחילים לצאת ל’הקהלת קהילות’ בשכונות הסמוכות, רבים הולכים לבורו פארק. מאז ש”פ לך לך ישנה התעוררות מיוחדת כאן בנוגע ל’הקהלת קהילות’, עקב קריאתו של כ”ק אד”ש בדבר מלכות אז. בחזור לקחנו טרמפ עם יהודי בוכרי בשם ניאזוב עד השכונה. הוא אמר לנו “אתם לא חב”ד. אתם לא הייתם בסמרקנד. אני הייתי”. ואז הוא החל לנגן כל מיני ניגונים. התוועדנו איתו בתוך הרכב.

כשהגענו ל–770, הגיעה עוד קבוצה שחזרה. כולם מספרים על הניסים והנפלאות שאירעו להם, ואכתוב כאן סיפור אחד:

מספר הת’ שי רובין: “הגעתי לבית כנסת של קהל חסידי ויז’ניץ בבורו פארק. ביקשתי מהגבאי לחזור שיחה של הרבי והוא הסכים. לפתע, החל אחד לצעוק: “אני מכיר אותך (=הוא הכיר אותי כיון שהיה גר בצפת שם למדתי ובבית הכנסת שהיה מתפלל נהגתי לחזור שיחה של הרבי), אתה מדבר על משיח, כפירה… פה אתה לא תדבר!” ככה הוא צעק, ואז הוא הוסיף: “אם הייתי מגיע ל–770 היית נותן לי לחזור ווארט מהאדמו”ר שלי?” בקיצור, התחיל להיות שמח בבית כנסת. כולם שמעו צעקות והתחילו להתקבץ, מנסים להבין על מה המהומה.

שי החליט שהוא לא מתפעל, ולא מגיב מטוב ועד רע, והחל לחזור את השיחה. כמובן, נוצר מצב לא נעים. כשהמתפללים ראו את זה, הם קראו לשי לפינה ואמרו לו, כאן בפינה אתה יכול לחזור את השיחה, רק לא על הבמה כדי ש’ההוא’ לא יתעצבן, אנחנו נקשיב לך. וכך דבריו של הרבי הושמעו גם אצלם. שי חזר על כל הדבר מלכות וההוראה שיוצאת ממנו.

כשיצא מהבית כנסת, רדף אחריו יהודי אחד וביקש ממנו ברכה. “מאנשים כאלה ש’שומעין חרפתן ואינם משיבין’ אני רוצה לקבל ברכה”. כך הוא נימק את הבקשה. כמובן שי בירך אותו והוסיף שיזכה לקבל פניו של משיח, וימנה על שלוחיו הנאמנים.. בקיצור - גילוי אלוקות. עד כאן הסיפור. ראיתי במוחש כשהולכים בכוחות של כ”ק אד”ש, מצליחים אף למעלה מהמשוער.

בסדר נגלה (בכל מוצ”ש בחורף יש סדר נגלה), מסר הת’ חיים חלילי פילפול בסוגיא הנלמדת.

בהמשך מתקיים ב–770 סיום הרמב”ם על הלכות שבת ותחילת הל’ עירובין ברמב”ם.

•   •   •

זהו סיכומו של שבוע ב–770. מצפה לראותך במהרה אצל כ”ק אד”ש בכינוס השלוחים. אני מקווה שעוד לפנ”ז כולנו נשב בסעודת שור הבר בסוכת עורו של הלוויתן עם המשלח - כ”ק אדמו”ר שליט”א מלך המשיח, או אז נכריז לפניו בגאון ובקול

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

דוידי

ארצות החיים - 770 - בית משיח