הרב יוסף יצחק שניאורסאהן

בחלק ממסמכי ארגון הג’וינט שפרסמנו בעבר מופיעה התייחסות לגוף שמכונה “עסקני ליובאוויטש”. מי הם בדיוק? אחרי נבירה בארכיון הג’וינט נראה שמצאנו את התשובה לכך.

כנראה הכוונה לארגון עלום שנוסד לפני תש”ט על ידי אנ”ש באמריקה. הארגון שנקרא “הוועדה הבלתי–מפלגתית להצלה רוחנית של יהדות מזרח אירופה” ארגן פגישות שנתיות בניו יורק ובמונטריאול שבהן התחייבו המשתתפים לעזור לפעילות חב”ד אשר נוהלו על ידי בא–כחו של הרבי באירופה וצפון אפריקה, הרב בנימין אליהו גורודצקי.

כאמור בפרקים הקודמים, ההסכם בין חב”ד לבין הג’וינט היה שחב”ד יתרמו למגבית היהודית המאוחדת (UJA) שארגון הג’וינט הוא בחסותו, ולאחר מכן הג’וינט תממן פעילות חב”ד. נראה שמטרת ארגון זה היתה כדי לוודא את קיום הסכם זה.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי).

אנשי מפתח בארגון

בין אלה המנויים במסמכים השונים של הארגון ניתן למצוא חברי אגודת חסידי חב”ד בארצות הברית וקנדה כגון: ר’ חיים זלמן קרמר (חז”ק), ששימש כסגן נשיא אגו”ח; ר’ אברהם קרמר, ששימש כגזבר; הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, השופט פיליפ קליינפלד ור’ שמואל קרמר, ששירתו כחברי אגו”ח.

שמות בולטים אחרים הם ר’ דוד לייב מקלר, עורך מארגן זשורנאל ועורך ספר הזכרונות של אדמו”ר הריי”צ; הגביר הנודע יוליוס סטולמן, שהיה אחד מהתומכים הראשונים של המרכז לעניני חינוך, ונתן 25 אלף דולר מדי שנה למל”ח. הסניף הקנדי במונטריאול נוהל על ידי הרב חיים נח דנבורג.

 

תש”ט: הפגישה המתועדת הראשונה

במכתב מיום 20 בדצמבר 1948 (ח”י כסלו תש”ט), מדווח יו”ר הארגון מר בנימין גלזר אל הנהלת הג’וינט, על המפגש הגדול שהתקיים ביום 14 בדצמבר 1948 (י”ב כסלו) במלון אדיסון בניו יורק, וצירף לזה מסמך “החלטות האסיפה”, שהתמקדה בעיקר במשימת יישובם מחדש של ניצולי השואה והחסידים מרוסיה (תרגום מאנגלית):

החלטות האסיפה

הואיל ובכנס ההמוני שאורגן על ידי הוועדה הבלתי–מפלגתית להצלה רוחנית של יהדות מזרח אירופה, ביום שלישי, 14 בדצמבר 1948, במלון אדיסון בניו יורק, בחסות הרב יוסף יצחק שניאורסאהן (הרבי מליובאוויטש), הושמע דו”ח מפורט מהנציג האירופי של הרבי עבור פעילויות רווחה - הרב בנימין גורודצקי.

והואיל ובדו”ח זה התווה הרב בנימין גורודצקי את מצוקתם ומצבם העגום של העקורים באירופה, תוך התייחסות מיוחדת אל העקורים הדתיים שניצלו ממדינות מזרח אירופה שהם כיום בטיפולו של ארגון הסיוע של אדמו”ר הריי”צ בפריז.

והואיל ודו”ח מרגש זה שהרב גורודצקי הקריא ביחס לסבלם ומצוקתם של מאות יהודים אלה בתקופת הנדידה שלהם עד שהם סוף סוף הגיעו לפריז - היה מהפכני. הדו”ח שלו על מצבם ושיקומם מעורר יראת כבוד, ותוכניותיו לעתיד עבור האנשים האלה נסכו בנו תחושה של תקווה גדולה ואמונה.

לפיכך החלטנו שכנס זה יביע הערכה וכבוד גדול עבור ההקרבה עצמית והעבודה המתנהלת כיום על ידי מנהיג ישראל, הרב יוסף יצחק שניאורסאהן הנכבד, להצלת והגברת הרוחניות של העקורים באירופה, וכנס זה שולח את מיטב האיחולים החמים ביותר להצלחה בהצלה בעתיד.

עוד החלטנו כי כנס זה יעביר בשם יהדות אמריקה את האיחולים הלבביים לאחינו ואחיותינו שמחכים עתה לשחרור ממחנות העקורים באירופה, להקים בתי קבע בעתיד הקרוב.

עוד החלטנו כי כנס זה יקרא לכל אחינו היהודים בכל המדינות ובפרט בארצות הברית לסייע בכל דרך אפשרית על מנת להקל את הנטל ובכדי לשפר את מעמדם של הפליטים בגשמיות וברוחניות - באמצעות תמיכה מלאה והשתתפות פעילה בארגון הג’וינט.

עוד החלטנו כי כנס זה יביע את הערכתו למאמצי ההצלה ההרואיים של ארגון הג’וינט, ומודיעים בפומבי ונותנים תודה על האינטרס המסור והחם של ד”ר יוסף שוורץ ועוזרו מר בקלמן, למען האינטרס של צרכי העקורים, עם התייחסות מיוחדת לצרכי הקבוצות הדתיות, הישיבות ופליטי מזרח אירופה, חסידיו של הרבי מליובאוויטש אשר שוכנים כעת בפריז.

עוד החלטנו כי כנס זה יביע את בקשתו ותקוותו בעת ובעונה אחת שארגון הג’וינט יגדיל וירחיב את ההקצבות וירחיב את הסיוע עבור העקורים על מנת לאפשר לכל משפחה להיות עצמאיים.

עוד החלטנו שעל לבבות יהדות אמריקה להתאחד בקשר משותף של אחווה עם אחיהם היהודים באירופה, בכדי להשקיע במאמץ ליישב אותם בקביעות ולמגר אחת ולתמיד את אי–הוודאות והייאוש שהם מנת חלקו של היהודי הנודד במשך כל השנים האלה.

לסיכום החלטנו שעותקים של החלטה זו ישלחו לרבי מליובאוויטש, הרב יוסף יצחק שניאורסאהן, 770 איסטרן פארקוויי, ברוקלין, ניו יורק; לארגון הג’וינט, ניו יורק; למשרד האירופאי של הג’וינט בפריז, ואל שארית הפליטה באירופה דרך העיתונות.

תשי”א: צפון אפריקה על המפה

אנשי הארגון נפגשו מדי שנה. המסמך הבא הוא “החלטות” מהפגישה שלהם ב–26 באוקטובר 1950 (ט”ו חשון תשי”א), פחות משנה לאחר הסתלקתו של הרבי הריי”צ, וחודשים ספורים בלבד לאחר בוא הרב מיכאל ליפסקר למרוקו להתחיל את השליחות. בהחלטות אלו דובר לראשונה גם על התוכנית עבור צפון אפריקה, והבעת תקווה כי הג’וינט יתמוך גם בזה:

[…] כנס זה מביע סיפוק מיוחד מפעילויות הרווחה והחינוך שהחלו לאחרונה בצפון אפריקה על ידי המשרד האירופי בפריז; מאשר אותו ודוחף שימשיך ויתרחב בניהולו המסוגל והמסור של המנהל האירופי, הרב בנימין גורודצקי.

וכן הוחלט בזאת כי כנס זה מביע הכרה בעובדה שההישגים של אדמו”ר הריי”צ עד כה, יחד עם אנשי הצוות שלו, חסידים נאמנים שלו - משרת את הגשמיות ואת הצרכים הרוחניים של אחינו מעבר לים, אשר השתפרו באופן משמעותי, ובמידה גדולה מתאפשר על ידי הסיוע, השיתוף פעולה והעידוד העקבי שניתן בנדיבות על ידי הג’וינט, המתפקד כסניף המגבית היהודית המאוחדת.

ולכן מוחלט בזאת שכנס זה יביע שוב הערכה עמוקה למנהיגי הג’וינט האמריקאי במדינה הזאת ובאירופה עבור השיתוף פעולה העקבי שלהם בעבר, וכן מוחלט בזאת כי כנס זה יביע ביטחון ואמון מלא שלאור העובדה כי הנסיבות ואופי העבודה דורשים הרחבה של התכנית הזו והיקפה, בעיקר בצפון אפריקה, ובגלל היותנו מודעים להבנה, שיתוף הפעולה והמדיניות של הג’וינט בעבר - שמנהיגי הג’וינט בוודאי יגדילו את המענק בקנה אחד עם התכנית המורחבת המתוכננת, הנחשבת הכרח גמור על ידי המשרד המרכזי של הרבי מליובאוויטש עבור השנה הקרובה, בכדי לתת שירות גשמי ורוחני לשרידי יהדות אירופה ולאחינו במדינות צפון אפריקה.

תשי”ד: ליובאוויטש תמיד חיפשה להתקדם ולהתרחב

ב–1 בדצמבר 1953 (כ”ד כסלו תשי”ד) התכנסו הפעילים לכנס השנתי בניו יורק, ושמעו דיווחים מהרב גורודצקי על פעילות חב”ד בצרפת, צפון אפריקה וארץ ישראל. ב–14 בדצמבר 1953 (ח’ טבת), שלח יו”ר הוועדה מר בנימין גלזר, את הדו”ח הבא למר משה לוויט, מנהל הג’וינט:

הוועדה הבלתי–מפלגתית להצלה רוחנית של יהדות מזרח אירופה ערכה את הכנס השנתי הרביעי שלה בניו יורק, ב–1 בדצמבר 1953. והשתתפו בה עסקנים בולטים בכל תחומי החיים היהודיים.

הוועדה שמעה דיווח מפורט מהרב בנימין גורודצקי, הנציג האירופי להצלה, שיקום והתוכניות החינוכיות של הרבי מליובאוויטש הנודע, הרב מנחם מענדל שניאורסאהן, שמתקיימים מחוץ לגבולות אמריקה, בעיקר באירופה, צפון אפריקה וישראל.

בדיבורו על מצב הפליטים בצרפת, הרב גורודצקי הצביע על כך כי משפחות רבות נעזרו להגר לארצות הברית, קנדה, ישראל ומקומות אחרים, אבל עדיין ישנה קבוצה גדולה של משפחות פליטים בצרפת הנתמכים ע”י הארגון, וזהו נטל פיננסי ניכר. במקביל, הוא ציין בסיפוק את ההשפעה הכללית שבוצעה על ידי הקבוצה מליובאוויטש על חיי הדת והתרבות בסביבתם. הוא הדגיש את התוכנית החינוכית הענפה המתבצעת בחסות משרד הרבי מליובאוויטש לסיוע לפליטים בפריז.

בדברו על התוכנית החינוכית במרוקו, הרב גורודצקי התייחס באריכות לצעדים המשמעותיים שנעשו בשנים האחרונות בתחום זה. רשת מוסדות החינוך במרוקו (אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש) כוללת 68 תלמודי תורה בעיירות ובכפרים ברבים במרוקו, חוץ מהישיבות והסמינרים לבנות בערים הראשיות. עם צוות של 140 ומעל 3,000 סטודנטים, התכנית החינוכית של ליובאוויטש חוללה מהפכה בחיים היהודים במדינה זו. כל הילדים מקבלים חינוך חינם וכן חומרי לימוד, ורבים מקבלים גם סיוע חומרי בצורת ארוחות חינם, ביגוד וטיפול רפואי. לאחרונה נרכשו בתים חדשים עבור בית הספר לבנות בקזבלנקה ומקנס, בכדי לאפשר הרחבה נוספת של התכנית. הסמינרים כבר ייצרו מורים שהוכשרו מקרב האוכלוסייה המקומית בכדי לסייע לפתור את המחסור החריף במורים. שוחטים מאומנים ומוסמכים שלמדו במוסדות אלה נשלחו לקהילות שונות. לאחרונה, נפתחה מחלקה מיוחדת באחד מישיבות ליובאוויטש להכשרה מסודרת של שוחטים.

הרב גורודצקי הדגיש את התרומה הכספית החשובה של ארגון הג’וינט, אשר מספק חלק מרכזי של הדרישות התקציביות של תכנית זו. אף על פי כן, הצורך בהרחבה הוא כה גדול, שהתקציב לוקה בחסר. פניות דחופות רבות מקהילות שונות במרוקו צריכים להמתין בגלל המחסור בכסף, הוא ציין בצער.

מאחר וביקר לאחרונה בישראל, הרב גורודצקי יכול לתת דו”ח מפורט של התקדמות מוסדות חב”ד שם. בעזרת מענק משמעותי מן הג’וינט, מוסד חשוב חדש נמצא כרגע במהלך הבנייה, שהוא בית ספר למלאכה. וכן החלו הכנות להקמת בית הספר לחקלאות. שני מוסדות אלה יספקו הזדמנויות חדשות עבור צעירים רבים, כולל מהגרים מצפון אפריקה.

הרב גורודצקי שיבח את שיתוף הפעולה העקבי של מנהיגי הג’וינט: כל זמן שהג’וינט מפחית את הנטל של גיוס הכספים, ליובאוויטש יכולה להתרכז הרבה יותר בתוכנית חינוכית, וההסדר שנעשה הוא לטובת הציבור. המדיניות של ליובאוויטש מאז ומתמיד היתה להתקדם ולהתרחב. הוא ציין כי ההשתתפות של הג’וינט תהיה בקנה אחד עם התכנית בכדי לאפשר לפחות הרחבה מינימאלית בכדי לענות על הצרכים הדחופים.

בדיון לאחר מכן הביעו המשתתפים את שביעות רצונם עם ההתקדמות שהושגה בשנה האחרונה, אשר אומצה פה אחד בצורה של החלטה.

החלטות אחרות שאמצו בכנס כללו ביטוי של הכרת תודה להנהגת הג’וינט, על שיתוף הפעולה ועל הסיוע רב ערך, יחד עם תקווה עזה כי סיוע כזה יגדל בהתמדה בכדי לאפשר לתכנית ליובאוויטש לפעול ביעילות.

עוד הוחלט לתת הכרה ציבורית באופן הולם לארגון הג’וינט, ולהדגיש את תרומתם לחיי דת ותרבות יהודים באמצעות הפעילויות הידועות של ליובאוויטש. לבסוף, הכנס התחייב להמשיך את שיתוף הפעולה בכדי לקדם את העבודה של ליובאוויטש בכל שלב של התכנית המסועפת שלה.