על חשבון
הרבי נמצא עמנו בתהלוכות ל”ג בעומר, ולכן ברור שגם רשב”י נמצא בתהלוכות אלו, וכפי שכתב רש”י: “כיון שיצא משה — יצא אהרן, נדב ואביהו, ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא”…
הרבי נמצא עמנו בתהלוכות ל”ג בעומר, ולכן ברור שגם רשב”י נמצא בתהלוכות אלו, וכפי שכתב רש”י: “כיון שיצא משה — יצא אהרן, נדב ואביהו, ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא”…
הרב ישראל הרשקוביץ, שליח הרבי מלך המשיח לאופקים, ורב קהילת חב”ד בעיר
ב’היום יום’ בתאריך ל”ג בעומר כותב הרבי: “אצל אדמו”ר האמצעי היה ל”ג בעומר מיום טוב המצוינים. היו יוצאים לשדה, אם כי לא היה נוטל ידיו אך היה לוגם ‘משקה’ — שהיה אסור עליו מטעמי בריאות — היו רואים אז הרבה מופתים. רוב המופתים היו בנוגע לילדים ובמשך השנה כולה ייחלו וציפו לל”ג בעומר”.
עכשיו תתארו לעצמכם את הסיפור הבא, שלא היה, אך אולי היה יכול להיות, ונכתב כאן בשביל מוסר השכל…
שני חסידים מחסידי אדמו”ר האמצעי, שהיו חשוכי בנים וזקוקים לישועה, נסעו לל”ג בעומר לעיירה ליובאוויטש, להתברך מפיו של אדמו”ר האמצעי. הם לא היו היחידים כמובן. אלפי חסידים ש”במשך השנה כולה ייחלו וציפו לל”ג בעומר”, הגיעו לעשות את החג במחיצת הרבי כדי שיאציל עליהם את ברכתו.
בשעות הבוקר המוקדמות, נעמדו שני החסידים בתור הארוך שהתפתל ברחובות העיירה, והמתינו שיגיע תורם לעבור לפני הרבי. מיהרו שני החסידים, כיוון שתוכניתם הייתה מייד לאחר שיקבלו את ברכתו של הרבי — לצאת מליובאוויטש עם סוסים מהירים ולנסוע לארץ ישראל, ולהספיק להגיע עוד בימי הספירה אל ציונו של רשב”י, כדי להתברך אף שם בימים הסמוכים ליום שמחתו של רשב”י, ובעזרת ה’ להוושע.
אלא שהשעות חולפות, והתור מתארך… העגלון עמו היו אמורים לצאת להמשך מסעם לכיוון ארץ ישראל, כבר צריך לצאת לדרכו, ודוחק בהם להזדרז. מכיוון שכך, אומר אחד החסידים לחברו: הרי הגיעו מים עד נפש, ואנחנו חייבים ישועה; ומכיוון שכל סגולת ברכותיו של רבינו נובעת מכוחו של רשב”י, שיום שמחתו חל בל”ג בעומר — דומני שעדיף לוותר על העמידה בתור כאן, ולהצטרף לעגלון שיוצא בעוד כמה דקות לדרכו, כדי שנצליח לעמוד בתוכנית המקורית ולהגיע לציונו של רשב”י.
ענה לו חברו החסיד (שמן הסתם היה בו ניצוץ של ‘דור השביעי’): “שוטה שבעולם”! הרי הרבי (אדמו”ר האמצעי) הוא זה שמברך ועושה את המופתים! אלא שהרבי עושה זאת ‘ביום סגולה’ יום ל”ג בעומר, ‘יום שמחתו של רשב”י, ואם כן אתה רוצה לעזוב כעת את התור לפגישה עם מקור הברכות — ולנסוע למקום ‘סגולה’… הרי כל ההמשכות בעולם נמשכות על ידי משה רבינו שבדור, נשיא הדור, והוא בחר להמשיך מופתים ביום סגולה, יום ל”ג בעומר; אז רצונך לעזוב את מקור ועיקר הברכה, וללכת לחפש סגולה?…
הרבי ורשב”י נמצאים בתהלוכה
זכינו שבמאות מקומות (בשיחות, מאמרים, אגרות קודש, ומענות קודש ועוד) הסביר לנו הרבי וחינך אותנו, וגילה לנו את הייחודיות של ‘דור השביעי’ שלא רק שפשוט וברור שכל ההמשכות לכל אחד ואחת נמשכים רק על ידי נשיא הדור, אלא גם ההתקשרות אליו צריכה להיות (על דרך הביטוי המובא בשולחן ערוך רבינו הזקן, בהלכות קריאת שמע ש”אין בליבנו אלא אחד”), באופן שאנו קשורים בכל עצמותינו אך ורק לרבי מה”מ! ודרכו — ואך ורק דרכו — אנו מקבלים את כל ההשפעות והברכות.
(וגם בהיותנו במקומות קדושים כציון הרשב”י, לדוגמא, הרי אנו זוכים לברכותיו של רשב”י, בגלל היותנו קשורים לנשיא הדור! וע”י נשיא הדור, אנו מקבלים את ברכותיו הקדושות של רשב”י וכדומה.
ולכן, ההכנה לתהלוכות ל”ג בעומר שתיקן הרבי מה”מ וההתנהגות בזמן התהלוכות, וההסברה למקורבים אלינו ולמשתתפים — צריכה להיות (קודם כל אצלנו ובהתאם לזה אצל מקורבינו), שהרבי נמצא בתהלוכות כפשוטו, ואם הרבי נמצא בתהלוכה — האם רשב”י ישאר בהיכלו בגן עדן? הרי ברור שכשהרבי יוצא לתהלוכות, רשב”י גם כן יוצא ומשתתף בזה!
ולכן מה הפלא שרואים במוחש (זכינו ב”ה באופקים אצלנו ואצל רבים ממקורבינו לראות זאת במוחש), שהמשתתפים בתהלוכות אלו בגופם או ממונם וכו’ זוכים למופתים גלויים ממש!
מירון - לא על חשבון התהלוכה!
ונסיים בסיפור שמופיע בשמועות וסיפורים:
בזמן נשיאותו של הרבי המהר”ש, הגיע פעם לליובאוויטש אחד מאחיו הקדושים (שהתגורר בעיר אחרת ונהג שם ברבנות), כדי להשתטח על ציון קודשו של אביו — הרבי הצמח–צדק וכו’
לאחר ביקורו בציון הק’, נכנס לביתו של אחיו הרבי המהר”ש, לבקרו. ראה הרבי המהר”ש שאחיו קצת שבור, ואמר לו: “אתה כנראה מאוכזב מזה שהיית עכשיו בציון של ‘אבא’ ולא פגשת אותו שם… דע לך שהסיבה לכך היא, כי בזמן זה הוא היה כאן אצלי”.
ובכן: לנו — כלל חסידי חב”ד — צריך להיות ברור שבל”ג בעומר מוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו השליחות של הרבי להתעסק בארגון או עזרה וסיוע והשתתפות וכדומה בתהלוכות ל”ג בעומר שתיקן הרבי!
ולכן, באם אנו הולכים לציון הק’ של רשב”י בל”ג בעומר, על חשבון עזרתנו לשליח המקומי בתהלוכה — הרי לא נמצא שם את רשב”י… כי לגבינו, רשב”י נמצא באותו הזמן בתהלוכה בעירנו (או במקום שביקשו מאיתנו לסייע לתהלוכה וכדומה).
רק לאחר שווידאנו שעזרנו ככל יכולתנו לתהלוכה שהרבי תיקן והשתתפנו בה — רק אז ניסע למירון לציון הרשב”י.
חשוב להוסיף ולציין שעצם הנסיעה למירון בל”ג בעומר ובסמיכות לו, היא כמובן חשובה ביותר, וידועים מכתבי הקודש של הרבי (בכו”כ מקומות בספרי אגרות קודש) בהם הרבי מעורר ומעודד את נסיעה למירון בל”ג בעומר — ובמאמר זה כוונתי רק לעורר ש’חסידים הרי הם פיקחים’ וצריכים לדעת איך לעשות את הדברים באופן שיודגש אצלנו ואצל הסובבים אותנו שאכן ברור לנו שהרבי ורשב”י נמצאים בתהלוכות ולכן אנו מוצאים דרך נכונה לשלב בין שני הדברים.
ובע”ה נזכה השנה שכל התהלוכות יתאחדו לתהלוכה אחת גדולה ועצומה — תהלוכת קבלת פנים להתגלות הרבי מה”מ, מתוך שמחה ושירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!