גירוש הרע כ”ק אדמו”ר הזקן: כשהאדם מגביר את נפשו האלוקית, ונלחם כל כך עם הבהמית,

גירוש הרע

כ”ק אדמו”ר הזקן: כשהאדם מגביר את נפשו האלוקית, ונלחם כל כך עם הבהמית, עד שמגרש ומבער את הרע שבה מהחלל השמאלי שבלב, כמו שכתוב “ובערת הרע מקרבך”, הרי שכל עוד לא נהפך הרע שבקרבו לטוב ממש, עדיין נקרא “צדיק שאינו גמור” ו”צדיק ורע לו”, דהיינו שיש בו עדיין מעט מזער רע.

(תניא, ליקוטי אמרים פרק י)

אין ביעור אלא באש

כ”ק אדמו”ר האמצעי: רואים אנו באדם, שעל ידי אור ה’ שמאיר במוחו ובליבו, אזי ירגיז את יצרו הטוב על היצר הרע, בבחינת כעס ו”גבורות”, ולא יוכל לסובלו. וזהו ביעור הרע, שכן כל ביעור הוא בדרך גבורות ודין, כמו המוכיח את בנו שמייסרו או מבטשו. דווקא כך נופל הרע או בורח ומסתלק, וזה נפעל על ידי אש האור האלוקי, שמרגיז וכועס על הרע לבערו, וכמו שכתוב “ובערת הרע מקרבך”, ואין ביעור אלא באש דווקא, כביעור חמץ.

(אמרי בינה, שער הציצית ב, ד)

ביעור הרע לעתיד

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: שלימות עניין “ובערת הרע מקרבך”, יקויים לעתיד לבוא, שאז יהיה גילוי אלוקות למטה, כמו שכתוב: “ונגלה כבוד ה’ וראו כל בשר”. ושני שלבים הם בתכנית האלוקית: הראשון, בירור הטוב המעורב ברע על ידי עבודת האדם, והשני: לאחרי עבודת האדם, יתקיים לעתיד לבוא הייעוד של בירור הרע בתכלית השלמות, ואז יהיה גילוי אלוקות למטה, כמו למעלה!

(מאמרי אדמו”ר הצמח צדק, ספר תרט”ו, עמ’ רסב)

מצוות לא תעשה: בירור הרע

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: על ידי חטא עץ הדעת, התערבו הקליפות עם הקדושה, ועניין המשפט הוא - לבער את הרע ולברור אותו מן הטוב. זהו כל עניינן של מצוות לא תעשה: לבער את הרע, וכמו שכתוב: ובערת הרע מקרבך, שיהיה בירור הרע מן הטוב. וזהו מה שציווה אברהם את בניו: “ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט” - שהמשפט, הוא עניין ביעור הרע.

(תורת שמואל תרכ”ז, מאמר ד”ה כי ידעתיו, עמ’ כ)

העבודה של דחיית הרע

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: העבודה של דחיית הרע, מתחילה בתפילה, שעניינה הוא להתבונן באלוקות, ועל ידי כך, הוא מגיע לבחינת אהבה וקירוב לאלוקות, באופן כזה, שתכלית חפצו ורצונו הוא באלוקות ולא ירצה בגשמיות וחומריות העולם. זאת עד כדי כך, שאפילו בענייני העולם שהוא מוכרח בהם, ישתמש בהם רק מצד ההכרח, ובכוונה לשם שמיים. כך נעשית דחיית הרע שבקליפת נוגה, והעלאת הניצוץ הטוב, שנכלל בקדושה.

(המשך תער”ב, חלק ראשון, עמ’ סט)

להיות כלי לאור התורה

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: המכוון במצוות ובערת הרע מקרבך, הוא, שעל ידי קיום מצוות לא תעשה, מקויים באדם “לא יגורך רע”, והוא נעשה “טהור עיניים מראות ברע”. משל למה הדבר דומה? לבית שרוצים להכניס לשם את המלך. צריך הבית כיבוד ורחיצה, שיהיה מנוקה מכל דבר לכלוך, שלא ימצא בו שום ניוול ואשפה. כך בנמשל: כדי שיהיה הלב משכן ומכון להשראת גילוי אור אין סוף, בתוכו ובפנימיותו של האדם, צריך הוא לטהר את הלב מכל רע, הן לסור מכל איסור ורע גמור, והן בכיבוש מידות רעות בנפש, כמו כעס, גאוה, שקר וכדומה. כך יהיה הוא כלי לאור התורה אשר ייקבע בליבו ובנפשו.

(ספר המאמרים תרצ”ב, עמ’ קלד)

לבית שמאי: ביעור הרע תחילה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: מה טעם אומרים בית שמאי, שבנרות חנוכה, מדליקים ביום הראשון שמונה נרות ואחר כך, בכל יום נר אחד פחות? ביאור הדבר על פי מוסר ועבודת ה’, כך הוא:

מי שיצר הרע טימא את מקדשו ובא להיטהר ולהיכנס תחת כנפות השכינה, לבית שמאי הסדר הוא כך: תחילת ועיקר העבודה הוא בסור מרע, ובערת הרע מקרבך. וכשמתחיל בעבודה, הרע עדיין בתוקפו, ונזקק הוא האדם, ליגיעה גדולה ואור רב, ואכן דורשים ממנו יגיעה כזו. אולם מיום ליום הרע פוחת והולך, ולכן אין האדם צריך לאור גדול כמו ביום שלפני כן… משום כך, גם בהדלקת הנרות המורה על גילוי האור, בכל יום ויום כבר מספיק פחות אור מקודמו, לביצוע העבודה… אך לבית הלל, מתחילים בעשה טוב, ומיום ליום גובר אור העשייה וההמשכה, ובמילא נחלש ומתבער הרע, ולכן בכל יום מדליקים נר נוסף, להורות על האור שמאיר בתוספת, בכל יום!

(לקוטי שיחות, כרך ל, הוספות חנוכה, עמ’ 302)

פתגם בגאולה ומשיח

לפרסם בכל מקום ומקום שעומדים בסיום וחותם דמעשינו ועבודתינו, ובהתחלת התקופה דתשלום השכר .. ובהתאם לכך צריכה להיות העבודה גם בענינים השייכים לימות המשיח, החל מלימוד התורה בעניני משיח וגאולה ובית–המקדש, ועוד ועיקר — מתוך מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב .. מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד “אז ימלא שחוק פינו”, אשר, בדורנו זה, שנשיא הדור, כ”ק מו”ח אדמו”ר, ששמו השני “יצחק”, על–שם הצחוק והשמחה, הוא נשיא השמיני להבעש”ט, נעשה הענין ד”ימלא שחוק פינו” בלשון הוה.

(משיחות ש”פ תצא תנש”א)