גם יום בו נראה שהתחיל עניין של העלם והסתר, הוא במהותו יום של גאולה, כפי שמלמד או

גם יום בו נראה שהתחיל עניין של העלם והסתר, הוא במהותו יום של גאולה, כפי שמלמד אותנו כ”ק אדמו”ר מה”מ שליט”א. הפנימיות והאמת היא אחת – הרבי מה”מ וכל דבריו, חיים וקיימים לנצח, כפשוטם ממש

ט”ו בסיוון, נראה על פניו כיום שאין סיבה לציין אותו. תחילת המאסר של אדמו”ר הריי”צ, אינה מאורע משמח, אנו חוגגים הרי את חגי הגאולה ג’ וי”ב-י”ג בתמוז, ומה הטעם לציין את תחילת המאסר?

אלא, שכל זה בהסתכלות השטחית והמוגבלת שלנו, אולם כאשר כ”ק אדמו”ר מה”מ שליט”א מציג את הדברים הם נראים לגמרי אחרת. נכון אמנם שבשעת מעשה איש לא חשב לחגוג את המאסר, ואדרבא זו הייתה עת צרה ליעקב. אך, משעה שהייתה הגאולה, הוכח שכל עניינו הפנימי של המאסר היה עבור הגאולה, ולכן כל מה שקשור לאותו אירוע, הוא חלק מהגאולה. 

בימים ההם, בתקופתו של בעל הגאולה, התנכלו השלטונות לקיום התורה ומצוותיה, ובעיקר להנחלתם לדור הבא. למעשה, זו לא הייתה כוונתם של ראשי השלטון הקומוניסטי, כפי שמסופר ביומניו ורשימותיו של הרבי הריי”צ. היו אלה קבוצה של צעירים יהודים פורקי עול, אשר נצלו את ההזדמנות, ושכנעו את ראשי השלטון, כי היהדות מסוכנת עבורם, וכי טוב יעשו אם יילחמו בה.

כפי שמסופר ברשימות המאסר, הרבי הסביר ליהודים אלו, כי במעשיהם הם מסכנים את עם ישראל כולו, כולל את עצמם, אולם הללו, חדורי שנאה, נקם ובטחון עצמי, לא שעו לאזהרתו, ואף הרשו לעצמם ללעוג לה. שנים מספר מאוחר יותר, כאשר התברר כי אזהרתו של הרבי התקיימה בדיוק נמרץ, היה כבר מאוחר מידי עבור צעירים אלו להודות בטעותם, הם עצמם נפלו קרבן, לשיטה בה הם תמכו ואותה הם הובילו.

המאבק של הרבי הרייצ נראה על פניו כחסר סיכוי, אולם שוב ושוב הוכיח הרבי, כי ‘דידן נצח’, הוא עצמו השתחרר מידיהם הטמאות של השלטונות, ויתירה מזו, כתוצאה מכך בסופו של דבר הגיע ל’חצי כדור התחתון’ בו התחוללה מהפכה של ממש בהפצת היהדות והחסידות, במימדים שאיש לא יכל לדמיין, ועד לנשיאותו של כ”ק אדמו”ר מה”מ שליט”א, שהופך את העולם כולו ומכין אותו להתגלות מלך המשיח ולגאולה האמיתית והשלימה.

גם ב’מדינה ההיא’ לא נפסקה ולו לרגע הפצת התורה והמעיינות, היא נמשכה ככל שהיה ניתן, בכל זמן ומקום לפי עניינו. בסופו של דבר הגיע הניצחון המוחץ, כאשר עבר השלטון הקומוניסטי מן העולם, עם ישראל נותר חי, ובכל רחבי בריה”מ לשעבר, פורחת ועולה היהדות האמיתית עליה מסר הרבי את נפשו. הכרזתו המפורסמת ‘נשמותינו לא הלכו בגלות’, זכורה ומהווה עד היום את הסמל לכך, כי את האמונה והנשמה של עם ישראל, איש לא יצליח לנצח.

כך הדבר בכל עניין ובמיוחד בעניין העיקרי – הבאת הגאולה והתגלות הגואל. גם אם לא תמיד ניתן לראות בעיני בשר את המציאות עליה מראה הרבי מה”מ, גם אם לעיתים העולם מראה אחרת, אנו יודעים כי נשמותינו לא הלכו בגלות.

אנו יודעים כי הכוונה של ההעלם וההסתר היא הגילוי, הכוונה של הגלות, ושל החושך בו מצויים כעת, היא הגאולה. ולכן ימינו אלו, זמן השיא של ימות המשיח, הם ימים בהם עלינו לראות ולחיות משיח וגאולה.

מניעות ועכובים יכולים לבא רק מעניינים חיצוניים ביותר, אך הפנימיות והאמת היא אחת – הרבי מה”מ, וכל דבריו חיים וקיימים לנצח, כפשוטם ממש, ומה שנותר לנו כעת הוא להכין את עצמנו ואת העולם כולו לראות בהתגשמות הנבואה והבשורה, מתוך הישועה והגאולה,

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!