“בניי, אל תתייראו! כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם. הגיע זמן גאולתכם!”.

אין לך “אופן המתקבל” גדול מזה, כאשר עמך בית ישראל צמאים לשמוע (כמו תמיד במצבים כאלו) “מה אומר הרבי”. ואין הוכחה מוצקת ומוחצת יותר מאשר העובדה שחסידי חב”ד מוסרים בקול ברור וצלול את ההכרזה של הרבי: “בניי, אל תתייראו! כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם. הגיע זמן גאולתכם!”. זו בשורת השעה שעלינו לצאת עמה לכל מקום ולכל יהודי

ביטחון אמיתי

מסופר על אודות מורנו הבעל שם טוב הקדוש, שנסע פעם עם אחד מתלמידיו, והלה פתאום צמא למים. אמר לו הבעל שם טוב שאם יהיה לו ביטחון אמיתי בהשם יתברך, אזי ימציא לו ה’ מים. הרהר התלמיד והתבונן במחשבתו, ואמר לרבו: אכן, אני בטוח באמת בהשם יתברך שימציא לנו מים.

לא עבר רגע והנה עובר גוי נושא על גבו שני דליים כבדים מלאים מים. לבקשת התלמיד עצר הגוי מהילוכו, ונתן לו לשתות לרווייה.

לאחר שריווה את צימאונו, פנה התלמיד ושאל את הגוי: מה עושה אתה במקום נידח זה עם דליי מים כבדים אלו, לאן ולאיזו מטרה אתה נושא אותם?

אינני יודע בעצמי - ענה הגוי - אדוני הפריץ השתגע, אינני יכול להגדיר זאת אחרת. הוא שלח אותי לשאוב מים מן המעיין, ולהסתובב כך עם הדליים על גבי עד שיורה לי להפסיק. הוא איים עלי שאם יפגוש אותי מסתובב ללא הדליים הוא עלול לירות בי. כפי שאני מכיר אותו הוא מסוגל לממש את איומיו מבלי שמישהו יעלה על דעתו לפצות את פיו ולמחות בו. כך לא נותרה לי ברירה והנני מסתובב כך שלושה ימים עם דליי המים על גבי ללא מטרה.

פנה התלמיד ושאל את רבו: מכיוון שכל מה שהגוי מסתובב כך הוא רק בשבילי, מדוע אם כן הוא מסתובב כך שלושה ימים? אמר לו הבעל שם טוב: הקב”ה שלח אותו במיוחד שיהיה מוכן ומזומן בזמן שאתה נמצא בנסיעה, כדי שבו ברגע בו יהיה לך ביטחון אמת בהשם יתברך, יגיעו אליך מיד המים ללא צורך להמתין אף רגע.

כל מציאותם של הגויים וכל הנהגתם אינה אלא בשביל ישראל, כדי שיהודי יקבל את כל מה שהוא זקוק לו בו ברגע שהוא צריך לקבל זאת. וכפי שמביא הרבי שליט”א (לקו”ש חל”ו ע’ 7 ואילך. הערה 46) את דברי הרמב”ם בהקדמתו לפירוש המשניות (ד”ה אחר כן ראה להסתפק) בביאור מאמר חז”ל “כל העולם לא נברא אלא לצוות (מלשון צוותא) לזה” (ליהודי) - “שיכול להיות שאחד יבנה ארמון כליל היופי ולנטוע כרם חשוב. ואפשר שיהיה הארמון ההוא מזומן לאיש חסיד שיבוא באחרית הימים ויחסה יום אחד בצל קיר מן הקירות ההם כו’, או ייקח מן הכרם כו’”.

וממשיך: “וראה מאמרי אדמו”ר הזקן - תקס”ה ח”א (ע’ רב): “כענין שאמר הבעש”ט ז”ל שהי’ איזה מלחמה ז’ שנים בין שני גוים, בשביל שיבררו הקולות מתרועת המלחמה כו’, ויעשה מהם איזה ניגון שיעבוד הצדיק את ה’ בניגון ההוא”.

שיהיה אכפת לנו מיהודים

כחסידים היודעים את דבריו הברורים של הרבי מלך המשיח שליט”א, שנאמרו בקשר לחשש מן הטילים בשנת “אראנו נפלאות” - מוטלת עלינו החובה, האחריות והזכות הנפלאה לפרסם דברים אלו באופן הרחב ביותר, בכל שדרות אחינו–בני–ישראל, הקרובים והרחוקים.

אין לך “אופן המתקבל” גדול מזה, כאשר עמך בית ישראל צמאים לשמוע (כמו תמיד במצבים כאלו) “מה אומר הרבי”. ואין הוכחה מוצקת ומוחצת יותר מאשר העובדה שחסידי חב”ד מוסרים בקול ברור וצלול את ההכרזה של הרבי: “בניי, אל תתייראו! כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם. הגיע זמן גאולתכם!”. “ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר”. “עליכם לפרסם שאתם נוסעים לארץ ישראל, כי ישנם יהודים שמפחדים, ומפחידים אחרים, אודות הנסיעה לשם”. “יש לפרסם שנוסעים ואין מה לחשוש”. “זהו המקום הבטוח ביותר כי זהו המקום של בית המקדש”. “מסתמא תעזרו לפרסם זאת”, ועוד ביטויים מעין אלו.

עלינו לעשות זאת קודם כל מפני שצריך להיות איכפת לנו מיהודים  הזקוקים לעידוד, כפי שמלמד אותנו תמיד הרבי. והרי אף משום אנושיות גרידא מוטלת החובה והאחריות והזכות על כל מי שרואה מישהו פוחד וחושש, לעשות כל מה שבידו להרגיעו ולעודדו. ובפרט שדברים אלו אינם רק כדי להרגיע ולעודד, אלא הם דברים אמיתיים ונכונים היוצאים מפי הרבי היודע באמת מה מתרחש כאן ומה צריך לעשות בכל מצב, ובמצב זה במיוחד, ודבריו חיים וקיימים, אמיתיים ונצחיים לעד.

אבל לאמתו של דבר, העניין לא מתחיל ולא מסתיים בכך. אין פירושו של דבר שמכיוון שנמצאים אנו כבר במצב בו זקוקים אנו מאד להדרכה ולהכוונה, וזכינו שהרבי מלך המשיח מורה לנו ברור את הדרך, הרי יש לנו גם את הזכות והאחריות, שגם אותה הוא מורה לנו, לפרסם זאת בעולם, ולכן עלינו לעשות זאת. כל זה אמנם אמת, אבל האמת היא הרבה יותר מכך:

האמת היא שכל מאורעות אלו אינם מתרחשים אלא בכדי לפרסם את נבואתו של הרבי מלך המשיח שליט”א. כדי להביא את בני–ישראל לאמונה וידיעה והכרה ברורה בכך שישנו “שופט הדור ויועץ הדור ונביא הדור” (“הנבואה שישנה במלך המשיח עוד קודם הגאולה”), שחי וקיים לנצח ולכן גם דבריו חיים וקיימים לעד. וקולו הברור והצלול נישא ומבטיח באופן שרק הוא יכול להבטיח. ועל כל אנשי הדור מוטלת הזכות והאחריות לציית להוראותיו ולשמוע לעצותיו ולהאמין בנבואותיו, “עד הנבואה העיקרית, הנבואה (“לא רק בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות”): ‘לאלתר לגאולה’ ותיכף ומיד ממש ‘הנה זה משיח בא’!”. וכסיום דברי המדרש “בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש, והוא משמיע ואומר לישראל: ענווים, הגיע זמן גאולתכם!”.

למה עשה הקב”ה מלחמות?

דברים אלו אינם “המצאה”, אלא דברים מפורשים שאמר הרבי שליט”א בש”פ וארא תשכ”ז (כמה חודשים לפני “מלחמת ששת–הימים”), והוציאם לאור ב”ליקוט” מוגה לש”פ וארא תנש”א, ממש לפני תחילתה של “מלחמת המפרץ” (ונדפסו אחר–כך ב’לקוטי–שיחות’ כרך לו עמודים 33–7).

בין השאר כותב הרבי כך: “ויש לומר, מכאן הוראה בעבודת האדם בזמן הזה: נוסף על העיקר שבני–ישראל צריכים לידע שכל מה שנעשה בעולם, אפילו בין אומות העולם, הכל הוא בשביל ישראל. וכדאיתא בילקוט שהקב”ה אומר לבני–ישראל “בני אל תתייראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם”. ולכן אין לבני–ישראל לירא אלא להתחזק בבטחונם בה’ ולהתאמץ יותר בשמירת התורה והמצוות בפועל ממש כהכנה לגאולה העתידה לבוא בקרוב ממש … ומשמיענו הנביא בהפטרה זו, שהקב”ה עשה מלחמות גדולות ואדירות בשביל התועלת שתצא אפילו למתי מספר דבני–ישראל שישמעו לדברי הנחמות של יחזקאל הנביא” (עד כאן לשון קדשו. ההדגשות אינן במקור).

נכון שאם ישנן הוראות מ”פיקוד העורף” וכיוצא בזה, צריכים למלא את הוראות האחראים על הביטחון, כפי שמורה הרבי, בקשר ללקיחת מסכות: “אין צריכים להיות שונים מאחרים. אם כולם לוקחים - צריכים גם הם לקחת”. ובקשר לאטימת חדרים: “באם האנשים שאחראים על כך (המשטרה, הג”א) מבקשים לעשות את זה - יש לעשות זאת, שהרי לא מפסידים דבר מכך שעושים זאת. אין בזה סתירה לעמדתי בנוגע להמצב שם”. אבל כל זה הוא אך ורק כדי לקיים את ציווי התורה “אל תפרוש מן הציבור” ו”למה תתראו” (לא להיות שונים מכולם) ולא לערער את סמכות האחראים על הביטחון וכדומה, אבל מצד עצם העניין - “אין לזה שום שייכות לבני–ישראל”. השייכות היחידה היא רק בזה שעל–ידי כך תגיע לתודעתם של יותר ויותר יהודים נבואתו של מלך המשיח העומד על גג בית–המקדש (קודם הגאולה, בבית–מדרשו שבחוץ–לארץ, כפי שמפרש הרבי בקונטרס “בית רבינו שבבבל”) ומשמיע ואומר להם לישראל “הגיע זמן גאולתכם”.

ובהדגשה, שאין מדובר כאן רק על “מנהיגות יהודית אחראית”. אלא במפורש זוהי הבטחה ונבואה של צדיק, המורה בשם ה’, ומפרסם ומכריז ומודיע לכולם שאכן “ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר”.

ובתשובה לשאלה האם הדברים תקפים גם לאחר זמן, וגם לזמננו זה ולמצבנו כיום - חוזר הרבי ומדגיש (בכ”ג טבת ה’תנש”א): “מה שאמרתי הוא מתוקף הענין ד”תמיד עיני ה’ אלוקיך בה..”, ומצד הענין דמקום המקדש שנמצא שם, והרי בזה אין שום שינוי”.

ולאלו שישנם המתעטפים באצטלא של קדושה ובאים וטוענים: הרי בכל זאת היו בעבר, וגם בעבר הקרוב מאד, מלחמות וצרות גם בארץ–ישראל, ואיך אפשר לומר שהיא המקום הבטוח ביותר?

אזי לכל לראש - שאלה זו צריך לשאול את הרבי עצמו. וגם אם לא נדע תשובה לשאלה זו, שמענו ברור את דברי הרבי המורה לפרסם בכל מקום אפשרי - כי עניין זה אינו ניתן לשינוי, משום שהוא מבוסס על השגחת ה’ המיוחדת בארץ–ישראל, שהיא תמידית ונצחית, ועל העובדה שמקום המקדש נמצא כאן, שעובדות אלו אינן ניתנות לשינוי.

ואולי יש לומר בדרך אפשר את ההסבר בעניין זה, על–פי המבואר כמה פעמים בשיחות הרבי, שבעבר הייתה שייכת מציאות שהעניינים האלוקיים והרוחניים נשארו ברוחניות ולא ירדו למטה להתקיים בפועל ממש כאן למטה בעולם–הזה הגשמי. אולם בדורנו זה, “דור השביעי”, שעניינו (כמפורסם) “להוריד את השכינה למטה בארץ” - הרי עתה כל העניינים האלוקיים והרוחניים יורדים למטה ופועלים פעולתם בעולם–הזה הגשמי. ובפרט בזמננו זה, בשנים האחרונות, כאשר הרבי מעיד ומכריז ללא הרף שסיימו כבר גם “לצחצח את הכפתורים”, והכל כבר נמצא “למטה בארץ”, הרי הכל צריך להתקיים כפשוטו ממש בגשמיות ולעיני כל בשר.

ולכן, גם אם בעבר הייתה מציאות שההשגחה המיוחדת על ארץ–ישראל נתקיימה לפעמים רק בעניינים רוחניים, וב”טוב הנעלם”, ולא תמיד ירדה למטה בטוב הנראה והנגלה - הרי בדורנו זה, ובפרט בזמננו זה, ברור ופשוט שאפשר גם לראות בעיניים ואף למשש בידים את העובדה שבארץ–ישראל, “פלטין של מלך”, ישנה השגחה אלוקית מיוחדת, והקב”ה שומר ומגן על כל יהודי הנמצא בה, כך שאין לו מה לחשוש.

לפרסם את נבואת הרבי

ובאשר למצב הביטחון בארץ בשנים האחרונות, מבהיר הרבי: “ביטחון של ארץ ישראל הוא מה’ אחד. ובאם יתנהגו בהתאם בכל התוקף הדרוש כפי שצריכים, אז אין מה לדאוג בנוגע לביטחון של ארץ ישראל”.

“צריכים לעמוד בתוקף ולבטל לגמרי הקא–סלקא–דעתך והדיבור על דבר מסירת שטחים מארץ ישראל שבידינו לאומות העולם, אפילו לא שעל אחד, ואפילו לא חוט השערה, אלא לשמור על שלימות הארץ … ביחד עם שלימות העם ושלימות התורה - שלימות משולשת ונצחית”. “ואז יראו בגלוי כיצד מתקיים הפסוק “ונתתי שלום בארץ”, שלום אמיתי ונצחי שניתן על ידי הקדוש ברוך הוא”.

וכאמור, בין אם נקבל הסבר זה ובין אם לא, אין זה משנה כלל את העובדה הבסיסית שהרבי שליט”א מורה לפרסם בכל מקום את דברי נבואתו והוראתו כי אין לפחד ואין להפחיד כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והקב”ה שומר ומגן על כל יהודי, ובפרט בארץ הקודש שבה מקום המקדש, והיא המקום הבטוח ביותר. ותוך כדי כך מדגיש הרבי שליט”א שבזה לא יכול לחול שום שינוי ח”ו מאחר שהדברים מבוססים על פסוקים מפורשים בתורה לבן חמש למקרא.

אנו מקווים ובטוחים שכבר לא יהיה צורך בעידוד וחיזוק, מכיוון שכבר נאחז “אחרי הכל” וכולם יראו וירגישו את כל העניינים. אבל אם אמנם נותר עדיין ח”ו עוד רגע - עלינו למלא את השליחות המיוחדת לזמן זה, ולהרעיש (ובפרט בארץ–הקודש) ב”שטורעם” הכי גדול, שהרבי מבטיח ומנבא ש”ארץ–ישראל היא המקום הבטוח ביותר” וצריך לנסוע לארץ ולא ח”ו לברוח ממנה. וכפי שהרבי אמר, וחזר ואמר, באותם ימים (ש”פ שמות ה’תנש”א) שצריך “לחזק ולעודד את בני ישראל על–ידי ההכרזה שהקב”ה אומר בכל יום, באופן דחדש ממש, “פקד פקדתי אתכם”, משיח צדקנו “עומד אחר כתלנו”, ו”הנה זה בא”, ויש להתכונן לקבל את פניו על–ידי ההוספה בקיום התורה והמצוות…”.

זו ההזדמנות אפוא להביא את דברי הרבי לכולם ולפרסמם בכל מקום ובכל פינה, כל אחד במקומו, במקום עבודתו, בסביבתו וכו’ - להודיע ולהכריז בכל צורה אפשרית כי “יש נביא בישראל” והוא אומר ש”אין לפחד ואין להפחיד”.

ובוודאי בעזרת השם נראה את הנפלאות הגדולות והגלויות, וכולם יכירו ויידעו שכל זה לא היה אלא כדי ש”ולך אתן פתחון פה בתוכם” - כדי שכולם יאמינו בנבואתו של המלך המשיח, ויקבלו את פניו בפועל ממש. ויביעו את ההתקשרות בין המלך ובין העם בשלימות הגילוי, בקריאת והכרזת הקודש הממהרת ומביאה את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש: “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!”