בידינו כל התשובות לשאלות החיים: בליקוטי שיחות ובאגרות קודש, בוידיאו של הרבי וב’ב

בידינו כל התשובות לשאלות החיים: בליקוטי שיחות ובאגרות קודש, בוידיאו של הרבי וב’בשורת הגאולה’ נמצאת הדרך אל האושר • על הספסלים בחוץ מחכים לנו המוני צעירים הצמאים לשמוע ולקבל, אם רק נתפוס איתם שיחה ונסחב אותם להתוועדות - נוכל להאיר את חייהם, לנצח. 

מאת: משח פרידמן

הטור הזה פוגש אתכם בט’ שבט, ערב התקדש החג הגדול והקדוש. ביום זה, בשנת תשי”א, כתב הרבי מלך המשיח שליט”א לחסידו ומקושרו ר’ אברהם פאריז, מילים נדירות ומרעידות–לב, בהם כביכול ‘משתף’ אותו הרבי במחשבותיו ורגשותיו. את המילים הוסיף הרבי בעצם גוף כתב יד קודשו על גבי המכתב כללי–פרטי:

“ר’ אברהם, מ’דארף צוריק אראפבריינגען דעם רבי’ן. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?” [= ר’ אברהם, צריך ‘להוריד’ בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מידי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?].

כיממה לאחר מכן פתח הרבי במאמר קבלת הנשיאות ‘באתי לגני’, בו הונחו יסודותיו של דורנו השביעי, עליו הוטלה המשימה הגורלית וההיסטורית: לגמור המשכת עיקר שכינה ובתחתונים דווקא. כל בר–דעת ומבין עניין - קולט היטב מהו התפקיד והתואר שנועד לנשיא הדור הנכנס, המחולל ומוביל את המהפכה הזו.

אך הרבי לא מסתפק וסומך על קליטת המובן מאליו מתוכן המאמר בכללותו ובוחר לסיים את המאמר (והכל הולך אחר החיתום) במילים המפורשות “והוא יגאלנו”. אלו לא רק המילים שחתמו את המאמר, אלו המילים שפתחו בסערה את דור השביעי.

כ’מצוות אנשים מלומדה’ וכמידי שנה, שוב מתפרסם בין אנ”ש והתמימים מכתבו של הרבי שליט”א “אל המקושרים או השייכים” בו מציע הרבי “סדר מפורט” לי’ שבט. אך לעומת חלקו הראשון וה’טכני’ כביכול: עליה לתורה, הדלקת נר, חזרת מאמר, לימוד משניות וכו’ - אותם אכן מקיימים אנ”ש בהמוניהם, כסדר הרגיל בקהילות השונות - לעתים נראה כי שימת–לב פחותה (בלשון המעטה) מוקדשת לחלקו השני של המכתב, הבה נקרא אותו יחד, נפנים ונבצע:

“לקבוע שעה במשך המעת לעת - לבאר לבני ביתו שי’ אודות כ”ק מו”ח אדמו”ר הכ”מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו. במשך המעת לעת - לבקר (אלו הראוים לזה) בבתי הכנסיות ובבהמ”ד אשר בעיר לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ”ק מו”ח אדמו”ר הכ”מ, לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו . . אם באפשרי לעשות כל הנ”ל מתוך התוועדות”.

אחיי האברכים היקרים, עם יד על הלב, כמה מאיתנו אכן מקיימים זאת? תארו לעצמכם איזו מהפכה תתחולל לו השנה, כולנו, כשם שעלינו לתורה בשבת האחרונה וכשם שנדליק הערב נר - נקבע שעה לדבר עם בני ביתנו על הרבי, נבקר בבתי הכנסת בעירנו נחזור מתורת הרבי שליט”א וכלשון המכתב “לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו”.

וזה עוד לא הכל. במכתבו ממשיך הרבי ותובע “לבקר (המוכשרים לזה) במקום כינוסי הנוער החרדי - ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי - ולבאר להם איך שחיבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ”ק מו”ח אדמו”ר הכ”מ, לבאר להם את אשר תבע מהם והתקווה והביטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער” [הדגשת המעתיק].

חסידים, דור שלם מחכה לנו בחוץ. אם רק נצא לרחובות, לקניונים ולמרכזי הבילוי - נפגוש על הספסלים המוני צעירים הצמאים לשמוע ולקבל. הם שם, מחפשים את עצמם, מסתובבים מבולבלים, אין להם מושג לאן לקחת את החיים האלה ומה משמעותם. אם רק נשב איתם קצת, נתפוס איתם שיחה, נסחב אותם לשיעור ולהתוועדות - נוכל להאיר את חייהם, לנצח.

תחשבו על זה, יש לנו את כל מה שהם מחפשים. רק אנחנו, חסידי הרבי שליט”א, יודעים בבירור מהי הדרך הבטוחה והיחידה אל האושר. הרי כל התשובות לשאלות החיים, שלהם כמו שלנו - נמצאות בליקוטי שיחות ובאגרות קודש, בוידיאו של הרבי וב’בשורת הגאולה’. אז למה אנחנו עוד מחכים?

קדימה, מחליטים! בשנת ‘חיים’ לנשיאות, ביום בו יצא והתגלה הרבי מול מצלמות הטלוויזיה ולעיני כל העמים בעידוד שירת יחי - נתעורר כולנו ונצא לרחובות, להשלים את המשימה. להאיר את חייהם של אנשי הדור בהתקשרות למקור חיותם - הוא נשיאנו שליט”א ובקבלת מלכותו כמלך המשיח, שיבוא ויגאלנו בקרוב ממש.

לחיים חסידים, לחיים ולברכה!

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com

הברכה של הריי”צ שגרמה להפתעה במשרד הק.ג.ב.

לאחר צאתו של ר’ פולע כהן מעמק הבכא, נותר אחיו ר’ לייב כהן ומשפחתו, ברוסיה, תחת המגף הסובייטי הדורסני. ר’ לייב ביקש אפוא את ברכתו של אדמו”ר הריי”צ וזכה לקיבל ברכה שבעצם הייתה הבטחה של ממש: “השי”ת ימלא משאלות לבבו לטובה ולברכה בגו”ר ויהיו הוא זוגתו וילידיהם שי’ בריאים ושלימים ויתראו בקרוב כשורה ובנחת עם אחיו” (אגרות קודש חי”א אגרת ד’נט)

החלום לצאת מרוסיה, להגיע לארץ ישראל ולהיפגש עם האח שנסע בינתיים, היה נדמה כבלתי–ישים. כדי לממש זאת היה על הרב לייב כהן לעבור שלבים ארוכים, שכל אחד מהם היה מפרך בפני עצמו, אך ברכתו של אדמו”ר הריי”צ היא שעמדה לו, כפי שכתב לו הרבי: “השם יתברך יעזור לו לקבל רישיוני העליה לארץ הקודש ת”ו, ויהיה הוא זוגתו תי’ ובניהם שי’ בריאים ושלמים בגו”ר ותהיה להם נסיעה כשורה ולהצלחה בגשמיות ורוחניות” (אגרות קודש אדמו”ר הריי”צ חי”א אגרת ד’פז).

בעוד ר’ לייב המתין בכיליון עיניים לקבלת הויזה, הגיעו אנשי ק.ג.ב. לביתו וזימנוהו למשרדם. בני משפחתו יעצו לו להסתתר, אך ר’ לייב אמר שאם הרבי נתן לו ברכה, אין מה לדאוג. הוא הלך למשרד הק.ג.ב., שם נשאל מדוע הוא מבקש לעזוב את רוסיה? הוא השיב מה שהשיב והם הורו לו לשוב למשרדם למחרת. כשהגיע למחרת, קיבל לתדהמתו פספורט וויזה גם יחד. היה זה נס גלוי בברכותיו של אדמו”ר הריי”צ.

בה’ באלול תרצ”ו הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו, ברוך שלום ובנימין. זמן קצר לאחר הגיעו, זכה לקבל את ברכותיו של אדמו”ר הריי”צ לרגל הגיעו לארץ הקודש.

באותם ימים חסיד נוסף מחרקוב, עיר מגוריו של ר’ לייב, קיבל אף הוא היתר יציאה תוך זמן קצר. בקרב חסידי חרקוב היה ברור כי רק בזכות ברכת אדמו”ר הריי”צ התחוללו הניסים החלומיים הללו. וכך כתב המשפיע של קהילת חב”ד בחרקוב, הרב אברהם ברוך פבזנר הי”ד, אל הרב יחזקאל פייגין: “רי”ל הכהן, וכן יוסף חן קיבלו פספורטים בנקל. ולא נצרך רק להסכמת וב[רכת] כ”ק [אדמו”ר מוהריי”צ] והבטחתו שיהיה כשורה ובנקל”.

ר’ לייב כהן התיישב בשכונת נוה שלום בתל אביב והתפלל בבית כנסת חב”ד ברחוב עין–יעקב ביפו. בשנים הבאות התיישב בכפר חב”ד והתמנה למזכיר ארגון צעירי חב”ד.

שני האחים, ר’ פולע ור’ לייב, היו חסידים לדוגמא. הם הקימו משפחות חסידיות לתפארת, ולהם בנים נכדים נינים וצאצאים ההולכים בדרך התורה והחסידות.