מאת: לוי כהן

שלושה מנהלי תלמודי תורה חב”דיים - הרב יוסף אברהם פיזם מנהל הת”ת בקריות, הרב ירחמיאל בלינוב מנהל הת”ת בבני–ברק  והרב אריה קירשנזפט מנהל חדר בכפר חב”ד בטוחים בדבר אחד: התלמידים בדורנו חיים את הרבי בעוצמות אדירות • ויש להם גם מה לומר על ירידת הדורות של ההורים, שילוב של שכל ורגש הרצון של התלמידים להתקשר לרבי

מאת: לוי כהן

ילדים חב”דיים כותבים פ”נ לרבי [צילום: מאיר אלפסי]יום הבהיר י’ שבט מהווה שם נרדף להתקשרות, לחיזוק האהבה לאילנא דחיי - הרבי מלך המשיח. הדבר נכון בקרב הדור ‘אשר ידע את יוסף’; שראה את הרבי בעיני בשר, שנוכח בהתוועדויות, שקיבל דולרים וכוס של ברכה, שראה את העידודים העילאיים של נשיא דורנו.

אבל הדבר נכון, אולי במידה רבה ומופלאה יותר, גם לצעירי הצאן. אלו שנולדו אחרי ג’ בתמוז. הילדים שגדלים על זכרונות וגעגועים, על סיפורים ועל קטעי וידאו, על תמונות ועל שיחות קודש. להם, כך נדמה, יש כמיהה להתגלות גדולה ומפתיעה הרבה יותר והמשותף לכולם הוא הרצון העז לראות את מלכנו.

רגע לפני יו”ד בשבט תשע”ד, יצא ‘בית משיח’ לבדוק האם יש שינוי בהתקשרות של ילדי השנים הללו, לעומת ילדי העבר; מה עושים בתלמודי התורה כדי לחזק את הקשר שלהם לרבי מה”מ, ועל מה שמים דגש כדי להחדיר את החיות החסידית בדור העתיד של ליובאוויטש.

שוחחנו אפוא עם שלושה מנהלי ‘חדרים’: הרב יוסף–אברהם פיזם - מנהל תלמוד–תורה ‘צבאות מנחם’ בקריות, הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל תלמוד–תורה ‘בני מנחם’ בבני ברק והרב אריה קירשנזפט - חבר הנהלת ‘בית חינוך ליובאוויטש’ בכפר חב”ד.

איזו פעילות אתם עורכים השנה עם התלמידים לקראת י’ שבט?

הרב פיזם: “אנחנו משתמשים בחומר הנפלא ששלחו אלינו מ’רשת אהלי יוסף יצחק’, עליו עמל הרב אלי קריצ’בסקי ושאר אנשי הצוות, לרגל י’ שבט. באופן כללי, אנחנו נותנים לתלמידים ללמוד מאמרים בעל פה, ועושים מבצעי לימוד על המאמרים של ‘באתי לגני’.

“את הפעילות התחלנו ‘שלושים יום קודם החג’ - קודם י’ שבט. כמו בשנים האחרונות, אנחנו נוגעים יותר בנושא של ‘קבלת המלכות’”.

הרב בלינוב: “כמו לפני כל חג חב”די, גם הפעם השקענו מחשבה ועמל רב בתכנון מבצע מיוחד. ה’חכמה’ היא להמציא בכל פעם מבצע שלא היה דומה כדוגמתו בשנה שעברה. זה דורש הרבה מאמץ, והמטרה היא אחת: שלתלמידים תהיה חיות במבצע החדש. ידועה המחלוקת במדרש איזה פסוק הכי ‘מיוחד’ בתורה - האם ‘שמע ישראל’, ‘ואהבת’, או ‘כי בצלם אלוקים’. באותו מקום הובאה גם דעה שסוברת שהפסוק ה’מיוחד’ ביותר הוא דווקא ‘ואת הכבש האחד תעשה בבוקר גו”. ואכן, למסקנה נקבע שזה הפסוק העיקרי, החשוב יותר בתורה. נשאלת השאלה - האם זה אכן הפסוק הכי חשוב? ומוסבר שאכן כן, כיוון שבכל יום על התמידים להיות כסדרם ומתוך חיות מחודשת.

“כך גם בנוגע למבצעי הלימוד ב’חדר’: עלינו לשאוף שתהיה לתלמידים חיות יום–יום, שעה–שעה, וזה הכי קשה. ולכן בכל פעם צריך מבצע מיוחד, ש’ישחד’ את התלמידים להשתתף בו. השנה, לדוגמה, החלטנו להעניק סכום כסף למצטיינים, וגם למחנך המצטיין - תרומת אחד ההורים - ובטוחני כי ‘מתוך שלא לשמה בא לשמה’”.

הרב קירשנזפט: “אצלנו ב’חדר’ יש מבצע תוכן של מאמרי ‘באתי לגני’ תש”י ותשי”א, ומבצע בעל פה של תשי”א. חוץ מזה כמובן שמדברים עם הילדים על העניין של ‘קבלת הנשיאות’ שזה היינו הך עם ‘קבלת המלכות’ - וכן מרחיבים אודות הקשר של י’ שבט תש”י–תש”ל–תשנ”ג, שהצד השווה שלהם הוא התעצמות מלכותו של הרבי כמלך המשיח. בנוסף, יש גם עניין של החלטות טובות לכבוד יו”ד שבט ובהמשך נעשה גם כנס”. לדבריו, “בשנה שעברה שמנו יותר דגש על תש”י. השנה, החלטנו כאמור לשים דגש גם על ‘באתי לגני’ תשי”א, למרות שהוא קשה יותר. אנו עושים מאמץ שהתלמידים יפנימו את התוכן ויחיו אותו - כמו לדוגמא את העניין של השראת השכינה”.

האם בשנים האחרונות יש פעילות רבה יותר ב’חדר’ לקראת יו”ד שבט? האם יש הבדל ב’התקשרות’ בין פעם להיום?

הרב פיזם: לדעתי אין הבדל במבצעי הלימוד, על כל פנים אצלנו  - כיוון שבכל השנים האווירה ב’חדר’ הייתה חדורה ברבי ובגאולה ומשיח - אבל יש הבדל בהתקשרות של התלמידים: הם יותר לומדים על הרבי מה”מ מכפי שהיה בעבר, ויש להם התקשרות עצומה. ההערצה לרבי, ההליכה בדרכיו ולימוד תורתו מתחזקת משנה לשנה. אני, אגב, זוקף זאת לא מעט לזכותם של הקעמפים ולדעתי התלמידים חיים את הנושא של רבי, גאולה ומשיח יותר ויותר - ולא פחות ופחות כפי שהיה מתבקש, חלילה, על פי דרך הטבע. אם מסתכלים על התלמידים רואים כי כל אחד ואחד מהם מונח וחי את הרבי וכל רצונם ושאיפתם זה להיות קרובים לרבי, לנסוע ל–770, ולהביא להתגלות”.

הרב בלינוב: “כמובן שבכל שנה עלינו להוסיף במבצעים ובאיכותם, כי הרי המטרה של מנהל ‘חדר’ זה להיות ‘מוסיף והולך’. אם יש ירידה בהתקשרות של התלמידים, חלילה, אז על המנהל לפנות את מקומו. אני מצידי, כמובן, עושה הכל כדי לקדם את ה’חדר’ - על מנת שהשנה הנוכחית תהיה טובה יותר מזו הקודמת. לכן, כל שנה צריך משהו ‘בומבסטי’ שטרם היה, ו’מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת’: רואים בפועל שמי שמתאמץ בהחדרת רעיונות ומסרים באמצעים מגוונים ומעניינים, מצליח”. לדברי הרב בלינוב, “בכל שנה ושנה הגעגועים של התלמידים ושל אנשי הצוות אל הרבי, הולכים וגדלים”.

הרב קירשנזפט: “לדעתי, הצוות החינוכי ב’חדרים’ החב”דיים יותר מודע לעוצמתם של מבצעים בקרב התלמידים, ורואים בחוש שזה מסייע להתקשרות. התלמידים חיים את הרבי באמצעות הפעילות. אני אישית חושב שהכיוון הכללי הוא לגרום לתלמידים להבין שי’ שבט הוא לא ‘רק’ תאריך של הסתלקות מחד והכתרת רבי חדש מאידך - אלא יותר לשים דגש על כך שזה ‘יום מלכנו’: התחלת הנשיאות של הרבי; נשיא דורנו. משיח שבדור, עם כל המעלה שבדבר”.

איך אפשר להחדיר לילדים בדורנו את הנושא של רבי, משיח וגאולה?

הרב פיזם: “פשוט מאוד: איך שעשו זאת בעבר, קודם ג’ תמוז. אני באמת לא מרגיש שזה שונה. עבור הילדים זה טבעי ויש להם המון מושגים, כי משנה לשנה מתפרסמים יותר חוברות בנושא, קטעי וידאו, תמונות וספרים. אני כלל לא מרגיש שצריך להתאמץ כדי לגרום לתלמידים להיות מקושרים. בכלל, כאן בקריות חב”ד פורחת ב”ה: יש יותר חסידים ויותר תכנים ופעילויות ושלוחים, והילדים רואים במו עיניהם כיצד הכל מתעצם - והכל בכוחו של הרבי כמובן. אולי בריכוזי אנ”ש זה שונה, אבל כאן, שהעיסוק של רבים מאנ”ש מבוסס על שליחות, ממש חיים את זה. אני לא חושב שיש ילדים פחות קשורים מבעבר. אדרבה, יש יותר חיות”, הוא שב ומדגיש בפשטות.

הרב בלינוב: איך מחדירים בדורנו?”, הוא משיב בשאלה, “ובכן - קודם כל, השנה ה’חדרים’ אימצו את ה’היום יום’, לרגל מלאת 70 שנה להוצאתו, ויש בו לימוד של חצי שעה בכל יום, כולל עבודות וכו’. לימוד זה מחדד את ההתקשרות והאהבה לרבי. בל נשכח שמדובר בספר הראשון של הרבי.

“בכל יום התלמידים שומעים סיפור מהרבי ורואים וידאו ממנו, בכל שבוע יש שיחה מהרבי, בהפסקות יש תלמידים שאחראים על ‘שטורעם’ בנושא לימוד גאולה ומשיח, לימוד חת”ת, לימוד רמב”ם וכדומה. במקביל, בחנוכה ובפורים התלמידים יוצאים ל’מבצעים’ של הרבי וכך הם חיים את נשיא דורנו בכל רגע ובכל אירוע.

“בנוסף, יש לנו משפיע שעורך שיחות פרטיות עם הילדים ומחזק אותם בכל מה שצריך, בין אם זה חשיבות לימוד חת”ת ורמב”ם, מקווה וכיוצא בזה. הילד, בין אם הוא רוצה ובין אם לאו - חלילה - חי את הרבי ללא הפסקה. בעירנו בני ברק זה חשוב ביתר שאת, בייחוד כיוון שיש כאן את כל המחלוקת כנגד ליובאוויטש, ולכן אנו מחדירים עוד יותר את ה’גאון יעקב’ והתלמידים גם מקבלים זאת בקלות. אני חושב שהיום אין בעיה לחנך ילדים בנוגע להתקשרות לרבי, כי זה כמעט אוטומטי; הקירות זועקים את זה”.

הרב ירחמיאל בלינוב מסביר כי “אני טוען שאין ‘ירידת הדורות’ בקרב התלמידים, כי אצלם דווקא יש התקדמות - עם השנים - ברמת הלימודים. לפני 15 שנה היו ילדים הרבה יותר שובבים, גם בכמות וגם ב’איכות’. לפני 10 שנים כבר היו פחות שובבים ולפני חמש שנים הכמות פחתה עוד יותר; הירידה היא דווקא אצל ההורים. להם יש ירידה גדולה: הם אינם יודעים כיצד לחנך, לבקש מהילד לחזור על שיחה, לחזור על דף קשר ועוד. הם מעדיפים קצת שקט וזמן לנוח, מאשר להיות עם הילדים ולכוון אותם. הילדים”, הוא שב ומדגיש, “הם באיכות מעולה: חיים את הרבי, למרות שלא ראו ולא שמעו. זה מדהים”.

הרב קירשנזפט: “התקשרות לרבי היא היסוד אצלנו ב’חדר’. בעצם, לא רק אצלנו, אלא בכלל. זו הרי שיטת חב”ד. לכן, יש שיעורים מיוחדים בנושא, ואנו חוזרים על כך גם בהתוועדויות. המטרה שלנו היא לגרום לתלמידים להבין שזה לא רק הרגש שמביא אותנו להתקשר לרבי מלך המשיח, אלא שמדובר גם על פי שכל - כמו כל דבר בחב”ד; שילוב של שני הדברים. לדוגמה: כל העניין של ‘ממוצע המחבר’ - אצלנו בתלמוד תורה יש שיעורים בנושא, כדי שהילדים ידעו את העניין הזה, ויבינו למה אי אפשר בלי רבי, כפי שמוסבר בפרק ב’ בתניא על העניין של ראש וגוף וכו’. במקביל לשיעורים, שהם הפן השכלי, יש גם את ההתוועדויות שבהן שמים דגש על הפן הרגשי ובמהלכן אנחנו גם מסבירים לתלמידים את העובדה שהרבי יודע הכל ונותן לנו את הכל. כך גם עם ענייני משיח וגאולה. אנחנו לא עושים רק פעילויות, אלא פשוט לומדים את החומר ופשוט חיים משיח. מסבירים לתלמידים שרבי הוא לא עוד צדיק רגיל ומחדירים בהם את כל העניין, באופן שזה יהיה חקוק בהם לעד”.