לחסיד אין מה לחפש בשדות אחרים, לא ברכות ולא סגולות, לא תודה, יש לי רבי אחד ורק ב

לחסיד אין מה לחפש בשדות אחרים, לא ברכות ולא סגולות, לא תודה, יש לי רבי אחד ורק בו אני מתעניין… • וכאשר חסיד מקפיד על בלעדיות ההשפעה מהרבי לבדו - התוצאות המבורכות יהיו בהתאם • “א נשיא איז מער ניט ווי איינער”.

מאת: משיח פרידמן

צא ולמד מה בין חסידי חב”ד לבין כל שאר החסידיות, העדות והמגזרים בעם ישראל. לאלו יש “מועצת גדולי התורה” או לחילופין “מועצת חכמי התורה” כשלצדם “מועצת הרבנות הראשית” כמו גם “ועד הרבנים” לעניינים שונים. מעבר לים ישנה “אגודת הרבנים” וממולה “התאחדות הרבנים” והייתה גם “הכנסייה הגדולה” וסביר להניח כי עוד לא הסתיימה הרשימה.

אך לחסידי חב”ד יש רק רבי אחד, על פיו ישק כל דבר, קטן כגדול ובלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו. הרבי מלך המשיח שליט”א הוא מקור הסמכות הבלעדית והמוחלטת בכל נושא ועניין. ככה זה כאשר “שכינה מדברת מתוך גרונו” ממש, כך נוהג “נביא שיעמוד ויאמר לנו שה’ שלחו”. הוא פשוט מתייצב מול עם ישראל ומוסר להם בדיוק את דבר ה’, מילה במילה. 

ובדיוק כפי שלחסיד לא נופלת אף ‘מחשבה–זרה’ להתעניין במנהיג, רב ואדמו”ר אחר וכפי שאין לילדיו מה לחפש מחוץ ל”אונזערע מוסדות” בכרמו של הרבי - כך אין לו שום דבר לחפש ולרעות בשדות אחרים. לא ברכות ולא עצות, לא מנהגים ולא סגולות. לא תודה, יש לי רבי אחד ורק בו אני מתעניין.

למען אלו שהנחת היסוד הנחרצת הזו לא מספיק ברורה להם ולדעתם יכול חסיד “לקחת דברים טובים מכולם” ולאמץ לאורח–חייו סגולות ומנהגים שלא שמענו מרבותינו נשיאנו (ושערי בלבולי–מוח לא ננעלו: “נו מה, אסור לקרוא כמה פסוקים? אין בזה שום בעיה, מפריע לרבי שאגיד את זה?”) לפחות אל תעשו את זה בעיצומו של י”א שבט…

ואם עדיין לא הבנתם מה הבעיה ואתם חייבים שאת הכל יכתבו לכם במילים מפורשות, אז בבקשה, בואו וקיראו בעצמכם את דברי הרבי שליט”א בהתוועדות ש”פ חוקת תשד”מ:

“ולפלא: למרות שמחזיק את עצמו ל”מקושר” ו”חסיד”, ועל כל פנים בודאי יש אצלו הענין ד”מורא רבך כמורא שמים” . . מכל–מקום צריכים לעוררו שלא יאמץ לעצמו ענינים שמבחוץ - לא עניינים שמחוץ לגבול הקדושה ח”ו, אמנם, עניני קדושה, דרך מסוימת בעבודת ה’, אבל אף על פי כן, אין זה “כרמי שלי” [כלשון הכתוב “כרמי שלי לא נטרתי”] - מה יש לך לחפש בשדות אחרים?!

טענתו היא - שמכיון ששמע שפלוני עושה כך וכך, הרי זה בודאי בהשגחה פרטית, ולכן הרי זה נוגע אליו כו’. - אמנם כן הוא, דבר זה הוא בודאי בהשגחה פרטית, אבל הכוונה בזה היא - שישלול דבר זה, שכן, למרות שזוהי דרך ושיטה בעבודת ה’, מכל מקום, אין זה שייך ל”כרמי שלי”!

. . ומזה מובן במכל שכן וקל וחומר שכאשר דרכו של ה”רבי” שלך היא באופן כך וכך - בודאי אין לך מה לחפש בשדות אחרים, לכל לראש יש לשמור על “כרמי שלי”! אצל יהודי לא קיים ענין של “שיתוף”, ובלשון חז”ל: “אנו אין לנו אלא ה’ אחד כו’ וכהן גדול אחד”!”.

בהתוועדות י’ שבט תשכ”ב, הקדיש הרבי את הדיבור אודות חשיבותה של בלעדיות ההשפעה על חסיד - שיקבל את השפעתו רק מהרבי לבדו, ללא שום ענינים צדדיים העלולים להשפיע עליו: “הבחינה האמיתית לידע במה מתבטאים הוראות של מורה–דרך, היא - כאשר רואים את הנהגת תלמידיו.

וזהו דיוק לשון חכמים במשנתם “מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם” - שהחילוק האמיתי בין אחד לשני ניתן לראות כאשר מבחינים באופן הנהגת תלמידיו של זה ותלמידיו של זה. והיכן היא הבחינה במילואה - כאשר אין ענינים צדדיים שיכולים להשפיע על התלמיד, מלבד ההשפעה של מורה–הדרך.

ובנוגע להרבי הנשיא, בעל ההילולא - רואים זאת אצל היהודים שנמצאים במדינות ש”מאחורי מסך הברזל”, וביחוד במדינת רוסיא: יהודים שנמצאים במדינות שבהם לא קיים לחץ של “וימררו את חייהם” כמו במדינות הנ”ל - יכולה להיות אצלם ההשפעה של מורה–דרכם, ויכולה להיות אצלם גם השפעה מכמה אנשים אחרים, שהם באותו סוג, ועל כל פנים אינם רחוקים מהשקפת–עולם של מורה–הדרך שלהם . .

אבל במדינות הנ”ל - לא שייך שתהי’ השפעה אחרת מלבד זו של הנשיא, בעל ההילולא; אם יש דבר נוסף, הרי זו רק מלחמה בהשפעה זו, ולכן בתלמידיו שם יכולים להבחין במה התבטאה נקודת עבודתו, שמסרה בהוראותיו להולכים בעקבותיו, וכדברי הרבי הנשיא בא’ ממכתביו שאין לך מופת חותך כמו דבר חי - הוראת דוגמא חיה”.

“ובכן” ממשיך הרבי ומספר “ישנו שם יהודי, עטור זקן שלם, מתלמידיו של הנשיא, שמכמה שנים נשאר לבד - אשתו ובני ביתו נמצאים במדינות החפשיות, והוא נשאר שם לבד, ויהודי זה בחר לעצמו עבודה כזו ששוללת את כל ארבע הכתות הנ”ל.

יהודי זה - שפרנסתו בלאו הכי אינה בדרך הרגיל - הי’ יכול לשבת כל היום וכל הלילה ולעסוק בלימוד התורה, תפלה וקיום המצוות לעצמו, כמו הסדר של “צדיק אין אַ פּעלץ”, ולעשות זאת מתוך הסברה על פי שו”ע - כיון שההתעסקות בתורה ומצוות בריש גלי ובאופן של השפעה על הזולת כרוכה בסכנת–נפשות: שילוח לארץ גזירה, אשר, הכל יודעים משמעות הדבר לאחר משך זמן קצר… וכיון שכן, הרי על פי שו”ע יכול הוא “ליפול אל הים”, לים של תורה ותפלה כו’, להתעלות מן העולם למעלה מעשרה טפחים, ומי יאמר לו מה תעשה. ובפרט שיש עוד כמה יהודים בלעדו שיכולים להתעסק עם שאר הענינים.

וכמוו כן הי’ יכול לבחור בהסדר “לשוב למצרים” - להתנהג על פי שולחן–ערוך, להכנע לסדרי המדינה באותם ענינים שאינם בסתירה לשולחן–ערוך. וכמו כן הי’ יכול לבחור בהסדר ד”נצווח כנגדן” - להתפלל כל היום לנצחון צד הקדושה, מבלי להטביל אצבע במים קרים.

ואפילו אם רצונו לפעול בעולם בעניני תורה ומצות, “לעשות מלחמה כנגדן”, להלחם נגד הרע - הי’ יכול לבחור ענין שעל ידו יתוסף אור בעולם וגם אצלו, כמו במלחמה, שיש תועלת גם לעצמו (“מ’האָט עפּעס פאַר זיך אויך”). ובפועל, מה הם עניני עבודתו שבחר לעצמו? - לייסד מקוואות לנשים!”

“לא מדובר אודות מקוה לאנשים, אלא מקוה לנשים, כך, שהוא בעצמו לא יכול להפיק מזה תועלת בעניני תורה ומצוות בחייו הפרטיים, שהרי כבר עשר שנים שאשתו ובניו ונכדיו נמצאים מחוץ למדינה האמורה (כנ”ל), ואף על פי כן, בראותו שאין מי שיעסוק בבניית מקוה לנשים [יתכן שמחר יִמָצֵא מישהו שיעסוק בכך, אבל עכשיו אין מי שיעסוק בכך], לכן התעסק בכך בעצמו, למרות העדר התועלת שבדבר בנוגע לעצמו;

ולאידך, הרי זה קשור עם סכנת נפשות ביותר, בגלל הפירסום שבדבר - החל מהעבודה של גיוס כספים הקשורה עם פירסום, שהרי הכל יודעים שהוא בעצמו אינו זקוק לסכומים כאלו, ובמילא מבינים - גם אם הוא לא אומר זאת בפירוש - שהצורך בזה הוא לתועלת הרבים, ועל דרך זה בנוגע להתעסקות בכל שאר הענינים הקשורים עם בניית המקוה;

ואחר כך צריך לפרסם על דבר קיומה של המקוה - שהרי התועלת שבמקוה היא לא כאשר שומרים זאת בסוד, אלא צריך לפרסם שבמקום פלוני ובלילה פלוני תהי’ מקוה חמה, וצריכים להודיע זאת לא לאלו שהם “זקנים באים בימים”, ודוקא לנשים, שנטלו תשעה קבין שיחה…

ואף על פי כן בחר לעצמו עבודה זו - היפך חוקי המדינה, וענין שאינו נוגע אליו בפועל, שהרי לא יתוסף אצלו בקיום התורה ומצוותי’, ובנוגע לעולם הבא - אינני יודע אם הוא חושב אודות עולם הבא; רצונו להפגש עם אשתו וילדיו, ולחיות עמהם למטה מעשרה טפחים נשמה בגוף עד מאה ועשרים שנה.

אלא, כיון שרואה שבמקום שנמצא בו אין מקוה, או שיש רק מקוה קרה - הרי זה בהשגחה פרטית להורות לו שזהו ענינו, ובמילא אין אצלו נפקא מינה אם תהי’ לו תועלת מזה בעבודת המלחמה אם לאו; הנהגתו היא על פי ההוראה “דבר אל בני ישראל ויסעו” - להתקרב צעד נוסף לביאת משיח, שאז יהי’ גילוי פנימיות התורה”. ע”כ מדברי הרבי בהתוועדות הנ”ל.

האמונה והדבקות ברבי אחד ומבלעדיו אין לנו מלך גואל ומושיע - כרוכה ומחוברת בקשר הדוק לנאמנות וההתמסרות לעבודת השליחות היחידה שהטיל עלינו לעת הזאת: הכנת העולם לקבלת פני נשיא דורנו משיח צדקנו - “מלך אחד יהיה לכולם” בגאולה האמיתית והשלימה.

כעת הזמן לפרוק את החבילות ולהכניס את אורות ההתעוררות וההתחזקות מפארברייגענ’ס השבוע האחרון לתוך הכלים המעשיים להפצת בשורת הגאולה לכל אנשי הדור. ותאמינו לי, כאשר נהיה עסוקים כנדרש בביצוע שליחותו של הרבי שליט”א - לא יוותר אף רגע פנוי לסגולות שונות ומשונות…

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com