את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו

את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו

כ”ק אדמו”ר הזקן: צריך ביאור: מדוע אודות השבת נאמר הביטוי “תשמרו” בעוד שבנוגע למקדש נאמר “תיראו”?

אלא ש”מקדשי תיראו” נאמר על התורה המכונה “מקדש” כמו שאמרו חז”ל: “משחרב בית המקדש אין לו להקב”ה אלא ד’ אמות של הלכה”. נמצא איפוא, שמדובר כאן אודות “אור פנימי” כדרכה של תורה שהיא מתקבלת בשכלו - פנימיותו של הלומד אותה. ומפני שבגילוי קרוב עסקינן, לפיכך הוא מעורר יראה. זאת כנלמד מעניין “וירא העם וינועו” ומה עשו? - “ויעמדו מרחוק”. ברם שבת היא “אור מקיף”, ולפיכך נאמר בה “תשמרו” בלבד.

(לקוטי תורה לפרשת בהר)

לטעמה של סמיכות

כ”ק אדמו”ר האמצעי: טעמה של סמיכות “את שבתותי תשמרו” ל”ומקדשי תיראו” כך הוא: ל”ט מלאכות שנאסרו בשבת הן אותן המלאכות שנאסרו בשבת בבניית המשכן. שהרי בששת ימי החול עבדו בבניית המשכן ובשבת שבתו. נמצא ש”ומקדשי תיראו” תלוי ב”את שבתותי תשמרו”…

(תורת חיים שמות ח”ב, תיד, ב)

מקדש

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: ומקדשי תיראו - זוהי התורה. כל כך למה? אלא שהמילה “מקדש” תוכנה הוא: מקודש - העליון, שזהו התורה המקבלת ומשפיעה מבחינת “קודש העליון”.

(אור התורה במדבר, כרך ג’, א’מ)

תלמוד מביא לידי מעשה

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: תמוה: אמרו חז”ל שתלמוד מביא לידי מעשה. הייתכן?! הרי תלמוד - הינו בחינת “ממלא כל עלמין” בעוד שמעשה המצוות הוא מ”כתר” - סובב כל עלמין ואיך תמשיך הבחינה התחתונה את העליונה?

אלא, ודאי הוא שסובב כל עלמין וממלא כל עלמין כולא חד. כמבואר בעניין ומקדשי תיראו, שהלימוד השכלי מקרב את הגילוי האלוקי לנפשו של אדם, וממשיך את האור המקיף באופן שיבוא לגילוי כאן למטה. משום כך, התלמוד, מביא אכן לגילוי ה”כתר” על ידי מעשה המצוות, בפועל ובגלוי.

(תורת שמואל תרכ”ז, עמ’ עא)

הכרתת החיצונים

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: על ידי התבוננות באלוקות שעל ידי זה מעורר את פנימיות נשמתו לרצות באלוקות, הריהו פועל גילוי אלוקות מדרגת הפנימיות. גילוי זה אף שמקורו בדרגת המקיף שלמעלה, בכל זאת נמשך בפנימיות האדם, באופן קרוב ופנימי כמבואר בעניין “ומקדשי תיראו”, שאור המקיף מאיר בפנימיות וגורם ליראה.

(סה”מ תער”ב ח”א, עמ’ שמח)

גילוי שם הוי’

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: שלימות גילוי שם הוי’ דלעילא יהיה לעתיד לבוא בבית המקדש, שלכן יאמרו ליצחק “כי אתה אבינו”. יצחק עולה בגימטריה 8 פעמים הוי’. והנה כנור של דוד של שבע נימים וכנור של משיח הוא של שמונה נימים. כנור הוא נוטריקון של כ”ו - נר. כ”ו הוא הגימטריה של שם הוי’. נר הוא עניין גילוי האור כנר המאיר. והנה יעקב הוא גילוי שם הוי’ דלתתא ולכן 7 פעמים שם הוי’ עולה בגימטריה יעקב. וזו הדרגה שהאירה במקדש. ולכן הכנור הוא של שבע נימים. אולם לעתיד לבוא תאיר הדרגה העליונה של “שם הוי’ השמיני” - שם הוי’ דלעילא אזי לכן הכנור יהיה של שמונה נימים.

(סה”מ תרפ”ט עמ’ 3)

מקיף דבית

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: מקיף דבית - הוא ענין התורה. מקיף דלבוש הוא ענין המצוות. והנה מקיף דלבוש, כעניין המצוות איננו מקיף המורגש בפנימיות. ברם מקיף דבית כעניין התורה בה השכל מקיף את נקודת ההשכלה, הוא מקיף המורגש בפנימיות שכן הלומד מרגיש שכל ההבנה וההשגה מושתת על נקודת ההשכלה. זהו שנאמר את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. לאמור: כיצד תשמרו שלא תהיה יניקה לחיצונים? על ידי המקדש שהוא “מקיף דבית”.

(תורת מנחם, כרך כ ח”ג עמ’ 190)

פתגם השבוע בעניני משיח וגאולה

…ובפרט לאחרי שכבר פעלו את הענין ד”יפוצו מעינותיך חוצה” – כמה השיעור לפעול בהענין ד”יפוצו מעינותיך חוצה”! כבר פעלו זאת יותר מכפי החיוב, ובאופן דלמעלה ממדידה והגבלה – וישנה הבטחת מלך המשיח להבעש”ט, שבשעה ש”יפוצו מעינותיך חוצה”, קאתי מר דא מלכא משיחא. אלא, מאחר שמשיח עדיין לא בא, כנראה שחסר עוד איזה מעשה אחד .. ומאחר שלא יודעים בדיוק איזה .. הרי יתכן מאד שפעולה אחת שלו .. תכריע את כל העולם כולו לכף זכות, ותביא את התשועה וההצלה דביאת משיח צדקנו.

(ש”פ בחוקותי תשמ”א - בלתי מוגה)