שלוש שנים ומחצה חלפו מאז נכנס הרה”ח הרב שלום בער שמולביץ באופן בהול לנעליו הגדול

מאת: י. ועקנין

בצומת בית שאן אתה פונה ימינה ולנגד עיניך, המבקר, נגלית שרשרת הרים היוצרים מראה מרהיב וקסום. מן הצד השני של הכביש, נשקף נוף מדהים של העמק, ומעבר לו הגבול עם ירדן. עוד קילומטרים ספורים, והגענו.

קשה להחמיץ את אחד הסמלים של העיר בית שאן - חומות בנויות מאבנים שחורות; הן נמצאות בכניסה לרחובות  והן מקיפות גם את האתר הארכיאולוגי הקדום. קשתות מרשימות לצד מבנים עתיקים שבנויים באותו עיצוב שמרני בסביבה. כמעט כל קרן רחוב הופכת בעל כורחה למצפה מרהיב על העמק ששקט עמוק עולה ממנו.

אבל אל תתנו למעטפת השקטה והעתיקה הזו לבלבל אתכם, שכן בית שאן הקטנה אך המתפתחת, רוחשת פעילות נמרצת שנדמה כי היא מצליחה לגעת בכל אחד ואחד מהתושבים.

האור שכבה והמשיך להאיר

בכניסה לבית חב”ד אי אפשר להחמיץ את דיוקנו המרשים של הרב יעקב שמולביץ ע”ה הניבטת בחיוכו ובמבטו האופייני לו כל כך. כשלושים שנה חלפו מאז החלה השליחות בעיר, עם בואם של הרב יעקב שמולביץ ותבלחט”א מרת חני שמולביץ. “הוריי התלבטו למקום יציאתם לשליחות בין מספר מקומות. כשכתבו לרבי, הרבי הקיף את המילה ‘בית שאן’. בלי לחשוב פעמיים הם קמו ונסעו למקום בעיצומם של ה’שבע ברכות’ שלהם”, מספר השליח כיום, הרב שלום בער שמולביץ.

הרב יעקב שמולביץ החל בפעילות נמרצת בעיר; הוא עבד עם האנשים ורעייתו עם הנשים והבנות. בתוך פרק זמן לא ארוך התרחבו המעגלים, ותושבים רבים נחשפו לפעילות החב”דית, שתו בצמא את דברי הרב הצעיר שמסר את דברי הרבי בגובה העיניים. הרב שמולביץ היה אומן בזה.

האהבה הגדולה שרחשו לו התושבים, הייתה עצומה. אנשים היו עוצרים אותו ברחוב וקוראים אליו בחיבה “רבי יעקב, רבי יעקב!” והוא היה עוצר לכל אחד ונותן לו הרגשה שיש לו את כל הזמן בשבילו.

עשרות שנים של עבודה וחריש עמוק, הניבו תוצאות מרשימות. אחרי בית חב”ד הגיעו עוד ארגוני קירוב אחרים שתקעו יתד בעיר. כולם כיבדו את הרב שמולביץ ואת פעילותו וביקשו ממנו הדרכה… הוא מצדו הנחה אותם בשמחה.

ואז חלה הרב שמולביץ במחלה קשה ל”ע. אולם היא לא גרמה לו להפסיק את הפעילות המבורכת. גם לאורך תקופת מחלתו שנמשכה מספר שנים, לא זנח לרגע את תפקידו בקירוב הלבבות מבלי להתחשב בסבלו ובקושי שלו בתפקוד היום יומי. פעמים מספר אף התבטא שהשליחות היא הדבר שנותן לו את הכוח.

למרבה הצער, הרב שמולביץ ע”ה נפטר בהותירו אחריו חלל גדול בבית שאן.

תושבים רבים הסתובבו כשהם המומים ואבלים את לכתו של הרב שהיה כל כך משמעותי בחייהם. לרבים מהם הוא היה הדמות הרוחנית היחידה. הם היו קשורים אליו והוא אליהם כפי שרק הוא ידע לעשות בדרכו המיוחדת, בפנים מאירות ובאהבתו לכל אדם. הם היו בטוחים שכעת פעילות בית חב”ד תקטן, ויותר מכך, תדעך לחלוטין. מקומוני בית שאן אף הודיעו בצער ש”האור של בית שאן כבה”. בני משפחת שמולביץ שישבו שבעה, לא התמהמהו ושיגרו תיקון מיידי: “האור של בית שאן ימשיך להאיר!” זה המוטו שמלווה מאז את הפעילות בעיר.

הקרקע הפוריה של בית שאן

“כאשר אבא היה כבר ללא הכרה, התכנסנו כולנו סביב מיטתו, ואני הבטחתי לו מפורשות בשם כולם בהתרגשות ובנאמנות שהשליחות שלו תמשיך ומתוך שמחה ‘בדיוק כמו שאתה רוצה, אבא’”, מספר בנו הגדול הרב שלום בער בשיחה מרגשת שקיימנו עמו השבוע.

זה לא היה פשוט כלל. “הייתי אז בשליחות בשכונת נווה צדק בתל אביב, יחד עם השליח הרב אברהם שיחי’ קלי, שם שימשתי כמנהל הרוחני של הישיבה לבעלי תשובה. כשאבא נפטר, הוזעקתי לבית שאן כדי להמשיך את העבודה החשובה בה החל אבא.

“בעקבות המקרה, היתה בעיר התעוררות גדולה, אותה ניצלנו כדי לערוך כינוסים שונים. בכל מקום הודענו את אשר הבטחנו לאבא - הפעילות בבית שאן רק תגדל ותפרוץ.

“מאחר ואבא עבד קשה, לא התחלנו מאפס. למעשה, כשבאנו, התחלנו לקצור את הפירות”. אומר בצניעות הרב שלום בער.

חברים של אבא התעוררו אף הם, והגדילו הוראות קבע לבית חב”ד. גם הרב שמואל רייניץ שעבד עם אבא בשיתוף פעולה נהדר והיה יד ימינו, המשיך לנהל את הפעילות. הוא יצר קשרים אישיים וחמים עם בעלי העסקים שתמכו בבית חב”ד, כך שהתחלנו בנקודת פתיחה טובה.

“אבא הכין את התשתית, ואמא תבלחט”א דומיננטית מאד בכל הקשור לניהול בית חב”ד. היא מורה הרבה שנים בבית הספר המקיף בעיר. התלמידות שלה וכן בוגרות מכל הזמנים, לצד נשות העיר, כולן מגיעות להתייעץ איתה ולא מוותרות על כתיבה לרבי וקבלת החלטה טובה כמו שהיטיבה ללמד אותן”.

שתיקה נופלת במהלך הראיון. הרב שמולביץ הצעיר מהורהר מאד. ניכר עליו כי חלקים מהשיחה הזאת לא פשוטים עבורו. בשלב מסוים הוא מגלה טפח מצפונות לבו ומספר: “לא תמיד זה קל לי. לפעמים אני מוצא את עצמי הולך לבתי ספר בעיר או לפגישות שונות כשבני הקטן מתלווה אליי, ובעיני רוחי צפה ועולה תמונה מלפני שנים, כשאבא ע”ה לקח אותי עמו יד ביד, באותו גיל ממש, לאותם מקומות. אני מרגיש מצד אחד את הגעגועים ומן הצד השני את המשכיות הדורות”.

שתיקה.

“אני מרגיש שזה משהו שמיימי. ריגש אותי להיכנס לנעליו ולהמשיך את פועלו, ועדיין זה מרגש בכל פעם מחדש. אבא התפלל כל הזמן שה’ יתן לו את הכוח בשביל להמשיך בפעילות. הוא לא ביקש שום דבר אחר… לא פעם אני חושב על זה שברוך ה’ אני בריא וצעיר ויכול לפעול, פעולה שהוא היה נותן מיליונים כדי לעשות אותה… המחשבה הזאת גם מאד מרוממת אותי ונותנת לי את הכוח והמרץ בעשייה, בפרט בימים שבהם אני נתקל במצבים של כבדות וחוסר מצב רוח, או בשעות שחסר סכום כסף גדול לתשלום… אלו מצבים כמו שרק היצר הרע יודע לייצר, ואז אני אומר לעצמי ‘אבא שלך היה נותן הכל כדי לעמוד  כאן, אז אל תתלונן’…

אתה מרגיש שבאמת נכנסת לנעליו הגדולות?

“כל אבא רוצה שהבן שלו יגדל ויתפתח כפי שהוא חינך וגידל אותו. אבל לא רק; אבא גם רוצה שבנו יוסיף עוד כהנה וכהנה, ויגדל אף יותר ממנו. כך רצה וחינך אותי אבא שלי. היום אני משתדל להמשיך את מה שהוא החל כבר, ולהוסיף עוד. כך בעז”ה אני גם אבקש מבניי.

“יש פעמים שאנשים ניגשים אלי ואומרים ‘נו, להגיע לרמה של אבא שלך…’ הם צודקים. אך תפקידי הוא לנצל את היכולות והכוחות האישיים שה’ נתן לי כדי לעבוד ולהצליח.

מעגלי הפעילות מתרחבים

בבית שאן חמישה זוגות נוספים של שלוחים הפועלים היום יחד עם הרב שלום בער שמולביץ. תחומי הפעילות חולקו בין השלוחים, תוך אחדות מיוחדת השוררת בין כולם. “זה שונה מאוד כשאתה שליח במקום כלשהו ואחראי על עצמך, כפי שהייתי בנווה צדק, לעומת התפקיד בו אתה אחראי על שלוחים נוספים”, מספר הרב שמולביץ. “העבודה מאתגרת מאוד, אך יש את האפשרות להתפתח עם הכוחות והכשרונות שיש לכל אחד מהשלוחים, מה שמקפיץ את הפעילות לגבהים חדשים”.

ויש הרבה עבודה. תושבי העיר, רובם ככולם מנהלים אורח חיים מסורתי, וישנם אף פחות מכך. הדור הצעיר נמצא בנקודת פתיחה נמוכה עוד יותר.

כשהגעתם לעיר, מה עושים דבר ראשון? מאיפה ממשיכים?

“דבר ראשון הקמנו את הגנים. שני גני ילדים, לבנים ולבנות. הגנים הללו ידועים בעיר בהשקעה, בחינוך המסור ובמצוינות שלהם. החינוך הוא חינוך חב”די לכל דבר הכולל משיח ו’יחי’. היו חוגים שרצו להצטרף לגן אך ביקשו מאתנו לשנות הנהגות מסוימות, והבהרנו להם בצורה יפה, אך החלטית, שזוהי הדרך ואין על מה לדבר. בשנה הראשונה הם לא הצטרפו, אך בשנה שלאחר מכן כבר הסכימו להכניס את ילדיהם לגן, כשהמספרים הולכים וגדלים ב”ה”. את תפקיד ניהול הגן, עושה בהצלחה רעיית השליח, הגב’ רוחל’ה שמולביץ.

הרב שלום בער לא התמהמה, ופרויקטים חדשים קרמו עור וגידים. אחד מהם הוא ארגון “שפרה ופועה” המנוהל אף הוא על ידי אשת השליח והגברת עדי מדינה. הארגון מפעיל מערך שלם של נשים מתנדבות. בזכות “שפרה ופועה” נוצר קשר בין בית חב”ד לבין משפחות שקודם לכן לא היו כלל בקשר עם חב”ד.

גם שטח החינוך הלך והתרחב, ובבתי הספר ברחבי העיר פועלים בהצלחה חוגים שונים. כמו כן נפתח מכון הכנה לבר מצווה, כשהמגמה היא להמשיך ולפתח את הפעילות עם בני הנוער.

על פעילות הילדים ההולכת ומתרחבת, אחראי השליח הנמרץ הרב מנחם לנג, המתפעל במקביל גם מחלקות נוספות של בית חב”ד, כמו מכירת ספרי חסידות, בדיקת תפילין ומזוזות, קבלת קהל ומסלולים קבועים של תפילין לצד שיעורי תורה בעסקים.

לא קשיים, אבל כן אתגרים!

לפני כשנה נפתח בבית שאן פרויקט מיוחד בדמות כולל ערב ללימוד חסידות בעזרת מרכז חמ”ש להפצת המעיינות, בו לומדים כל ערב עשרות אברכים צעירים ומתפללי בית הכנסת בגילאים שונים. בכולל מתקיים מבצע לימוד בתורתו של הרבי. זכינו להרחיב את הרעיון למצב בו כל האברכים בני התורה בבית שאן, לומדים חסידות מידי שבוע באמצעות מבצע לימוד בתורתו של הרבי. כל שבוע לומדים בכוללים שבעיר שיחה של הרבי, ובסוף השבוע נערך מבחן ויש גם פרסים. “כמובן שהתכנים נלמדים כפי שהם, כולל הכרזת הקודש הנכתבת בסוף דפי הלימוד והמבחנים”. ההיענות גדולה מאוד. ראשי הכוללים קיבלו את התוכנית בשמחה והתגובות מאוד חיוביות.

מלבד זאת קיים מערך של שיעורי חסידות קבועים לגברים ולנשים במהלך השבוע, שהמשותף להם הוא לימוד חסידות בגובה העיניים. מלבד השיעורים הקיימים בבית הכנסת, יש גם שיעורים שמתקיימים בבתי העסק בעיר או במשרדים. “אנשים מחפשים עומק. כשמראים להם איך הדברים העמוקים ביותר נמצאים בחיי היומיום, זה גם מעניין יותר, ומעבר לכך - אנשים מתחברים ומפנימים דברים הלכה למעשה”.

על השאלה האם הוא נתקל בקשיים, משיב הרב שמולביץ: “קשיים? אתגרים!” והוא גם מסביר: “האתגר הוא להחדיר את המסרים של הרבי ואת דמותו של הרבי מלך המשיח לכל תושב בבית שאן. אם זה דרך לימוד חסידות, ואם זה לימוד הלכות טהרת המשפחה וכו’. צריך להשקיע הרבה ולהביא את הדברים הללו בצורה מקרבת ואוהבת אל האנשים.

“מלבד זאת, האתגר הוא להתרחב תמיד ולחדור לקהלים חדשים”.

על ניסך ונפלאותיך

יש כמובן את האתגר הגדול של כל שליח - גיוס כספים, ובמיוחד לאחר התרחבות הפעילות וכניסתם של שלוחים נוספים לפעילות בעיר. “בשלב מסוים החלטנו ללכת בגדול, והאמנו שבעזרת ה’ הדברים יסתדרו”, אומר ר’ שלום בער.

עיקר התרומות הן מתושבי העיר עצמה, ומבעלי עסקים שיש לבית חב”ד קשר עמם. הרב שמואל רייניץ אמון על הקשרים הללו והוא פועל במרץ רב ואהוד מאד בקרב מאות אנשי עסקים.

“כמו בהרבה בתי חב”ד אחרים, יש ניסים גדולים שמתרחשים בדיוק ביום בו צריכות להיפרע ההמחאות”, מספר הרב שמולביץ בחיוך, והוא משתף בסיפור אחד מני רבים:

“לא מזמן הגיע שוב ‘העשירי לחודש’, והיינו צריכים בדחיפות שמונה עשר אלף שקלים במזומן. פנינו לאחד מבעלי העסקים ממעגל המקורבים שלנו, הצגנו את התקציב של בית חב”ד והסברנו לו על הצורך הבוער. הוא היה המום ואמר שמעולם לא פנו אליו בבקשת תרומה גדולה כל כך. בפועל, יצאנו משם עם המחאה על סך אלף ש”ח… בעוד אנחנו טרודים מאין תבוא הישועה, יצר עמנו קשר בעל עסק אחר, אותו ניסינו להשיג מזה כבר, והוא נתן את הסכום הגדול שהיה חסר לנו.

“כך במקרה הזה, וכך בכל דבר וענין, הרבי דואג להכל”.

השליחה שמנצחת ומנווטת את העשיה הגדולה

בשלב זה הגב’ חני שמולביץ מצטרפת לראיון. היא אחראית על נשי חב”ד בעיר, ואין לה רגע דל. היא מארגנת את הכינוסים הגדולים כמו הקטנים, כשהיא מפעילה את צוות השלוחות הצעירות. בנוסף, יש לה קשר חזק עם תלמידות ובוגרות בית הספר, שחלקן הגדול הקימו בית ומשפחה. הן מגיעות אליה הביתה להתייעץ בנושאים אישיים, ומתקבלות תמיד בשמחה, בלב פתוח ובהקשבה. גולת הכותרת היא התקשרות והכתיבה לרבי, כשהסיפורים מתגלגלים מתחת לשולחן.

“היתה אישה שבנה הקטן בן העשרה חודשים נפטר ל”ע. היא היתה שבורה מאוד. כששוחחה איתי, הצעתי לה שאת הערב הקרוב המתוכנן לנשים נעשה לעילוי נשמתו. היא שמחה על הרעיון ורצתה שיצאו עם מזכרת מיוחדת. מבין כל הרעיונות שהצעתי לה, היא בחרה שי מיוחד של חת”ת עם קופת צדקה, ושילמה אלפי שקלים על מנת לתת אותו לכל משתתפת.

“הסיפור עם אותו ערב נשים לא נגמר בזה. מנהלת המתנ”ס בעיר, היא תלמידה שלי לשעבר. היא פנתה אלי בעבר ואמרה שיש איזשהו תאריך שהיא רוצה לקיים בו ערב העצמה לנשים, אך היא לא מוצאת רעיון מתאים. אמרתי לה שאם היא רוצה, אני מוכנה לקחת על עצמי את האחריות על תכני הערב… היא שמחה מאד. בפועל, כל הפרסום עבר דרך המתנ”ס, ובעקבות זאת הגיעו נשים רבות שלאו דווקא היו בקשר עם בית חב”ד בערב חב”די רגיל… והנה סיפור מפעים נוסף: אצל אישה אחת התגלה ל”ע גידול. המצב לא היה פשוט והיא נזקקה לניתוח וטיפולים. כל העת שמרה על קשר וכתבה לרבי. הניתוח נקבע בימים הסמוכים לראש חודש כסלו, ובני שלום בער נתן לה דולר של הרבי שהיה ברשותו, לברכה ולהצלחה. בשלב מסוים האישה התקשרה ואמרה בהתרגשות שהתאריך של הניתוח נדחה, ונקבע בדיוק לתאריך הנקוב על הדולר! הניתוח עבר ב”ה בהצלחה רבה.

“אך זה לא היה סוף הסיפור. בבעלות המשפחה ישנו עסק. יום אחד נכנס אדם לעסק המשפחתי וביקש תרומה עבור רכישת תפילין לחייל הזקוק לכך. הם תרמו סכום כלשהו, והוא הלך לדרכו. לאחר מספר שעות כתבו לרבי לרפואתה, וקיבלו תשובה שקשורה ל…תפילין של חייל! הרבי כתב שיש חייל אמריקאי שצריך לדאוג לו לתפילין. מיד הם קראו לאותו אדם והביאו לו את הכסף הדרוש לקניית זוג תפילין מהודרות. כיום ב”ה אין כל זכר לעניינים הבלתי רצויים”.

באמתחתה של הגב’ שמולביץ סיפורים רבים נוספים המראים עד כמה תושבי בית שאן התוודעו לדמותו של הרבי וקשורים אליו.

“כיום - מטעים הרב שמולביץ - הגענו למצב שאין אדם בעיר שלא מכיר את הרבי ואת בית חב”ד”.

טיפים לשליחות מפעילותו של הרב שמולביץ

דע מאין באו. כאשר פועלים בקהילה ספרדית, רצוי לכבד את דרכם יחד עם החדרת מסריו של הרבי. כחלק מכך, בבית כנסת חב”ד יכולה להתנהל תפילה בנוסח חב”ד, אך ההקפדה תהיה על הברה ספרדית.

בית כנסת שהוא בית. להפוך את בית הכנסת למקום חמים של תורה ותפילה. לתת תחושה נעימה, לערוך התוועדויות בבית הכנסת, ולדאוג שהמקום יהיה כל הזמן נקי ומזמין, מקום חי. ולא מקום שרק נכנסים בו לתפילה קצרה ויוצאים.

לבחור בשליחות. צריך לחפש ולראות לאילו דברים השליח מתחבר מצד כוחותיו וכשרונותיו, דברים שהוא אוהב, מה הנפש הבהמית שלו אוהבת, ודרך זה לפעול. באופן כזה, יש חשק רב להתעסק בעניין והתוצאות גם כן יהיו בהתאם.

חי להחיות. שליח צריך להטעין את עצמו על מנת להשפיע על אחרים. לא לוותר על לימוד חסידות, על ה’דבר מלכות’ שבועי, וכן נסיעות תכופות לרבי למילוי המצברים. בקיצור, לא לוותר על עבודת ה’ הפרטית שלו בשצף הפעילות.

לא לחסוך את האוצרות. הרבי נתן לנו אוצרות וחשף אותנו לתקופה כל כך מיוחדת שאנחנו חיים בה היום, כמו שמשתקף בשיחות של נ”א–נ”ב. יחד עם זאת הרבי גם נותן לנו כוח לצלוח את אתגרי התקופה. את כל זה, אסור לנו לחסוך מהאנשים שאנחנו באים איתם במגע. מגיע להם לקבל, וזאת האחריות שלנו. שיבינו שזאת התקופה הכי סוערת של התקשרות לרבי!

הרבי חי. כאשר השליח מביא את הרבי למקורב בצורה כזו שיבין שהרבי לא רק שהוא חי, אלא הוא מאמין ביהודי כל הזמן, ויודע את יכולותיו. יש יהודים שחיים אך לא בטוח עד כמה, ואילו הרבי חי ממש, וחי אותך עצמך יותר ממה שאתה חי בעצמך. אם לא מכניסים את הרבי שעומד מאחורי הכל, קשה להתקדם עם המקורבים, שכן הרבי הוא הנושא.

היה אברך אחד שלמד בכולל בעיר והשתתף במבצע הלימוד. הוא ניגש אלי ערב אחד ואמר שהוא ממש מתפעל מהעומק של הרבי. אמרתי לו: “דע לך, שהרבי עוד יותר מתפעל מהעומק שלך, בעוצמות שלך!”

כמו ב’תומכי תמימים’. על השליח להתייגע ולמצוא את הדרך לחבר את המקורבים שלו לאמת כפי שהוא חי ומכיר אותה. להתוועד איתם כמו שהוא רגיל בעצמו, להכניס אותם לאווירה החסידית האמיתית ולא להסתפק במועט. עליו לתת אמון באנשים ולדעת שהם יכולים לקבל את האמת החסידית, ורוצים לקבל אותה. ראיתי את זה אצל מקורבים שהגיעו לרבי. הם התערבבו עם כולם, קפצו בשירה כולם… אתה רואה עד כמה יהודי מחובר לרבי באופן טבעי.