ימים יוצרו כ”ק אדמו”ר הזקן: ואברהם זקן בא בימים — ואיתא בזוהר: “באינון יומין עיל
כ”ק אדמו”ר הזקן: ואברהם זקן בא בימים — ואיתא בזוהר: “באינון יומין עילאין” (באלו הימים העליונים). מהם אותם “ימים עליונים”? אלא שהם לבושים הנעשים לנשמה, מהתורה והמצוות הנעשים בכל יום דוקא. כך שאם חסר יום אחד, אזי חסר לבוש אחד. שכן לבושים אלו הם כדי שתוכל הנשמה ליהנות מזיו השכינה בגן עדן. (תורה אור שמ
ימים יוצרו
כ”ק אדמו”ר הזקן: ואברהם זקן בא בימים — ואיתא בזוהר: “באינון יומין עילאין” (באלו הימים העליונים). מהם אותם “ימים עליונים”? אלא שהם לבושים הנעשים לנשמה, מהתורה והמצוות הנעשים בכל יום דוקא. כך שאם חסר יום אחד, אזי חסר לבוש אחד. שכן לבושים אלו הם כדי שתוכל הנשמה ליהנות מזיו השכינה בגן עדן. (תורה אור שמות עה, ד)
ימים שבזמן שנמשכו מלמעלה מהזמן
כ”ק אדמו”ר האמצעי: ימים — הם בחינת לבושים. שכן הימים שהאדם חי על פני האדמה, שבעים או שמונים שנה, ומקיים בהם תורה ומצוות, אלו הם הלבושים הנעשים בימים ושנים שתחת הזמן דוקא, מהימים שנמשכו מלמעלה מהזמן, להתלבש בבחינת הזמן. (תורת חיים שמות ח”ב רעח, ד)
בחינת “זקן” בבחינת “בא בימים”
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: בספר “אור תורה” מהמגיד ממעזריטש נ”ע מפרש: “ואברהם זקן” — כלומר בחינת חסד של “עתיק יומין” (פנימיות הכתר), שנקראת “זקן” מפני שבחינה זו הינה מאז ומקדם, למעלה מבחינת זמן. ואותו “חסד של עתיק יומין” הינו “בא בימים”, כלומר: שבא ומתלבש באברהם שבחסד של עולם האצילות, שנקרא “ימים”, משום ששם היא בחינת סדר זמנים. והתלבשות זו מתבצעת על ידי המצוות.
(אור התורה במדבר כרך ד, א’רב)
בצרור החיים
כ”ק אדמו”ר מהר”ש: לכאורה בלתי מובן מדוע מתקשר ענין עשיית המצוה בימים דוקא. מה חסר בכך שאדם ישלים את המוטל עליו בפחות ימים?
אלא שענין הימים הוא כדי לקרב את הנשמה אל הקב”ה, ובכל יום, על ידי עבודתו מתקרב לה’ עוד יותר. זהו שכתוב “והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים”. משל למה הדבר דומה? לצרירת אבן במרגמה, שעל ידי כך האבן תגיע לגובה רב ביותר, שלא לפי כח ידו מבלי המרגמה. כך על ידי המצוות שהנפש מקיימת, כפי שהתלבשו המצוות בבחינת זמן, אזי נעשים מהם לבושים הנקראים “יומין עילאין”, שבהם ועל ידם נזרקת הנשמה ומוגבהת למעלה מעלה משורש הנשמה. זהו “בצרור החיים” — הם הימים, ששרשם מהימים העליונים, שהם מקור כל החיים.
(תורת שמואל תרל”א ח”א עמ’ קכו)
אברהם התחיל להאיר
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: אברהם התחיל להאיר. שכן עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה, ואילו אברהם התחיל להאיר, בכך שפירסם אלוקותו בעולם על ידי מעשי החסד שלו. זהו שהתורה והמצוות הן בחינת לבושים, המאחיזים את האור, וממשיכים ומגלים את האור. (המשך תער”ב חלק ראשון, עמ’ קצ)
זקנה בשנים וזקנה בימים
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: ההבדל בין “בא בשנים” לבין “בא בימים” הוא, שזקנה בשנים אינה זקנה. הזקנה המשובחת היא הזקנה של “בא בימים”, שכל יום ויום עבד עבודתו. וזהו “ואברהם זקן”. שכן עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה, שהם “שני אלפים תוהו”, והייתה רק זקנה בשנים. אולם “ואברהם זקן” — בזקנה המשובחת, שהיא “בא בימים”. וכנאמר בזוהר: “יומי קריבו ליה מדרגא לדרגא” (ימיו קרבוהו מדרגא לדרגא), שנעשה בחינת “מהלך” בעבודת ה’ ובהתקרבותו אליו.
(סה”מ תרצ”ב, עמ’ קנד)
בירור ה”תחתונים” של הבריאה
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: עיקר העניין של דירה בתחתונים, שאין תחתון למטה ממנו, הוא בירור ותיקון הזמן. ששרשו מבחינת מלכות, שהיא הנמוכה שבספירות. וזוהי עבודת “בא בימים” של אברהם אבינו וצאצאיו עד עולם, לברר ולתקן את בחינת “ימים” — בחינת הזמן, ועל ידי זה האדם מאיר את הימים באור התורה והמצוות, ומביא את הגאולה האמיתית והשלמה. (מאמר ד”ה ואברהם זקן, בחדרו — חורף ה’תשל”ח)