“זמרוני איז שוין דא? ער שרייבט מיר צעטליך וועגן הונדערטער אידן, און איך קען אים נאך נישט…”

השינוי במצב הבריאות של הרה”ח ר’ זמרוני זעליג בן ציפורה פייגא (ואנו מצפים שעד ששורות אלו יראו אור, נראה כבר את הרפואה השלמה) - הביא להתעוררות עצומה בקרב המונים, הן חסידים מן השורה, הן תמימים, והן יהודים מכל החוגים שהתקרבו על ידו או שהכירו והוקירו את פעילותו, גם אם לא תמיד הסכימו עמו בכל. רבים–רבים קיבלו על עצמם פעולות רוחניות שיזרזו את הרפואה השלימה.

בפעם הראשונה שזכיתי להיות אצל הרבי מלך המשיח שליט”א, בכ”ה אלול תשל”ד, ערך הרבי שליט”א התוועדות מיוחדת. במשך ההתוועדות שאל הרבי כמה פעמים אודות קבוצה של חסידים שהגיעה באותו יום מארץ הקודש, האם הם כבר הגיעו, כשהרבי מפרט את שמותיהם. ואז אני שומע את הרבי אומר: “זמרוני איז שוין דא? ער שרייבט מיר צעטליך וועגן הונדערטער אידן, און איך קען אים נאך נישט…” [= זמרוני כבר כאן? הוא כותב לי פתקים אודות מאות יהודים ואני עדיין לא מכיר אותו…].

ואכן, כך היה נהוג בבית חב”ד של ר’ זמרוני בבת ים (כמדומני שהיה זה בית חב”ד הראשון בארץ ישראל) שכל יהודי שנכנס או שפוגשים אותו, מעודדים אותו לכתוב לרבי, ובכך מקשרים אותו ישירות עם הרבי. כך נמשך כל השנים, ובמיוחד בשנים האחרונות, כאשר יהודים רבים כותבים לרבי דרך אגרות הקודש, מקבלים החלטות טובות, מתקשרים לרבי ונושעים גם בענייניהם הפרטיים.

כבר נכתב במדור זה בקשר למי שלימד בבית חב”ד בבת ים לאורך השנים, הרה”ח ר’ אהרן הלפרין ע”ה, אודות ההנהגה שם פשוט לאסוף יהודים מהרחוב להיכנס לכמה דקות לבית חב”ד, ללמוד איתם לדבר איתם ולקשר אותם אל הרבי. חלק גדול מאותם שנאספו אז מהרחוב, הם כיום שלוחים ומנהלי בתי חב”ד, אשר להם עצמם מאות מקורבים.

ר’ זמרוני עצמו היה מספר בערגה על אחד הדברים שכנראה הייתה להם השפעה רבה בהתקרבותו לחב”ד שנים רבות אחרי כן. הרבה לפני שהתקרב לחב”ד, עוד כילד בבית ספר “ישורון” בחולון, הוא השתתף בקייטנה שהתקיימה בכפר חב”ד בארגון ר’ איצ’קה גנזבורג ע”ה. בין השאר סיפר, שלקחו את הילדים בשעות הקטנות של הלילה לפרדסים שסביב כפר חב”ד. הגיע לשם הרה”ח ר’ צבי גרינוולד (שנלקח מאתנו בימים האחרונים) רכוב על חמור ועטוף בסדין לבן, כשהוא מגלם את דמותו של דוד מלך ישראל, והוא משביע את הילדים שיהיו חיילים נאמנים בצבא שתפקידו לכבוש את העולם לגאולה (לאחר מכן הרבי התעניין האם אכן הייתה שם שבועה ממש). ה”אש” שבערה בקייטנה הרשימה אותו כל כך, שזמן רב לאחר מכן הקפיד שלא להוריד את הציצית מגופו כשהולך לישון, ולשים “נעגעל וואסער” סמוך למיטתו. והיא ממשיכה לבעור בו עד היום, כשהוא מסור ונתון כולו לצבאו של מלך המשיח המכין את העולם כולו לגאולה.

תשובות ברורות מהרבי

השינוי במצב הבריאות של הרה”ח ר’ זמרוני זעליג בן ציפורה פייגא שקרה בדיוק בז”ך ניסן (ואנו מצפים שעד ששורות אלו יראו אור, נראה כבר את הרפואה השלמה) - הביא להתעוררות עצומה בקרב המונים, הן חסידים מן השורה, הן תמימים, והן יהודים מכל החוגים שהתקרבו על ידו או שהכירו והוקירו את פעילותו, גם אם לא תמיד הסכימו עמו בכל. רבים–רבים קיבלו על עצמם פעולות רוחניות שיזרזו את הרפואה השלימה.

אצלנו בישיבה בראשל”צ, לדוגמה, חילקו את כל ‘ליקוטי אמרים’ בין תלמידי הישיבה כדי ללמוד בעל–פה. כמו כן עשו כמה סדרי ‘השכם’ לפני סדר חסידות, וכמובן שיעורי גאולה ומשיח ויציאה למבצעים לזכותו. פרט זה ללמד על הכלל כולו יצא, שכך נהגו בהרבה מקומות, וכן יהודים רבים מכל החוגים. כמעט בכל השיעורים והמקומות שהייתי לאחרונה, התעניינו המשתתפים בשלומו וחיפשו מה אפשר לעשות לזכותו. רבים גם כתבו לרבי דרך אגרות–הקודש וביקשו עבורו.

סיפר לי יהודי שקיבל תשובה על כך מהרבי בכרך ט”ו עמוד קל–א: “במענה על המכתב פ”נ אודות מצב בריאותו - בעת רצון אזכירו על הציון הק’ של כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע להטבת מצב הבריאות ולאריכות ימים ושנים טובות, שבטוב זה פשוט שנכלל ענין עיקרי נחת רוח אמיתי מיוצאי חלציו שיחיו …

“בברכה לבשורות טובות בכל האמור ובנוסח כ”ק מו”ח אדמו”ר צו א גוטען געזונטען זומער (לקיץ טוב ובריא)”.

ובצד השני של העמוד: “לאחרי שתיקתו נעם לי לקבל מכתבו מחמישי באייר, ותשואות חן על הבשורות טובות מבריאותו. ובטח מקיים ציווי תורה הקדושה המודיעה שהיא הנותנת רשות לרופא לרפאות. שבזה רשות פירושו גם כן כח, ואין הרופא אלא צנור על ידו מקבלים כח ותוספת כח להיות הגוף בריא ושלם שמדרכי השם הוא. וכמבואר ברמב”ם הלכות דעות ריש פרק ד’ ובכמה מקומות …

“וכיון שנמצאים אנו בימים שבין פסח זמן חירותנו ולחג השבועות זמן מתן תורתנו. חרות על הלוחות, אל תקרי חרות אלא חירות, הנה יהי רצון שתתוסף בכל אחד בתוככי כל ישראל חירות מכל ענינים המבלבלים לעבודת השם. שבזה גם עניני בריאות הגוף. וכמבואר גם בדרשות רבותינו ז”ל שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה גם בגופם ובגשמיות. ומובן עוד יותר ע”פ המבואר בתניא פרק מ”ט ובנו בחרת מכל עם ולשון, שהבחירה בגלוי הוא הגוף החומרי כו’, עיין שם. בברכה לבשורות טובות מתוך בריאות הנכונה”.

השגחות פרטיות מופלאות

בנו הרה”ח ר’ חיים מספר שביקר אצלו ב’איכילוב’ רופא קרדיולוג בשם פרופסור יהודה לוי, מהמקורבים לרב זמרוני. תוך כדי הביקור הבחין בראשיתו של התקף לב אצל זוגתו, ומיד שלח אותה למיון ולאישפוז. הרופא כתב לרבי על מצבו של ר’ זמרוני ועל מצב זוגתו. וזו התשובה המופלאה שקיבל (כרך ט’ ע’ רכד–ה):

“והנה לפלא עליו אשר לאחר שראו במוחש חסד ד’ עמהם, האומנם אין להם די אמונה ביכולתו, שבודאי הגמור גם לעתיד ינחם בחסדיו ויוציאם מן המיצר. ואף אם מטעמים אינם מובנים לנו מתאחר הדבר, הרי רק בורא עולם, היודע את העתיד ואת טוב האמיתי, ביכולתו להחליט באיזה אופן טוב יותר בשביל האדם ובני ביתו להביאם לאשרם האמיתי הן בגשמיות והן ברוחניות. ואם אמור הדבר אפילו בנוגע לבני אדם שמצבם נפחת ממה שהי’ לפני זה ופחות הוא גם כן ביחס לסביבתם ומכיריהם, הרי על אחת כמה וכמה שכן הוא ברור בהנוגע לאלו שמצבם הוטב לגבי העבר, ובחדשים קשים האלו בודאי מצבו טוב ביחס לכמה וכמה בסביבתם, אשר בכל זאת אין מתיאשים ח”ו. ועל אחת כמה וכמה שאין לו או לזוגתו שיחיו ליפול ברוחם ח”ו ולהתעצב. וכבר ראינו ונוכחנו בפועל אשר ככל שתגדל מדת בטחונו של האדם והשקפתו מתוך שמחה על עתידו כך תוקדם הגשמת דברים אלו בהנוגע בפועל.

“אקוה שבקרוב ישמחני בבשורות טובות בכל הנ”ל הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע לזוגתו תחי’”.

הרה”ח ר’ אליהו פרץ, מנהל רדיו “מבשר טוב”, התעורר להדפיס את ספר התניא במקום בו מאושפז ר’ זמרוני כסגולה לרפואה השלמה והקרובה. הוא ארגן את כל הדברים ולבו אמר לו לנסוע בעצמו מירושלים להשתתף בזה גם בגופו. אך התעורר אצלו ספק מצד המוח, לשם מה יסע בעצמו כאשר יש מספיק מי שיעשה זאת בלעדיו. הוא החליט לכתוב לרבי ולשאול. התשובה התקבלה בכרך ד’ ע’ תטז, כשהוא מוצא רמז ברור בדברי הרבי שחוזר כמה פעמים על הצורך להשתדל לבקר בעצמו.

במהלך ההדפסה עצמה היו כמה עניינים של סייעתא דשמיא מיוחדת, כמו העובדה שהתאפשר לסחוב את המכונה ואת כל הציוד הנלווה סמוך לחדר בו הוא נמצא. בני המשפחה רצו מאד שיהיה נוכח בעצמו בהדפסה, אולם כמעט לא היה שום סיכוי שהרופאים יאשרו להוציאו מחדרו לשם כך. אולם עצת ה’ היא תקום - בדיוק באותם רגעים שפרק ל”ב בתניא יצא ממכבש הדפוס, הוציאו אותו לפתע הצוות הרפואי עצמו לבדיקה. וכמובן מיד הניחו את הדפים הטריים על הכרית שלו.

* * *

בוודאי גם הקוראים יקבלו על עצמם החלטות טובות לזכותו ולרפואתו הקרובה והשלמה. וכולנו מצפים לישועת ה’ הקרובה, כשיעמוד וישתתף עם כל תלמידיו ומקורביו בקבלת פני הרבי שליט”א מלך המשיח, כשכל העולם יכריז “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.