הרב גורודצקי חותם על נייר המכתבים של הרבי

לאחר שארגון הג’וינט סירב לתמוך בפעולות חב”ד במרוקו, פתחה הנהלת המרכז לעניני חינוך במסע התרמה בארצות–הברית, ובהמשך לכך החליט הג’וינט לתמוך בפעילות חב”ד

בפרק הקודם סופר על עמדת נציגי ארגון הג’וינט, שלמרות שהסכימו כי עבודת חב”ד במרוקו היא חשובה - עדיין סירבו לספק תמיכה כספית לפעילות. מכיוון שכך, נוצר צורך להתחיל בגיוס כספים עצמאי בארצות–הברית לתמיכה בפעילות.

בפרק הנוכחי נתמקד בפעולות שנעשו במקביל: מחד, להבטיח את קיום המוסדות במרוקו, ולאידך להמשיך בהשתדלות להשיג את תמיכת הג’וינט לכך. כמו כן נציג מכתבים נדירים וייחודיים שנחתמו על ידי הרב בנימין אליהו גורודצקי, על נייר המכתבים של הרבי!

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי).

המגבית בארצות הברית

בראש חודש ניסן תשי”א, פתח ה”מרכז לענייני חינוך” ב”מגבית פסח” שהוקדשה לעבודה החינוכית בצפון אפריקה (תרגום מאידיש):

…העוני הנורא שם מקפח את הילדים ומונע מהם את האפשרות לקבל אפילו חינוך יהודי בסיסי. אבל האהבה שלהם לתורה, והמסירות שלהם לעם היהודי היא מבצר שיש לשמר בכל מחיר.

המרכז לענייני חינוך - הארגון העולמי המרכזי לחינוך הכשר, ייסד ומנהל את המוסדות הבאים בצפון אפריקה: בית מדרש למורים, ישיבה גדולה, ישיבות קטנות, תלמודי–תורה לבנים, תלמודי–תורה לבנות, ושיעורי ערב לאנשים העובדים. מוסדות אלה נקראים בשם “אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש” - על–שם מייסדם, הרבי מליובאוויטש זכותו יגן עלינו.

בכדי להחזיק את המוסדות הקדושים האלה, להרחיב אותם, ולייסד מוסדות חדשים כאלה בכדי להציל את הילדים היהודים מן המצב הרוחני הנורא ומן העוני הגשמי - פונים אנו אליכם, יהודים יקרים…

נציג הג’וינט: חב”ד יתפתחו גם ללא הג’וינט.

בי”א ניסן תשי”א (17 באפריל 1951), יום הולדתו של הרבי, כתב מר ויליאם ביין (שכיהן במשך פרק זמן מסוים כראש משרד הג’וינט במרוקו) למר יהודה שפירא (ראש מחלקת החינוך של הג’וינט בפריז) בנוגע למכתב המגבית של חב”ד, ומביע את דעתו שחב”ד תתפתח במרוקו ללא הבט על דעת הג’וינט… השאלה היחידה היא האם ארגון הג’וינט יתמוך בחב”ד או שחב”ד יצטרכו לגייס תרומות עצמם (תרגום מאנגלית):

…מכתב המגבית של ליובאוויטש הקלה עלי את ההחלטה על תשובתי בנושא [התמיכה], והנני מצרף אותו.

בהזדמנות זו אני חוזר שוב על דעתי, שיש הערצה גדולה ליושר וליעילות של הקבוצה ליובאוויטש…

אין לנו חשש שהתמיכה בחב”ד תהווה תקדים [לארגונים אחרים], אלא רק תקדים עבור ליובאוויטש. באם נתחיל עכשיו לממן שני מוסדות שלהם, הם בוודאי ירחיבו את המוסדות ואז יבקשו תמיכה נוספת עבור המוסדות החדשים. וכפי שציינתי במכתבים הקודמים, זו היא החלטה חשובה שצריכה להיעשות על ידי ארגון הג’וינט - או שנתחיל לתמוך במוסדות שלהם במרוקו, עם הגבלות או בלעדיהם, או שהם יבנו מוסדות חדשים ויתחילו בגיוס כספים [באופן עצמאי] המטרה (ראה במכתב המגבית)…

הרב גורודצקי חותם על
נייר המכתבים של הרבי

נראה ברור שהרב גורודצקי היה מודע לסערה שגרם על–ידי מכתב המגבית (ואולי זו היתה המטרה של המכתב…), וכך, באותו יום, י”א ניסן תשי”א, הוא שלח מכתב למנהל הראשי של משרד הג’וינט בפריז, מר משה בקלמן, ובו מבקש תמיכה כספית לפעילות חב”ד. המעניין הוא, שמכתב זה נחתם על נייר המכתבים של הרבי!

ברצוני להתייחס לפגישתנו בסוף חודש מרץ בפריז, בה מסרתי לך דו”ח על עבודתנו בצפון אפריקה. אני זוכר בסיפוק שקיבלת את הדו”ח באופן חיובי והבעת את רצונך לעזור בהרבה, אבל רצית קצת זמן לחשוב על זה.

מאחר והזכרת עשרה ימים בהקשר זה, חיכיתי לשמוע ממך [ולא קיבלתי ממך תשובה], והנני מניח שלחץ העבודה גרם לעיכוב. לא הייתי לוחץ עליך להחליט במהירות אלמלא העובדה שהמצב הכספי שלנו נהיה קשה יותר והעבודה שלנו סובלת מכך.

ולכן הברקתי לך אתמול כדלהלן:

מחכה בכליון עיניים להחלטה חיובית בהקדם בנוגע לעבודה שלנו בצפון אפריקה בפרט שהמצב הכספי שלנו הוא חמור ביותר. חג פסח שמח -

אני מקווה שתיתן את תשומת לבך נושא זה בהקדם ותודיע לנו על החלטתך החיובית, והיה סמוך ובטוח על הערכתנו הכנה אליך.

שלב ראשון: מוכנים לתמוך בחצי שנה הבאה

במהלך השבוע הבא, ארגון הג’וינט הסכים לתמוך בפעילות חב”ד במרוקו. במכתב הנושא את התאריך י”ח ניסן תשי”א (24 באפריל 1951), יום הברית של הרבי, מר יהודה שפירא (ג’וינט - פריז) כותב לרב גורודצקי:

מר בקלמן דן איתי על כל הנושא של סיוע הג’וינט לתכנית הארגון שלך במרוקו. ישנם כמה היבטים לשאלה זו, וזה דורש חקירה ודרישה נוספת מצדנו. אני כותב זאת אליך לאחר דיון נוסף עם מר בקלמן, ובהמשך למברקך, בידיעה שאתה להוט לקבל מאתנו ידיעה בנוגע לבקשתך.

ובכן: עבור הששה החודשים הראשונים של שנה זו, כבר נתנו התחייבויות כספיות, ובלתי אפשרי בשלב זה להגדיל אותם [ולתמוך בארגונך] עד לראשון ביולי. אבל, אנחנו מוכנים לשקול סיוע לתכנית ארגונך במרוקו, במחצית השנייה של שנת 1951 …

בינתיים, אנו נודה לך באם תוכל לשלוח לנו הצהרה ברורה של הפעילות שלכם במרוקו, העלויות של התכנית, ואת סכום ההשתתפות מהקהילה המקומית.

בחב”ד “מופתעים ומאוכזבים”

ביום כ”ז ניסן תשי”א (3 במאי 1951) הרב גורודצקי מגיב, שוב על נייר המכתבים של הרבי, עם “הפתעה ואכזבה” מכך שתמיכת הג’וינט תתחיל רק בחודש יולי…

…בנוגע למכתבך מה–24 לאפריל, אנחנו די מופתעים ומאוכזבים מהעמדה של הג’וינט (המוזכרת במכתבך) בנוגע לתכנית שלנו במרוקו, בפרט לאחר שמר בקלמן התייחס באופן חיובי כלפי הנושא בעת המשא ומתן שלנו.

כפי שאתם יודעים, התחלנו את פעילותנו במרוקו בחודש יוני האחרון. ומאז סוף חודש פברואר, כאשר התכנית שלנו הייתה כבר בעיצומה ופנינו לג’וינט לבקש תמיכה, אנחנו סומכים על הג’וינט, לאור ניסיון העבר שלנו אתכם. ועכשיו, באם הג’וינט יתחיל את ההשתתפות הכספית רק מחודש יולי 1951 ואילך, זאת אומרת שאנו נצטרך לשאת לבדנו בנטל הכספי של כל הפעילות במשך שנה שלמה - דבר שאין אנו מסוגלים לעשות, ואין זה הוגן לדרוש זאת מאתנו.

אנו מבינים את העובדה שיש לג’וינט התחייבויות כספיות אחרות, אבל זה לא מקל על הנטל שלנו, וזה לא יכול להצדיק את העיכוב של הג’וינט מלהשתתף בפעולותינו.

לפיכך, אנו מבקשים ממך לשקול מחדש את הנושא של השתתפות בעבודתנו, ולתמוך בנו לפחות מראשית שנת 1951…

לאחר שתמיכת הג’וינט הייתה מובטחת, פעילות חב”ד במרוקו התרחבה בקצב מהיר, למרות שלארגון הג’וינט היו תוכניות אחרות עבור חב”ד. בפרק הבא נציג את תכנית הפעולה שהציעה הג’וינט, לעומת הפעולות של חב”ד.