תארו לכם שהייתם נוסעים לעשות שבת אצל ההורים שלכם ברחוב ‘אגרות קודש’ בשכונת חב”ד

תארו לכם שהייתם נוסעים לעשות שבת אצל ההורים שלכם ברחוב ‘אגרות קודש’ בשכונת חב”ד בתל אביב? או אולי מגיעים לבקר אצל הבן והכלה ברחוב בעל התניא בשיכון חב”ד ברמת אביב?

מימין למעלה: מר מרדכי נמיר, ראש עיריית תל אביב | מימין למטה: מר זלמן שזר בחברת חסידי חב”ד | אגרות אגודת חסידי חב”ד למר שז”ר ולראש עיריית תל-אביב נשמע לכם פנטזיה? דמיון? ממש לא! זו הייתה יכולה להיות מציאות קיימת בהחלט - להקים בית חסידי נאמן בשכונת חב”ד בשכונות היוקרתיות של צפון תל אביב.

השורות הבאות חושפות לראשונה תכנית גרנדיוזית להקמת שכונת חב”ד בצפון תל אביב עליה ניצח הרבי מה”מ, ועסקני חב”ד התל אביביים.

בבואי לערוך את התחקיר סביב השכונה שלא נבנתה, רב הנסתר על הנגלה. בתחקיר שערכתי בנושא ויוצא להלן, נחשוף טפח מהניסיון להקים את השיכון החב”די בעיר העברית הראשונה.

מה שהסב את תשומת לבי לחקור את העניין, היו אי–אלו שורות בודדות שהופיעו ב”בית משיח” לפני שנים רבות, ועוד פרט שולי שהוזכר בדרך אגב בספר שיצא על הגרמ”ש אשכנזי. עם קצה החוט הזה יצאתי למסע חיפושים שהניב חשיפת פרשה שלא ידועה כמעט בהיסטוריה החב”דית בארץ ישראל.

תקופת המעבר בעסקנות חב”ד בארץ ישראל

שנות ה–כ’ הראשונות, היו מעין תקופת ‘בין השמשות’ של מרכז חב”ד בארץ הקודש. קהילת חב”ד בתל אביב שהייתה הקהילה החב”דית המרכזית והדומיננטית בארץ הקודש לאורך עשרות שנים, הלכה והידלדלה. לעומתה, קהילות חב”דיות אחרות בכפר חב”ד ובלוד הלכו והתפתחו, התרחבו כהנה וכהנה, לצד מוסדות ששגשגו בהן.

ועם זאת, מתברר כי דווקא בתקופה זו התגלגלה תוכנית רחבת אופקים בהוראת הרבי, להקמת שיכון חב”ד בחולות צפון תל אביב, היכן ששוכנות היום שכונות רמת אביב ושלוחותיה.

הרבי מבקש להקים שיכון חב”די חדש

הרבי ראה בכפר חב”ד מודל מוצלח לשיכון חסידי חב”ד באווירה חסידית מלוכדת. במשך שנים רבות פעל רבות כדי להקים כפר חב”ד שני ואפילו שלישי. לשם כך הופעלו לחצים על הרשויות בארץ ישראל מכיוונים רבים. בעיקר פעלו בעניין עסקני חב”ד בראשם בא–כח הרבי הרב בנימין גורודצקי, ר’ שלמה מיידנצ’יק, ר’ זושא וילימובסקי ור’ יונה איידלקופ. למרות העבודה המסורה והאינטנסיבית, לא ראו העסקנים אור בקצה המנהרה. קשיים ואתגרים בלתי פוסקים נערמו בדרכם.

בכ”ט תמוז תשכ”א שיגר הרבי מכתב אל הרב בנימין גורודצקי, בו הוא מציע לבנות שיכון חב”ד בדוגמת שיכון חב”ד ההולך ונבנה בירושלים: “האם יש מקום לבנות שיכון בסמיכות לאיזו עיר מתאימה, על דרך שעושה הרה”ח הרב עזריאל זעליג שי’ סלונים בירושלים עיה”ק ת”ו, וכמובן באופן שהמשתכנים יהוו יחידה עצמאית, במנהגים שלהם”.

האחריות על קידום היוזמה נמסרה לרב משה אשכנזי ע”ה שמילא את מקום חמיו כרב קהילת חב”ד בתל אביב וחבר הנהלת אגודת חסידי חב”ד. הפעילות למען הקמת שיכון חב”ד חדש, בוצעה יחד עם שניים מחשובי עסקני תל אביב: הרב שמרי’ גורארי’ ע”ה וחתנו הרב שלום חסקינד ע”ה.

כבודה של חב”ד וכבודה של תל אביב

בשלב הראשון כוונה השתדלנות מול ראש עיריית תל אביב דאז מר מרדכי נמיר, אשר עם היותו איש שמאל, היה מקורב לליובאוויטש. כך גם העידה רעייתו הגב’ אורה נמיר (לימים שרה בממשלת ישראל) כי לבעלה היה קשר מיוחד עם ליובאוויטש בכלל, ועם ר’ שליימקה מיידנצ’יק בפרט. כאשר נסעה עם בעלה באותן שנים לניו יורק, זכו להיכנס ליחידות אל הרבי.

הבקשה הראשונה שהגישו לנמיר, כללה הקצבת קרקע למאה יחידות דיור עבור חסידי חב”ד העומדים לעלות ארצה מארצות הברית, וכן לזוגות צעירים עובדים אשר אין להם דיור מתאים.

חלף זמן והבקשה לא נענתה. הרב אשכנזי ור’ שמרי’ גורארי’ פנו שוב לראש עיריית תל אביב במכתב מיוחד על בלנק של אגודת חסידי חב”ד, בו הבהירו כי הם מבקשים הקצאת קרקע עבור 100 יחידות דיור בשלב ראשון, ומזכירים כי חסידי חב”ד היו מראשוני מקימי יפו היהודית. המכתב הופנה אל ראש העיר והעתקים נשלחו אל שלושת סגני ראש העיר.

אל המכתב צירפו העסקנים רשימה מיוחדת של חסידי חב”ד ומקורבי חב”ד המתגוררים בתל אביב, עבורם מיועד השיכון החדש. הרשימה אף היא הוגשה לראש עיריית תל אביב. הנה המכתב בפרסום ראשון:

תל אביב. י”ד מנחם אב תשכ”ג

הנדון: שיכון חב”ד בתל אביב

לכבוד

מר מ. נמיר

ראש עיריית תל אביב

רצוף בזה הננו שולחים רשימה של אנשי חב”ד בתל אביב הזקוקים לשיכון.

רשימה זו כוללת הן אלו שיש להם דירות גרועות ביותר, הן אלו הגרים בתנאי צפיפות (משפחות מרובות ילדים) והן זוגות צעירים שזה עתה נישאו או עומדים להנשא בזמן הקרוב והעיכוב הוא בגלל חוסר שיכון.

אמנם אגודת חסידי חב”ד אינה מפלגה פוליטית, אבל היא תנועה אשר לזכותה יש לזקוף הישגים רבים בשל פעולותיה הכרוכות למען היהדות כולה ללא הבדל השקפה ומעמד.

חסידי חב”ד בתל אביב תקעו יתד בעיר הזאת, זה למעלה משלוש עשרות שנים, מבלי להזכיר את הישוב החב”די שהתפתח ביפו ואחר כך בשכונות נוה צדק ונוה שלום, מקום שם קיים עד היום בית כנסת מפואר העומד בחצר ששטחה למעלה משני דונמים.

מאות משפחות חב”דיות קשרו את עתידם עם העיר ת”א–יפו, מי במסחר ותעשיה, מי בחרושת ובמלאכה, ומי בחינוך והוראה ואילו הזמן עושה את שלו, הצעירים העומדים להקים משפחה בישראל, אין להם אפשרות לרכוש לעצמם דירה בעיר והם נאלצים לעזוב את העיר למקומות ישוב אחרים, למרות שאת פרנסתם הם מוצאים כאן בעיר.

רובם הגדול של המשפחות הותיקות עדיין גרות בדירות גרועות ובפרט אלו הגרים בדרומה של העיר או בשכונות שעל גבול יפו, ששם הצפיפות והמחנק קשים מנשוא.

בגלל המחירים הגבוהים של הדירות בתל אביב, אין באפשרות משפחות אלו לשפר את תנאי המגורים ואין ידם של ההורים משגת לרכוש דירה לבניהם ובנותיהם המבוגרים. בהמשך לפניותינו בכתב ובעל פה, דורשים אנו מעיריית תל אביב–יפו להקצות לנו שטח מתאים בגודל של 20–25 דונם עליו נוכל להקים שיכון לחסידי חב”ד בתל אביב (כולל בית כנסת וכו’).

לשם הבהרת הענין הננו לציין, כי אין בכוונתינו לקבל את הקרקע בחינם. מוכנים אנו לשלם עבור קרקע זו כפי המקובל לגבי גופים ציבוריים אחרים העושים זאת לא לשם מטרה מסחרית. מקווים אנו כי עיריית תל אביב–יפו, תתייחס לבקשתנו זו בחיוב ובאהדה ותעשה כמיטב יכולתה להקצות לנו את השטח המבוקש בכדי שנוכל לפתור את בעית השיכון של חסידי חב”ד בתל אביב”.

המכתב שוגר לראש העירייה עם העתק לשלושת סגניו, ר’ אברהם בויאר, מר יהושע רבינוביץ ומר שכטר.

לבקשה המיוחדת צורפה כאמור רשימת שמות החסידים המיועדים לעבור לשיכון העתידי וכל אחד נכתב מקום מגוריו העכשווי. הרשימה ארוכה והנה חלקה:

[הרשימה לפי סדר א”ב של שמות המשפחה]

ניסן אבר - חסן בק 7006

הרב משה אשכנזי - שדרות רוטשילד 82

אורי בן שחר - הכובשים 16

משה גורארי - פיירברג 22

נתן גורארי - פיירברג 27

ישראל צבי הבר - בנבנישתי 5

יעקב חנין - בית לחם 8

יונה לויטס - אחוה 23

מנחם ליפסקר - גורג אליוט 5

מרדכי אהרן מלוב - אנטיגנוס 5

מנדל סלונים - יונה הנביא 6

צבי מילבסקי - עמק יזרעאל 5

יחזקאל רייכמן - בית לחם 10

יהודה שמוטקין - רש”י 15

ברוך אליהו שניאורסון - פיירברג 30

ראובן הילמן - הירקון 22

לייב גנזבורג - קלישר 46

זלמן שמרלינג - גאולה 39

חיים אלעזר הבר - מלצט 43

גרשון אלפרוביץ - אבן גבירול 195

ישראל נח דוכמן - לבנדובסקי 8

רפאל זמיר - שמעון התרסי 32

שלום חסקינד - בלפור 37

הרב אלכסנדר יודסין - שרעבי 22

דוב לרמן - נחמיה 5

ישראל מטוסוב - מיכה 13

שלום סלוין - יעל 4

פנחס סודק - הבטחון 27

זלמן קלמנסון - חסן בק 7004

ישראל סלוין - מולדת 11

הרב בן ציון שניאורסון - רש”י 41

יעקב זוהר - קרית ספר 13

יצחק גנזבורג - הקישון 44

הרב שאול דובער זיסלין - הכובשים 25

הרב נחום גולדשמיד - טיומקין 9

הרב דוב טקץ - שכ’ נורדיה

דוב בליז’ינסקי - מחנה יוסף 5

חיים יוסף רוזנבלום - פיירברג 23

שמואל בליז’ינסקי - נוה צדק 11

אליהו אבר - חסן בק 7006

מרדכי אשכנזי - שדרות רוטשילד 82

מרדכי גולדשמיד - טיומקין 9

משה שמוטקין - רש”י 15

אברהם אליעזר זיגלבוים - נחמני 48

אברהם אלתר הבר - בנבנישתי 5

צבי רוטנברג - הכובשים 107

יהודה ירוסלבסקי - יבנה 3

יהושע מונדשיין - שד’ רוטשילד 123

יוסף בן שחר - הכובשים 16

ישראל שמוטקין - רש”י 15

לוי וינר - הרב קוק 16

זהבה אבר - חסן בק 7006

מרים גולדשמיד - טיומקין 9

שמואל חפר - סמטת לאן

באותה תקופה שיגר הרבי מכתב אל ראש עיריית תל אביב מר נמיר. אם כי הרבי לא כתב ישירות על התוכניות, אך ניתן למצוא לכך רמזים:

“הנני מאשר קבלת האלבום מהעיר שהואיל לשלוח לי על ידי ידידו וידידי שרואה אני בזה אות הוקרה לתוכנית חב”ד ומפעליה, שזה גם כן מחזק תקותי שכבודו יהיה לעזר למפעלי חב”ד בתל אביב וסביבותיה ובכל רחבי הארץ […] תקותי שינצל השפעתו בעירו הגדולה באוכלוסין בארץ הקודש […] יהי רצון שהשפעתו הטובה תומשך במעשים בפועל”.

 

“כבודו יודע עד כמה חיוני וחשוב הוא לנו הקמת השיכון בתל אביב”

חודשים ספורים קודם למכתב, נכנס לבית הנשיא בירושלים ידיד משותף לחב”ד ולראש עיריית תל אביב - הלא הוא מר זלמן שזר. עותק מהמכתב נשלח אפוא גם אליו, בצירוף הפצרות לפעול בנידון למען חב”ד: “בנוסף למה שכתבנו למר נמיר הרי כבודו יודע עד כמה חיוני וחשוב הוא לנו הקמת השיכון בתל אביב”.

במכתב הם מספרים על עליית חסידי חב”ד לארץ הקודש בשנים תרצ”ג–תרצ”ח, אז התיישבו בתל אביב, וכך הפכה תל אביב למרכז החב”די בארץ ישראל. הם הוסיפו כי מאות חסידים גרים בתל אביב ומוצאים בה את פרנסתם, אך חיים בתנאי דיור גרועים שכן אין להם די תקציב לרכישת דירה מתאימה. המצב גורם חששות להתפוררות הקהילה בתל אביב, דבר שלא יהיה לכבודה של חב”ד ולא לכבודה של תל אביב.

לאחר הקדמה זו, מבהירים ראשי אגודת חסידי חב”ד לשזר את הקונפליקט הגדול בו נמצאים חסידי חב”ד: יש מפלגות אשר היו בשמחה מקבלים את חב”ד תחת חסותם, ובזכותם יכלו החסידים לקבל הקלות בשיכון ודיור, אולם חב”ד קבעה שהיא אינה מזדקקת למפלגה כלשהי, והיא מבקשת לטפל בנידון מול גורמים ממשלתיים ועירוניים בלבד.

הכותבים מסבירים כי באותם ימים ממש, התפרסמה הודעה בעיתונות על הקמת שיכון לזוגות צעירים על ידי מפלגה חרדית בתל אביב “ולמה יגרע חלקנו?”

לאחר כל ההקדמות הללו, מפצירים החסידים בשזר לעשות הכל למען הקמת שיכון חב”ד בתל אביב:

“ובזה אנו פונים לכב’ לבוא לעזרתנו ולהטיל את מלוא השפעתו על הגורמים השונים המטפלים בזה, על מנת להביא את רעיון שיכון חב”ד בתל אביב לידי הגשמה. בתור אחד אשר ענייני חב”ד קרובים לנפשו ויקרים לו במאוד, מקווים אנו כי כב’ ימצא את ההזדמנות הנאותה ושעת כושר להחיש את מילוי מבוקשנו בכדי שנוכל לפתור בהקדם את בעיית שיכונם של מאות המשפחות החב”דיות בעיר תל אביב.

בכל הכבוד הראוי ובברכה,

שמרי’ גורארי

שלום חסקינד

על המכתב הנמצא כיום בארכיון המדינה, מצויין בכתב יד, כנראה של שזר: “לאשר - בהזדמנות אטפל”.

מזכירתו של שזר, שולמית כהנא, השיבה במכתב חוזר כי מכתבם התקבל, ושזר יטפל בבקשה כאשר יזדמן לפגישה עם מר נמיר ראש עיריית תל אביב.

חולות תל ברוך

הרב משה אשכנזי היה מראשי העוסקים בניסיון הקמת שיכון חב”ד בתל אביב, אך הדבר כמעט ולא תועד. בניו, הרב מרדכי אשכנזי ע”ה רבו של כפר חב”ד והרב חיים אשכנזי ע”ה משפיע ורב קהילת חב”ד בתל אביב, שפכו ברבות השנים מעט אור על הנעשה באותם ימים.

הרב מרדכי אשכנזי אמר פעם כי חבל שהתוכנית להקמת השיכון לא מומשה, ואילו אחיו הרב חיים סיפר בראיון שהעניק ל’בית משיח’: “השטח שהעירייה הסכימה להקצות היה בחולות הסמוכים לתל ברוך. זה היה רחוק ממרכז העיר, ואף אחד לא רצה לנדוד עד שם. על החולות ההם הוקמה לימים שכונת רמת אביב, כיום איזור שבו מתרכזת קהילת חב”ד המפוארת בראשות הרב יוסף גינזבורג”.

שזר מציע: שיכון חב”די במירון

כנראה שהמאמצים להקמת שיכון חב”די בתל אביב עלו בתוהו, שכן בהמשך נמשכו החיפושים במקומות אחרים. העסקנים העלו אופציות שונות: לוד, חולון ורמת גן. על כך הרבי הורה לרב בנימין גורודצקי כי יברר על לוד, חולון ועוד; מאידך, הרבי פסל את רמת גן.

בהמשך מוקדו המאמצים בהקמת שיכון חב”ד בלוד, שכן כבר התגוררה בה קבוצת משפחות חב”דיות, אך למרות זאת טרם הוקמה שכונה מוסדרת עבורם. בשנים הבאות התנהל משא ומתן על הקמת השיכון בלוד, אם כי גם אופציות אחרות הועלו.

שזר הוא זה שהציע לרבי הקמת ישוב חב”די בסביבות צפת–מירון, והרבי באגרת אל שזר מא’ כסלו תשכ”ד תמה איזה סוג אנשים מתאימים להתיישב שם. בפועל, גם הצעה זו ירדה מהפרק, ובשנים הבאות הרבי הקים שכונות חב”דיות בלוד, נחלת הר חב”ד וצפת, והן פורחות ומשגשגות עד היום הזה.

 

מקורות: אגרות קודש, ארכיון המדינה, מיידנצ’יק - הקטר של חב”ד, ימי תמימים, נשיא וחסיד, הרב אשכנזי, בית משיח ועוד.