מספיק כסף להחזיק את כל ליובאוויטש

 השבוע, לפני עשרים וארבע שנה ניבא הרבי נבואה שהדהימה רבים, על אודות אבנים טובות ומרגליות השוכנות בעומקי האדמה שבאזור חיפה, לא פחות! היו מי שהחליטו לתרגם זאת לעסק כלכלי, וכך ר’ אבי טאוב, בעלי חברת ‘שפע ימים’ יצא לדרך חיפושים ארוכה, רווית בטחון בדברי הרבי. לאחרונה התברר כי ממצאים מעלים שאכן יש מרבץ ענק של יהלומים ואבני חן בשטחי האדמה עליה קיבלו זכיון חיפוש • אנשי המקצוע בתחומי הגאולוגיה, מינרלוגיה, גיאופיסיקה כמו גם אנשי הכריה המפעילים מכשור מתקדם מהטובים בעולם, עומדים נרעשים • “כי תהיו אתם ארץ חפץ”

עולם המדע ושלוחותיו התקשורתיות, עומד עדיין נרעש נוכח הגילוי המרעיש: “התגלה מואסנייט (moissanite) טבעי בארץ ישראל”, כך פרסמו כותרות העיתונים. אוצר טבע זה שהתגלה לאחרונה על ידי חברת “שפע ימים” בבעלות חסידי חב”ד, שבר שיא עולמי גם בגודלו ויופיו. הזרקורים כולם הופנו באופן טבעי אל בעלי חברת “שפע ימים” ובראשם החסיד ר’ אבי טאוב.

יריית הפתיחה של החברה, כך ידעתי, נוצרה בעקבות מפגש של מר אריה גוראל ז”ל ראש עיריית חיפה עם הרבי מלך המשיח, בשנת תשמ”ח. בסיור מרתק שעשיתי השבוע במתחם החברה שבעכו, הוכיתי בתדהמה, נוכח האמונה העזה שהובילה את ר’ אבי לצאת לדרך, להשקיע סכומי ענק, חרף הסקפטיות של רבים וטובים. היום כבר אפשר להתחיל לחייך נוכח הממצאים המדהימים על הימצאות יהלומים ואבני חן באזור נהר הקישון. ממצאים אלו מותירים את כל מי שמתוודע למפעל האמונה שלהם, תרתי משמע, פעור פה.

בהגיעי למתחם התפעולי של  ‘שפע ימים’, צדים את עיני מיד עם כניסתי, ערמות עפר גדולות, טריות ובוציות שהגיעו זה עתה מאזורי החפירות. המחשבה על יהלומים ואבני חן יקרות החבויים בן רגבי האדמה והאבנים שלפני, מעלה באופן אינסטינקטיבי אסוציאציה מתורת החסידות, המדמה יהודי רחוק ומתנכר, ליהלום החבוי בין רגבי אדמה מטונפת המכסה על חיצוניותו, אך לא יכולה להקהות את פנימיותו ומהותו.

בהמשך הסיור, כשאני מחכים יותר על תכונות היהלום, מיקומו והדרך הארוכה אותה הוא עושה ממעמקי האדמה ועד לשיבוצם בתכשיטים או בכתר המלך – המשל מקבל עומקים חדשים.

הסיור, לי ולכל מבקר, משקיע, חוקר או עיתונאי המבקשים לקבל אינפורמציה נוספת, מתחיל בצפייה בנבואה השמימית של הרבי מלך המשיח. בחודש סיון של שנת תשמ”ח, הגיע ראש עיריית חיפה דאז, מר אריה גוראל לביקור אצל הרבי מלך המשיח. הרבי שוחח אתו ארוכות על נושאים שונים, ביניהם גם על נושא החינוך היהודי. על דבריו של הרבי, הגיב מר גוראל “זה מאד עמוק מה שהרבי אומר”, ואז, כמענה, ולימים התברר כנבואה שמימית, אמר לו הרבי: “בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים  של חיפה שיש לה ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאות אבנים טובות ומרגליות. הקדוש ברוך הוא עשה דבר פלא: הוא הטמין אותן בעומק הארץ, ועל כל פנים בעומק הנהר”.

עשור חלף, וכשר’ אבי טאוב נפגש בקטע הוידאו, חש שהרבי שניבא לו הצלחות רבות בתחומי העסקים והיהלומים, מעביר כאן שדר מיוחד עם הכוונה מדוייקת כיצד לנצל את אוצרות הטבע הטמונים באדמת ארץ הקודש, לטובת יהודים ואחזקת מוסדותיו של הרבי מלך המשיח.

מספר הרה”ח ר’ דוד נחשון, ידידו הטוב של ר’ אבי טאוב, וחבר דירקטוריון בחברת ‘שפע ימים’: “כשעלתה ההצעה להתחיל לחפש יהלומים באזור הקישון על סמך דברי הרבי למר גוראל, התלבטנו מאד, האם אכן זו הוראה עבורנו?

כתבנו יחד מכתב לרבי מלך המשיח, והכנסנו אותו באגרות קודש חלק ג’ (עמ’ רנ). התשובה שקיבלנו הייתה ברורה למדי: ” . . המלך שהוא בחיר העם וגדל מהם .  . ובשביל ניצוח המנגד הרי מבזבז כל סגולות האוצרות . . הנאסף . . מדור אחר דור . . פותחים את האוצרות . . והכוונה בזה הם אנשי החיל שהם דוקא עושים את הנצחון . . והבטחה בפשיטות . . שפתחו בשביל כאו”א מאתנו “סגולות האוצרות דהון יקר, הנאסף והנקבץ במשך כמה שנים מדור אחר דור”, כי אני הם “אנשי החיל שהם דוקא עושים הנצחון”.

גירסא עסקית ל’אורות דתוהו בכלים דתיקון’

טאוב (60), גדל בנתניה ‘עיר היהלומים’. הוא המשיך במסורת אביו שהיה יהלומן, ופתח עסקי יהלומים ותכשיטים מצליחים. בסוף שנות הלמדי”ם, בעקבות ביקור ב-770, החל להתקרב לרבי ולחסידות חב”ד, ומאז ביצע יחד עם ידידו הרב דוד נחשון, שורה של משימות חשאיות בהוראת הרבי מלך המשיח במקומות שונים בעולם, כולל ברוסיה הסובייטית שמאחורי מסך הברזל. מטרת הכסות לנסיעות המשותפות והתכופות, הייתה עסקים. בפועל, הם דאגו להעביר משלוחים לחסידים, לעודד ולתחזק את המחתרת החבדי”ת בבריה”מ וכן לשפץ ולבנות את ציוני רבותינו נשיאנו וציון ר’ לוי יצחק שניאורסאהן.

ר’ אבי קשור בחבלי עבותות אהבה לרבי מלך המשיח, ובכל בקשה או הוראה של הרבי, הזדרז לבצען בלי שאלות ופקפוקים, גם בטרם הפך לחסיד מן המניין. הרבי מצידו קירב מאד את טאוב, ובהזדמנות מסוימת, בעת פגישה בין הנגיד ר’ לוי לבייב, כאשר נסובה השיחה על אודות ר’ אבי טאוב, התבטא הרבי בביטוי נדיר (בתרגום חופשי מרוסית) “הוא החבר הקרוב והחזק שלי”.

מלבד טאוב, יושבים בדירקטוריון חברת “שפע ימים” שמות מוכרים מעולם העסקים. אחד מהם הוא מר שמעון הייבלום, לשעבר מנכ”ל בנק כרמל, מנכ”ל ‘סולל בונה’ וסמנכ”ל הכספים של שיכון ובינוי, שנכנס לחברה לפני כשנתיים. דמות נוספת ידועה היא פרופ’ שלמה קאליש, מנכ”ל ומייסד קרן ההון סיכון ג’רוזלם גלובל ונצ’רס, שהוא גם שותף בחברה מהקמתה, והצטרף לאחרונה, עם שיווקה לבורסה, לדירקטוריון החברה. חבר דירקטוריון נוסף ושותף בחברה, הוא ידידו בלב ונפש של ר’ אבי, הרה”ח ר’ דוד נחשון – יו”ר ניידות חב”ד ותנועת הנוער ‘צבאות השם’.

תשלובת זו של אנשים חכמים, שחלקם חסידים מבית וחלקם אנשי עסקים מחושבים, יוצר את הפסיפס האנושי המדהים המרכיב את דירקטוריון החברה, שהורתה ולידתה באמונה, אפילו פנאטית, יהיו שיאמרו, אך כל צעדיה מקובעים, מקורקעים ואחוזים בקרקע המציאות, תרתי משמע.

אם תרצו, זוהי נוסחה עסקית למונח החבד”י “אורות דתוהו בכלים דתיקון”. לדידם של טאוב ונחשון, בהצלחת החברה הם רואים מימוש של הוכחה, שכל מילה של הרבי, כל נבואה שלו, גם אם היא נראית תלושה מהמציאות הגלותית הנראית לעין, יש גאולה ומשמעות מעשית. צריך רק להיצמד להוראות של הרבי, לכל מילה שיוצאת מפי קדשו. 

נשמע שזה שיעור ב’דבר מלכות’? אז זהו, שהמשך הסיור מוכיח שב’שפע ימים’ מדברים עסקים כרגיל. רק המינוחים, הטרמינולוגיה היא חבדי”ת וגאולתית המבוצעת בפועל בדרך הטבע ובעולם הזה העסקי הגשמי.

“יהלום, יהלום..”

לפני שאנחנו נגשים לסיור מעמיק סביב ממצאי החברה ומטרתה, אנחנו מקבלים קורס קצר ומרתק על אודות היהלומים, אבני החן והדרך הארוכה והקשה אותה הם עוברים עד שהם מגיעים ל’קישוטי כלה’.

היהלום כידוע, הינו החומר הקשה ביותר בטבע. בין כל המינרלים, מסומן היהלום בחוזק ‘עשר בסולם מוס’, על שם המינרלוג פרידריך מוס שהציב אותו. היהלום נוצר בעומקים שבין מאה חמישים למאתיים חמישים קילומטר (!) בעומק האדמה. בעומקים אלו, בשל לחץ אדיר וטמפרטורה של בין 900-1300 מעלות צלזיוס, נוצרים כנראה היהלומים.

ערכו ושוויו של יהלום מורכב מארבע פרמטרים המכונים ‘The 4 C’, על שם האות C  בהם הם מתחילים: קראט = גודל, קולור = צבע, קליר = ניקיון ו– קאט – חיתוך וליטוש. לשם המחשה, יהלום של גרם אחד, שווה חמישה קראט, ואילו יהלום של קראט אחד, הווה אומר גרגיר במשקל של 0.20 גרם, בניקיון וצבע טוב, נמכר ב-28,000$!

זה כמעט עשרים שנה מאז שנמצא מרבץ יהלומים האחרון. במקביל, הביקוש ליהלומים בעולם הולך ומתרחב. על פי מחקר של ‘ריאו טנטו’, מבין כל חומר הגלם שבעולם, תשואת היהלומים היא הגדולה ביותר. בכל שנה מתייקרים היהלומים ב5%! במצב שכזה, לא פלא שלמצוא מרבץ יהלומים חדש, זהו חלומו הוורוד של כל איש עסקים.

שאלת השאלות היא כמובן, איך מגיעים היהלומים מעומקים שכאלה אל המעטפת החיצונית של כדור הארץ. מסתבר, שבשל החום והלחץ, מתכנסים היהלומים בתוך ‘מאגמה’ (סלע מותך וחם). כאשר מתחוללת התפרצות געשית ולבה רותחת מתפרצת מתוך עומק האדמה, מועלים היהלומים מעומק האדמה כלפי מעלה, כשהם מכונסים בסלעי ‘קיבמרליט’. כדי לדעת היכן לחפש יהלומים, יש צורך ראשית כל למצוא סלעי קימברליט. לא, אין צורך לרוץ להר געש הקרוב ולחפש שם אוצרות, שכן רק אחוז קטן מהרי הגעש מכילים סלעי קימברליט, וכמובן, שלא בכל סלע קימברליט חבוי יהלום. אך עצם העובדה שנמצא באזור הקידוחים סלע ה’קימברליט’, מקרבת את המחפשים אל האוצר; הימצאות ה’קימברליט’ מעידה על סבירות גבוהה יותר למציאת יהלומים.

תהליך הקידוח מתבצע בדרכים שונות. לעיתים קודחים באדמה חור ענק ורחב, בעומק שיכול להגיע עד לקילומטר – במקום בו על פי ההשערה קיימת ‘ארובת קימברליט’ (מעין צורת גזר של בתוך האדמה, במקום בו התפרצה הלבה) ומשם מעלים את הסלעים אל המפעל.

דרך שניה, היא המכונה ‘מכרה סגור’, בה מכניסים למעבה האדמה מעליות בצמוד לארובת הקימברליט, ושם, בקידוחים אל תוך עומק הארובה, מוצאים את הסלעים המבוקשים.

הדרך השלישית מכונה ‘מכרה אלובייאלי’. בשיטה זו, חיפוש היהלומים מתבצע דווקא הרחק ממקומם הטבעי. מסתבר שבמרוצת מאות ואלפי השנים, כתוצאה משינויי מזג האוויר והאקלים, נשטפו היהלומים והסלעים עשרות קילומטרים הלאה. לרוב, מתרכזים היהלומים באזור הנחלים הנשפכים מנקודת הר הגעש הקימברליטי, וכאשר ‘פונה’ הנחל לצד, נתקעים היהלומים בצד הנחל.

מעניינת העובדה, שלמרות שהיהלום הועבר ממקומו הטבעי אלפי קילומטרים הלאה, לא זו בלבד שערכו לא פוחת, אלא אדרבא, חוזקו וחוסנו שעמדו לו לצלוח את הדרך הארוכה והקשה, מראים על הנקיות והעמידות שלו, ולכן הוא שווה הרבה יותר כסף מיהלום ממכרה סטנדרטי.

במקומות נחשלים בעולם, כמו באפריקה, נראים עובדים מסננים במסננות ידניות חול ואבנים בנחלים במכרה אלובייאלי, וכך מוצאים יהלומים.

660 דונם של זיכוין בלעדי לחיפוש יהלומים

כאשר פנו טאוב ושותפיו למשרד התשתיות (כיום משרד האנרגיה והמים) בבקשה לקבל רישיון לקידוחים על מנת לחפש שם יהלומים ואבני חן, הביטו בהם כמשוגעים. שנים רבות התהלכה הידיעה שבארץ ישראל אין סיכוי למצוא יהלומים ואבני חן. טענות הגיאולוגים הישראלים ואף האנגלים שהיו כאן קודם הקמת המדינה, התבססו על כך שאדמת ארץ ישראל ‘לא מספיק ישנה’ בכדי שיהיו בה מרבצי יהלומים. כמו כן, היות ותופעת הרי הגעש לא נפוצה בארץ ישראל ולא ידוע על התפרצות בשנים האחרונות, הרי שאין סיכוי למצוא כאן יהלומים ואבני חן.

אולם ראשי “שפע ימים” שהיו בטוחים בדבריו הנבואיים של הרבי, לא ויתרו. הם רכשו מהמדינה זיכיון בלעדי לקידוחי חיפושי יהלומים ואבני חן – בשטח של 660 אלף דונם. השטח מתפרס על כל אזור עמק זבולון, נחל הקישון, עמק יזרעאל, רמות מנשה, חיפה והכרמל, מהים ועד מגדל העמק. “ככל שהתקדמנו יותר ויותר בלימוד החומר ועוד יותר כאשר הגענו לממצאים, מדהים היה לראות איך כל מילה של הרבי מדויקת להפליא”, מספר ר’ אבי  טאוב.

בחברת ‘שפע ימים’, עובדים על פי סטנדרטים בין-לאומיים. שלב אחר שלב, ממצא אחר ממצא, וכך הם מתקרבים יותר ויותר למציאת המרבץ, שיתכן מאד וישנה את פני עולם היהלומים ואבני החן בעולם כולו!

דרכי החיפוש מתנהלות על פי אבחנות של גיאולוגיים בינלאומיים המכירים את תנאי הקרקע וסגולותיו. הללו מצוידים במכשור ממוחשב הסורק את נבכי הקרקע ומשדר אותות על מינרלים וממצאים נוספים המעידים על אפשרות גבוהה למיקום אבני חן, מה שמכוון באופן ישיר את צוות החיפוש לבחירת נקודת הקידוח.

על פי הערכת הגיאולוגים על מקום מתאים, מבוצע ‘קידוח סקר’. בקידוח זה, בקוטר קטן של כ– 63 מ”מ בסך הכל, ניתן להגיע עד לעומק של 300 מטר ולהביא דגימות מהקרקע. הדגימות מועברות למעבדות המפעל, שם מופרדות האבנים הגדולות, העפר נשטף ובאמצעים טכנולוגיים מדהימים מוודאים שאף אבן שעשויה להיות ממצא חשוב לא תלך לאיבוד.

דה בירס: מצאנו יהלומים במדגם שלכם!

בתחילת הדרך, עוד לפני שידעו טאוב ושותפיו ‘קימברליט’ מהו, ועוד קודם שהייתה להם מעבדה משלהם, היו שולחים דגימות למעבדות בחו”ל. בכדי למנף את הקמת החברה, הזמינו את חברת ‘דה בירס’, התאגיד הבינלאומי לסחר היהלומים, כדי לסייע באבחנות הדגימות. 

למרות שחלף מאז פחות מעשור שנים, הממצאים וההתקדמות המטאורית של החברה, עשו דרך של עשרות שנים בשנים ספורות. כשר’ אבי נדרש לשחזר את המהפך שהפך אותם לבעלי שם בעולם האקספלורציה, הוא נתפס לנוסטלגיה: “בשנת תשס”ג מצאנו מינרלים שמגיעים תמיד בצמוד למרבצי יהלומים ומיקרו-יהלומים. כבר היו לנו הוכחות ראשונות שאנחנו בדרך הנכונה. היות ורצינו הכרה בינלאומית, יצרנו קשר עם ‘דה בירס’ – התאגיד הבינלאומי לכרייה וסחר ביהלומים.

“‘דה בירס’ ביקשו דו”חות גיאולוגיים ודוגמאות של יהלומים ומינרלים שמצאנו. בהמשך הגיעה לארץ ישראל משלחת מטעמם שבאה לבדוק באופן נייטרלי את אחוזי ההסתברות של הימצאות יהלומים בקרקע הארצישראלית. בהגיעם, סרבו אפילו שנגיע לפגוש אותם בשדה התעופה. הם לקחו לבד רכב ומורה-דרך, וחרשו את הארץ לאורכה ולרוחבה על מנת לבדוק את הרכבי הקרקע והסלעים. הם ביקרו אפילו בים המלח, במכתש רימון וברמת הגולן.

“רק אחרי שלושה ימים של סיורים, הגיעו אלינו. הם הסבירו שעם כל הכבוד לנבואה של הרבי והממצאים המינרלים שמצאנו, הרי שלדידם יש חוקתיות של מציאת יהלומים והיא מצריכה בראש ובראשונה מציאת סלע קימבלריטי.

“עלינו יחד להר הכרמל שם הם לקחו דגימות של מסלע. התברר שבאזורי החיפושים שלנו אכן קיים הקימברליט, מה שאף אחד לא תאר לעצמו! יתירה מזו, כשנסעה המשלחת, הם לקחו איתם למעבדותיהם באפריקה כמאתיים ושישים קילו של מדגם. אחרי שהם שטפו את המדגם, התקשר הגיאולוג הראשי שלהם בהתרגשות: “לא תאמינו, מצאנו יהלום בתוך המדגם”!

מאז הגיעו לארץ ישראל משלחות נוספות של דה-בירס ומומחים אחרים בעלי שם עולמי, המלווים את המיזם בהתרגשות גוברת. כדי לשבר את האוזן על גודל הנס – הרי שעל פי דוחות רשמיים בינלאומיים, לא נמצאו בעולם בחמש עשרה השנים האחרונות, אפילו לא סלע קימבליט נושא יהלום – מלבד בשטחי רישיונות הקידוח של ‘שפע ימים’.

רק בישראל: יהלומים ואבני חן במרבץ אחד

במעבדה, אליה אני מורשה להיכנס, רוכנות מינרולוגיות על מיקרוסקופים. לפניהן צלוחית עם חלקיקי אבנים קטנטנות. כאן זה חדר העצבים של המפעל כולו. כל ממצא מרגש את הצוות כולו. גם חלקיקי יהלומים נמצאו כאן, אבני ספיר, רובי, ועוד שלל שמות שמוכרים ליודעי אבני חן. כל ממצא מתועד במחשב ומונח על כרטיס (סלייד) עליו רשום מספר שיסייע לצוות החיפוש, לדעת היכן להתמקד.

בסיור במגירות המינרלים, אני נחשף למגוון גדול ומגוון של אבני חן, יהלומים וגם גילויים מדהימים מה’מאסאנייט’. אף אחד מהם לא למכירה.

“אנחנו לא חברת כרייה, אלא חברת חיפושים”, מסביר לי יוסי טאוב, בנו של ר’ אבי ויד ימינו. “כל ממצא שנמצא בידינו, מגדיל למעשה את שווי החברה, ואז אנו יכולים להשיג מכשור יקר יותר, מדויק יותר, ולנצל את הזמן הכסף והמאמץ של החיפושים למיקוד שיביא תוצאות מהירות ויקרות יותר. ככל שאנחנו מוצאים את המינרלים האינדיקטוריים המתאימים בריכוז גבוה יותר ובהרכב הכימי המתאים, אנחנו יודעים שאנחנו קרובים עוד יותר אל הגילוי, וכן להפך: ככל שהריכוז נמוך, אנחנו מבינים שעלינו להתרכז בכיוון אחר”.

עד עכשיו, הייתה החברה מנוהלת וממומנת על ידי 180 בעלי המניות שהשקיעו את ההון הנדרש לביצוע החיפושים. לאחרונה יצאה ‘שפע ימים’ להנפקה בבורסה. משמעות הדבר היא, שלכלל ישראל ניתנת ההזדמנות כיום להיות שותף גם בהשקעה וגם ברווחים, בהשקעה קטנה יחסית, כשהתשואה, בעזרת ה’ כשימצא המרבץ, תהיה מאות אחוזים.

כדי לשבר את האוזן ערכה חברת ‘קונקורד קפיטל’ טבלה הממחישה את שווי החברה על פי ממצאיה, ומהם אחוזי ההסתברות שלה למצוא יהלומים. על פי הטבלה, שוויה של ‘שפע ימים’ עומד כיום על בין 100-200 מיליון דולר. זאת בזכות הממצאים שמצאו. מאוחר יותר, כאשר החברה תגלה את ארובת הקימברליט או את מרבץ היהלומים – עוד לפני שתתחיל לבצע פעולות לבניית מכרה – יעמוד שוויה על 2 מיליארד! הווה אומר, תשואה של אלפי אחוזים מסכום ההשקעה.

בלימוד סוגיית האמונה בנבואה של הרבי, נחשפות בפניי תופעות מדהימות. כך לדוגמה אומר הרבי ש”בעמק נמצאות אבנים טובות ומרגליות. הקדוש ברוך הוא עשה דבר פלא: הוא הטמין אותן בעומק הארץ, ועל כל פנים בעומק הנהר”. לפועל, מלבד הסקפטיות של אלו שלא האמינו שבאדמת ארץ ישראל ישנם יהלומים, הרי שמול עיננו מתרחשת תופעה פלאית שאין לה אח ורע. באף מרבץ יהלומים בעולם לא ניתן למצוא גם אבני חן, וכן להיפך. כאן, באותו מרבץ, מראים הסימנים שנמצאים גם אבנים טובות, וגם יהלומים.

כשמדברים על חיפושים אחר מרבצים של אוצרות טבע, אי אפשר שלא להשוות את הממצאים כעת לממצאים במקומות אחרים. כבר מקום המדינה החלו חוקרים לחפש מרבצי גז ונפט טבעיים, ורק כיום – כשישים שנה אחרי תחילת החיפושים וההשקעה, מתחילים לראות פירות שמעשירים אותם ומכסים באופן מיידי את כל ההשקעה. והנה כאן, בתוך שנים ספורות מתחילת החיפושים, כבר נמצאים סימנים של יהלומים, אבני חן כמו גם המינרל הנדיר המואסנייט.

וכאשר יימצאו היהלומים?

“כאשר ימצא בע”ה האוצר של האבנים טובות ומרגליות, תעמוד בפני ‘שפע ימים’ האפשרות למכור את זכויותיה לחברת ענק בסכומי ענק, או להחליט להפוך בעצמה לחברת כריה, לדלות את היהלומים ואבני החן ולמכור אותם…”

“המואסנייט” – תעקוף את היהלום במחירה?!

כאמור בתחילת הכתבה, כבר במהלך החיפושים נמצאו יהלומים ואבני חן יקרות, כמו אבן ספיר בגודל של  2.360 קראט, רובי, ועוד אבנים מוכרות יותר או פחות. אך הממצא הגדול והנדיר ביותר – הוא מינרל המואסנייט.

המואסנייט (moissanite) נקרא על שמו של האדם שגילה את המינרל – כימאי יהודי צרפי בשם אנרי מואסאן, חתן פרס נובל בכימיה. דרגת הקשיות של המואסנייט מתקרבת ליהלום ונאמדת בין 9.25 ל– 9.5 בסולם מוס, ואילו רמת הבוהק – האור – שמקרין המואסנייט, גדולה בהרבה יותר מיהלום מכיוון שיש לו מקדם שבירת אור רב יותר (מקדם השבירה = תכונה פיזיקלית של חומר שקוף מציין את השפעת החומר על מעבר אור דרכו ונקרא Refractive Index – RI). למעשה, אם תגשו לחנות תכשיטים ותבקשו לראות את אבן ה’מואסנייט’, תקבלו הסבר על יהלום סינטטי, שמכונה ‘מוסאנייט’. זאת בשל העובדה שהמוסאנייט הטבעי, האמיתי, נמצא בכמויות מזעריות על פני כדור הארץ.

בשל נדירותו של המינרל, הוא עדיין לא נסחר, לא מוכר, ועדיין אין לו ‘שוק’ המתמחר אותה. יתירה מזו, בשל נדירות המינרל היקר, הוא עדיין לא מוכר גם לא באנציקלופדיות הכתובות או האלקטרוניות.

לפי הספרות, גודלה של אבן המואסנייט הגדולה ביותר שהתגלתה בעולם עד כה, הייתה בגודל של עד כ– 2.2 מ”מ. ‘שפע ימים’ מצאה עד כה מואסנייט בגודל של 3.5 מ”מ! כשהממצא המדהים הזה נשלח על ידי ‘שפע ימים’ לפרופסור שיושב במוזיאון בז’נבה ומתמחה באבני חן בכלל ובאבן המויסאניט בפרט, הוא מיהר לשלוח מכתב לחברה בה הבהיר להם בהתרגשות, “אתם יכולים לצטט אותי – עשיתם שיא עולמי. מצאתם את אבן המואסנייט הטבעית הגדולה בעולם!” מאוחר יותר, כאשר נשלחו אליו דוגמיות נוספות עם קליפת אבן, אמר הפרופסור שהקליפה הזו היא שכבת קימבליט, “כלומר – אתם קרובים מאד למרבץ שלם של מוסיאנייט!”

מהי החשיבות של הממצא באיזור החיפושים?

“הדבר מצביע על כך שאנו נמצאים בתוואי של מרבץ לאבנים יקרות, בעיקר של מואסנייט ויהלומים. מואסנייט בדרך כלל נמצא באזורים בהם שנמצאים גם יהלומים בגלל הקרבה בין שני החומרים”.

האם יש למואסנייט ערך כלכלי עבור החברה?

רוב המואסנייט יוצר עד כה באופן מלאכותי והוא נמכר בכשלוש מאות דולר לקראט (לשם השוואה מדובר בהפרש גדול לעומת יהלום מלאכותי). כיוון שהחברה קיבלה חוות דעת ברורה והנחיות להמשיך ולחפש באותו אזור, ניתן לומר שיש ערך בגילוי, בעיקר מאספקט של גילוי מרבץ אפשרי. כמובן שלמואסנייט אמיתי ולא מלאכותי יהיה ערך רב יותר, אך מכיוון שהממצאים העולמיים היו מזעריים, עדין לא קיים שוק למואסנייט אמיתי.

ומי יודע, אולי למוסיאנייט, עת יתגלה בכמות נכבדה, יקבע שער גבוה משל היהלום, בשל נדירותו. כך או כך, מרבץ היהלומים שיתגלה בעזרת השם ובהכוונת הרבי מה”מ, יתן לנו טעימה בזמן הגלות, מיעודי הגאולה ‘שהטובה תהיה משופעת הרבה’. מה יהיה ואיך יראה? ה’שפע – ימים’ יגידו…        

(כתבה פרסומית)

מספיק כסף להחזיק את כל ליובאוויטש

מספר הרב איתן פיזם, ששמע מאביו הרה”ח ר’ יגאל פיזם:

באחת השנים היה במוסדות חב”ד בקריות מצב כספי קשה, בצורה שאי אפשר לתאר. כתבתי מכתב לרבי ובו ביקשתי ברכה מיוחדת לצאת מהחובות.

את התשובה, הייתי אמור לקבל דרך הרב חודקוב, בשיחה טלפונית. הרב חודקוב, שכידוע לא אמר דברים מעצמו אלא מה ששמע מהרבי, אמר לאבי שליט”א:

“אתם הרי נמצאים במפרץ חיפה ושם טמון מספיק כסף בכדי להחזיק את ליובאוויטש בכל העולם”…

באותם ימים לא הבנתי למה ירמזו דבריו של הרבי…