מדוע הכרח לומר שמשיח הדור ונשיא הדור צריכים להיות בגוף גשמי דווקא, ומה ההסבר על

מדוע הכרח לומר שמשיח הדור ונשיא הדור צריכים להיות בגוף גשמי דווקא, ומה ההסבר על מעלת גופם של דוד המלך ואליהו הנביא, מול גופו הקדוש של הבעל שם טוב שביקש לקיים בעצמו “ואל עפר תשוב”? >> התוועדות הכנה לקראת ג’ תמוז

ידוע מאמר הבעל שם טוב (ספר השיחות תורת שלום ע’ 46) שהיה ביכולתו לעלות בסערה השמימה כאליהו הנביא, אלא שהוא רצה לעבור את הענין של “(כי עפר אתה) ואל עפר תשוב”.

מהו גודל המעלה בענין זה, עד שבגללו כדאי לוותר על העלייה בסערה השמימה כאליהו הנביא?

מבאר הרבי נ”ע, שזהו מכיוון שהתהוות העפר נלקחה מ’עצמות’ דווקא, שהוא לבדו בכוחו ויכולתו להוות יש מאין, כמבואר באגרת הקודש מעלת הגשמיות דווקא. כלומר, אילו היה הגוף עולה בסערה השמימה כמו אליהו הנביא, אזי הייתה הגשמיות מתרוממת ומתעלית והופכת לרוחניות, כשם שגופו של אליהו הנביא הפך להיות רוחני. אולם הבעש”ט רצה שהגוף יישאר דווקא גשמי, יישאר עפר. ודווקא כך, כפי שהוא בגשמיותו דווקא, הוא יבטא ויגלה את כח העצמות שנמצא בגשמיות דווקא.

משה רבינו עיקר עניינו הוא לגלות אלקות וקדושה. משנולד משה, עוד לפני שהתחיל בכלל לעשות משהו, מיד נתמלא הבית כולו אור. הוא מביא לנו את התורה, תורה אור. הוא מגלה אצלנו את הנשמה האלוקית, את הטוב ואת האור ואת הקדושה שבנו, שבכוח זה נוכל למלא את תפקידנו ושליחותנו, ולזכך את הגוף והנפש הבהמית. אולם דווקא בגלל זה הוא לא מתעסק כל כך עם התחתון. אצלו העיקר היא הנשמה, והגוף לא מסתיר בכלל על כך. לכן אומרים חז”ל שמשה הי’ בעיבור (בהריון) רק במשך ששה חודשים ומשהו, המינימום הנדרש כדי שיוכל להיוולד גוף גשמי. שכן אצלו העיקר היא הנשמה והרוחניות, ואילו הגוף אינו מסתיר בכלל, ולכן העסק עם הגוף הוא מה שפחות. אבל דווקא בגלל זה הי’ גופו של משה טעון קבורה, שכן הגשמי עצמו לא האיר כל כך. הוא רק לא הסתיר, ואפילו עזר וסייע, לקדושה והרוחניות של הנשמה.

לפי זה מובן מדוע רוב הנשמות, בפרט ככל שמתקרבים יותר ויותר לגאולה, הן נמוכות יותר, והגשמיות של הגוף חזקה ושפלה יותר. שכן התכלית היא דווקא לברר ולזכך את הגוף והגשמיות התחתונה ביותר. לכן מכונה תקופה זו “עקבתא דמשיחא”, (נוסף לפירוש הפשוט שמשיח כה קרוב עד שרואים כבר את עקבותיו, ישנו גם הפירוש) שהנשמות בתקופה זו הן בעיקר מבחינת “עקב”, מהתחתון שאין תחתון למטה הימנו. אלא שאת הכוחות מקבלים מנשמות הגבוהות הנותנות כח להגביר את הנשמה על הגוף.

אולם, כיוון שהתכלית היא לא רק להגביר את הנשמה על הגוף, אלא בעיקר להגיע לזה שהגוף עצמו כפי שהוא תחתון יהיה שייך לאלקות - לכן צריך לקבל כוחות לכך מסוג מיוחד של נשמות גבוהות”. ולמרות שיש להם כוחות נעלים ביותר, אך עיקר עניינן הוא לא הגברת הנשמה אלא העבודה עם הגוף והגשמיות. והן נותנים כוחות לנשמות הנמוכות דב”ן, שגם הן יוכלו למלא את שליחותן ולהביא את הגוף והגשמיות לאלקות.

הדוגמאות בחסידות לנשמות מהסוג הנעלה ביותר הן דוד המלך ואליהו הנביא. חז”ל אומרים שדוד המלך היה בעיבור י”ב חודש - המקסימום שיכול גוף גשמי להיות בעיבור - משום שעיקר עניינו הוא לא גילוי הנשמה, אלא זיכוך הגוף והגשמיות. ולכן הוא גם צריך להתמודד עם בעיות נמוכות ושפלות. אולם דווקא בגלל זה הוא מצליח לזכך את הגוף והגשמיות לגמרי, עד כדי כך שהגוף הגשמי הופך להיות רוחני ועולה בסערה השמיימה. וזו הסיבה שאלי’ הוא המבשר את הגאולה האמיתית והשלימה - משום שהוא מסמל את עניינה של הגאולה, את זיכוך הגוף בתכלית, עד שהוא עלה בסערה השמיימה.

אולם אצל אליהו הנביא לא היה חסרון שלא קויים בו “ואל עפר תשוב” (שיחת י”ג שבט ה’תשי”א) - מכיוון שלא זהו ענינו, ולכן די לו שגופו נשאר בעולם היצירה. אבל הבעש”ט, שהוא היה נשיא הדור, נשמה כללית, ועניינו לעורר את כל ישראל, גם את הפחות שבפחותים והקל שבקלים מהם. ומכיוון שהיה עליו להגיע ולעבור גם את המדרגות הכי תחתונות, עד הכי תחתונות, וגם שם לפעול ההתעוררות והקשר עם הקב”ה, לכן היה צריך (וממילא רצה) לעבור את הענין של “ואל עפר תשוב”.

זו הסיבה שהבעל שם טוב לא רצה לעזוב את הגשמיות כמו שעשה אליהו הנביא - מכיוון שענינו היה התחלת האיחוד של הגשמיות עצמה עם אלוקות, ולכן הוא לא רצה שהגוף יהפוך לרוחני. הגוף נשאר גשמי. אבל מכיוון שגם אצל הבעש”ט עוד לא נשלם בירור הגשמיות, הייתה הגשמיות רק באופן של “ואל עפר תשוב”.

המדרגה העליונה היא, שהגשמי עצמו מצד עצמו יהיה ממש אלקות, ואותה יכול לפעול רק המלך המשיח. הוא מגיע לכך שהגוף הגשמי התחתון יחיה חיים נצחיים, דבר שלכאורה אין אותו בגוף מצד עצמו, כי רק הנשמה היא רוחנית ונצחית. אולם משיח פועל את השלימות שהגוף הגשמי יהיה נצחי גם מצד עצמו.

לכן, אומר הרבי, משיח חייב להיות דווקא מציאות לעצמו, כביכול, של נשמה בגוף, בשר ודם, אך יחד עם זאת - הוא שלוחו של אדם העליון, כמותו ממש. שכן כדי לפעול את יחוד הנשמה והגוף בישראל ויחוד הרוחניות והגשמיות בעולם - צריכות להיות בו עצמו שני העניינים והתאחדותם יחד. עכשיו רואים בפועל איך שכבר ישנו בפועל ה”וילחום מלחמות ה’”, וינצח בכמה וכמה עניינים - ודווקא מתוך מלחמה של שלום”.

זו הסיבה שבנוגע לדורנו זה, דורו של הרבי מלך המשיח, מדגיש הרבי במפורש (שיחת ש”פ האזינו תש”נ): “מובן וגם פשוט שבימינו אלה, לאחרי כל מה שעברו במשך הדורות שלפני זה ויצאו ידי–חובת כל הענינים הבלתי רצויים (כמובא גם בדרושי אדמו”ר האמצעי), אין עוד ענינים של ירידה כו’ (כולל גם שלילת הענין ד”מאן דנפל מדרגי’ איקרי כו’”) ובמילא ישנה מציאותו של משה - גואל ראשון הוא גואל אחרון” - נשמה בגוף באופן נצחי”.

ובשיחת ש”פ בא תשנ”ב שזהו החידוש של דורנו זה, שבניגוד לדורות קודמים, לא שייך בדור זה, הדור האחרון לגלות שהוא הראשון לגאולה, הסתלקות הנשמה מן הגוף. כיוון שהחידוש של משיח הוא שדווקא הנשמה כמו שהיא בגוף, ובתכלית הבריאות והשלימות, מקבלת בתוכה את כל הגילויים הנעלים ביותר. והכוונה היא קודם כל שלא שייכת הסתלקות אצל נשיא הדור (שהרי בכל רגע נולד מישהו ונפטר מישהו, והרבי מדבר גם בשיחה זו עצמה על מי שנפטרה באותו שבוע. אך בנוגע לנשיא הדור, ברגע שישנה הסתלקות ח”ו אצל הנשיא, אזי מסתיים הדור ומתחיל דור חדש, ואם זה קורה, נמצא שאין שום חידוש בדורנו זה על הדורות הקודמים). ועל ידי ההתקשרות והביטול אליו, נמשך ממנו כך בכל אנשי הדור (שיחת ש”פ ויחי תשנ”ב) ברגע הגאולה, שאז עוברים כולם, בלי הפסק בינתיים, לחיים הנצחיים של הגאולה.

וכפי שכותב רבינו הזקן (מאמרים על נביאים ע’ ס’) שההכרזה והקביעה “דוד מלך ישראל חי וקיים”, היא בעיקר על המלך המשיח שנקרא בתנ”ך על שם דוד אביו (“ועבדי דוד מלך עליהם”, “ודוד עבדי נשיא להם לעולם”). והיינו שהדברים נאמרו על הזמן שאודותיו אמרו חז”ל “משיח נגלה, ונכסה, וישוב ויתגלה”.

וכך כותב האר”י החי (בספר ארבע מאות שקל כסף ובשער הגלגולים פי”ג) בקשר לביאת המשיח, שמשיח יהי’ אדם צדיק, נולד מאיש ומאישה. ותגדל צדקתו, ויתקבצו אליו רבים. ובתחילה לא יכיר בעצמו שהוא הגואל, כשם שמשה רבינו לא הכיר בעצמו שהוא הגואל הראשון, שגואל את ישראל ממצרים, עד שנגלה אליו השם יתברך בסנה ושלחו. ואחר כך יגלה אליו השם יתברך וישלחו, ויכיר בעצמו שהוא משיח, ויכירוהו מקצת בני אדם (כמשיח), ועדיין לא יכירוהו כולם (שהוא משיח). ואחר כך, ממשיך האר”י הקדוש, כשם שמשה רבינו עלה להר סיני לקבל את התורה, ולא הייתה זו ח”ו הסתלקות הנשמה מן הגוף (למרות שלא ראו את גופו הגשמי למטה) אלא הייתה זו עליית גופו ונפשו יחדיו לקבל את התורה ולהביא אותה לישראל - כך אצל המלך המשיח בתקופה זו, אחרי שיכירוהו מקצת בני אדם ועדיין לא יכירוהו כולם, תהי’ אצלו אז עלי’ והתעלות בגופו ובנפשו. ואין זו ח”ו הסתלקות הנשמה מן הגוף, אלא זו עליית גופו ונפשו יחדיו לקבל את הכוחות האלוקיים להביא את הגאולה, על דרך עליית משה רבינו בגופו ונפשו להר סיני לקבל את התורה. [ובוודאי הי’ גם אז משה רבינו נשיא הדור בכל התוקף. כי גם אז (למרות שהייתה אז בגופו ובנשמתו עלי’ נפלאה מעלה מעלה כדי לקבל את התורה) הי’ נשמה בגוף גשמי, ובזה עצמו (ללא הקשר הגלוי, שהרי הי’ אז בהר סיני ולא ראו ולא שמעו אותו כלל) הי’ לו קשר תמידי עם כל אנשי הדור כל הזמן. ובדוגמת זה - אומר האר”י הקדוש - הוא במשיח טרם התגלותו הסופית לגאול את ישראל. ורבינו הזקן מדגיש שעל תקופה זו, בה הוא נכסה אחר שנתגלה, לפני שישוב ויתגלה, נאמר “דוד מלך ישראל חי וקיים”. שאז צריכים את האמונה שהוא חי וקיים ועומד בכל רגע להביא לנו את הגאולה האמיתית והשלמה.

ההעלם השורר כיום תואם לכתוב במקורות

זהו בדיוק המצב כיום, שהרבי שליט”א נגלה תחילה בתור המלך המשיח. וכפי שלמדנו בדבר–מלכות (ש”פ נשא תנש”א) “שכבר נתקיימו דברי הילקוט שמעוני (ישעי’ רמז תצט) אודות “שנה שמלך המשיח נגלה בה”. ובשיחות ש”פ וירא וש”פ חיי שרה תשנ”ב מוסיף הרבי, שמציאותו של משיח כבר נמצאת, ונמצאת כבר בגלוי. וצריך רק לקבל פניו בפועל ממש כדי שיוכל למלא את שליחותו ולהוציא את ישראל מהגלות. אלא שהתגלות זו כמשיח הייתה באופן ש”ויכיר בעצמו שהוא משיח, ויכירוהו מקצת בני אדם, ועדיין לא יכירוהו כולם”. ולאחר מכן נכסה מעינינו הגשמיות, והוא נמצא בהתעלות נפלאה בגופו ובנפשו, “על דרך עליית משה להר”, כדי להביא את הגאולה. וביחד עם זה הוא נמצא (גם לפני שישוב ויתגלה) דווקא נשמה בגוף גשמי, ובעולם הזה הגשמי, כנ”ל בארוכה. והוא נמצא במיוחד במקום בו הודיע והכריז (בקונטרס בית רבינו שבבבל) כי זהו המקום האחרון להשראת השכינה בזמן הגלות, ושם יתגלה בית המקדש השלישי ומשם ישוב לירושלים - ב”770”, שהוא בגימטריא “בית משיח” (שם הערה 92).

ועצם האמונה בכך, והעובדה שחיים עם זה בזמן הניסיון, מביאה ופועלת את התגלות הדבר. שתיכף ומיד ממש נראה זאת גם בעיני בשר. ולא רק בעיניים, אלא נמשש זאת גם ב”בשר” סתם. וכל העולם כולו יכריז יחדיו, כפי שמכריזים גם עכשיו בכל התוקף, ההכרזה שמביאה ופועלת את הגאולה האמיתית והשלמה - “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.