פרק נוסף בסדרת ‘ משיח ומבצעים ’ מאת הרב גרשון אבצן , המסבירה את הקשר ההדוק בין ע

פרק נוסף בסדרת ‘משיח ומבצעים’ מאת הרב גרשון אבצן, המסבירה את הקשר ההדוק בין עשרת המבצעים שעליהם הורה הרבי מלך המשיח עם ענייני משיח והגאולה העתידה לבוא. והשבוע: ראש וראשון למבצעים – מבצע תפילין

הרבי התחיל את מבצע תפילין בשבת פ’ במדבר תשכ”ז, היה זה הראשון מעשרת המבצעים. את המבצע התחיל הרבי בקשר למצב הבטחוני בארץ הקודש, כאשר היה ברור כי בארץ ישראל עומדת להתחיל מלחמה – מלחמת ששת הימים – ועם ישראל צריך ניסי שמים בשביל לנצח.

הרבי עודד את חסידיו להגיע ליהודים רבים ככל האפשר, ובמיוחד לחיילי צה”ל, ולסייע להם לקיים את מצוות הנחת תפילין.

כשנשאל הרבי לאחר המלחמה מדוע מבצע תפילין עדיין בתקפו, והרי כבר אין מלחמה בארץ הקודש, השיב¹: “אבל 1) צבא השונאים עומדים על גבולם מכל הרוחות הכן כו’ היה לא תהיה, ורק היראה מעכבת, ודי למבין. 2) הסכנה דמצפון תפתח גו’ רחמנא לצלן – גדלה יותר מאז ובהרבה, אלא שאינו ענין להפחיד את בני ישראל שליט”א – כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד – ובפרט מצוה המטלת יראה ופחד וכו’”.

הקטע הבא, פורסם בעיתונות ארצות הברית באותה התקופה²: “זמן קצר טרם פרוץ המלחמה, מסע פרסום פעיל הדוחף  גברים יהודיים מעל גיל 13 לקיים מצוות תפילין, הושק על ידי ר’ מנחם מענדל שניאורסאהן, הרבי מלובביץ’ מניו יורק, מנהיגה של תנועה חסידית שלה סניפים ברחבי העולם.

ההערכה היא כי מאז מלחמת ששת הימים ביוני שהביאה לאיחודה של ירושלים כחלק מארץ ישראל, למעלה מארבע מאות אלף יהודים הניחו תפילין בכותל המערבי”.

מצוות תפילין מביאה עימה סגולות מיוחדות לזכותו של מי שמבצע אותה:

1) תפילין מביאות ביטחון לעם ישראל. הגמרא אומרת³: “ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב: “וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך”, ותניא: “ר’ אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש”.”

2) הגמרא מבטיחה אריכות ימים למניחי התפילין: “אמר ריש לקיש כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני”. בשימושא רבא⁴ מוסיף: “אמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ואמר אביי מערב אני בו שאין אש של גיהנום שולט בו. רב פפא אמר: מערב אני בו שכל עוונותיו נמחלין”.

3) הרא”ש כותב⁵: “עוד שנו חכמים⁶ ליום הדין אם היה זהיר במצות תפילין כף זכות מכרעת ואם פשע בהן כף חובה מכרעת שאין לך גדול בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין שהוקשה כל התורה כולה לתפילין שנאמר⁷: “למען תהיה תורת ה’ בפיך”.

4) איתא במדרש תהילים⁸: “רבי אליעזר אומר: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: “רבונו של עולם, רוצין אנו ליגע בתורה יום ולילה אבל אין לנו פנאי”. אמר להם הקדוש ברוך הוא: “קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגיעים בתורה יום ולילה”.

כאשר אנו ניגשים ליהודי ומציעים לו להניח תפילין, יש כמה הלכות שחשוב לזכור: תפילין צריכות להיות מונחות על ידי כל יהודי מעל גיל 13, בכל יום חול, עד לשקיעת החמה. אם היהודי הוא במקרה שמאלי, ולך יש תפילין ימניות או הפוך, יש להפוך את התפילין ולא את הקשר. כדאי לומר עם היהודי את התפילות “הריני מקבל” ו”אך צדיקים”, והחשוב ביותר – מבצע תפילין צריך להיעשות בשמחה⁹!

הרבי הודה לאנשים בעלי עמדות מפתח ציבוריות, שהניחו תפילין בפומבי ופרסמו זאת. במכתב לאריאל שרון, אז אלוף בצה”ל כתב הרבי: “עוד נקודה שהבאתני לכתוב לו מכתב זה היא העובדה אשר כבודו גרם בלב כמה וכמה מאחינו בנ”י על ידי הנחת-התפילין ליד כותל המערבי, שגם זה זכה לפירסום ומצא הד רחב והכי חיובי בשכבות שונות של העם ובמקומות קרובים וגם רחוקים…

יהי רצון אשר מכאן ולהבא לא ידעו הוא ובני ביתו שי’ מכל צער וכאב, ובפעולותיו בהגנה על ארץ הקודש, ארץ אשר תמיד עיני ה’ אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, וכן גם בחייו הפרטיים – בשמירת הנחת תפילין ומצוה גוררת מצוה ועוד מצוה – ימצא ניחומים…”.

מצוות תפילין קשורה מאד גם לענין של משיח. הקשר יובן בקלות כאשר נדע את התשובה לשאלה: מהי המטרה בהנחת תפילין?

אדמו”ר הזקן כותב בסידור שלו¹⁰: “ויכוין בהנחתם שצונו הקדוש ברוך הוא לכתוב ד’ פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו. וצונו להניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המח כדי שנשעבד הנשמה שהיא במח וגם תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שעל ידי הנחת תפילין יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו”.

במילים פשוטות:  בזמן הנחת התפילין אנו מתרכזים ומתמקדים בכוונה נעלית – הידיעה כי בורא עולם הוא המנהל היחיד של העולם, והוא עושה בו כרצונו. בזמן הגלות, אנחנו מסוגלים להתמקד בכוונה זו רק כמה דקות ביום, ולכן איננו מניחים את התפילין כל היום כפי שהיה בזמן הבית. בזמן הגאולה, כל עם ישראל יוכל לכוון ולהתמקד במשך כל היום בכוונה הנעלית הזו, ועל כן נלבש תפילין במשך כל היום כולו. כעת ניתן להבין איך תפילין קשורים בבירור למשיח ולגאולה.

נקודה מעניינת נוספת במצוות התפילין:  ידוע כי ישנם ארבעה סוגי תפילין – רש”י, רבינו תם, ראב”ד ושימושא דרבא. ההבדל ביניהם מתבטא בסדר הנחת הפרשיות בתפילין. בזמן הגלות, רוב עם ישראל הניח אך ורק זוג אחד של תפילין – רש”י. בדור האחרון, הורה הרבי לחסידיו להניח גם תפילין דרבינו תם. כיום, רק אנשים צדיקים במיוחד מניחים את כל ארבעת הזוגות. בימות המשיח, כל עם ישראל יניחו את על ארבעת הזוגות¹¹. כיום, הרבי נתן לנו אפשרות לטעום מימות המשיח ולהניח זוג אחד נוסף.

הביאור הזה מתרץ גם תמיהה: בהיום יום¹² מדריך הרבי את אלו המניחים ארבעה זוגות כיצד עליהם להניח ומהו סדר התפילות: 

“המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תפילין של יד ותפילין של ראש הרש”י קודם אמירת פרק “איזהו”, ומתפללים בהם עד אחרי “אך צדיקים” גו’. ב) מסירים תפילין של ראש דרש”י, ומניחים – בלא ברכה – תפילין של ראש דשמושא רבא וקוראים “שמע” גו’ עד “אמת” ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש”י ומצודות. ג) אחר כך מניחים תפלין דרבינו תם – בלא ברכה – וקוראים “שמע” גו’ עד “אמת”, פרשת “קדש” גו’ והזכירות שנדפסו בסידור ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תפילין של ראש דרבינו תם ומניחים תפילין של ראש דראב”ד – בלא ברכה – וקוראים “שמע” גו’ עד “אמת” ולומדים פרשה חומש עם פירוש רש”י – מפרשת השבוע: יום א’ עד שני ביום ב’ פרשה ב’ וכו’”

נשאלת השאלה: היום יום, הוא ספר שנכתב כלוח אור זרוע עבור כל חסידי חב”ד ולא רק עבור צדיקים ואנשים מיוחדים. איך, באמצע ספר שרובו פתגמים המתאימים אף לאנשים הפשוטים ביותר, אנו מוצאים הוראות כאלה שאינם מיועדות – לכאורה – לרוב רובם של החסידים?

והתשובה הברורה אחרי השיחה שהוזכרה מש”פ תרומה תשנ”ב היא: במהרה יבוא גואל, ואז נזכה כולנו להניח ארבעה זוגות תפילין, ממילא צריך לדעת כיצד עושים את זה!

1) לקו”ש חט”ז ע’ 500.

2) בוסטון גלוב, 24.11.67

3) ברכות ו.

4) הובא בטור סימן ל”ז.

5) הלכות תפילין כח.

6) ראש השנה יז.

7) שמות יג, ט.

8) בתחילתו.

9) יחידות ד’ תמוז תש”מ.

10) הלכות תפילין.

11) שיחת ש”פ תרומה תשנ”ב.

12) י”ט מנחם אב.