“שנינו גרים ליד חוף הים. אני ישנתי ליד החלון והוא שהיה מתעורר בארבע בבוקר, היה ז

“שנינו גרים ליד חוף הים. אני ישנתי ליד החלון והוא שהיה מתעורר בארבע בבוקר, היה זורק על החלון שמעל מיטתי אבנים קטנות כדי לעורר אותי. שנינו יצאנו למקווה ומשם הלכנו לביתו שם פתחנו את היום בלימוד תניא. לימוד זה נמשך כמעט שנה”. 

על חוף הים האוקיינוס האטלנטי נמצאת שכונת סי–גייט. שכונה שקטה, יוקרתית, בתים מהודרים של בעלי יכולת. כאן מתגוררים בין השאר המלחין החסידי הנודע בלחניו עתירי הרגש ר’ יוסי גרין, ובסמוך לו שוכן ביתו של גדול הזמר החסידי ר’ מרדכי בן דוד.

שני המוזיקאים חולקים לא רק תחום עשיה משותף, אלא גם חצר הגובלת זו עם זו. טוב שכן טוב.

עם בואם לגור בשכונה, החליטו השניים לפתוח את יומם בלימוד חסידות. זו הייתה יוזמתו של ר’ יוסי גרין, שכבר בגיל צעיר, בהיותו כבן 15 שנים, למד תניא עם החסיד הישיש הרב יצחק דובוב ממנצ’סטר. שנים רבות הפרידו בין השניים, ולמרות זאת ספר התניא גישר על פערי הגילאים, דילג בקלילות על מרחק הדורות, והשניים למדו ביחד. “לא פעם פרץ ר’ יצחק באמצע בניגון חסידי עליז”, מספר ר’ יוסי גרין בשיחה ל”בית משיח” בפרץ של נוסטלגיה.

“פעם שאלתי אותו מה הוא עושה בישיבה? הוא היה יושב ליד שולחן קטן באמצע בית המדרש. לא ידעתי את תפקידו. הוא השיב לי בהומור שובב: ‘לפני 30 שנה הגעתי לישיבה לבחינה, ומאז ועד היום לא קיבלתי תשובה אם התקבלתי. אז אני פה, מחכה’…”

הפגישה הבאה של ר’ יוסי גרין הייתה כשלמד בלונדון. הוא נפגש עם ר’ יענקל’ה וייזר (היום בוינה). השניים לא הסתפקו רק בלימוד תניא ולמדו גם “קונטרס ומעיין”, ומאמר “אדם כי יקריב”, ועוד מאמרים רבים.

הרעב ללימוד תניא בפרט, וללימוד חסידות בכלל, לא עזב את ר’ יוסי גרין גם לאחר שעזב את בריטניה וחזר לארצות הברית. “לאחר חתונתי התגוררתי בשכונת בורו פארק, שם הרגשתי געגועים ורעב לחסידות, אבל לא ידעתי איך להגיע לזה. לא הכרתי חסידי חב”ד בבורו פארק. מישהו אמר לי שיש בשכונה בית כנסת חב”ד. הלכתי לשם ומבלי להתבייש, שאלתי את האדם הראשון שפגשתי, מי יוכל ללמוד איתי תניא. לא הביישן למד…

“הוא הפגיש אותי עם ר’ יוסי רובשקין שנענה לאתגר ללימוד קבוע בספר התניא. ארבעים שנה חלפו מאז, ולאחר מכן הרגשתי שיש לי דלק להתחיל את החיים…”

כשר’ יוסי גרין עבר לגור בסיגייט, באותה תקופה הגיע לשם גם ר’ מרדכי בן דוד בעקבות רבו האדמו”ר מרימניץ זצ”ל. כבר בתקופה הראשונה החליטו השניים לפתוח את היום עם לימוד חסידות, עוד לפני התפילה.

“שנינו גרים ליד חוף הים. אני ישנתי ליד החלון והוא שהיה מתעורר בארבע בבוקר, היה זורק על החלון שמעל מיטתי אבנים קטנות כדי לעורר אותי. שנינו יצאנו למקווה ומשם הלכנו לביתו שם פתחנו את היום בלימוד תניא. לימוד זה נמשך כמעט שנה”.

ר’ יוסי ביקש ללמוד תניא, למרות שכלפי חוץ הוא לא נמנה על חסידי חב”ד. “הרגשתי קירבה גדולה לספר התניא. אפשר לומר שהקשר שלי עם הלימוד היה בולט יותר מאשר דרכי החסידות”, הוא מאפיין במדויק את מידת הקשר שלו. “הייתה בי כל הזמן הרגשה שאני צריך לחזור לזה, וידעתי שזה יקרה - וזה אכן קרה”.

ר’ יוסי מתרפק על לימוד התניא. הוא נקשר אפילו לצורת הדף הרגילה. גם כשיצא לאור ספר התניא במהדורה מוגדלת עם תרגום לאנגלית, הוא הציץ בזה תקופה מסוימת, אך חזר למתכונת הישנה והמוכרת, זו שצורת הדף מוכרת לו וחקוקה במוחו. “הרגשתי שזה משהו אחר”.

כששואלים אותו מה לימד אותו התניא, הוא משתתק, מבקש רגע של שהות, ומשיב בזהירות: “התניא נתן לי חשק להיכנס לכל חסידות חב”ד, זה היה פתיחת השער עבורי. תמיד ידעתי שספר התניא הוא כמו תמצית מתוקה, עליו צריך להוסיף מים כדי שיתן טעם נכון לנפש ולנשמה; וכדי להבין את התמצית הזאת, צריכים ללמוד ולחזור על זה עוד הפעם ועוד הפעם”.

ר’ יוסי תמיד התפעל מהעובדה, שכל מי שלמד עמו תניא, הקפיד ללמוד החל מדף השער, את ההקדמה וכן את ההסכמות שבפתח הספר. זה היה חלק בלתי נפרד מהלימוד. “זה נתן לי תחושה של יוצא מן הכלל”.

•    •    •

לסיום מבקש ר’ יוסי לספר סיפור אישי נוסף הקשור ללימוד תורתו של רבינו הזקן, לאו דווקא ספר התניא.

סופת ההוריקן ‘סנדי’ לא ידעה רחם. היא הגיעה מן האוקיינוס האטלנטי ופגעה בעוצמה רבה בחופיה של ארה”ב, ביניהם גם בשכונת סי–גייט היוקרתית לצד שכונות נוספות שלאורך קו החוף. כבר ימים מספר קודם לכן נדרשו התושבים לעזוב את בתיהם במהירות לאחר שהגלים החלו להתקדם בסערה. כאשר שבו התושבים לשכונה לראות מה עלה בגורל בתיהם, חשכו עיניהם. מדובר היה במראה בלתי נתפס; חלקים שלמים מהבתים פשוט נעלמו, הרס נוראי ניכר בכל פינה. לפחות 100 בתים של משפחות חרדיות נהרסו. אנשים הגיע אל הבתים ועמדו מולו המומים ואובדי עצות. הם התקשו לזהות כי מדובר בבית הפרטי שלהם. ביניהם היה בתיהם של ר’ יוסי גרין ור’ מרדכי בן דוד. המים הציפו את הבייסמנט ואת הקומות העליונות. לצערו הרב, הביטוח לא כיסה את רוב הנזקים. גם העסקים שלו שהיו בקו החוף ניזוקו קשה.

“כחודש ימים לאחר מכן, היה לנו, למרדכי בן דוד ולי, סדרת הופעות אליהן הוזמנו על ידי שלוחי הרבי בברזיל. למען האמת, במצב הזה שבו לא היה לי היכן לישון, לא היה לי חשק למוזיקה ולשירה, אבל כיוון שנמכרו כרטיסים מראש, לא יכולנו לבטל את ההופעות ונסענו לברזיל.

“הגענו לברזיל ביום שישי, ואמרתי למרדכי בן דוד, שמהתקופה שלמדתי תניא, אני זוכר שיש מאמר של האלטער רבי עם דיבור המתחיל ‘מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה’. ביקשתי ללמוד את זה עמו יחד.

“בתחילה התקשינו למצוא את המאמר, ולעזרתנו הגיע השליח שהדפיס אותו בעבורנו. כל בוקר ישבנו יחד בחדרנו במלון ולמדנו את המאמר במטרה למצוא איזה אור של תקווה, בדל של הבנה למה שקרה לנו.

ומצאתם?

“בוודאי שמצאנו, אבל לא זה העניין, אלא עצם הלימוד והחיפוש אחר נקודת האור, העניקה לנו תחושה מרוממת. זה עצמו היה שווה. זה פשוט החיה אותנו”…