בהנהלת הפרוייקט שמחים לבשר לקוראי בית משיח על שתי תכניות סבסוד מיוחדות שיוצאות לדרך בימים אלו:

על חוף הים במפרץ שבצפון הארץ ורכס הכרמל שמעליו, מתפתח במהירות איזור פרברים חדש הידוע בשם… חיפה * אם התעניינתם סביב איזה מטרופולין צומח הפרבר החדש, אתם מוזמנים לשמוע על להיט הדיור החב”די החדש: נווה גאולה * אווירה של שכונת חממה עם יתרונות של עיר גדולה, ריכוז חרדי עם אפשרויות נרחבות לשליחות בציבור הרחב, והעיקר - דירות במחירים שמותירים קצת כסף גם לאנשים שחיים בין הקירות * נווה גאולה בחיפה: עיר ספק מוקפת חומה, וללא ספק מוקפת וחדורה חמימות חסידית

מושג חדש: קהילת שליחות

מה מעסיק כל זוג חב”די צעיר לאחר החתונה, הלומד לבנות קן משותף של עבודת ה’, יחד עם שליחות לזירוז הגאולה? - מסגרת גשמית שתאפשר את כל אלה, לאמור: קורת גג במחיר אפשרי, אפשרויות פרנסה, ומוסדות חינוך לילדים. אם אחד או יותר משלושת הנושאים הללו מעסיקים אתכם, או יש לכם מכר המאותגר באחד מהם, הכתבה הבאה תעזור לכם למצוא את התשובה - ומדובר בתשובה אחת לכל שלושת הנושאים.

סוגיית הדיור היא ללא ספק אחת הסוגיות הבוערות המעסיקות את החברה הישראלית בשנים האחרונות ובמיוחד בציבור החרדי. מאות זוגות הנישאים מידי שבוע והמחסור החמור בדירות מביאים למצוקה אמיתית. וכשזוגות צעירים נלחמים על קורת גג במחיר שפוי, שוק הנדל”ן האכזרי מייצר פתרונות יצירתיים ותופעות משונות ולא תמיד חוקיות למהדרין. מקומות חניה ומחסנים משנים את ייעודם בין לילה, דירות מחולקות למחצה לשליש ולרביע וכל כוך בן ד’ אמות מושכר לזוג צעיר מתוסכל באלפי שקלים. ככה זה כשהתחושה היא של אין ברירה. כשיש צורך במאות אלפי דירות נוספות בשוק, ולממשלה אין פתרון ממשי באופק.

מצוקת הדיור של הציבור הכללי והחרדי, לא פוסחת גם על אנ”ש. הוראות הרבי בנושא ברורות: זוג שלאחר “שנה ראשונה” של הבעל בכולל אינו יוצא לשליחות בבתי–חב”ד מרוחקים, צריך להעדיף מגורים בסביבה חרדית ומה טוב חב”דית. על רקע זה מחפשות משפחות רבות סביבת מגורים חסידית, עם חיי קהילה מסודרים. הדבר מאפיין בעיקר זוגות צעירים הרואים את שליחותם בשדה החינוך, וכן בעלי–תשובה שהשנים הראשונות לאחר נישואיהם עדיין מוקדשות להתחזקות אישית.

אולם בשונה מקהילות אחרות בציבור החרדי, שם קיימות וועדות עסקנים שזו מטרתן היחידה - הובלת פרוייקטים של פתרונות דיור מרוכזים עבור הקהילה, בחב”ד לא קיים גורם שלקח על עצמו תפקיד דומה: לדאוג לפתרונות מגורים עבור זוגות צעירים בסביבה חסידית. במקביל, לא קיימת נהירה של זוגות חב”דיים לפרוייקטים המשווקים בריכוזים החרדיים הסגורים, בשל ערכי השליחות המוטמעים בבסיס כל בית חב”די, השואף לחיי קהילה באזור המאפשר גם שליחות.

השילוב הזה, הביא לאחרונה לתופעה מעניינת של ‘קהילות שליחות’: זוגות צעירים ומשפחות מתקבצות בשכונות או בערים מעורבות, ומנהלות חיי קהילה חב”דית עשירים ומגוונים, לצד מחויבות עמוקה וסיוע לשליחות באזור - בשיתוף עם השליח המקומי.

הרעיון של ‘קהילות שליחות’, נותן מענה מושלם למשפחה חב”דית שאש השליחות וההשפעה בוערת בקרבה ומאידך חפצה לשמור על חיים קהילתיים וסביבה חסידית. יש בכך גם ערך מוסף באם למיקום יש יתרון כלכלי, כלומר, דיור ואיכות חיים במחירים שמותאמים ליכולת הכלכלית של המשפחה.

אחת מ’קהילות השליחות’ הצעירות והמצליחות ביותר בארץ, היא קהילת חב”ד בנווה גאולה הממוקמת בפאתי שכונת הדר בחיפה.

 

יתרונות של עיר, ביתיות של שכונה

קהילת חב”ד בחיפה קיימת כבר למעלה משמונים שנה והתרכזה ברובה בשכונת הדר. בחמש עשרה השנים האחרונות, משמש הרב מנחם מענדל ווילשאנסקי כראש ישיבת חב”ד בחיפה וכשליח בשכונת הדר. בשנים אלו התחוללה מהפכה של ממש באזור בעקבות הקמת הישיבה, שהפכה לעורק הראשי של החיים החסידיים בעיר. בהמשך לכך, הקים הרב ווילשאנסקי מספר גני ילדים מצליחים, שהיוו מוקד משיכה למשפחות צעירות.

בשנים האחרונות, עשתה הקהילה צעד גדול קדימה, עם הקמת פרוייקט ‘נווה גאולה’. “הרעיון של נווה גאולה, הוא בראש ובראשונה לדאוג לאברכים ומשפחות צעירות לדיור איכותי במחיר הגיוני”, אומר הרב ווילשאנסקי. “המטרה השניה היא הקמת קהילה חמה ותוססת שתהווה מגדל אור לחיפה ולכל אזור יישובי הכרמל.

קשה לעמוד מול הלהט של הרב וילשאנסקי, הוא שופע כריזמה שסוחפת כל מי שמדבר עמו. כשהציע לנו לצאת לסיור בשכונה החדשה, לא יכולנו לסרב.

אחרי שעה ארוכה בשכונה החדשה, פגישה עם תושבי המקום וראיונות עם הדיירים, יצאנו עם תחושה שלפנינו הזדמנות בתחום הנדל”ן לציבור החב”די. מסוג הפרוייקטים שאחרי הקמתם ואיכלוסם, אי אפשר שלא להעריץ את ברי המזל האמיצים שהצטרפו בתחילת הדרך, חיים בדירה מרווחת משלהם שהתשלומים עליה לא “חנקו” את חשבון הבנק ומאידך היא הכפילה את ערכה במשך השנים. אילו רק הייתי יודע אז, אתה אומר לעצמך, בטח שהייתי קופץ על העגלה.

לנווה גאולה, כל הנתונים להיות סיפור הצלחה. המיקום המדויק משלב כמה וכמה יתרונות בולטים. עיר גדולה על כל יתרונותיה - הכל קרוב וזמין, אין צורך בנסיעות ארוכות לעיר סמוכה עבור כל סידור בבנק או במשרד ממשלתי. זאת בשילוב עם קירבה לאזור החרדי בהדר המציע את כל מה שסביבה חרדית מציעה: רשתות קמעונאיות למהדרין במחירי המגזר החרדי, חנויות בגדים ומזון למהדרין, וכלה בתחבורה שוטפת לירושלים ולבני–ברק. החלונות המערביים בדירה מספקות משהו שכמעט לא קיים באף ריכוז חרדי או עיר גדולה בארץ - נוף מדהים של הים ומפרץ חיפה, עם משב אוויר רענן ונעים.

כל זה משתלב, מחד, עם המחירים המצחיקים של הדירות בשל נדידת האוכלוסיה החזקה לשכונות החדשות, ומאידך - עם העובדה שעתודות הבניה באזור בחיפה הולכות ומצטמצמות, מה שיוביל בהכרח לעליית מחירים דרסטית בשנים הקרובות, בדומה למה שאירע לשכונות הוותיקות בתל–אביב. מדובר בהזדמנות נדל”נית אמיתית שספק אם תחזור על עצמה בעתיד הנראה לעין.

“ייתכן למצוא מחירים כאלו בדירות ‘על הנייר’ בפרויקטים חדשים בפריפריה כמו חריש, דימונה וכדומה”, אומר ר’ אוהד אנטוורג יזם נדל”ן חיפאי ותיק ומחשובי עסקני חב”ד בחיפה העומדים מאחורי הפרוייקט, “אולם לעומת מקום חדש שאינך בטוח מתי יקום, ומה יהיה אופי המקום והקהילה, והשכנים וההנהגה הרוחנית, שלא לדבר על הנסיעות הארוכות בשביל כל טופס או ניירת, כאן מדובר במשהו ממשי שאתה יודע למה אתה נכנס, גם בגשמיות וגם ברוחניות.

“הדירות עומדות וקיימות, ניתן לבחור האם לרכוש אותן במצב משופץ או לבצע את השיפוץ עצמאית לטעמו של הרוכש. מבחינה רוחנית הקהילה כבר בנויה, המוסדות קיימים. אתה יכול להכיר את השכנים, את המתפללים בבית הכנסת, את הורי הילדים בגנים ובבית הספר. אתה נהנה מכל היתרונות של מקום קיים בעיר גדולה במחיר של פרויקט על הנייר בפריפריה”.

 

אפילו מלאך אָמָן עונה אָמֵן

שכונת נווה גאולה שוכנת בקו התפר שבין החלק הנמוך של שכונת הדר (שכונת ‘נחלה’ בשמה המקורי), לבין החלק המזרחי והגבוה של העיר התחתית. מבחינה היסטורית, ברחובות אלו שכנו יהודים מהמעמד הגבוה עוד בטרם קום המדינה. על היותה שכונה יהודית מעידים שמות הרחובות שניתנו עוד בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת; ועל רמת התושבים - צורת הבניה של בתי אבן גדולים ומפוארים בקרבה יחסית לנמל חיפה. בל נשכח כי נמל חיפה, היה באותם שנים אחד השערים החשובים לארץ ישראל וצומת אסטרטגי להעברת סחורות בים התיכון. כאשר הבריטים שלטו במדינות האזור, הם בחרו בחיפה כמרכז רשת הרכבות של המזרח התיכון.

השכונה עמדה על תילה במשך עשרות שנים, אולם כידוע הכל תלוי במזל ואפילו מעמדה של שכונה יוקרתית יכול להתהפך. עם התפתחות שכונות היוקרה על רכס הכרמל, הלכה השכונה והתרוקנה מתושביה המקוריים. חלק מבתי הפאר ננטשו ונותרו שוממים, וחלק מהנכסים הועברו והוחזקו על ידי חברת עמידר ושיקמונה שחילקו את הדירות ושיכנו בהן משפחות מצוקה במצב סוציו–אקונומי נמוך.

בהעדר אוכלוסיה חזקה, לא ראו פרנסי העיר צורך להשקיע בתשתיות של המקום, והאיזור הפך לחצר האחורית של חיפה. ללא תחבורה נגישה, עם תשתיות מוזנחות, ועם הון אנושי לא מהאיכותיים ביותר. דירות נמכרו שם בעשרות אלפי שקלים.

בשנים האחרונות, כחלק מחזון כולל, החליטה עיריית חיפה לטפל גם באזור זה. התכנית הייתה להקים שם לא פחות מאשר ‘קריית אמנים’, שתהווה אבן שואבת למבקרים ותיירים, בדומה לקריית האמנים המפורסמת בצפת ומשכנות שאננים בירושלים. צורת הבניה הייחודית והיפהפיה הייתה עשויה להתאים לתוכנית שכזו.

כדי למשוך אמנים להגיע לאזור הושקעו במקום עשרות מיליוני שקלים. כביש ראשי ורחב נסלל למרגלות השכונה ומאחוריו הוקם פארק ענק שבמרכזו מתקני שעשועים לילדים. יחד עם זאת, האזור נותר בנוי כמתחם יחסית סגור. אך האמנים בוששו מלהגיע…

כנראה שבורא עולם הועיד את השכונה לאמנים מסוג אחר לגמרי, ודאג לכך שהמתחם יתאים לייעוד של בניית שכונה מתוחמת לקהילה חב”דית. כשאתה שומע את הסיפור של השכונה, נראה כאילו השכונה עמדה עזובה ומוזנחת במשך עשרות שנים, רק כדי שחסידי חב”ד יקימו בה קריית חב”ד וקהילה חסידית שתאיר ותשפיע על כל האזור, במחירים שיתאימו גם לזוגות צעירים וחסרי אמצעים.

 

חיפשו מעון, מצאו שכונה

אנחנו פוסעים אחרי הרב ווילשאנסקי בין בתי האבן העתיקים. הוא מראה לי את הדירות בהן מתגוררות משפחות הקהילה. דירות אחרות ממתינות לשוכרים או קונים, חלקן משופצות, חלקן ממתינות לדייר שישפץ אותן לטעמו. “את הדירה הזו רכש יהודי מרחובות”, מספר לי הרב ווילשאנסקי. “הוא טרם גמר לשלם על הדירה, וכבר התחיל לקבל עליה דמי שכירות”!

מה לשליח מצליח, מנהל מוסדות, ראש ישיבה ורב קהילה לשיווק דירות והקמת שכונה? אני תוהה בקול. “זה הכל באתערותא דלעילא”, הוא אומר לי. “אף פעם לא חשבתי שאתעסק בהקמת שכונה, הרבי פשוט דחף אותי לזה”.

זה התחיל בי”ט כסלו לפני מעט יותר מעשור. הרב ווילשאנסקי חזר למשרדו באישון ליל אחרי דינר מוצלח שנערך לטובת גני חב”ד בשכונת הדר. “כתבתי לרבי על הדינר ותוצאותיו המבורכות, בתשובה הרבי כותב - למה לא קונים את החלקות עבור בנין הישיבה בכפר חב”ד. בעצם, כל מטרת הדינר היתה הקמת קרן לרכישת מבנה קבע עבור הגנים אחרי שהתגלגלנו בשכירות ממקום למקום. במכתב הרבי מדבר על איחוד החלקות ומבקש שעורך הדין יבדוק שאין בעיות בקרקע ויוודא את חוקיות העסקה. בהמשך הרבי ממשיך וכותב שרכישת החלקות ובניית בניין לישיבה, תיתן גם פרנסה לאנשי כפר חב”ד שמתעסקים בבניה”.

“ראיתי בתשובה עידוד לכיוון שלנו, דהיינו רכישת מבנה עבור הגנים, והתחלתי במרץ לחפש בנינים. אבל מאז, במשך שלש–ארבע שנים, כל התשובות שקיבלתי מהרבי עסקו בנושא בנייה! לפני כן, זכיתי ברוך השם לקבל תמיד מהרבי תשובות ישירות על הנושאים שכתבתי עליהם, אם זה בחיים האישיים ואם זה בענייני שליחות וצרכי ציבור. ופתאום, במשך זמן רב לא משנה על מה אני כותב, כל התשובות שאני מקבל מהרבי עוסקות בקניית חלקות, בניית בניינים, הקמת שיכון חב”ד, כפר חב”ד, הכל סביב נושא הנושא הזה.

“בכל התקופה הזו, המשכנו לחפש לקנות בניין עבור המעון, אך שום הצעה לא הבשילה לכדי קניה. כל העסקאות שניסינו לסגור, ירדו מהפרק או התפוצצו בשלבים מוקדמים או מאוחרים. אחרי כמה מכתבים מאוד חריפים שקיבלתי מהרבי, וביניהם תשובות כגון “אינו ממלא את ייעודו” ועוד ציטוטים חריפים מאוד, הבנתי שהרבי רוצה שנפעל בכיוון אחר לגמרי, אבל לא הצלחתי להבין מה הרבי רוצה ממני.

“עליתי לצפת”, מספר הרב ווילשאנסקי, “הושבתי בית דין של שלשה רבנים. בהרכב ישבו אבי מורי הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר ועוד דמות תורנית חב”דית ידועה.

“הראיתי בפניהם את התשובות שקיבלתי מהרבי. ושאלתי אותם שאלה אחת פשוטה. מה הרבי רוצה ממני? שניים מהרבנים אמרו לי פה אחד בצורה החלטית, הרבי רוצה שתבנה כפר חב”ד. אנחנו לא יודעים להגיד לך כיצד, אבל זה ברור שאתה חייב להתחיל לבנות”.

לראש הישיבה הצעיר עוד לא היה מושג מעשי איך הוא קונה בניין אחד למעון, אך במוחו כבר הייתה שכונה שלמה. מי שמכיר את הרב ווילשאנסקי יודע…

של מי הדירה הזאת?

לא חלף זמן רב מאותה פגישה בצפת, כשהטלפון במשרדו של הרב ווילשאנסקי צלצל. על הקו היה ר’ אוהד אנטוורג, וסיפר על הצעה שהעלה מתווך צעיר שידע שהרב מחפש נואשות מבנה לגני הילדים ומידי פעם הציע לרב עסקאות שונות. “יש לי בנין של שקמונה שיכול להתאים” אמר המתווך בתקווה שאולי הפעם יוכל סוף סוף לגזור את דמי התיווך. הוא סיפר לרב שהעירייה השקיעה בשכונה מיליוני שקלים, נסלל כביש גישה רחב למקום והאזור כולו שינה את פניו.

הרב ווילשאנסקי הגיע למקום ודמיונו ניצת. הוא ראה מיד את הפוטנציאל העצום של המקום. הייתה לו תחושה חזקה שזה המקום אליו התכוון הרבי בכל המכתבים של השנים האחרונות. זה המקום עליו הצביע הרבי! למרות שהיו כאלו שהביעו בקול ספקות לגבי האפשרות להקים שם שכונה חב”דית בשל העבר המורכב–משהו של האזור, הרב וילשאנסקי לא ויתר. בעיני רוחו הוא כבר ראה את הבניינים משופצים מלאים במשפחות אנ”ש וזאטוטים חיילי צבאות ה’ ממלאים את גינות השעשועים.

יחד עם ר’ אוהד אנטוורג והצוות שלו הסתערו על הפרוייקט. השלב הראשון היה איתור בעלי הדירות. סיפר לנו על כך הר’ יגאל דובינסקי, שהיה בעבר מאנשי המכירות בפרוייקט, וכיום שליח בקהילת יוצאי רוסיה בראשות הרב שאול בורשטיין: “אחת הבעיות שגרמו בזמנו להתרוקנות השכונה, הייתה שרבות מהדירות נותרו ללא בעלים או שהן שייכות למספר רב של יורשים המפוזרים בעולם ואין ביניהם קשר, או גרוע מכך, הם מסוכסכים ביניהם מרות. כשנכנסנו לפרויקט, מצאנו דירות שהמידע האחרון עליהם היה משנת 1800 (!). העבודה שלנו על הפרוייקט, כללה ועדיין כוללת הרבה מאוד השקעה של זמן מאמץ וכסף בעצם איתור היורשים ומשא ומתן מולם”.

במקביל לרכישת הדירות הקיימות, בהתאם להוראת הרבי על איחוד חלקות ורכישת מגרשים, נרכשו כל המגרשים לבניה בסביבות השכונה. “המטרה היא אכלוס שלב א’ בדירות הקיימות, לצד התחלת בניית דירות חדשות בשטחים הסמוכים”, אומר הרב וילשאנסקי. “אנחנו מושקעים היום במקום בסכומים של קרוב לעשרה מיליון שקלים, המגרשים כבר נרכשו ותכניות הבניה כבר קיבלו אישור בוועדות השונות”.

הרב ווילשאנסקי מבקש שנבקר בבית כנסת חב”ד של נוה גאולה. בית הכנסת שוכן במבנה אבן דו–קומתי עם חלונות קמורים, במפלס העליון בשכונה. “המקום הזה משמש כמבנה לכיתות גן של הבנים, וכרגע משמש בשבתות ובערבים גם כבית כנסת של נווה גאולה”, מסביר הרב ווילשאנסקי. “בשבתות הקהילה כולה נפגשת כאן לתפילות והתוועדויות. לפעמים יורדים לכאן גם אנ”ש מהדר והשכונות הסמוכות בגלל האווירה המיוחדת ששוררת כאן”.

הקהילה מורכבת כאמור כולה מזוגות צעירים ואידיאליסטיים שיוצרים אווירה של אחדות חסידית וחלוציות. משפחת גרוסמן, מהמשפחות הוותיקות של נווה גאולה, עברה לכאן מתל אביב אחרי שחיפשו קהילה חמה וחסידית בשילוב עם חיי שליחות. “גדלתי כל חיי בתל אביב, וחיפשתי סביבת מגורים עירונית”, מספר ר’ פנחס גרוסמן, “אני איש של עיר גדולה, ולא הייתי מסתגל לחיים בישוב קטן או בפריפריה. כששמעתי על נווה גאולה, באתי לראות ו”נדלקתי” מיד, זה התאים לי מכל הבחינות. הקהילה החמה, ההשתלבות בחיי שליחות במינון שמתאים לי, ברוך ה’ גם מצאנו כאן שנינו מקור פרנסה במסגרת הקהילה ואנחנו מודים לה’ שהביא אותנו למקום הזה”.

“הבשורה של ‘נווה גאולה’ היא אדירה”, מצליח הרב ווילשאנסקי להדביק אותנו בהתלהבותו, “זה מקום אחד שנותן את כל התשובות למה שמעסיק כיום כל משפחה חב”דית צעירה. דיור במחיר שפוי, עבודה טובה, ובמקום שקיימים מוסדות חינוך טובים לילדים הקטנים ואלו שבדרך. ואם הוא זוג חסידי שרוח השליחות בוערת בעצמותיו - אז הוא מחפש בנוסף לכל זאת גם מקום הצמא לפעילות בו יוכל למצות את כישוריו בתחומי השליחות השונים. אנחנו הפתרון האידיאלי”.

לצורך הגעה לפתרון האידיאלי, הטעינו במכשיר הניווט “רחוב יודפת, חיפה”. ו… הגעתם ליעד - קהילת שליחות!

דיור מסובסד לזוגות צעירים

בהנהלת הפרוייקט שמחים לבשר לקוראי בית משיח על שתי תכניות סבסוד מיוחדות שיוצאות לדרך בימים אלו:

את התוכנית הראשונה הגו כמה נגידים מתומכי המוסדות שנכנסו לאחרונה למעורבות בפרויקט. הם הכריזו על מבצע ‘שכירות מסובסדת’ לחמשת הזוגות הראשונים שיצטרפו לפרויקט למשך שנה לפחות. הנגידים הקימו קרן מיוחדת המעניקה סיבסוד של 1000 ₪ בשכר הדירה, בתנאי שהזוג ייקח על עצמו לעסוק בענייני השליחות. מספר הדירות המסובסדות - מוגבל, וכל הקודם זוכה!

בביקורינו במקום פגשנו שני אברכים שכבר נהנים מהסבסוד. אחד מהם משלם 500 ₪ לחודש בלבד על דירה מצויינת עם אוויר ונוף לים. “אין ספק שזהו המקום האידיאלי לזוג צעיר חסידי”, אמר לנו האברך. שנינו עובדים לפרנסתנו, ועסוקים בשליחות בזמנים הפנויים, ונהנים מדירה נחמדה במחיר אפסי”.

התכנית השניה, היא מטעם עיריית חיפה: לאחרונה פרסמה העירייה על החלטתה להעניק לבעלי תואר ראשון (מהשנתיים האחרונות) סבסוד של מעל 1000 ₪ לחודש בשכר דירה לתושבים שיתגוררו בשכונות בעיר שהוכרזו בעדיפות פיתוח עליונה, וביניהן נווה גאולה

‘נוה גאולה’ - כל הפרטים

בתום הסיור התיישבנו לשיחה במשרדו של הרב ווילשאנסקי והפננו אליו מספר שאלות מעשיות של רוכשים פוטנציאליים:

 

מה הן אפשרויות ההצטרפות לפרוייקט?

בגדול, ישנן שתי אפשרויות - שכירות ורכישה.

אופציית השכירות אולי מתאימה יותר לזוגות צעירים בתחילת דרכם שמחפשים דיור איכותי וקהילה חסידית במחיר נמוך במיוחד.

לעומת זאת אופציית הקניה מתאימה למשפחות וותיקות יותר שמחפשות כבר דיור קבע, ובמקביל, מתאים גם למשפחות שמעונייות לקנות דירה לצורך השקעה.

נווה גאולה זהו הפתרון האולטימטיבי שיניב תשואה גבוהה עבורם. כרגע אנחנו עדיין בתחילת הדרך, כך שעלות הדירות עדיין נמוכה, אולם להערכת כל המומחים, צפויות הדירות להכפיל ואף יותר את שווים כיום.

 

כשאתה אומר מחירים נמוכים, על איזה מחירים אתה מדבר?

יש לנו מגוון דירות בגדלים שונים. החל מדירות של 90 מטר עם נוף לים במחיר של 450.000 ₪ עד דירות ענקיות של 120 מטר עם מרפסת ענקית בבית אבן עם תקרה גבוהה ומרפסת שמש ענקית  ב–630.000 ₪

במקביל ניתן גם לרכוש דירות חדשות בשלב ב’ של הפרוייקט, בבניינים שמתוכננים להיבנות במגרשים שנקנו על ידנו. מדובר על דירות גדולות של 130 מטר שייבנו בסטנדרט גבוה ומותאמות למשפחה חב”דית - תקשיב טוב: דירה חדשה כזו תעלה פחות ממיליון ₪! מדובר במכרה זהב ממש.

 

מי הם הרוכשים בפרוייקט עד היום?

משפחות אנ”ש מגוונות מכפר חב”ד, קרית מלאכי, לוד, בעצם מכל הארץ, ואפילו מהעולם.

 

משפחה מכפר חב”ד או מחו”ל שרוכשת כיום דירה בפרוייקט ואינה יכולה להתפנות לטיפול השוטף בנכס. האם יש מי שיעשה זאת עבורה?

ודאי. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. יש לנו חברת ניהול מטעם נווה גאולה שמתחייבת לטפל בנכס הן מבחינת תחזוקה, שיפוץ והשכרתו לשוכרים. אנחנו גם נותנים סיוע ומלווים את הרוכשים מבחינה מקצועית בכל שלבי הרכישה. לעיתים מדובר ברכישות מורכבות בשל ריבוי יורשים הרשומים כבעלים ועוד בעיות שונות, יש לנו צוות מקצועי ומנוסה שמלווה את כל התהליך מהתחלה ועד הסוף.

יש לנו קבלנים ומומחי נדל”ן שמלווים את הבניה והשיפוצים בפן המקצועי, ר’ הילו מנחם סקולניק  ור’ אברהם קעניג ממגדל העמק מומחים במשכנתאות מלווים את הרוכשים מההיבט הפיננסי מול הבנקים, ומשרד עורך הדין מר אבי אדרי מלווה את כל העסקאות והחוזים מבחינה חוקית. על התפעול השוטף אחרים ר’ משה וידברג ור’ הילו מנחם סקולניק וגם עוסקים בשיווק הפרוייקט.

 

האם מחירי השכירות הנמוכים צפויים להישאר לאורך זמן או שאלו מחירי היכרות?

שאלה מצוינת. ובכן, בנקודה זו אנו רואים לנגד עיננו את טובת כל הצדדים. מחד, אנו רוצים להבטיח לרוכשים תשואה גבוהה לכספם, מאידך אנחנו לא רוצים לראות השתוללות מחירים ברגע שהמקום יתפוס תאוצה כמו שקרה במקומות אחרים. לכן, הקמנו ועדה שמורכבת מנציגי הרוכשים ונציג מטעם  וועד העמותה שמתכנסים אחת לחצי שנה, בוחנים את מצב הנדל”ן וקובעים בהסכמה ותיאום את המחירים החדשים.

 

מה קורה מבחינת מוסדות חינוך?

ברוך ה’ בכל מה שקשור לחינוך לגיל הרך יש בשכונה מענה לכל הגילאים החל ממעון ועד לסיום גן חובה. בשלב זה, מכיתה א’ נוסעים ילדי חב”ד בחיפה לקריית החינוך בקרית שמואל (הכוללת תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות), מרחק של עשרים דקות נסיעה בהסעות שיוצאות מרחבי העיר.

 

מה הן מקורות הפרנסה?

אנחנו לא מתחייבים לפרנסה לתושבי נווה גאולה, אם כי, תושבי השכונה שהבעל או האשה מתאימים ורוצים להשתלב ולעבוד במערך השליחות או במוסדות החינוך באזור - ודאי שתהיה להם קדימות על פני כל אחד אחר. במקרה שלא, חיפה היא עיר גדולה עם מקומות תעסוקה רבים ומגוונים במגוון שטחים. בפועל, כל התושבים בנווה גאולה, הסתדרו מבחינת פרנסה ברוך ה’ במקומות עבודה כלליים או במסגרת מוסדות חב”ד באזור.

 

האם ישנה וועדת קבלה רוחנית לפרויקט, או שכל דכפין יבוא ויגור?

ברור שהמטרה היא הקמת קריה חב”דית וקהילה חמה ותוססת שתהווה מגדלור לכל האזור. לכן כל משפחה שרוצה להתקבל לנווה גאולה צריכה לחתום על תקנות הקהילה, שעיקרן להיות חלק מהקהילה ולעסוק כל אחד כפי יכולתו בעבודת השליחות.

 

סיפרת על התוועדויות בבית הכנסת ועל מוסדות החינוך, מה עם פעילות לנשים?

ברוך ה’, נשות נווה גאולה הן חלק בלתי נפרד מן השליחות במקום. הנשים במקום מגובשות ותורמות את חלקן בכל תחומי השליחות, מזמינות ומארחות חברות ומשפחות לסעודות שבת, משתתפות ומארגנות שיעורים והתוועדויות ונוטלות חלק בפעילויות השונות.

ניתן לומר שנשות השכונה הן המשווקות הטובות ביותר של הפרוייקט, משום שכאשר מגיעים אורחים לשבת ורואים את שולחנות השבת ואת ההוויי המשפחתי והחיים במקום, זה מה שבסופו של דבר גורם למשפחות להצטרף לפרוייקט.

 

נשמע מצוין, למי ניתן לפנות לפרטים נוספים?

ניתן לפנות לרב הילו מנחם סקולניק בטלפון 058–7707809 או לר’ משה וידברג בטלפון 058–5557705

 

.