במענה לשאלותיו – פשוט שיכול להראות (או למסור) תוכן מכתבי לש”ב וכו’ הרא”ד שי’

מענה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לאחד מהסופרים בארץ הקודש, שכתב על מצוקות נפשו מהמצב בארץ הקודש, ולא ראה סיבה בהמשך כתיבתו ופעילותו, וביקש מהרבי שיראה לו את הדרך הנכונה:

במענה לשאלותיו – פשוט שיכול להראות (או למסור) תוכן מכתבי לש”ב וכו’ הרא”ד שי’ [ינובסקי] וכיו”ב.

איני יכול להראות מכאן באיזה אופן יכול לנצל ידיעותיו והשפעתו לטובת מספר הכי גדול דאחב”י
[= דאחינו בני ישראל] שי’, אבל הגישה לפענ”ד צ”ל [= לפי עניות דעתי צריכה להיות] מקצה השני: רואים במוחש איך שכו”כ מבנ”י [= שכמה וכמה מבני ישראל] טובעים, ר”ל [= רחמנא ליצלן], בים של העדר ידיעת הטוב האמתי,ידיעת תורתנו וערכנו הנצחיים, ידיעת תפקידם בעולם, ידיעת הכחות העצומים והנעלים הגנוזים בהם עצמם – הידיעה שנפשם “היא חלק א’[לקה] ממעל ממש” – והעולה על כולנה: העדר הידיעה שהם במצב של העדר ידיעת כל אלו. כו”כ מהנ”ל לא ירצו להכנס בדברים אפילו – כ”א [= כי אם] עם כ’[בודו] וכיו”ב [= וכיוצא בו] או עם תלמידיו ומושפעיו; בידו להעניק להם מידיעות הנ”ל באופן ישר או בעקיפין או בשניהם: וא”כ [= ואם כן] אי אפשר שלא הוזמן ע”י [= על ידי] ה’ גשר שיקרבם ויאחדם. – ואפילו את”ל [= אם תמצי לומר] שתיאור המצב שבמכתבו מתאים להמציאות וצודק בהצדקתו – הבזה “יחי’ העצמות האלה”?. ואדרבא ככל שיצדק יותר – יותר יתמעטו הסיכוים ש”יקפוץ” למבצע הצלת נפשות זה וימשיך עוד כו”כ למבצע זה. והרי בפנימיותם מצפים הם שיחיום ויעמידום על רגליהם ואז יהיו (בל’[שון] הנביא) חיל גדול מאד מאד.

הרבי גם התייחס לתאריך כתיבת מכתב הנמען “פרשת שבת-שירה, יום ג’”, וכתב:

מפ’ “שבת-שירה” – יום ג’ – שעניינו: ע”י קפיצה שהים (עלמא דאתכסיא) נבקע ועשה מסילה לכאו”א
[= לכל אחד ואחד] עד שאפילו קטנים הלכו בו התרחק ממצרים והתקרב להר סיני, ובקיעה זו פעלה שאמרו זה א-לי ואנווהו.