ערב חג השבועות, הורה הרבי מה”מ לערוך התוועדויות חסידיות בכל אתר ואתר בסימן של אה

ערב חג השבועות, הורה הרבי מה”מ לערוך התוועדויות חסידיות בכל אתר ואתר בסימן של אהבת ואחדות ישראל • האם ניגון “הנה מה טוב ומה נעים”, הוא ניגון ספרדי? מדוע הופתע הילד יוסף יצחק כששכב על הדשא באי הנופש? ומדוע ניגון זה קשור להתעוררות פנימית? • סקירה על ניגון “הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד”

ניגון “הנה מה טוב” בליובאוויטש

בסעודת יום טוב שני של סוכות תש”י, ביקש אדמו”ר הריי”צ שינגנו את הניגון “הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד” כפי ששרו אותו בליובאוויטש. לאחר שניגנו אותו, אמר שמאחורי ניגון זה יש “פירוש וביאור וסיפור דברים”, וסיפר שכאשר אדמו”ר הרש”ב היה ביאלטע (עיר בחצי האי קרים שבדרום רוסיה, על שפת הים השחור), בשנת תרמ”ו, נהג להתפלל בבית כנסת של חסידי פולין. לפני יום כיפור פנה הרבי לגבאי וביקש לקבל מפטיר יונה. בתחילה הגבאי סירב, אך אחרי ששמע הגבאי את תפילותיו - ויתר לרבי הרש”ב על מפטיר יונה.

ביומן מאותה הזדמנות (של הרב משה פסח גאלדמן, פורסם ב’התמים’, מוסף בית משיח גיליון מ”ב) מתואר: אדמו”ר הריי”צ “ביקש שינגנו “א ספרדישע הנה מה טוב”, ור’ פיניע אלטהויז ניגן, והרבי הריי”צ חייך ונהנה, וסיפר על הביקור של אדמו”ר הרש”ב נ”ע ביאלטע, אבל שוב אינו מבואר מה היא השייכות בין הסיפור לבין הניגון (יש לציין שנשמרה הקלטה מהניגון מפי ר’ פיניע אלטהויז (בהברה ספרדית), וממנו נרשם הניגון בספר הניגונים, והוא עם כמה שינויים מהנוסח הרגיל היום).

ר’ שמואל זלמנוב כותב על ניגון זה (ניגון רנ”ג) בספר הניגונים, שהוא מגיע ככל הנראה מ”עדות המזרח יושבי אה”ק ת”ו”.

ניגון “הנה מה טוב” על אי בין הרים

פעם סיפר אדמו”ר הריי”צ על ילדותו: בפעם הראשונה היה לי קירוב מהאבא (אדמו”ר הרש”ב) כשנסע לאודסה - לימאן (מעיינות רפואה, מקום בו נשפך נהר דניעסטר לים השחור. היה זה בשנת תרמ”ג) - ולקחני אתו עמו. על הים יש אי הנקרא “מעדוועד”, לעומתו יש הרים. אבי ישב בין ההרים ועיין בספר - היה זה “דרך חיים” של אדמו”ר האמצעי, ואני שכבתי על העשבים. כעבור זמן מה ראיתי הרבה אנשים עומדים על יד אבי, ורצתי לראות, וראיתי מראה כזה: אבי יושב, עיניו סגורות, אוחז ספר קטן, ומנגן “הנה מה טוב” וכו’, ואיננו רואה מה שנעשה סביבו (ספר השיחות תרפ”א ע’ 19, מרשימת ר’ יצחק גולדין ששהה עם אדמו”ר הריי”צ).

בהמשך לסיפור זה, מדבר אדמו”ר הריי”צ על ערכו הרם של ניגון חסידי פנימי שמנגנים בתפילה ועל בכיות של געגועי נפש, מההרגש הפנימי של עצם הנשמה. ואולי יש לומר שזהו בעצם ה”פירוש והביאור” של הניגון: “שבת אחים גם יחד” במישור הרוחני - זה התחברות בין האדם לבין הקב”ה. ולכן הניגון “הנה מה טוב” מתאים במיוחד לתפילה - ומבטא את הגעגועים והתשוקה להתחברות עם הקב”ה.

ברמז, “שבת אחים גם יחד” טומן בתוכו גם את המשמעות, שהחסיד משתוקק להיות ביחד עם הרבי. אדמו”ר הריי”צ דיבר על הניגון הזה בתקופה שאחרי הסתלקות אדמו”ר הרש”ב (תרפ”א), וכן בתקופה שלפני הסתלקותו שלו (תש”י), והמסר המתבקש הוא הגעגועים ל”שבת אחים”, שהחסיד ממשיך להיות מחובר לרבי.

הניגון של רשב”י!

אצל הרבי, זמנו של הניגון הזה “הנה מה טוב” היה בעיקר בתקופת ספירת העומר שאז אהבת ישראל מהנושאים המרכזיים, להיות “כאיש אחד בלב אחד”, וכן בימי בין המצרים. היו פעמים שהרבי בעצמו החל לנגן את הניגון, כגון בפרשת בהר ובפרשת בשלח תשל”ג.

אולם מעבר לנושא הכללי של אהבת ישראל, ישנו קשר הדוק בין הניגון לבין ל”ג בעומר: במאמרי חסידות רבים מובאת תורתו של רשב”י על הפסוק “הנה מה טוב ומה נעים” - תורתו שאמר כאשר הייתה שנת בצורת, ועל ידי תורה זו פעל רשב”י ירידת גשמים.

מאמרי חסידות רבים בל”ג בעומר מתחילים בפסוק “הנה מה טוב”, ומבארים כי שבת אחים - אלו הקב”ה וכנסת ישראל. בעקבות כך, הרבי כינה את הניגון “הנה מה טוב” - בשם “ניגונו של רשב”י” (פסח שני, מוצ”ש פ’ אמור תשל”ח ועוד).

פעמים רבות, ניגנו “הנה מה טוב” בתקופה שלפני ל”ג בעומר, במיוחד בפסח שני, בתור הכנה לל”ג בעומר. להלן דוגמאות בהן הרבי התייחס לכך:

בפסח שני תשמ”ז: ניגון המדגיש את עניין האחדות, וקשור עם (הכנה ל)ל”ג בעומר, כמבואר בדרושי ל”ג בעומר (התוועדויות תשמ”ז ח”ג ע’ 262).

בט”ו אייר תשמ”ט בסוף ההתוועדות של שבת, הרבי עורר על הכנה לל”ג בעומר, והורה לנגן ניגון על הפסוק “הנה מה טוב” ששייך לרשב”י, בניגון הנהוג אצל חסידים, אשר חסידים קשורים במיוחד לרשב”י שעל ידו נתגלתה פנימיות התורה שנתבארה בתורת החסידות, ושתביא לגאולה האמתית והשלמה. (התוועדויות תשמ”ט ח”ג ע’ 167).

ניגון שקשור לחג השבועות

בשבת פרשת נשא י”ד סיון תשמ”ב, הרבי דיבר על מבצע אהבת ישראל שקשור לשבועות ושעל ידי אהבת ישראל מעוררים אהבת הקב”ה לישראל, לפני ביאור בלקוטי לוי”ק בעניין אהבת ישראל הרבי החל לנגן “הנה מה טוב” (התוועדויות תשמ”ב ע’ 1650).

בשבת פ’ קרח תש”מ הרבי דיבר על קרח על פי חסידות, כפי שהוא למעליותא. בסיום השיחה הקהל לנגן את הניגון “וכל קרני רשעים אגדע”. הרבי הגיב: רק הרגע דובר שקרח היה צדיק גמור, וכמו ‘להכעיס’ התחילו את הניגון הזה… שינגנו “הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד”!

בי”ב תמוז תשמ”ז הרבי התייחס לביטולם של מעשים חמורים שנעשו היפך אהבת ישראל, והקהל ניגנו “הנה מה טוב”, ובסוף ההתוועדות הרבי הורה לנגן שוב “ניגון שמח שקשור באהבת ישראל” שניגנו מקודם (התוועדויות תשמ”ז ח”ד ע’ 11).

ניגון לסיום הגלות

בכ”ף מנחם אב תשמ”א, לאחרי שיחה שבה דובר על ביטול סיבת הגלות - שנאת חינם - ע”י אהבת ישראל, שעל ידי כן ממילא מתבטלת הגלות, הרבי צוה לנגן את ניגון “הנה מה טוב”.

ניגוני ‘הנה מה טוב’ נוספים

קיים ניגון חב”ד נוסף למילים “הנה מה טוב” (מספר רנ”ד), שנרשם בספר הניגונים מפי ר’ סנדר מנקין (תר”ס - תש”מ, למד בליובאוויטש, יחיאל דער חזן גילה בו כישרון מוזיקלי וצירף אותו למקהלתו).

יש ניגון ‘הנה מה טוב’ - בלחן של “שישו ושמחו בשמחת תורה” (מפי ר’ פרץ חן). ניגון זה שרו אצל הרבי בסיום התוועדות י”ב תמוז תשמ”ז בשעה שהרבי קם לצאת מבית המדרש לפני “כי בשמחה תצאו”.

ר’ דוד הורוויץ מביא ניגון נוסף בלתי מוכר על המילים “הנה מה טוב” - מס’ 106 בניגונים שאינם בסה”נ.