בד מעולם האחדות כ”ק אדמו”ר הזקן: הכהן הגדול היה עובד את עבודת יום הכיפורים בבגדי
כ”ק אדמו”ר הזקן: הכהן הגדול היה עובד את עבודת יום הכיפורים בבגדי לבן, מפשתן, כמו שכתוב: כתנת בד קדש ילבש וגו’. הגמרא (בזבחים יח, ב) מפרשת: בד - דבר העולה מן הקרקע בד בבד. ופירש רש”י: קנה יחידי מכל גרעין. הביאור בזה: בחינת “בד” - נמשכת מעולם האחדות. לפיכך היה הכהן הגדול צריך להיות לבוש ביום הכיפורים
בד מעולם האחדות
כ”ק אדמו”ר הזקן: הכהן הגדול היה עובד את עבודת יום הכיפורים בבגדי לבן, מפשתן, כמו שכתוב: כתנת בד קדש ילבש וגו’. הגמרא (בזבחים יח, ב) מפרשת: בד - דבר העולה מן הקרקע בד בבד. ופירש רש”י: קנה יחידי מכל גרעין. הביאור בזה: בחינת “בד” - נמשכת מעולם האחדות. לפיכך היה הכהן הגדול צריך להיות לבוש ביום הכיפורים בעבודת היום בבגדי בד דווקא, כי אז הוא נכנס לפני ולפנים, בעולם האחדות, לכפר על כל פשעי בני ישראל. (לקוטי תורה, פרשת אחרי, כח, ב)
“יחיד שלמעלה מאחד”
כ”ק אדמו”ר האמצעי: ידוע בפירוש המילה “בד” שהיא מלשון יחידות, כמו “ה’ בדד ינחנו”. זהו טעם הביטוי “בדי פשתן”, לפי שגבעולי הפשתן יוצאים וצומחים כל אחד ביחידות בפני עצמו, שזה נקרא “בד, דהיינו שעולה בדד לבדו בלי השתתפות ותערובת עם זולתו. נמצא שצמיחתו מורה על האחדות בעצם. והנה, היות ששורש יום הכיפורים הוא בבחינת “אחדות הפשוטה בתכלית”, שנקרא “יחיד שלמעלה מאחד”, על כן הייתה עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, בבגדי פשתן, שנקרא בד.
(עטרת ראש, שער יום הכפורים, עמ’ 60)
ארבעה בגדים - ארבע אותיות
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: ארבעת בגדי לבן, כתונת, מכנסים, אבנט ומצנפת, הם כנגד ארבעת אותיות שם הוי’, כפי שמבאר הרמ”ק (רבי משה קורדבירו) בספר “עבודת יום הכיפורים”. המצנפת היא כנגד הכתר הנמשך בחכמה, אות י’, ובאה לכפר על עניין הגאוה, שהיא עוון הנוגע ופוגע למעלה - מעלה, בראש, בבחינת הכתר. האבנט הוא לכפר על הרהורי עבירה שבלב, שלכן מקום האבנט הוא בסמוך לחזה - הלב, והוא כנגד ה’ - בינה. הכתונת היא כדי לכפר על עוון שפיכות דמים, שכן כתונת שייכת לעניין “כתונת פסים” שטבלו בדם. הכתונת מכסה על כל הגוף ולכן היא כנגד אות ו’ של שם הוי’. המכנסים - עניינם לכפר על עוון עריות, ובספירות - הם בספירת המלכות, כנסת ישראל, ששם נוגע שתהיה קדושה וטהרה. זהו גם שמכנסים - לשון “כונס”, שזהו עניינה של ספירת המלכות - אות ה’ אחרונה של שם הוי’, בחינת כנסת ישראל - שכונסת ואוספת את הגילויים שלמעלה.
(אור התורה, וירא, כרך א, עמ’ רפט ואילך)
“עצם לובן העליון”
כ”ק אדמו”ר מהר”ש: הבד שרשו מ”עצם לובן העליון”, שזו הדרגא הנעלית ביותר, שלכן צבעו לבן, שהוא גוון עצמי.
(תורת שמואל תרל”ב ח, ב, עמ’ תסט)
ביטול אמיתי
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: הפשתן נקרא בד - שעולים בד בבד. ולמעלה הוא בחינת עולם האחדות, שאין שם “הרכבה”, והוא בחינת פשיטות העצמות של אור אין סוף ברוך הוא. ולכן כהן גדול ביום הכפורים, נכנס לקדש הקדשים בבגדי בד לבן דווקא, ומשום כך נקרא “בד קדש”, שעניינו בנפש הוא בחינת הרצון הפשוט והביטול המוחלט לה’, ביטול אמיתי בכל.
(ספר המאמרים תרס”ה, עמ’ קסג)
הרבי - הכהן הגדול
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: כשהוד כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש (הרבי הרש”ב) למד איתי את פרק נ”ג בתניא, למד זאת איתי במשך שלשה שבועות, וציווני שאלמד את כל עבודות הציבור שהיו בבית המקדש. לאחר מכן ביאר לי את כל העבודות, כיצד הם מתבטאים בעבודה בנפש האדם, וסיים: את עניין הכהן הגדול עושה הרבי! (ספר השיחות תש”ג עמ’ 125)
מדוע נאמר “בד” בכל אחד מהבגדים?
כ”ק אדמו”ר שליט”א מלך המשיח: “בא חבקוק והעמידן על אחת” שזו האמונה. נמצא שהאמונה שייכת וקשורה לבחינה של יחיד, שזו בחינת הבד. ובעבודת ה’ זהו עניין האמונה, שכל המדריגות צריכים להיות על יסוד האמונה. זהו שנאמר “בד” בכל אחד מארבעת בגדי הכהן: “כתונת בד קדש ילבש, ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף”. היינו שכל אחת מהבחינות שבעבודת בני ישראל צריכה להיות מיוסדת על עניין האמונה, בכל מדריגה לפי עניינה. לפיכך בכל אחד מהבגדים, נאמר “בד” במיוחד, כיוון שהאמונה צריכה להיות בכל אחד מהדרגות, ובכל בחינה באופן מיוחד לפי עניינה.
(ספר המאמרים ויקרא, מאמר ד”ה כתונת בד קדש תשל”ו, עמ’ קפח ואילך)
כל הספרים “מלאים בדבר זה”?
כל יהודי צריך להוסיף .. בלימוד התורה בעניני הגאולה, בתורה שבכתב, “שכל הספרים מלאים בדבר זה”, ותורה שבעל פה, משנה וגמרא ומדרשים וכו’.
— ויש לומר הדיוק ב”מלאים” (ש”מלא” על–פי התורה פירושו — שמלא כולו), שגם הפסוקים ב”כל הספרים” שאינם מדברים (בגלוי) בעניני גאולה, או אפילו שתוכנם הפכי (לכאורה) מענין הגאולה — הרי, לאמיתתו של דבר, תוכנם האמיתי הוא “דבר זה” — ענין הגאולה. ועל–ידי עיון והעמקה בפירוש פסוקים אלו (במפרשים וכו’) נראה בגלוי ש”כל הספרים מלאים בדבר זה”.
(משיחות ש”פ אחרי–קדושים ה’תנש”א)