ביטול שבבחינת “שמן” כ”ק אדמו”ר הזקן: שמן - מורה על הנפש האלוקית. זית - מורה על ה

 ביטול שבבחינת “שמן”

כ”ק אדמו”ר הזקן: שמן - מורה על הנפש האלוקית. זית - מורה על הנפש הבהמית, שבה מלובשת הנפש האלוקית, כשם שהשמן “מלובש” בזית. משום כך בזית ישנה מרירות, שכן הוא מורה על הגוף והנפש הבהמית, שיש עמל ויגיעה בבירורם וזיכוכם.  זהו עניינם של הגוף ונפש הבהמית, שכותשים אותם עד שמוציאים מהם “שמן”, שהיא בחינת החכמה והביטול העילאי לה’ הנובע מבחינה זו. שאינו חפץ לא בתענוגי עולם הזה ולא בתענוגי עולם הבא, אלא בטל לה’ בלבד. וביטול זה - הוא בחינת שמן.

(תורה אור, פרשת תצוה)

שיגיע לבחינת אין בתכלית

כ”ק אדמו”ר האמצעי: בחינת שמן זית בעבודת האדם לקונו, היא שיגיע לבחינת אין בתכלית, באופן שיגיע לבחינת “כתית”, כזית שנסחט ביותר על ידי דריכה בגת. בחינה זו היא תכלית השפלות, בלב נשבר ונדכא מאוד, שפועל בעצמו לעשות מכל נטייה של גסות וקושי שבנפשו, רך ולב נשבר בתכלית, מן הקצה אל הקצה.                  

(תורת חיים שמות ח”ב, פרשת תצוה, שדמ, ד)

ז”ך אותיות התורה

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: שמן זית זך - מורה על בחינת התורה. ונרמז הדבר גם במילה “זך”, שרומזת על כ”ז אותיות התורה: כ”ב אותיות רגילות וחמשת האותיות הסופיות, מנצפ”ך, שביחד עולה למספר כ”ז - בגימטריא “זך”…

(אור התורה במדבר, כרך א, הוספות, עמ’ סב)

שמן זית - משל לתשובה!

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: איתא במדרש: “למה נמשלו ישראל לזית, והרי נמשלו להרבה אילנות טובים ומשובחים, כמו שכתוב: ‘גפן ממצרים תסיע’ … אלא מה הזית, מורידין מהאילן ומקיפים אותו בחבלים, ומורידים אותו לגת, וכובשין אותו ודורכין אותו, ואחר כך יוצא השמן. כך ישראל, כובשין אותן וכו’”. והנמשל מכך הוא: שהחוטא, הנה על ידי יסורים שמכבידין עליו, הוא חוזר בתשובה. וכשם שהזית מוציא שמן על יד הכתישה, כך ישראל, על ידי יסורים עושים תשובה. ונמצא, ששמן זית הוא משל לתשובה!

(תורת שמואל תר”ם ח”א, עמ’ ערה)

שמן משחת קדש

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: שמן המנורה הוא בחינת “חכמה סתימאה” (חכמה סתומה ונעלית מגילוי), שכן “שמן” בכלל מורה על בחינת חכמה, ואילו שמן המנורה הוא בחינת “חכמה סתימאה”. זוהי משמעות הביטוי “שמן משחת קדש”: קדש היא בחינת חכמה. ואילו שמן זה, של המנורה, הוא בבחינת “משחת קדש”, שהוא מושח את בחינת קדש, נעלה ממנה, ומשפיע לה.

(המשך תער”ב, חלק שני. ש”פ תצוה ה’עת”ר, עמ’ תתצא)

שתי בחינות בשמן

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: שתי בחינות בשמן: שמן, ושמן זית זך. ספירת החכמה נקראת שמן. אולם “חכמה סתימאה” נקראת “שמן זית זך”. והפועל שבחינה זו תאיר בנשמות ישראל, כפי שהם נשמות בגופים בעולם הזה, למטה, הוא משה רבינו.

(ספר המאמרים תרצ”ב, פרשת תצוה, עמ’ רלא)

“זכרו תורת משה עבדי”!

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: “שמן זית זך כתית למאור”, מורה על פי פנימיות התורה, על “לימוד התורה”, שהרי שמן מורה על ספירת החכמה שלמעלה ועל כח החכמה שבנפש, שזו מהות התורה וחכמתה. לפיכך, כהקדמה ללימוד התורה, צריך להיות “כתית”. זאת משום שהתחלת עניין לימוד התורה, בא על ידי הביטול, כמו שאומרים בתפילת “אלוקי נצור”: “ונפשי כעפר לכל תהיה - פתח ליבי בתורתך”. זהו שבמשה עצמו נאמר: “זכרו תורת משה עבדי”, שהיה צריך שמשה יהיה בביטול של עבד דווקא, בחינת “עבדי”!

(מאמר ד”ה ואתה תצוה, ז’ אדר, ה’תשמ”ה, ספר המאמרים שמות חלק ב’, עמ’ רלח ואילך)

מה מפריע ליהודי בדורנו?

רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהי’ גילוי אלקות, ועד שזה (גילוי אלקות) נוגע לעצם מציאותו, ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלקות כמו שהי’ בזמן הבית [ובפרט כשמתבונן בזה שאמרו רבותינו ז”ל כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו הרי זה כאילו נחרב בימיו], הנה מזה עצמו איז ער אינגאַנצן צוטרייסלט, כתית.

וגם כשהוא בדרגא נעלית ביותר שמאיר אצלו גילוי אלקות בדוגמת הגילוי שהי’ בזמן הבית, מכל מקום, מזה שבכללות העולם אין מאיר הגילוי, מוכח, שגם הגילוי שמאיר אצלו הוא גילוי מוגבל.

(קונטרס “ואתה תצווה” תשנ”ב)