“קרן עדי עד”

למעלה משלוש מאות כלות חב”דיות מכל רחבי הארץ, נהנו בשנה האחרונה מנדוניה עשירה על ידי עשיה צנועה ומופלאה של “קרן עדי עד”. * כעת, ערב ה’דינר’ השנתי שלהן, מספרות ראשי הקרן על שורה של ניסים וישועות שראו מתנדבות ותורמות לקרן * איך החלה הקרן? למי היא מיועדת? מה המיוחד בה כל כך? ולמה היא חלוצית מסוגה בחב”ד בארץ ישראל - על כך ועוד, בכתבה שלפניכם

ככה בשקט, מתחת לפני השטח, משהו קורה בשנתיים האחרונות בקרב משפחות חב”דיות רבות שבבתיהן יושבים בנים או בנות מתבגרים המבקשים את זיווגם, אך בשל מסובב הסיבות, טרם מצאו את אשר חפצה לבם — ולבם של ההורים האוהבים נמס מכאב.

מפה לאוזן נלחשת הידיעה על “הסגולה” החדשה שבזכותה נושעו רבים בזיווגים טובים ומהירים. לא, בחב”ד אין אוחזים מסגולות, רק מעבודה קשה, אבל בכל זאת, כנראה שהסגולה הנוכחית היא לא פחות מעבודה קשה, ואולי אף יותר…

הסוד שעומד מאחורי הסגולה, הוא “קרן עדי עד” — קרן המסייעת לכלות לבנות את ביתן על ידי נתינת עזרה בנדוניה על שלל מחלקותיה.

“כמעט כל מי שסייעה בפעילות של קרן עדי עד, והייתה זקוקה לחתן את ילדיה, נושעה באורח פלאי”, מעידה הגב’ ברכה טברדוביץ’ העומדת בראש הקרן. כנראה שהסוד הזה עבר מפה לאוזן, וזו הסיבה למספר הנשים הרב שמגיעות להתנדב לפעילות הקרן או לתרום לאחזקתה.

רבקה (שם בדוי) מצפון הארץ, מחתנת את בתה בקרוב. היא מבקשת להיות חלק מהתורמות לקרן ושואלת בתמיהה מדוע לא הוזמנה לדינר שמתקיים במוצאי השבת הקרובה, פרשת וישלח. גם רינה (כנ”ל), רווקה בת 37, מספרת כי עשתה את כל הסגולות שרק אפשר כדי להשתדך. מישהי לחשה לה שכדאי לה להשתתף ולתרום לקרן הכלות ובזכות כך תיוושע להיות כלה בעצמה… היא התקשרה אפוא וביקשה להשתתף בפעילות. “אין לי ספק שבקרוב נשמע ממנה בשורות טובות”, אומרת הרבנית רחל הנדל, אף היא מראשי הקרן, וכדרכה, הרבנית הנדל נחרצת ובקולה אין שמץ של פקפוק.

תרומה מעניינת אחרת הגיעה השבוע מנכדה של מרת אסתר. הסבתא תרמה ואימצה את פעילות הקרן כשהיא מספרת לכולן שמאז גויסה לפעילות, משתדכים נכדיה בזה אחר זה ברוך ה’”, מספרת ברכה.

מרתקת היא עדותה של הגב’ מירי שניאורסון מכפר חב”ד, שבגילוי לב מספרת על הישועה שלה: “קיבלתי טלפון מהגב’ טברדוביץ וביקשתי לתרום מכישוריי לטובת הקרן הן בתחום העיסקי והן בתחום התקשורתי — שני תחומים שהתמקצעתי בהן במשך השנים. הקרן אז הייתה בחיתוליה והייתה זקוקה לידיים מקצועיות שתצעדנה את הקרן קדימה. מאז, פעם אחר פעם בישיבות הקבועות של הנהלת הקרן. כשנכנסתי ‘פנימה’ הבנתי את העוצמה של החסד והנתינה, והתחלתי בעצמי לאמץ כלות. לא חלפו ימים רבים, ואחד מבניי נהיה חתן. לא לקח זמן רב ובן נוסף מצא את זיווגו ובשנה האחרונה חיתנתי את בני השלישי. זה סיפור הישועה הפרטי שלי בזכותה של קרן גמילות החסדים ‘עדי עד’”.

אחת הנשים המלוות במלא הלב והחום את הקרן, היא איריס אהובה פייקובסקי, אמנית, יוצרת וגם ציירת שמשקיעה הרבה מזמנה וממרצה כדי לקדם את הקרן. ההזמנות ל’דינר’ מעוצבות בציורים מפרי מכחולה, וזאת מלבד השקעה נוספת שהיא מעניקה לקרן מהונה ומכוחותיה. לא פלא שהיא עצמה זכתה לזיווג בגיל 40, והיא בהחלט חשה כי הא בהא תליא מילתא. השידוכין שלה וההשקעה שלה למען הכלות, קשורים זה בזה.

ה’דינרים’ של ‘קרן עדי עד’ הפכו עם השנים לשם קוד עבור מי שמבקשת ישועה לחתן את ילדיה. ב’דינרים’ הקודמים העידו לא מעט נשים על סיפורי פלאות שחוו בעקבות הפעילות בקרן, והתחרו על פריטים יקרי ערך שנמכרו במכירה פומבית שכל הכנסותיה מיועדות לאימוץ כלות נוספות. יוזמת הקרן, הגב’ ברכה טברדוביץ’ מספרת כי “בשנה שעברה תרמה אחת האימהות עבור שתי בנותיה הבוגרות ובסוף הערב הוסיפה כל אחת מהבנות עצמן תרומה משלהן. ברוך ה’ התבשרנו כי שתיהן כבר בדרך לחתונה ממש בתקופה זאת”.

מידי שנה עוברות בקרן כשלוש מאות כלות!!! מספר סיפורי הישועות להן זכו התורמות והמתנדבות גדול בהרבה…

כעת, רגע לפני ה’דינר’ השנתי של ‘קרן עדי עד’, מוסר הלוט מהקרן ומסגולותיו. אלו התנהלו עד היום בשקט יחסי, ומי שידע — ידע. כעת הזמן להציגם ברבים.

חסד לזכרו של איש החסד

‘קרן עדי עד’ קמה לאחר ימי ה’שבעה’ אחר פטירתו של החסיד הרב ישראל צבי הבר ע”ה, מזקני החסידים בכפר חב”ד, האיש שכל חייו התנהלו סביב גמ”חים, נתינה ועשיית חסד. בן 83 שנים היה בעת פטירתו ביום ט”ו בכסלו תשס”ז. מי שהכירו, ראה את החסד שזרח מתוך פניו החביבות. אך טבעי היה שבנותיו, הרבנית רחל הנדל מצפת והרבנית ברכה טברדוביץ’ מכפר חב”ד, יחפשו להקים משהו לעילוי נשמתו, בכיוון של החסד והנתינה.

“ישבנו ובדקנו איזו נישה של חסד חסרה בחב”ד בארץ ישראל”, מספרת הגב’ טברדוביץ’ בגילוי לב, “וגילינו שלמרבית הפלא אין שום עזרה לכלות וחתנים. אמנם יש דאגה נפלאה ליולדות עם ‘שפרה ופועה’, אבל לא דואגים לכלות…

הרבנית טברדוביץ’, בין שלל עיסוקיה, מלמדת במכללת ‘בית רבקה’ בכפר חב”ד, ומדרך הטבע היא נחשפת מקרוב אל בנות רבות המגיעות לפרק הנישואין בחייהן. היא פגשה אישית לא מעט בנות שנזקקו לעזרה כלכלית בפרק כה חשוב זה של חייהן, ובמקום להיות עסוקות לקראת היום הגדול בחייהן ובהכנות הרוחניות הנדרשות, היא פגשה בהן טרודות ברמת הקיום — איך להקים את ביתן עם התחלה מינימאלית.

“פעמים רבות נאלצתי לכתת את רגליי בין בתיהן של תושבות הכפר”, היא מגלה. בפרק זה שלאחר פטירת אביה, התחבר לה המקום של עזרה מסודרת לכלות. מכאן ועד להקמת קרן ‘עדי עד’, הדרך הייתה קצרה. “בתחילה חשבנו לעזור רק לכלות נזקקות אבל בהמשך פתחנו את הקרן לטובת הכלות כולן. משום שכל מי שנישאת היא נזקקת במידה כזו או אחרת. כל אחת זקוקה לעזרה גם בעת שמחה”.

שלא כמו גמ”חים רבים אחרים, קבלת העזרה מקרן הכלות, היא פשוטה. כל כלה שלומדת או למדה במוסדות חב”ד, זכאית לקבל מהקרן נדוניה מלאה. ההגדרה לבת חב”ד היא פשוטה: אחת שלמדה או לומדת במוסדות של הרבי… “בשל הבקשות הרבות, קבענו לעצמנו מנגנון סינון שיאפשר לנו בראש ובראשונה לסייע לבנות חב”ד, והלוואי ונוכל לעזור גם לכלות נוספות”, אומרת הרבנית רחל הנדל. כך או כך, מנהלות הקרן מצליחות לשמח כלות רבות.

 

קרש גיהוץ כתר לוטוס כבר קיבלת?

הצלחת נשברה למזל טוב, הכוס או–טו–טו, ובתווך — תקופה של ריצות, קניות, רכישות ותשומת לב להמון פרטים. גם כך, מפלס ההתרגשות והמתח של הכלה ובני משפחתה הולך וגואה. זה הזמן של חסד, וחסד עושים ונותנים במאור פנים, ועם כל הלב. ‘קרן עדי עד’ עונה בדיוק על הפרמטרים הללו.

“בדרך כלל אנחנו מקבלות פנייה מהכלה או מאמהּ. הן פונות לאחת מצוות המתנדבות המסורות של הקרן ואנחנו מנסות להתאים את השעות לזמנה של הכלה. אין לנו שעות קבועות ואנחנו מתגמשות בהתאם לזמן שמתאים לסידוריה של כל כלה וכולנו יודעות עד כמה עמוסים הימים שלפני החתונה. ברוך ה’ יש לנו צוות מתנדבות מסור ותמיד תימצא מתנדבת שתצא בשעות לא שעות כדי לעזור לכלה בסבלנות רבה לבחור את מה שהיא אוהבת ואת מה שעונה לצרכים שלה”. תחושת סיפוק עצומה ננסך בקולה של הגב’ טברדוביץ’.

מסתבר שלא רק האוזן קשובה, אלא גם העין פקוחה והלב מרגיש, הלב של המתנדבות והמנהלות. הן כבר מיומנות מספיק כדי לזהות משפחות הנמצאות בתקופת קושי כלכלי או אפילו במצוקה של ממש. כשהן מאתרות מקרה כזה, הן מעניקות חבילת סיוע משודרגת הכוללת מגוון גדול יותר של מוצרים, הרבה מעבר לחבילה הסטנדרטית העונה על הצרכים של מרבית הכלות”.

למרות העיסוק המתמיד בגיוס תרומות ומתנדבות לפעילות הקרן, דעתה של טברדוביץ נתונה לפרטים הקטנים אך המשמעותיים במיוחד לכלות הצעירות. ברכה מספרת כי “אנחנו עמלות כל הזמן לשדרג את המוצרים. אם מגהץ קיטור, אז עם טורבו. אם שמיכת פוך, אז שתהיה מפוך אמיתי. ממש אין מה להשוות בין המוצרים שהענקנו בתחילת הדרך לאלה שאנחנו נותנות עכשיו”, היא מחייכת בסיפוק עצום, כאותו בעל חנות הנהנה ממרכולתו המשובחת…

אולי סוף סוף נדע מה מקבלת כל כלה?

המון! סט סירי סולתם, זוג שמיכות פוך פריד, זוג כריות נוצות פריד, סט מצעים איכותי מבדים אמריקאים של החברות המובילות, סדין לבן איכותי, סט מגבות מהחברות המובילות, מיקרוגל או טוסטר אובן, קרש גיהוץ כתר לוטוס, מגהץ אדים ושרשרת פנינים יוקרתית.

כל המוצרים נבחרים בקפידה ועוברים ביקורת איכות. סל המוצרים מותאם במיוחד לצרכיה של הכלה החב”דית במטרה לחסוך לה כסף, טרחה וריצות מיותרות. נבחרים רק המוצרים היעילים והשימושיים ביותר. מעת לעת, בהתאם ליכולת המיקוח של הקרן, משתדרגת חבילת הסיוע.

“זו רשימת הפריטים שמקבלת כל כלה בתמורה לסכום סמלי של 770 שקל”.

“אגב, פונות אלינו כלות מכל המקומות, גם כאלו שקוראות לעצמן ‘אוהדות חב”ד’ או ‘מקושרות לחב”ד’, את אלו אנחנו מפנות לחנויות נדוניה חסכוניות ברחבי הארץ. במשך השנים צברנו מספיק ניסיון כדי לדעת היכן ניתן למצוא מוצרי נדוניה זולים. אנחנו עושות זאת משום שאין לנו שום יכולת כלכלית להיענות לכל הפניות של הכלות הרבות שמבקשות את עזרתנו”.

והכלות מה הן אומרות? התגובות בהחלט מרגשות, הנה מכתב תודה (השם שמור במערכת) שהגיע להנהלת ‘עדי עד’.

“אבא עובד קשה למחיית בני הבית. שמונה ילדים אנחנו, בלי עין הרע, והוא חוזר הביתה מהעבודה בעשר בערב, עייף ויגע. כבכורה אני מכירה היטב את המצב בבית, אמא עקרת בית העמלה קשות כדי לתחזק את הבית על שמונת הילדים, היא משתדלת להחזיק את הראש מעל פני המים. כשהגעתי לשידוכין, ידעתי שהחתונה תהיה מינימאלית, אבל לא שיערתי כמה עולה לקנות נדוניה, ואני מתכוונת למינימלית ביותר. כלי מיטה, מגבות, סירים, מעט בגדים ליום חול ומעט לשבת. שלא לדבר על פיאה ושמלת כלה. על האחרונה לא פיללתי והשגתי מגמ”ח תמורת תשלום סמלי. זו הרגשה לא קלה, ואיני מאחלת לאף אחת לחוש בכך. אבל אני יודעת שאינני יחידה. יש עוד רבות במצבי.

“למחרת הווארט, ישבנו בבית, ההורים ואני, וחשבנו מאיפה מתחילים להשיג את הצרכים בלי שיש פרוטה מיותרת. מהר מאד חשתי קיר גדול ואפור חוסם את דרכי. אין דרך ואין מוצא. גוש חנק את גרוני.

“חודש לאחר הווארט שמעתי על ‘עדי עד’, קרן עזרה לכלות. היססתי ולא ידעתי אם נכון להתקשר או לא, אבל כשהזמן לקראת החתונה הלך ואזל, הבנתי שאין ברירה. עשיתי זאת במקום ההורים. החביבות והחום שבקעו מעבר לאפרכסת, המסו כל חשש שהיה לי.

“לא הייתי צריכה להרבות במילים כדי שיבינו את המצב בבית. יצאתי מהמחסן בכפר חב”ד מלאה ומצוידת בכל טוב הארץ, בנוסף לטיפים רבים להשגת דברים חשובים נוספים שאני ככלה זקוקה להם. כשנכנסתי הביתה אמא פערה זוג עיניים גדולות, ואת אבא ראיתי מחייך בפעם הראשונה לאחר זמן רב. אני יודעת שזה נשמע ציורי, אבל כך בדיוק זה היה.

“תודה זו מילה קטנה מידי, אבל תודה זו גם הבעה לכך שזה לא מובן מאליו — ומבחינתי הנתינה שלכם לא מובנת מאליה. אני מאחלת לעצמי בכנות ובכל הלב להיות בעתיד מן התורמות והנותנות לכלות הבאות”.

 

(ל)כבודה של כלה

קרן ‘עדי עד’ — קרן גמ”ח הכנסת כלה על שמו של הרב ישראל צבי הבר, היא למעשה הקרן היחידה והראשונה בארץ הקודש שנותנת מענה ישירות לכלות צעירות.

אז נכון, כל כלה משלמת עבור חבילת הנדוניה שלה סך 770 ₪, וזאת כדי שלא תחושה נזקקות, אלא שמדובר בסכום סמלי של 770 שקל שבתמורה להם היא מקבלת חבילה שערכה הכולל עומד על כמה אלפי שקלים. הקרן זקוקה להשלים את ההפרש. כאן מגיעות המתנדבות והנדבות, שמשלימות את הפער שהוא בבחינת “אין להם שיעור”, אבל הקרן, הו הקרן, קיימת לעולם הבא.

הנה דבריה של שרה, אחת המתנדבות שמקדישה מזמנה (וגם מהונה) לטובת הכלות והקרן, זו אשר לעתים מקבלת ‘הקפצה’ מהרגע להרגע אל מחסני הקרן, כדי לקבל פני כלה ולהראות לה את מגוון המוצרים: “ההתרגשות של הכלות שמקבלות מוצרים כל–כך יפים המקשטים וממלאים את ביתן החדש גורמת לי לבוא בשמחה לכל ‘הקפצה’ של כלה חדשה”, אומרת שרה.

במוצאי השבת הקרובה, פרשת וישלח, שוב תעמודנה יוזמות הקרן לצד המתנדבות הרבות בפתחו של ערב התרמה שנתי נוסף לטובת ‘קרן עדי עד’, בלב שמח ובנפש מלאה, הן בסיפוק על השנה שעברה, והן בתפילה שה’ יזמן להן את האמצעים המספיקים כדי להגדיל, להרחיב ולהעצים את פעילות הקרן, שכן מרובים צרכי עמך.

הדינר החל למעשה כ’חוג ידידות’ לטובת הקרן והוא התקיים במתכונת מצומצמת בביתה של הגב’ רחל בולטון. הדינר הראשון נקבע לתאריך החסידי ח”י אלול תשס”ז.

“מידי י”ד בכסלו, ערב היארצייט של אבא ע”ה, אנחנו עורכות ערב חגיגי, אלגנטי ומיוחד שבאופן מכוון מיועד למספר מצומצם של נשים. אלו הן נשים שמבקשות לתרום ולקחת חלק בקיומה של הקרן החשובה. גם השנה נערוך את הדינר, ולראשונה ‘פתחנו את השורות’ לטובת הכלל.

“חוג הידידות של הקרן התרחב, ומי שרוצה להצטרף לדינר המיוחד ולאמץ כלה בתרומה של 770 שקל, מובטח לה ערב מרגש. אני יכולה להגיד באופן אישי שלדעתי אין דבר יותר מרגש מאשר לזכות ולראות את הבת / הנכדה / האחיינית או השכנה מוצאת את זיווגה ומקימה בית חסידי, בית חב”ד אמיתי, בסיוע קרן ‘עדי עד’”.