בדרך כלל אנו מספרים את סיפורם של שלוחים וותיקים הפועלים שנים רבות במקום שליחותם.
בדרך כלל אנו מספרים את סיפורם של שלוחים וותיקים הפועלים שנים רבות במקום שליחותם. הפעם בחרנו להביא את סיפורם של השלוחים החותמים כעת שנה ראשונה, ולעקוב אחר נטיעת השורשים שלהם ביישוב והלבלוב הראשוני * זהו אפוא סיפור שליחותם הקצרה של הרב לוי יצחק ורעייתו קנטור, הפועלים במושב פטיש שבצפון הנגב
בדרך כלל אנו מספרים את סיפורם של שלוחים וותיקים הפועלים שנים רבות במקום שליחותם. הפעם בחרנו להביא את סיפורם של השלוחים החותמים כעת שנה ראשונה, ולעקוב אחר נטיעת השורשים שלהם ביישוב והלבלוב הראשוני * זהו אפוא סיפור שליחותם הקצרה של הרב לוי יצחק ורעייתו קנטור, הפועלים במושב פטיש שבצפון הנגב
מאת י’ ועקנין
מרחבים. שם נאה לה למועצה האזורית הנמצאת במרחבי צפון הנגב. מושבים קטנים מפוזרים כנקודות שוכנים האחד בסמיכות לשני. אחד מהם הוא המושב פַּטִּישׁ.
סביר להניח שלא שמעתם עד כה על המושב הקטן והפסטורלי הזה, המונה סך הכל כ–850 תושבים. גם זוג השלוחים, הרב לוי יצחק ורעייתו יוכי קנטור, נוכחים טריים במקום, ובשבועות אלו חוגגים שנה ראשונה בשליחות.
בדרך כלל אנו מספרים את סיפורם של שלוחים וותיקים הפועלים שנים רבות במקום שליחותם. דווקא הפעם בחרנו להביא את סיפורם של השלוחים החותמים כעת שנה ראשונה, ולעקוב אחר נטיעת השורשים שלהם ביישוב והלבלוב הראשוני.
אמנם אמרנו ‘שנה ראשונה’, אך כיאה לשלוחי הרבי מה”מ שאינם שוקטים על השמרים, בני הזוג הספיקו לפעול רבות בקרב תושבי המושב.
איך הגעתם דווקא לכאן?
“הכיוון הראשוני שלנו באמת היה שליחות בחו”ל. ואכן עשינו שליחות קצרה בברזיל, אך משמיים כנראה ייעדו לנו מקום אחר. בשלב מסוים נאלצנו לעזוב את המקום מסיבות שונות, אך לא הצלחנו למצוא מקום אחר. בינתיים, חזרנו לארץ ישראל והתחלתי לעבוד בשעות הערב בבית ספר און ליין.
בין כך ובין כך המשכנו לחפש מקום מתאים לשליחות. פגשנו מספר שלוחים, אך הענין לא יצא לפועל. בהשגחה פרטית הגענו אל הרב ליאור עבאדה שליח הרבי המתגורר במושב גילת ופועל בקרב מושבי מועצת מרחבים. הוריו של הרב עבאדה מתגוררים באזור, והוא עצמו פועל בקרב התושבים וקירב לבבות מאז היותו נער בר מצווה… כשהתחתן, אך טבעי היה לו לצאת לשליחות באזור. ואכן, הוא שליח מלא עשייה במקום זה שלוש עשרה שנים.
בתחילה עבדתי יחד איתו בבית חב”ד, ועם הזמן החלטנו לעבור ולפעול כשלוחים עצמאים באחד מן המושבים שתחתיו כדי לעזור בפעילות.
אוטובוס ישן של אגד או ‘טנק המבצעים’
פטיש - הקרוי על שם חורבת פטיש הסמוכה - הינו מושב חקלאי מעורב, ליד אופקים. המושב הוקם בשנת תש”י, בתחילה בידי עולים שהגיעו ממצרים, אך אלו עזבו את המקום ימים ספורים בלבד לאחר שהבינו שהחיים בנגב הצחיח לא נועדו עבורם. אחריהם הובאו עולים מתוניס שהלכו בדרכם של קודמיהם, והיו גרעינים מארצות אחרות שגם הם לא נקלטו. הסוכנות היהודית חיפשה בקדחתנות קבוצה שתוכל להתיישב במקום ושתנאי הנגב הקשוחים יתאימו לה, וכך הגיעה למקום קבוצת עולים נחושים מכורדיסטן.
במועצה האזורית פזורים ארבעה עשר יישובים קטנים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש”ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל”ו ותפרח.
כדי לפתור את בעיית ההתניידות בין המושבים ומציאת מקום הולם לפעילות, שיפץ הרב עבאדה אוטובוס ישן של אגד והפך אותו למעין ‘טנק המבצעים’. כך נסע כל יום למושב אחר וקיים פעילות לילדי המקום.
אך הצורך המוגבר מקרב התושבים לעוד פיסות יהדות הביא אותו לחפש שלוחים נוספים שישתקעו במושבים ויקיימו שם פעילות קרובה וקבועה לאורך השנה. חלומו היה (ועדיין!) שבכל יישוב יהיה שליח. ואכן, עם הזמן הצטרפו למפה שלוחים נוספים הפועלים במושב מסלול.
כך העלה בפנינו את ההצעה להיות שלוחים במושב פטיש. נסענו למקום והרגשנו ‘משיכת הלב’. יצאנו לדרך.
מרקם היישוב מגוון ומורכב מדתיים ומשאינם כאלה, מתושבים וותיקים המפעילים את המשקים והרפתות הפעילים הפזורים במושב, ועד לילדי הדור השלישי המהווים כמות נכבדה והרוח החיה במושב.
יוצאים לדרך
המשוכה הראשונה שהיו צריכים לעבור, זו ועדת קבלה של היישוב שדורשת לראיין כל משפחה המבקשת להתגורר במושב, גם כאלו המבקשים רק לשכור דירה. לא ידענו מהם ההגבלות שיש, אך קיווינו לטוב וידענו כי ברכת ה’ מלווה אותנו.
“בין כך ובין כך חיפשנו דירה מתאימה”, מספר הרב קנטור, “ובהשגחה פרטית מצאנו בית העונה לדרישות. בעלת הבית רצתה שנחתום על חוזה אך אמרנו לה שנחכה לוועדת הקבלה ורק אז נסגור בינינו את הענין.
“זה סגור!” היא אמרה וזרזה אותנו לחתום באומרה שהכל בסדר. רק לאחר מכן התברר לנו שהייתה לה היכולת לסדר את הדברים מבלי שהיינו צריכים לעבור את כל המשוכה. ראינו במוחש איך הרבי סולל את דרכנו”…
שבוע לפני חג הפסח תשע”ז, ‘נחתנו’ במושב פטיש.
הדים לתהלוכת ל”ג בעומר הראשונה
“כבר בפסח עצמו התחלנו לפעול בעריכת סעודת משיח, אולם הפעילות הגדולה הראשונה היתה בתהלוכת ל”ג בעומר, כחודש ימים לאחר בואנו.
“התושבים אמנם הכירו את הרב עבאדה מפעילויות שונות, ושמה של חב”ד לא היה זר להם, אך לא הכירו את המושג של ‘תהלוכה’ על כל המשתמע מכך, כפי שהרבי חידש.
“פרסמנו על הארוע המתוכנן ולהפתעתנו הגיעה כמות נכבדה של כשישים ילדים(!) כשאליהם מתלווים עוד עשרות הורים ובני משפחה בוגרים. כולם נהנו והתרשמו מהתהלוכה המיוחדת לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. מובן מאליו שזה סייע לחשיפה ולהיכרות בינינו לבין התושבים, ובעיקר הילדים, והיווה בסיס להמשך.
נשמע שהתחלתם ברגל ימין.
פטור בלי כלום אי אפשר… צוחק הרב קנטור, ומשתף בקבלת פנים לה זכה בבית הכנסת.
“היה זה בתפילת שבת בבית הכנסת, כשאחד מהגבאים הזמין אותי לומר דבר תורה. באותו רגע קם אחד מהמתפללים וצעק עלי איך אני מעז, ומה חשבתי לעצמי כשהגעתי לכאן וכו’. אי אפשר לומר שלא הייתי המום. ברגעים הבאים נוצרה מיני–סערה בבית הכנסת. אנשים שונים קמו וענו לאותו אדם, כשהם מגנים עלי מבלי שאפתח את הפה… בסופו של דבר אמרתי דבר תורה, אך נשארתי עם מעט טעם חמוץ בפה.
“אשתי חשה מיד שמשהו קרה, אך מה שהיה מוזר בעיניה, הוא החיוך הקטן שהיה על פניי. לשאלתה עניתי ‘עכשיו אני יודע שזה המקום לשליחות!’ סיפרתי לה את השתלשלות העניינים וסיימתי שעכשיו כשקמה התנגדות, אני מבין עד כמה הפעילות כאן הכרחית ונחוצה, ולכן קמים לה מנגדים כמו כל דבר שבקדושה…
“אך זה לא היה סוף הסיפור.
“במוצאי שבת נשמעו דפיקות בדלת ביתנו; עמד שם לא אחר מאותו אדם שביקש להתנצל. התברר שהוא גר מולנו. מאז הפכנו לחברים קרובים, ועד היום ברוך ה’ אנחנו שומרים על קשר חם”.
הגברת קנטור משתפת גם היא באפיזודה נוספת שהייתה לה.
“בכינוס הילדים שערכנו בחנוכה, בעלי אמר עם הילדים את שנים–עשר הפסוקים. בשלב כלשהו של הפעילות, ניגשה אליי אחת האימהות וביקשה ממני לבוא אתה רגע לצד. התחלתי לחשוש ולהעביר במוחי איזו ‘טעות’ עשינו הפעם, ואז שמתי לב שאותה אישה נרגשת מאוד. היא מספרת שכאשר בעלי אמר עם כולם את 12 הפסוקים, זה החזיר אותה בבת אחת אחורה אל שנות ילדותה, שם שכן לו זיכרון מתוק של פעילות ‘צבאות ה” בה השתתפה, וכשבגרה הפכה להיות פעילה בעצמה…
“‘את לא מבינה, כל כך התרגשתי עכשיו; זכרתי את הפסוקים, וצילמתי את המעמד ושלחתי לכל המשפחה שלי. את יכולה בבקשה להשיג לי את הנוסח של הפסוקים? אני רוצה שגם הילדים שלי ילמדו אותם!’ עניתי לה שאסייע לה בשמחה, וסיפרתי לה שיש לנו מועדון קבוע לילדים, והיא בהחלט יכולה לשלוח את ילדיה. היא הופתעה אך אמרה שהם קטנים מידי, וכנראה זה לא מתאים. הסברתי לה שבתה בת החמש יכולה בהחלט להשתתף. ואכן מאז, היא שותפה קבועה.
“דרך הילדים, מעגל ההיכרות שלנו עם התושבים הולך ומתרחב, ואנו מאמינים שזה היסוד להמשך גם עם המבוגרים בעזרת ה’”, מסיימת הגב’ קנטור.
אין מערבבים שמחה עם גבורות…
הרב קנטור בנסיון נוסף שעמד בדרכו כבר בהתחלה: “בסוכות האחרון רצינו לערוך שמחת בית השואבה לילדים, וקבענו את האירוע לליל הושענא רבה. בפועל, שעה וחצי בלבד לפני תחילתו, כשהאירוע פורסם בקרב התושבים וההכנות היו בעיצומן, פונה אלי רב היישוב ומבקש שנבטל את האירוע לאלתר!
“שאלתי אותו מדוע? והוא ענה שהושענא רבה מסמל ‘גבורות’ ואין מתאים לערב את שמחת בית השואבה עם גבורות… לא עזרו כל ההסברים שגם בליל הושענא רבה הקפידו על שמחת בית השואבה, ואדרבא, שמחה ממתקת גבורות. אך הרב עומד על שלו, ואני אנה אני בא. החלטתי שאת האירוע אני לא מבטל, אך חשוב לי גם לכבד את הרב.
“בהחלטה של רגע, חזרתי הביתה והודעתי לאשתי ההמומה שהארוע הולך להתקיים בבית שלנו… לא היה לנו הרבה זמן לעכל את הסיפור, הודענו ופרסמנו עד כמה שניתן אודות השינוי הפתאומי, כשאנו מגייסים בינתיים כיסאות מכל השכנים עבור הקהל הצפוי להגיע.
“בפועל הגיעה כמות גדולה של ילדים והוריהם, והשמחה היתה רבה.
“לאחר מכן, פנינו לבעלת הבית והתנצלנו על הרעש שגרמנו. ‘מה?’ היא אומרת. ‘בכלל נסעתי באותו יום לירושלים, ואילו השכנים האחרים הרחיקו באותם ימים לתאילנד’…
כוחו של המשלח
“אנחנו מרגישים את כוחו של הרבי בכל פעולה שאנו עושים. דוגמה לכך ראיתי, כשניגש אלי אחד התושבים ושאל אותי לפי תומו על ענין ה’חלב נוכרי’. הסברתי לו את חשיבות הענין כפי שהרבי מביא, ואת גודל ההשפעה על הנפש. חשבתי שבזה נגמר הענין. מדובר בכל אופן באוכלוסיה שלא מודעים מקרוב לענין, ולא מחמירים בו. מה מאוד התפלאתי כשהוא ניגש אלי למחרת וסיפר לי שסילק מביתו את כל המוצרים שהכילו חלב נוכרי! ראיתי בזה את כוחו של המשלח, ואת ההשפעה והקשר העמוק שיש לרבי עם כל יהודי ויהודי”.
השלוחים הטריים עושים הכל כדי להכין את תושבי המקום לקבלת פני משיח צדקנו, הן זו השליחות העיקרית שקיבלו השלוחים מהמשלח. “מבחינתי, כל פעם שאני לומד עם מישהו, זה להכניס גם את נושא גאולה ומשיח. השיחות והמאמרים של הרבי הרי מלאים בנושא, ואי אפשר להביא רעיון של הרבי בלי לחבר אותו לעניין העיקרי - גאולה.
“אחת ההזדמנויות הזכורות לי שדיברתי על הנושא, והרגשתי שאכן חדר ללב האנשים, היתה לאחר שחרורו של הרב רובשקין. יצא לי לדבר על כך בבית כנסת וסיפרתי על דבריו של בנו שאמר - שכמו שאבא שלו השתחרר ברגע, כך משיח יגיע ברגע. ומי שנמצא בפיג’מה יקבל את משיח בפיג’מה… כך אנו צריכים להיות מוכנים לקבלת משיח כל רגע!”
אז בשבועות הקרובים בני הזוג קנטור מציינים שנה עמוסת פעילות כשבאמתחתם תכניות רבות להמשך. לנו נותר לאחל שיצליחו בשליחותם ויהיו ‘המכה בפטיש’ שיכין את המקום לגאולה.