היסוד לשיטתו של הרבי לחבר נושאים בתורה זה עם זה , ואותם יחד עם רעיון מרכזי , מופ

היסוד לשיטתו של הרבי לחבר נושאים בתורה זה עם זה, ואותם יחד עם רעיון מרכזי, מופיע בהדרכה אישית שכתב לו אביו הרה”ג הרב לוי יצחק ע”ה שניאורסאהן. מכאן היסוד לראות את העולם בעיניים של אמונה פשוטה ותכליתית, ורק לאחר מכן להוסיף את השכל, הרגש והרצון * התוועדות חסידותית שנוגעת ליסודות שלנו

מסופר על אודות יהודי נכבד, פרופסור ומלומד בתחומים מדעיים רבים, בעל דעות מוצקות ונחרצות ונחשב לאחד מראשי השמאל הקיצוני. אותו יהודי שמע רבות על כ”ק אדמו”ר שליט”א מלך המשיח ועל ידיעתו המקיפה בכל התחומים. רבים מעמיתיו בתחומי המדע בעולמו שלו סיפרו לו כי היו אצל הרבי ויצאו משם בהתפעלות גדולה, והציעו לו שיעשה גם הוא כמותם וייכנס לרבי. אותו יהודי לא יכול הי’ בשום אופן להאמין כי “רבי” חרדי חסידותי יכול לדעת ולהיות פתוח כל כך לעולם המודרני, אבל דווקא בגלל זה הוא החליט לבסוף להיפגש עם הרבי, כדי “להפריך את כל האשליות”, באומרו: אני אכנס ולא אתפעל.

לבקשתו, נקבע לאותו פרופסור תור ל”יחידות”, וכשהגיע הזמן, הוא נכנס אל הרבי, ושהה זמן רב בחדרו הקדוש.

כשיצא, כצפוי, כשכולו נסער ומלא התרגשות והתפעלות, ניסו הבחורים שהיו שם לדלות מפיו על מה נסובה השיחה ומה הוא יכול לספר מה ששמע מפי הרבי.

ענה ואמר אותו פרופסור: נכנסתי אל הרבי במצח נחושה, בהחלטה שעלי הוא לא יעשה רושם. אבל יצאתי משם, כפי שאתם רואים, נסער ומלא התרגשות והתפעלות. הרבי הרשים אותי בצורה ששום אדם לא עשה זאת מעולם: הוא פתח בנושא במדע המעניין אותי, שבו עסקתי בלהט ואני נחשב המומחה מספר אחד באותו עניין. בכלל, מעטים האנשים בעולם שיש להם אפילו ידע מינימלי בנושא זה, וכאן ראיתי לפניי מי שמתמצא ומעורה בכל פרטי הפרטים של הנושא, כאילו הי’ זה עיסוקו היחיד. הערותיו השאירו אותי מופתע ומשתומם לגמרי במידת אמיתיותן, הגאונות שבהן, וביחד עם זה פשטותן. מכאן עברנו לנושא נוסף, וגם בו ראיתי את בקיאותו של הרבי בכל פרטי הפרטים, יחד עם עומק וחריפות בלתי מצויים כלל, וכך הי’ בכל נושא שהועלה בשיחה.

המחשבות שהיו לי לפני שנכנסתי, שאני אוכיח לכל חבריי כי כל התפעלותם מן הרבי היא לשווא, הפכו תוך רגעים ספורים להרגשה של התבטלות ננסית בפני הענק שבענקים. כאשר אני, הפרופסור הגדול שכל הארץ מלאה תהילתו, מרגיש את עצמי כמו ילד קטן, לעומת הענקיות הנפלאה של הרבי, ודווקא באותם תחומים בהם אני המומחה בה’ הידיעה.

כאן עשה אותו פרופסור נכבד אתנחתא, כאילו קשה לו להוציא מפיו את הדברים, ואחרי שהות קצרה נענה ואמר: אבל, לרבי שלכם יש חסרון גדול – ראו זה פלא. בכל נושא בו אנו מדברים, הוא כל כך בקי וכל כך נאור ומתקדם. ואילו ברגע שמגיעים לענייני אמונה – הוא מאמין בכל מילה ובכל אות ממש כמו הסבתא שלי, אשה פשוטה שאינה יודעת מאומה…

אמונה פשוטה – זה היסוד

בקשר לכ’ מנחם אב, יום ההילולא של הרה”ק רבי לוי יצחק נ”ע, אביו של הרבי מלך המשיח, נביא בזה כמה קטעים אופייניים מאגרותיו, בהם מובעת בבהירות רבה שיטתו המיוחדת והנפלאה בלימוד התורה וגם בהסתכלות על העולם בכלל. 

בשיחה שנאמרה בש”פ תזריע מצורע תנש”א אמר הרבי במענה לשאלה מה וכיצד לעשות “כל אשר ביכולתכם”, כי הדרך הישרה – הקלה והמהירה מבין כל דרכי התורה – להביא התגלות וביאת המשיח בפועל ממש, היא על ידי לימוד עניני משיח וגאולה בתורה. ומדגיש שם במיוחד את הלימוד בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו, שהם מעין ודוגמא והכנה לתורתו של משיח!

היסוד לכל זה ניתן על ידי האב הדגול, וכפי שכותב רבי לוי יצחק לבנו, הרבי מלך המשיח שליט”א (אגרות לוי יצחק עמוד ש”ז-ש”ח): “… אמנם בני מחמדי, עצתי אמונה לך, כי תראה בכל ענין כמו זה, להוסיף יותר פלפלין ומלח. היינו לראות שיהיו הדברים יותר ויותר מיוסדים על פי חכמת האמת, על פי קבלה, שהוא אמיתתה של תורה, והוא הטל והמאור שבתורה. כי אז יהיו הדברים בהירים ומאירים יותר, וכל הענינים יעלו אז כפתור ופרח, היינו קיילעכדיק (“עגול”) מכל צד ופנה, שאז נראה וניכר היטב שהענין הוא אמת. … ובכן, בני שמע לדברי ועשה ככה. הרי חננך ה’ בינה ודעת, וביכולתך ללמוד זה ולהבין ולהשכיל בהם, ולכשתעמיק בהם תוציא פנינים יקרים ואבני חפץ אין די. ואז יהיו הדברים שמחים ומאירים אי”ה”.

מלבד העמקות הנפלאה והתפארת של השילוב בין כל חלקי התורה שאין לה אח ורע ואין דומה לה בכל גדולי ישראל שלפניו, באה לידי ביטוי במיוחד בתורתו של רבי לוי יצחק, ובהרחבה ובהדגשה עוד הרבה יותר בתורתו של הרבי – האמונה החזקה והאיתנה בכל אות ובכל פסיק בתורה. העובדה כי התורה כולה היא מאת ה’, ולכן חייבים כל חלקי’ להתאים זה לזה ולהשלים זה את זה.

כך נכתב בספר תולדות לוי יצחק (ח”א ע’ 176): “במצב ששרר אז ברוסיה, בה השפיעה הרוח הכפרנית, במידה עקיפה, גם בחוגים הקשורים ליהדות – היו רבנים שהשתדלו להסביר הלכות בשולחן ערוך בנימוקים הגיוניים אשר יתקבלו על דעת ההמון. לא כן רבי לוי יצחק, אשר השמיע בעוז ובלי היסוסים את דבר ה’ – זו הלכה, בהדגשה שזהו דבר ה’ ללא הסברים ונימוקים. מסופר שפעם באה אשה אחת אל רבי לוי יצחק בשאלה על תרנגולת. כאשר נוכח, לאחר הבדיקה, שהתרנגולת טריפה, אמר אל השואלת: דעי לך שהתרנגולת בריאה, אך על פי ההלכה אסור לאכול אותה כי היא טריפה”.

נקודה זו, כי התורה כולה היא “תורת ה’ תמימה”, היא שלימה ותמימה בתכלית ואינה זקוקה לשום הסברים ופירושים שינסו לייפות אותה ולעשותה יפה ומתקבלת יותר בעיני העולם, היא היסוד והבסיס לכל היהדות, וכמובן ופשוט לכל תורת ושיטת החסידות. כל הגישה אל התורה, מדגישה החסידות ללא הרף, חייבת להיות ספוגה ומלאה אך ורק באמונה מוחלטת, אמונה ללא עוררין. אמונה שכל אות וכל תג וכל פסיק הוא דבר ה’ ממש, אמת אלוקית מוחלטת, שאינה עומדת למבחן או לאיזו שהיא שקלא וטריא. כל ההוכחות על אמיתתה לא יוסיפו לה מאומה, וכל הקושיות לא יזיזו מאומה מהאחיזה בה בכל התוקף וללא שום בושה ח”ו. 

נקודה זו היא שהייתה לצנינים בעיני “משכילי ברלין”, יוצרי השיטה של “היה אדם בצאתך ויהודי באהלך”. והם אמנם נלחמו בה בכל מאמצי כוחם ועשו הכל כדי לפגוע בה ולקעקע אותה ח”ו.

שמעון הכופר מזאמוט, שליח המשכילים לצודד נפשות למולך ההשכלה, נותן “רצפט” להצלחה ולחינוך מחדש, ל”בעלי ההזי’, חסידי הרבי מליאזנא” – כאשר הוא קורא לחבריו המסיתים לתת לתלמידיהם “רשימת ספרים אשר יקראו, ספרי היתולים מהאדוקים בדת ומאמינים במלאכים, עין הרע, שדים ורוחות רעות, למען עקור מליבם את הבערות שהשרישו בהם המלמדים הנבערים מדעת” (ספר התולדות רבינו הזקן ע’ קסח).

כשנכנס אותו משכיל כופר לרבינו הזקן, שאל אותו רבינו (ספר התולדות שם ע’ קע”ו) כיצד הוא מפרש את הפסוק “ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד”, ויען שאינו מפרש כפירושו השני של רש”י, “שראה גהינם פתוחה מתחתיו”, לפי “שאין להלאות את מוחות התינוקות הרופפים בדברי אגדה בכלל, ומה גם בדברים המפחידים, כמו גהינם והדומה”. ועל כך אמר לו רבינו הזקן כי נתפס למינות אשר כל באיה לא ישובון.

הוא כותב במכתביו לחבריו המשכילים אודות החסידים, כי עדיין לא קרה מעולם שהאשה הפשוטה ביותר תאמר איזו שהיא מילה מהרבי לפני שתרחץ ידי’ ג’ פעמים ותקנחם באלונטית. הוא מכיר בעובדה שזהו סוד כוחם של החסידים, ולכן הוא מטכס עצות איך לפגוע ח”ו באמונה תמימה זו, כי כל זמן שאמונה זו בתוקף, הוא כותב, “לשווא כל עמלנו”.

ולעומתם, להבדיל בין קודש הקדשים לחולי חולין, רבותינו נשיאינו עמלו והתייגעו ומסרו נפשם בפועל ממש פעמים רבות במשך כל התקופות, שלא לשנות בשום אופן ח”ו, ולו בשינוי הקל ביותר, את החינוך היהודי עם ה”מלמד הישן” ועם שיטות הלימוד ה”מיושנות” של “קמץ אל”ף א” והשרשת קדושת האותיות והנקודות, יחד עם סיפור מעשי ניסים, דווקא ל”מוחם הרופף של התינוקות”. וכידוע הסיפור על המלמד החסיד שלא מצא לנכון לספר לבנותיו של הרבי הריי”צ סיפורי מופתים וניסים, והורה הרבי הרש”ב נ”ע לפטרו מיד מעבודתו ללא טענות ומענות, שכן ענין זה נוגע לכל החינוך ודרך החיים “כל ימי חייך”.

ספר הזכרונות, כמו רשימות ושיחות רבות של הרבי הריי”צ, מלאות בסיפורי מופתים, אודות היחס לחפצים של צדיקים ועל ניסים ונפלאות שנעשו על ידם, ואפילו סיפורים על שדים ורוחות – כל זה כדי להשריש בלב היהודי את האמונה שלמעלה מן השכל, את הקדושה האלוקית, ללא התחשבות בעניני העולם. 

התרופה לכל המחלות של עקבתא דמשיחא, שזהו כאמור יסוד ועיקר החסידות, היא לפני הכל ואחרי הכל, האמונה הפשוטה, ללא חכמות וללא התחכמויות. רק זה היסוד הבריא שעליו אפשר וצריך לבנות בנין גדול ואדיר של שכל רגש ותענוג, בניין שיישאר תמיד איתן בגלל היסוד החזק והעמוק ששום דבר לא יזיז אותו ממקומו. 

כעת שמעו יהודים!

וכך כותב הרבי הריי”צ נ”ע ב”קול קורא” השני (ט”ז סיון תש”א. נדפס באג”ק שלו ח”ה ע’ שע”ט ואילך. מובא כאן בתרגום מאידיש), במענה על כל מיני טענות שונות ומשונות, ואת קריאתו האדירה: יהודים, הניחו הצידה את כל השטויות, הצטרפו לבשר את בשורת הגאולה ולהתנהג בהתאם! וזו לשון קדשו:

לקול קריאתנו ואזהרתנו “לאלתר לגאולה”! יצאתם בטענה המגוחכת אבל גם נוראה שזה חומר של מסיונרים!

מה קרה לכם? מה המושג שלכם על יהדות? במה מאמינים אתם? אתם עושים טעות נוראה וטפשית עד למאד! אתם נותנים לאומות העולם את אחד מעיקרי האמונה שלנו, את היסוד העיקרי של היהדות – האמונה בביאת המשיח – משום שגם הם מטיפים עליו לפי דרכם הם. כלום הייתם מוותרים גם על השבת, טהרת המשפחה, תפילין, ציצית, וקדשים דומים של היהדות, אילו היו המסיונרים הנוצרים מתחילים להטיף עליהם לפי דרכם הם?

כלום אינכם יודעים שהאמונה בביאת המשיח היא אחד העיקרים בתורתנו הקדושה, היסוד של כל נביאינו ושל חז”ל?

האם רוצים אתם באמת להשפיע על ההמונים היהודים שלא יאמינו עוד בביאת המשיח שלנו, כפי שעושים אתם זאת, בהסבירכם לפניהם שזהו ענין טריפה, משום שגם המסיונרים מטיפים במשיח אשר בו מאמינים הנוצרים? 

האם תוכלו לפדות פעם את עצמכם ולחזור בתשובה על עבירה נוראה זאת – להמאיס אצל ההמונים היהודים את האמונה בביאת המשיח, על יסוד אווילי כוזב כזה שאתם נותנים?

נדב ואביהו, שני בני אהרן הכהן, הקריבו אש זרה על מזבח ישראל ונשרפו משום כך. הם קבלו את העונש הכי גדול ר”ל, מפני שהכניסו אש זרה למקום שהיה צריך להיות בו האש האלוקית הקדושה לבדה. והתורה אומרת על כך: “בקרובי אקדש”! בהזהירה, כי על חטא כזה, אין סולחים אפילו לקדושי ישראל כנדב ואביהו , שני בני אהרן! 

עכשיו אתם עושים לדאבוננו אותו הדבר, בחפשכם לחלל את האש הקדושה של אמונתנו בביאת הגואל, ע”י השליככם לתוכו אש זרה שלכם! כלום רוצים גם אתם, להביא על עצמכם, את העונש הנורא של שריפת הנשמה ומיתת הגוף, ר”ל? 

האינכם מאמינים שמשיח בוא יבוא, משיח יהודי שלנו, אשר ניבאו עליו הנביאים שלנו, בתנ”ך שלנו, וחז”ל שלנו, בגמרא הקדושה שלנו, מה שאנו אומרים עתה לכלל ישראל בשם הנביאים ובשם חכמינו ז”ל?

למתנגדים וללוחמים אלה, שלנו, מוכרחים אנו לענות, לפי מאמר החכם מכל אדם: “ענה כסיל כאיוולתו”: 1) אתם חושבים ומקוים, ועכשיו כבר ‘מוכרחים’ אתם לקוות כן, כי דברינו יתגלו כתרמית, וכי משיח לא יבוא בקרוב, כדי שתוכלו להישאר החכמים והחרדים, אשר להם צריכים היהודים לציית גם בימים הבאים. אך, מלבד מה שתהיו מאוכזבים עד למאד, הנה כבר עכשיו עליכם להתבייש במלחמתכם בקול קורא שלנו, מפני ששום בר-דעת כבר לא יאמין לכם כי מתפללים אתם להבורא יתברך לשלוח את משיח בקרוב, ובזה להעמיד אתכם לקלון שנלחמתם באלו שידעו את האמת טוב מכם!

2) בהפיצכם את הרעיון הכוזב, הפושע והמגוחך, כי לבשר ליהודים את הבשורה על ביאת המשיח, הוא חומר מסיונרי, הלא תצטרכו בקרוב להחתים כמסיונר, ר”ל, גם את המבשר האמיתי האחרון, אליהו הנביא, שיאשר אי”ה בקרוב, את הקול קורא שלנו. הלא גם אותו לא תבואו לשאול מנין הוא יודע, כשם שלא שאלתם אותנו, והוא בעצמו בודאי לא יבוא אליכם טרם שיפנה לכלל ישראל.

3) אתם סוברים כי מלחמתכם תביא לכם שם טוב, כמנהיגים חרדים חכמים ומעשיים – אבל הנהגתכם הבלתי הגיונית, הציגה אתכם, כאמור, כבר עכשיו, כההיפך מזה. אינכם יכולים לרצות בלבכם כי יבוא משיח בקרוב, משום שזה יעשה אתכם לטפשים. ובכן על חרדיותכם כבר אין צורך להרבות בדבור. ולפי שלא חישבתם את זה לפני שהתחלתם בקרב, הרי גם חכמתכם ומעשיכם “מאפע”. מתקיימים דברי הנביא: “יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים”, כי רבים יגלו את עצמם בפרצופם האמיתי. ואם אומרים אתם שקריאתנו היא חומר מסיונרי, מראים אתם בזה, ברור מאד, עד כמה חסר לכם ללומדות, ליראת שמים ולחכמה.

4) אתם מציגים את עצמכם כמנהיגים הרוחניים של היהודים, ודבריכם הם כשל המדיחים היותר גדולים: אתם עתידים ליתן את הדין ולהביא על עצמכם חס ושלום את העונש הכי גדול, אם לא תקבלו מיד על עצמכם את תשובת המשקל, לחזור בכם מדבריכם החוטאים ולהודות כי טעיתם טעות נוראה, עוון אשר חטא! בשבילנו, החשבון ברור – על כל פנים אתם הראשונים הזקוקים לקריאתנו לחזור בתשובה שלמה, ויותר מכל שאר היהודים!

למאמינים ולמפקפקים!

אליכם אישים אקרא!

אליכם, המאמינים בקול קורא שלנו, והמפקפקים בו – מפני שיהודים חרדים כביכול מקררים אותם – אנו קוראים: אתכם אין לנו צורך להוכיח, ולהשתמש כלפיכם במילים חריפות, שאין זה מדרכינו, ושהשתמשנו בהם למרות רצוננו נגד האדישים-כמוות והלוחמים בנו.

לכם אנו אומרים בלבביות, כדבר אח אל אח, דברים הנובעים ממקור אהבת ישראל: הגיעה השעה! 

עכשיו, כשהגיעה העת רצון שאנו מחכים שהשם יתברך הולך לפדותנו מן הגלות, עלינו לחדול מלהיות יהודים של גלות עם רצונות עצמיים שלנו גם כן. עלינו להיות יהודים של גאולה כדי לזכות לאלתר לגאולה!

הצטרפו ל”מחנה ישראל” שלנו, שאינו בא להתחרות עם איזו שהיא תנועה, ולמען עניניו הפרטיים של מישהו. עזרו לנו להגדיל את המחנה ולעשות את העבודה הנחוצה למען הרגע הזה ולמען כלל ישראל! …

כובד ראש הוא צו הרגע!     

יהודים ואחים, היו רציניים! חדלו נא מכל הקטנות, מכל האמביציות הפעוטות הפרטיות! זוהי לגמרי עת חדשה, שעת חרום, כשמכל האמביציות הפרטיות יהיו אין ואפס! 

איננו רוצים להסיג גבול של מישהו. איננו רוצים להפריע למי שהוא ולפגוע בכבוד מישהו. אנו רוצים להעיר, לעורר ולזכות לראות שאתם מעוררים את עצמכם ואחרים! ..

“לאלתר לגאולה!” אינו דמיון. לא אך איחול דתי. לא. עכשיו זוהי קריאת הזמן! הגאולה היא מאחורי כתלנו, היא באה בצעדים המהירים ביותר. מבצרים יפלו כשבבים, עמים ומדינות יתהפכו בין לילה, כל הארץ תזדעזע “ודבר אלוקינו יקום” – דבר ה’ ע”י נביאיו יקויים עכשיו בדורנו אנו! 

הבה נהיה ראויים להישאר בחיים עם הדור! להיות שלמים עם החלק המובחר של האנושות. וכיהודים יכולים אנו להשיג זאת רק ע”י תשובה שלמה תקיפה, ע”י אמונה רצינית בדבר ה’, ע”י הציפייה לגואל צדק, ועי”ז שנהיה ראויים לקבל את פניו. 

האמינו – ותהיו מכירי טובה לנו, ותזכו לישועות ונחמות!  האמינו וצייתו לקריאתנו, ותינצלו אם ירצה השם מכל חבלי הגאולה! האמינו ותהיו ראויים להגאולה! 

“לאלתר לגאולה!” הוא עכשיו גם ב”ה “לאלתר לאמת!” אינכם צריכים לחכות הרבה עד שידע כל העולם שזהו האמת! 

“לאלתר לגאולה”! צריכה להיות הקריאה שעליכם עכשיו למסור לבניכם. ספרו להם כי זכר ה’ את עמו הסובל והוא הולך לגאול אותו מגלות ומצרות הגלות. ושהייסורים הנוראים של היהודים בכל מקום שהם – היא ההתראה האחרונה מהשי”ת לבניו שיחזרו בתשובה וישובו להיות יהודים מסורים לתורה כמו שצריך.

“לאלתר לגאולה!” היא עכשיו ברכתנו לכלל ישראל ואחולנו לזכות לזה עם כל ישראל אחינו, אמן!” עד כאן לשון קדשו.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!