קרן גמילות חסד

שלושה ימים לאחר חג הפורים תשל”ח, הופתעו מנהלי מוסדות חב”ד ברחבי העולם לקבל את מכתבו הכללי של הרבי מלך המשיח, שפנה ישירות “אל התלמידים ואל התלמידות בכל מוסדות חינוך, ה’ עליהם יחיו”, וביקש מהם “ללכת בעקבות ילדי ישראל בימי מרדכי ואסתר” כיוון ש”עמנו בני ישראל נמצא במצב קשה וזקוק לרחמי שמים”.

הרבי ביקש להוסיף בלימוד התורה בכמות ובאיכות, אך ההפתעה הגדולה הייתה בבקשת הרבי בנוגע להוספה בקו הצדקה: “ההצעה בזה היא לכל אחד ואחת מכם להשתתף ביסוד קרן גמילות חסד בכיתה או בית הספר שלכם, על ידי תרומות לקרן זו ממעות שלכם. ואם כבר קיימת ופועלת קרן כזו - להגדילה ולהרחיבה, כלומר להגדילה בנתינות נוספות, ולהרחיבה על ידי הרחבת חוג מקבלי הגמ”ח”.

למעשה, הרבי החל לטוות את הרעיון המהפכני כמה ימים קודם לכן, בהתוועדות פורים תשל”ח, בה הציע הרבי “שהתלמידים והתלמידות דכל בית ספר וכו’ (או דכל כתה) ייסדו קרן גמ”ח [שהיא “מעלה הגדולה” בצדקה “שאין למעלה ממנה”], ושכל אחד ואחת יתרמו מזמן לזמן מממונם לקרן זו.

“…בכדי להשריש בלב הילדים והילדות שיהיו לא רק “נדיבים בממונם” אלא גם “נדיבים בגופם” - נכון במאד, שקרן הגמ”ח תנוהל על–ידי הילדים והילדות עצמם. שתלמידי בית הספר (או הכתה) וכו’ יבחרו מתוכם מנהל הקרן, גזבר וכו’.

“אשר זה יגביר רגש האחריות, ובמילא, יוסיף גם חיות והתלהבות והקשר להגמ”ח דכל תלמידי בית הספר וכו’ - הואיל וגם עשיית החסד בפועל היא על–ידי שלוחיהם ובאי כוחם.

“ומה טוב שהנהלת קרן הגמ”ח וחלוקת התפקידים (מנהל, גזבר, ומנהל חשבונות וכו’) תתחלף לעיתים לא רחוקות (על–ידי בחירת התלמידים והתלמידות) - בכדי לאפשר לכל תלמיד בית הספר וכו’ או לרובם על כל פנים, להיות לא רק נדיבים בממונם אלא גם נדיבים בגופם, ובפרט על–פי דברי חכמים במשנתם: והכל לפי רוב המעשה…”

הרבי המשיך לעורר על המבצע החדש גם בהתוועדות סמוכה שבאה כהמשך לה, במוצאי שבת פרשת צו תשל”ח, ואף הגיה את השיחה שנדפסה לימים בלקוטי שיחות כרך טז (עמ’ 626–623).

הגמ”ח של הרבי הריי”צ

את הרעיון המהפכי, שילדים ינהלו גמ”ח של כספים, ביסס הרבי על סיפורו של הרבי הריי”צ, שפרסמו בחוברת ה’תמים’, שבימי ילדותו “כל הוני - אשר רכשתי לי שכר לימוד משניות בעל–פה . . הייתי עושה בו גמילות חסדים . . ובערב יומא דשוקא וביום שלאחריו היו לי ימי עבודה בחלוקת וקבלת סכומי הגמילות חסדים”.

והסיק הרבי: מזה שסיפר ופירסם הנהגתו זו מובן שהיא הוראה לרבים . . ומכיוון ש”בתר רישא גופא אזיל” (עירובין מא, א) - הרי הנהגת נשיא (וראש) ישראל, היא גם נתינת כוח.

המנהלים יחליטו על הפרטים

ב’הנחה’ הבלתי–מוגהת משבת פרשת צו, מופיעים פרטים נוספים על ההוראה החדשה. הרבי הדגיש כי בכוונה לא קבע מסמרות האם לפתוח גמ”ח אחד לכל בית הספר, או בכל כיתה - כדי שיוכלו להתאים את הרעיון למצבו של בית הספר, ולתכונותיהם של המנהלים והתלמידים בכל בית ספר בנפרד.

הרבי הציע באופן כללי, שהתלמידים יערכו ביניהם בחירות, ויבחרו את בעלי התפקידים בגמ”ח, החל מהילד שיחלק את ההלוואות, ילד שממונה לגבות דמי חבר או נדבות, וילד נוסף שינהל את החשבונות של הגמ”ח.

וכדי שכמה שיותר ילדים יהיו מעורבים בניהול הגמ”ח, הוסיף הרבי והציע, שבכל כמה חודשים יתקיימו בבית הספר בחירות, ובעלי התפקידים האמורים יתחלפו.

כמו–כן הדגיש הרבי שהילדים צריכים להתייעץ עם מוריהם כיצד לנהל את הגמ”ח. לאידך, כאשר מדובר בילדים שאין להם מושג בזה, ביקש הרבי שהמורים והמדריכים יעוררו בעצמם את הילדים, ומזמן לזמן יתעניינו אצל הילדים בנוגע למצב הגמ”ח.

הרבי גם הציע, שכדי להדגיש עוד יותר את מעלת הגמ”ח שעל ידי ילדים קטנים - שינהלו שני קופות גמ”ח נפרדות: אחת תנוהל על ידי הילדים מעל גיל בר–מצווה, והשניה תנוהל על ידי הילדים הקטנים.

גמ”ח ילדי קיבוץ עין הנצי”ב

בחודשים הבאים המשיך הרבי לעורר את ילדי ישראל להקים גמ”חים, ובמכתב ששיגר הרבי בט”ו אייר תשל”ח כותב הרבי לילדי משפחת פש, שהתגוררו בקיבוץ עין הנצי”ב:

נ.ב. תקותי שיודעים אתם מבקשתי לתלמידים ותלמידות בכל מקום שהם, שיארגנו “קרן גמ”ח” משלהם, ביחד עם הוספה מיוחדה בלימוד התורה בנוסף לשיעורים הקבועים. ויהי רצון שגם בזה תצליחו באופן הכי טוב.

המכתב שוגר למרת פש בתוספת מכתב המזכירות ובו נאמר: “מצורף–בזה מכתב כ”ק אדמו”ר שליט”א לילדי הקיבוץ שיחיו. ואם יש צורך בתוספת ביאור, בודאי תמצא האותיות המתאימות להסביר להם”.

גם במכתב מיוחד ששיגר הרב חדקוב למנהלי הסניפים של המל”ח וצא”ח, מעורר מזכירו של הרבי על “הפעולות - בהתאם להתעוררות באחרונה, יסוד קרן גמ”ח על ידי החונים והחונות [במחנות הקייץ], וכן לסדר קופת צדקה בכל אוהל”.

יישום ההוראה בבתי הספר

ארבעים שנה חלפו, ומסתבר שרבים שכחו ברבות הימים מההוראה המיוחדת, ואלו שנולדו אחריה - כלל לא מודעים לקיומה.

בשבוע שעבר ביקשתי מידידי ר’ נתן אברהם להציף את הנושא בקבוצת מחנכים בה הוא חבר. היו שלא שמעו מעולם על הרעיון, וגם אלו ששמעו על הרעיון הכללי - חשבו שמדובר רק בגמ”ח לכלי כתיבה. אחד המחנכים כתב שבכיתתו השתדל לקיים גמ”ח של כלי כתיבה, אבל כעת לאחר שראה את ההוראה של הרבי, ישתדל להקים בכיתתו גמ”ח בהתאם להוראות הרבי.

גם הרב צבי הירש לוסטיג, המנהל החינוכי של ישיבת ‘אהלי תורה’ בקראון הייטס, זוכר היטב את אותן השנים בהן התלמידים היו עסוקים במימוש ההוראה המיוחדת. אבל למרבה הצער עם השנים נשכחה ההוראה…

בשיחה שקיימתי עם הרב נפתלי רוט, איש חינוך וותיק ויו”ר המרכז חינוכי חסידותי, הוא בהחלט זכר את ההוראה, ואף את הדרך בה יושמה בזמנו בבית הספר אותו ניהל בעיר–גנים:

“לאחר שקיבלנו את הוראת הרבי, דיברנו עם הילדים על כל הפרטים, ולאחר מכן ערכנו בחירות בין התלמידים, לבחור את בעלי התפקידים בגמ”ח.

“בהתאם להנחיית הרבי, שמנהלי בית הספר יחליטו על דרך ניהול הגמ”ח - ישבנו על המדוכה, והגענו לכמה מסקנות חשובות:

“א. ילדים שמעוניינים לקחת הלוואה מהגמ”ח, חייבים להציג אישור עקרוני מהוריהם, שמרשים להם ללוות כספים. אחרת, עלולים להגיע למצבים לא–נעימים של ילדים שלווים כספים ולא מחזירים, וההורים עוד יבואו בטענה צודקת: למה נתתם להם הלוואה…

“ב. גמ”ח מוכרח שיהיה לו תקנון ברור: האם מלווים לילדים כספים לכל מטרה, או רק למטרות הקשורות לבית הספר. למשל, אצלנו החלטנו שהגמ”ח לא מיועד להלוואות עבור קניית ממתקים, אלא רק לרכישת ציוד בית–ספר שחסר לתלמיד, או דמי נסיעות לבית, ואפילו דמי נסיעות לטיול. אבל הכל במסגרת צורכי בית הספר. גם צריך להיות ברור בתקנון כיצד מתנהלים מול ילד שלקח הלוואה ולא מחזיר…

“ג. הילדים אמנם אחראים על הגמ”ח, אבל הקופה עצמה חייבת להיות באחריות אחד המורים, ושמורה במקום שמור כמו חדר מורים וכדומה. אחרת הכסף עלול להעלם מהר מאוד…”.

גם הרב יוסף אברהם פיזם, כיום מנהל תלמוד תורה חב”ד ‘צבאות מנחם’ בקריות, זוכר היטב את התקופה ההיא, בה למד בישיבת תות”ל בלוד:

“לאחר שהגיעה ההוראה של הרבי, כינסה ההנהלה את תלמידי הישיבה, והרב חיים אשכנזי עורר את התלמידים בחיות חסידית מיוחדת לקיום ההוראה החדשה. אני מוניתי אז למבקר הגמ”ח. הבחורים גייסו כסף עבור הגמ”ח, והוא שימש את התלמידים.

“מאז נכנסתי בעצמי לשדה החינוך, אני משתדל לעורר את העניין. מטבע הדברים, מכיוון שמעל התלמידים חייבים מורה אחראי - זה תלוי יותר במורה. יש מורים שמתמסרים יותר לעניין, ויש פחות…

“אצלנו זה התחיל כגמ”ח כספים, אבל ברוב השנים היה קשה לנהל את הלוואות הכספים, ועברנו לגמ”ח למכשירי כתיבה, מחברות וכדומה. זה אמנם לא דומה בדיוק לגמ”ח של הרבי הריי”צ, שאותו הזכיר הרבי בשיחתו, אבל העיקרון נשאר שתלמידים מתעסקים בגמילות חסדים, וזה כמובן חשוב מאוד”.

תשמ”ב: הרבי מעורר שוב

בהתוועדות י”ב תמוז תשמ”א בשיחה השנייה (‘שיחות קודש’ תשמ”א כרך א’ עמ’ 142 ואילך) שוב עורר הרבי על הקמת גמ”חים על ידי ילדים.

הרבי דיבר בהרחבה על ההוראה בתחום החינוך שיש להפיק מדרך החינוך של בעל הגאולה עצמו, כפי שבאה לידי ביטוי בסיפור הנ”ל: שכאשר רכש סכום כסף תמורת משניות שחזר בעל–פה, הבין בעצמו שבכסף זה צריכים לעשות גמילות חסדים, ועשה זאת בפועל מרצונו הטוב. ועד - כפי שהיה בהמשך המאורע - שעל–ידי ההתעסקות בגמ”ח העמיד את עצמו בסכנה ומסר נפשו עבור טובת הזולת, עד שהושיבוהו במאסר.

הרבי תומך בגמ”ח הילדים

אחד הילדים שהתעורר לייסד גמ”ח בעקבות שיחתו של הרבי בשנת תשמ”ב, היה הרה”ח ר’ דוד מונדשיין, אז ילד בתלמוד תורה תורת אמת.

את קופת הגמ”ח קרא “קרן דוד”, על שמו של זקנו הרה”ח ר’ דוד בראוומן ע”ה. הוא כתב על כך לרבי, ומה הופתעו בני משפחתו כאשר באחד הימים הגיע מכתב מיוחד מהרבי, למנהל הגמ”ח הצעיר…

הנהלת גמ”ח “קרן דוד” ירושלים ת”ו ה’ עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכ’, ות”ח. ודבר בעתו - בימי חנוכה דענינם מוסיף והולך ואור, ולהמשיך זה בכל ימות השנה. הפ”נ שבמכ’ יקרא בעת רצון על הציון הק’.

בברכה לימי חנוכה מאירים ושמחים.

בשולי המכתב הוסיף הרבי בכתי”ק: “מצו”ב השתתפותי”.

למכתב צורף שטר של 100 שקל, והילדים מנהלי הגמ”ח החליטו לערוך הגרלה בין התורמים לגמ”ח. כל כרטיס הגרלה עלה 10 שקלים, וקופת הגמ”ח גדלה במאות שקלים בזכות ההשתתפות של הרבי.

כך למשל, סבו של מנהל הגמ”ח, הרה”ח ר’ יעקב יוסף רסקין, שנהנה מהקאך שיש לנכדו בהוראות הרבי, ביקש לרכוש חמשה כרטיסים, ושיגר לו את המכתב הבא:

ב”ה יו”ד שבט תשמ”ב. כפר חב”ד

לנכדי הנחמד התמים דוד נרו יאיר ויזרח

שלום וברכה!

בזה הנני שולח סך 50 שקל, השתתפות בהגרלה של השטר 100 שקל שזכית לקבל מבית חיינו כ”ק רבינו שליט”א. והנני מאחל לך שתצליח בשליחותך הקדושה שהנך מסדר קופת גמילת חסדים (גמ”ח) ע”ש הסבא שלך הרב התמים מו”ה דוד ע”ה ברובמן. והשי”ת יצליח לך בלימוד התורה וקיום המצוות בהתקשרות אמתי וחסידותי לבית חיינו שליט”א.

הגמ”ח, שבתחילה נפתח בעיקר למכשירי כתיבה וסכומי כסף קטנים מאוד, יכל כעת להעניק הלוואות גדולות יותר. אבל רוב השימוש בגמ”ח היה בהלוואות לצורך דמי נסיעות באוטובוס, קניית סנדוויץ וכדומה.

זכרונות הרבי הריי”צ, עליהן התבססה ההוראה הייחודית

ימי קיץ של חודש מנחם אב, תרנ”א. “כמו בכל יום שוק”, מספר אדמו”ר הריי”צ בזיכרונותיו, “סידרתי גם הבוקר את רשימות הגמ”חים שאני מעניק ליהודים הסוחרים. את הכסף - שלושים רובל במספר - צברתי בעמל רב בזכות שינון משניות בעל–פה. בכל פעם אבא בוחן אותי במשניות, ולאחר מכן מעניק לי קופיקות אחדות. אלו הצטרפו לכדי רובל שלם.

“בפעם הראשונה שנתקבץ אצלי סכום גדול של רובל שלם - אמר לי אבי שראוי לעשות בו גמילות חסד, והלוויתי את רכושי זה לר’ סעדיה ז”ל, גבאי “מלביש ערומים”, ובמשך שני חודשים הגעתי לרכוש של שלושה רובל. כשרכושי גדל ולא רציתי שיהיה כולו נתון בידו של אחד, יעץ לי אבי להלוות לר’ הערץ מייטין, גבאי “לחם לאביונים”. עבר זמן וגם שם נמצאו שלושה רובלים שלי, שקיבצתים בזיעת אפי בלימוד משניות. אני מזיע, חוטף ולומד והוני נצבר, עובר שבוע ועושרי גדל…

“מורי ורבי, ר’ ניסן המלמד, הורה לי לנהל ספרי חשבון מסודרים כדי שאדע מי קיבל כסף ומי צריך להחזיר את הכסף. עיקר העבודה הייתה ביום השוק וביום שלאחריו, או אז קיבלו הסוחרים את כספי ההלוואה או החזירום”.

מתוך הספר “הנסיך השישי” על ילדותו של הרבי הריי”צ

גמ”ח לזירוז הגאולה

אחד הגמ”חים הידועים ביותר בעולם הישיבות בשנים האחרונות, הוא “הגמ”ח לזירוז הגאולה” שנוסד לפני כחצי יובל על ידי הרה”ח ר’ ראובן בורושנסקי, אז ילד בכיתה ח’ בבאר שבע, עם 90 שקלים. במהלך השנים גדל הגמ”ח למימדים רציניים. לא מעט בזכות הבחורים שתרמו לגמ”ח בדינר שהיה נערך מידי שנה תחת הכותרת “עזרו לנו לעזור לכם”. התקיים בגמ”ח זה הפתגם “אל תבטחו בנדיבים. בבן שאין לו - תשועה”… דוודא מתרומותיהם הקטנות של הבחורים הלך הגמ”ח והתקדם.

מכיוון שכספי הגמ”ח נתרמו על ידי הבחורים, כאשר הרב בורושנסקי עבור מישיבה קטנה לישיבה גדולה, הוא החליט להשאיר את הגמ”ח בישיבה הקטנה, לטובת התלמידים, ופתח את הגמ”ח מחדש. תמימים רבים זוכרים לטובה את הגמ”ח, שבזכותו יכלו לנסוע לרבי, ולפרוע את הכרטיס במהלך השנה…

כך למעשה מתנהלים עד היום קופות הגמ”ח בכמה ישיבות, כאשר הגמ”ח הגדול מכולם הוא בישיבת תות”ל המרכזית ב-770. שם גדל למימדים עצומים בזכות תרומותיו הגדולות של הנגיד החסידי ר’ שלום בער דריזין.

• 

בימים אלה, במלאת 40 שנה להוראתו של הרבי, כאשר ‘קאים איניש אדעתי’ דרבי’”, ראוי לעורר במוסדות החינוך על הוראת הרבי, ולפתוח בכל מוסד גמ”ח שיתנהל בדיוק לפי הוראותיו של הרבי, כולל בחירות בין הילדים - לזירוז הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!