אחי התמימים בשליחות המלך ברחבי תבל! ידוע ומפורסם פתגמו של אדמו”ר הזקן ש”יש לחיות

אחי התמימים
בשליחות המלך ברחבי תבל!

ידוע ומפורסם פתגמו של אדמו”ר הזקן ש”יש לחיות עם הזמן”. וכפי שהסביר הרבי הריי”צ, הכוונה היא לחיות עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית.

בשיחה מיום י”ט כסלו תשכ”א, מביא הרבי שליט”א את המסופר בפרשיות חמישי ושישי של פרשת וישב - אודות הסיפור על יוסף הצדיק שהיה במצרים, על הניסיון שעמד בו, ועד שהושיבוהו בבית הסוהר.

והרבי שואל שאלה עצומה על כל העניין: לכאורה, בריחתו של יוסף הייתה כרוכה במסירות נפש - שכן אשת פוטיפר הייתה יכולה לגרום לו ייסורים, ועד לעונש מוות. ואם כן, הרי יוסף, לא היה מחויב למסור את הנפש, ועד שאסור היה לו למסור את הנפש על כך?

והמענה על כך, אומר הרבי: “על ידי ש’נראית לו דיוקנו של אביו - זה מה שמנע אותו וגרם לו שלא להיכנס לעניינים של חשבון ושקלא–וטריא, אלא לעמוד בניסיון, באופן של ‘וינס ויצא החוצה’. . ‘החוצה’ מכל העולמות של כללות סדר ההשתלשלות”.

ההוראה אותה לומד הרבי מהסיפור היא, שכאשר יהודי עומד בפני ניסיון, ועד שנדמה לו שהוא עבד “בבית אדוניו המצרי” - צריך הוא להזכיר לעצמו שלידו נמצאת “דמות דיוקנו של אביו”, והדבר היחידי שחסר הוא - להסיט את המבט ולהביט ב”דמות דיוקנו של אביו”, ואזי מתבטלים כל הניסיונות והמניעות.

אבל בשביל זה לא מספיק להיזכר באביו, לדמיין אותו, צריכה להיות ההבטה ב”דמות דיוקנו של אביו” - בראיית הפנים דווקא.

כשלמדתי את השיחה הזו, הזדעקה בקרבי התמיהה: הרי נמצאים אנחנו - לא “בבית אדוניו המצרי”, אלא בביתו של “אביו”, בביתו של נשיא הדור. ולא רק “נראית לו בחלון דמות דיוקנו של אביו”, אלא נשיא הדור חי ופועל ונמצא בתוך הבית הזה. ואם כן - מה חסר?! מדוע איננו זוכים לראות את מלכנו בעיני בשר?! מדוע נדמה לנו שנמצאים עדיין בגלות?!

רבי, כל מה שאנחנו רוצים הוא את פניך לראות, בהיגלותך לעיני כל העולם בגאולה האמתית והשלימה!

ועד לרגע שזה יקרה, לא ננוח ולא נשקוט! שוב ושוב נסיט את המבט, ונביט לעבר מקומו של הרבי דרוכים ומוכנים להתגלות! שוב ושוב נעיין בשיחות הדבר מלכות, ונפקח את העיניים לראות את הגאולה! שוב ושוב נפרסם לעולם כולו, את זהותו של מלך המשיח ואת הציפייה לבואו! שוב ושוב נכריז ונרקוד עם השירה הנצחית שהיא תמצית חיינו:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

לחיים, לחיים!

שבוע עמוס בימים–טובים חסידיים ובהתוועדויות רבות, נפתח בבית חיינו מתוך חיות מחודשת. הפתגם המפורסם של אדמו”ר הזקן ש”צריכים לחיות עם הזמן”, מקבל ב–770 משמעות אקטואלית ועמוקה יותר. כאן חיים כל השבוע עם שיחות הדבר מלכות, והשבוע אנו זוכים לריבוי שיחות - החל מהשיחה שנאמרה בי”ט כסלו במהלך היחידות הכללית, בה הודיע הרבי מפורשות על כך שימינו אלה הם “ימות המשיח בפשטות”, ממשיך לשיחת ש”פ וישב בה מסביר הרבי על בירור מדינת צרפת ועל כך שהעולם מוכן לגאולה, וכלה בשיחה ממעמד ‘פרסומי ניסא’ העולמי בה מראה לנו הרבי כיצד פעולה קטנה של ילד קטן יכולה להביא לעולם כולו את הגאולה האמתית והשלימה.

אחרי תפילת שחרית במניין כ”ק אדמו”ר שליט”א, מקריא השמש ר’ נחום קפלינסקי קטע בענייני גאולה ומשיח, ואת הפתגם מ’היום יום’. הכרזת ה’גוט יום טוב’ שמגיעה בסיום, מזכירה לכולנו על כניסתנו לראש השנה לחסידות. בהתאם לכך, רבים מקבלים החלטות טובות ומתחזקים בקביעת שיעורי לימוד בחסידות. כמו כן, לאורך כל שעות היום ניתן לראות תמימים ואנ”ש, שעורכים ‘סיום’ על ספר התניא, אחרי שנלמד במשך שנה שלימה בשיעורי החת”ת.

לאחר תפילת מנחה והנלווה אליה, נערך בקדמת 770 שיעור הדבר מלכות הקבוע. את השיעור מוסר הת’ מנחם מענדל רוזנפלד, שכדרכו ‘מתוועד’ על השיחה ומעורר על נקודות הטמונות בה. בהתאם להוראת הרבי מלך המשיח שליט”א בשיחה - לפרסם את הניסים שהקב”ה עושה, הוא מוסיף ומספר סיפורי ניסים להם היה עד, או ששמע מכלי ראשון.

בהמשך ל’שטורעם’ שהחל בשבוע שעבר סביב שיעורי גאולה ומשיח, ממשיכים להתקיים גם השבוע שיעורי משיח וגאולה שנערכים בהפסקת הערב. השיעורים נמסרים מהת’ אלי אקסלרוד, שמבאר ומרחיב בנושא “נחלת שבט לוי לעתיד לבוא”.

בשיחת ח”י אלול תשמ”ט אומר הרבי שליט”א שח”י אלול - נוסף על היותו יום הולדתם של שני המאורות הגדולים, הוא חלק מימי ה’שבע ברכות’ של הרבי הריי”צ. בנוגע אלינו - החסידים בדור השביעי - י”ט כסלו הוא לכל לראש ה’שבע ברכות’ החמישי של הרבי מלך המשיח שליט”א. בהתאם לכך, שירת ה’יחי’ כהכנה לכניסתו של הרבי שליט”א לתפילת מעריב, מושרת במנגינה הרגילה לאורך שבוע ה’שבע ברכות’ - ניגון “מהרה ישמע”.

אחרי הסדרים מארגנים הגבאים ב–770 התוועדות עם הרבי מלך המשיח שליט”א, בצפייה במראות קודש מהתוועדות י”ט כסלו תשד”מ. את הווידאו מלווים כתוביות בעברית, עבור אלו שאינם מבינים את שפת האידיש. רבים עומדים וצופים בהתוועדות שנמשכת שעות ארוכות, מאזינים לשיחות, מנגנים את הניגונים, אומרים ‘לחיים’ למלך, ומבקשים לזכות לראות ולשמוע בעיני בשר את מלכנו באמרו “תורה חדשה”.

לאחר מכן, כמובן, ממשיכים להתקיים פה ושם ב–770 התוועדויות של תלמידי התמימים בחיות ובאהבת רעים.

בשונה מראש השנה הכללי - בו מנצלים כל רגע פנוי לאמירת תהלים, הרי שראש השנה לחסידות מנוצל עד תום, לאמירת ‘לחיים’. יומיים אלה הופכים ל’יומא אריכא’ של התוועדויות חסידיות, והייעוד ‘כולה משקה’ מתקיים בפועל ממש.

אחרי תפילת מנחה במניין כ”ק אדמו”ר שליט”א, מתיישבים תלמידי התמימים במזרח 770 להתוועדות מיוחדת עם הרה”ח פנחס קארף - משפיע בישיבות תות”ל המרכזית ואהלי תורה, וחבר המטה עולמי להבאת המשיח. הרב קארף מעורר את התמימים בחיות החסידית השמורה לו, מתוועד על מעלתו של יום “ראש השנה לחסידות”, ומסיק את ההוראות הנדרשות מאתנו התמימים ביום כזה (ראה מסגרת).

ההתוועדות המרכזית של בית הכנסת מתחילה בשעה 8:30, ובמשך שעה ארוכה עמלים מספר תמימים להכין את המקום לקראת הקהל הגדול שיגיע להתוועדות. שולחנות ארוכים מוצבים לכל רוחב הזאל, והפארבייסן בשפע מסודר עליהם לתפארת. למרות כל ההמולה שמסביב, תלמידי התמימים מנצלים את השעה שנותרה לשיעור גאולה ומשיח הקבוע, וללימוד מאמרי חסידות או שיחות על י”ט כסלו.

בשעה היעודה לפתיחת ההתוועדות, מלאים שולחנות הפארבריינגען בקהל התמימים ואנ”ש, שהתקהלו מכל רחבי שכונת המלך. בימת ההתוועדויות של הרבי שליט”א משמשת כבימה למשפיעים הדוברים, שמתוועדים עם הקהל, כל משפיע בסגנונו הוא [תיאור מפורט מנאומי המשפיעים התפרסם בגיליון הקודם].

על גבי הבימה עומדים במוקדים בולטים, תיבות שעליהם הכיתוב “חלוקת הש”ס” ו”מגבית י”ט כסלו” - מנהגי חג הגאולה, אשר במשך שנים רבות מתקיימים במהלך התוועדות הקודש של הרבי מלך המשיח שליט”א. הקהל נענה ומשתתף בהתלהבות, הן בחלוקת המסכתות והן במגבית.

במהלך ההתוועדות נערך ‘סיום’ על הש”ס מחלוקת הש”ס בשנה שעברה, וכן ‘סיום’ והתחלת לימוד ספר התניא הנלמד בשיעורי החת”ת. כחסידים בדור השביעי נוסף לנו ‘סיום’ מיוחד, על ספר ‘היום יום’ אותו סידר הרבי שליט”א שיתחיל ויסתיים בי”ט כסלו.

מלבד הציבור הגדול של אנ”ש, נוהרים להתוועדות זו גם המוני מבקרים מהריכוזים היהודיים והחרדיים של ניו יורק. רבים מאלו שהגיעו רק להציץ ולבדוק כיצד חוגגים חסידי חב”ד את חגם, מוצאים את עצמם נסחפים במהירות - הם יושבים להתוועד יחד עם החסידים ומאזינים בשקיקה להסברים אודות תורת חסידות חב”ד ונשיאיה, מהראשון עד השביעי. לסיום, נעמדים גם הם בהתלהבות לרקוד כתף אל כתף בשירת ניגוני חב”ד, ובראשם הניגון העיקרי “יחי אדוננו”.

עם סיום ההתוועדות הרשמית, ולאחר ריקודים סוערים במשך זמן רב, צצים בכל פינות 770 ההתוועדויות האמתיות. קבוצות קבוצות יושבים החסידים לאמירת ‘לחיים’ ודברים היוצאים מלב אל לב. רבים נזכרים ברגעים המרטיטים בהתוועדות הבלתי נשכחת מי”ט כסלו תשנ”ג, כשרבים מהקהל השתתפו בה בעצמם.

בין ההתוועדויות נערכת ההתוועדות הקבועה מדי שבוע, בפינה הצפונית מזרחית. התמימים יושבים ומתחזקים באמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי שליט”א. כמו כן, נערכת במרכז 770 התוועדות של התמימים מקבוצה ע”ז - התוועדות ממנה קמים התמימים רק בסמיכות ממש לסדר חסידות בבוקר.

לאורך כל שעות היום, נראים ב–770 קבוצות של ילדים חיילי צ”ה, שהגיעו יחד עם מוריהם, לערוך את התוועדויות חג הגאולה ב–770. על רקע בליל הקולות של 770, בולט במיוחד קולם הילדותי הטהור, בעת שירת ניגוני חג הגאולה וניגון ה”ארבע בבות”.

אחרי תפילת מנחה במניין כ”ק אדמו”ר שליט”א, מתקיימת במערב 770 התוועדות רבתית לתלמידי התמימים בבית חיינו, מטעם הנהלת הישיבה. חברי ההנהלה והמשפיעים מתוועדים עם התמימים ומעוררים אותם על ההוראות שצריכים לקחת מיום זה, בהתקשרות לרבי ובהבאת הגאולה האמתית והשלימה. לאורך ההתוועדות עובר המשגיח הרב בלומינג, ומחלק לתמימים ‘משקה’ לאמירת ‘לחיים’.

ההתוועדות מסתיימת בניגוני שמחה ובריקודים, שממשיכים בשירת ה’יחי’ כהכנה לכניסתו של הרבי מלך המשיח לתפילת מעריב.

בהמשך הערב מתיישבים תלמידי התמימים להתוועדויות שממשיכות את ימי חג הגאולה, ומורידות את ה’אורות’ הגדולים של הימים האלו, ל’כלים’ של החלטות טובות בלימוד החסידות, ולתוספת כוחות וחיות לעבודה העיקרית שנותרה - קבלת פני משיח צדקנו.

בין ההתוועדויות מתקיימת במרכז 770 ההתוועדות המסורתית בקשר עם סיום הלכות שופר סוכה ולולב והתחלת הלכות שקלים ברמב”ם, בארגון הרה”ח מנחם נחום גערליצקי שי’.

אחרי תפילת שחרית במניין כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, נערכת התוועדות לרגל הנחת התפילין של הת’ יעקב ויינפלד. זקנו הרה”ח שניאור זלמן לבקובסקי - ראש ישיבת תות”ל המרכזית, יושב ומתוועד במשך שעה ארוכה עם תלמידי התמימים שמנצלים את ההזדמנות לאמירת ‘לחיים’ ולעריכת עוד התוועדות חסידית.

בשעות אחר הצהריים נפתחת על בימת ההתוועדויות של הרבי שליט”א, התוועדות לרגל ‘צאתכם לשלום’ לאחד התמימים שזוכה לצאת היום לשליחות. התמימים מתוועדים על החובה והזכות להפוך את העולם בשליחות המלך, ומאחלים לו הצלחה רבה ומופלגה בהשלמת המשימה להבאת ההתגלות המושלמת.

אחרי הסדרים מתקיים במזרח 770 סדר ‘לקוטי שיחות באחדות’ השבועי, שנדחה השבוע ליום רביעי בעקבות התוועדויות י”ט כסלו. התמימים שוקדים על שיחות הרבי שליט”א על פרשת השבוע, ועל החג הקרב ובא - חג החנוכה, הגדוש בשיחות רבות. בסיום הסדר נערכות ההגרלות המסורתיות, והסדר נחתם בהכרזת יחי.

לאחר מכן מתיישבים התמימים מקבוצה ע”ז, להתוועד ולחגוג את יום הולדתו של אחינו הת’ אברהם מאיר בראון. כמו כן מתקיימת במרכז 770 התוועדות בקשר עם סיום הלכות שקלים והתחלת הלכות קידוש החודש ברמב”ם.

אחרי תפילת שחרית, נפתחת בקדמת 770 התוועדות לרגל הבר מצווה של הת’ שלום דובער בוימגארטן. התמימים אומרים אתו ‘לחיים’, ומאחלים לו שיזכה לנצל את הכוחות אותם קיבל בבית חיינו, להבאת הגאולה האמתית והשלימה.

ב–770 מקיימים בהידור את הוראת הרבי שליט”א להתוועד בכל לילה מימי חודש כסלו. הדבר מקבל תוספת מיוחדת כאשר מדובר ב’ליל שישי’. בכל פינה ברחבי הזאל הגדול, ניתן לראות קבוצת תמימים שיושבת סביב בקבוק ‘לחיים’ ומעט ‘פארבייסן’, ומתוועדת מתוך חיות חסידית.

כמדי לילה במשך השבוע, ובמיוחד בליל שישי, יוצאים עשרות תמימים לכל רחבי הריכוזים החרדיים בניו יורק ובסביבותיה, לחלק שם עלונים עם דברי חסידות ושיחות הרבי שליט”א, במסגרת ארגון ‘לכשיפוצו מעיינותיך’, הדואג להביא את אור החסידות ובשורת הגאולה לכל ריכוזי היהדות החרדית.

סדר חסידות בוקר של יום שישי - שזכה לכינוי ‘הסדר של הרבי’, מנוצל על ידי תמימים רבים ללימוד שיחת הדבר מלכות השבועית, הפוקחת את העיניים ומציבה אותנו במעמד ומצב המתאים לתקופה המיוחדת - ימות המשיח בהם נמצאים עתה.

אחרי תפילת שחרית יוצאים התמימים לכבוש את כל רחבי העיר, להגיע לכל יהודי ויהודי, להניח עמו תפילין, ולערוך עמו התוועדויות וסעודות הודיה על הנסים שהקב”ה עושה בכל רגע ורגע - שכהוראת הרבי מלך המשיח שליט”א בשיחת הדבר מלכות, מזרזת ופועלת את ביאת משיח צדקנו בגאולה האמתית והשלימה.

בשעות הצהריים, מסדרים את הספסלים ומעמידים את הבמה, לקראת הדלקת הנר הראשון שתיערך במוצאי שבת. המנורה הגדולה והמפוארת עומדת על במה מיוחדת (שהיא חלק מהבימה של קריאת התורה), ומאחוריה מתנוסס לתפארה שלט ‘יחי’ בצבע ארגמן מלכותי.

עם כניסת השבת מתקהלים ל–770 אנ”ש והתמימים, ועל הקהל הגדול בלאו הכי מתווספים השבת עוד אורחים רבים, שהגיעו לחגוג את ימי החנוכה במחיצת הרבי מלך המשיח שליט”א. את הדקות הנותרות עד לתפילת מעריב מנצלים רבים לעיון בקבצים הרבים הפזורים על השולחנות - ביניהם בולטים קונטרס ‘יחי המלך’, וקובץ עם שיחות הדבר מלכות של פרשת וישב ומעמד ‘פרסומי ניסא’ העולמי.

מחזה מרהיב עין הוא להביט במנורה הניצבת הכן ליד בימת התפילות של הרבי שליט”א. הגביעים ההפוכים, הכפתורים, והפרחים המעטרים אותה, המזכירים את מנורת המקדש, מעוררים בלב כולם את הבקשה והציפייה לראות את הכהן הגדול מדליק את המנורה בבית המקדש השלישי, שייבנה תיכף ומיד ממש.

תפילת קבלת שבת מתקיימת השבת בחיות מיוחדת - בשבת זו נשלם חג הגאולה, וממנה מתברכים ימי החנוכה. שירת ה’יחי’ שלפני התפילה נשמעת רועשת מתמיד, וכמובן גם שירת ה’יחי’ שלאחרי “לכה דודי” - שירה המזדעקת בקול גדול ובתביעה נחרצת, הגלה נא!

לרגל שבת מברכים, משכימים אנ”ש והתמימים לאמירת התהילים עם הרבי מלך המשיח שליט”א. רבים מהתמימים משכימים עוד קודם לכן, לשיעור הדבר מלכות המסורתי של שבת בבוקר, הנערך כמדי שבוע בשיא ה’שטורעם’ עם שפע רב.

בתפילת שחרית מנגנים את ניגון “האדרת והאמונה” מתוך שמחה והתרגשות מיוחדת, לאור דברי הרבי בשיחת הדבר מלכות השבועית, על מעלת הניגון שמבטא את הפיכת צרפת, המקום הכי תחתון - לקדושה, אשר בו נשלם בירור והכנת כל העולם לגאולה.

ההפסקה הקצרה אחרי התפילה מנוצלת להתוועדויות עם החתנים שעתידים להקים את ביתם בשבוע הקרוב, ומספר דקות לפני השעה 1:30 מתחברות ההתוועדויות לקהל אחד גדול שעומד דרוך ומוכן לכניסתו של הרבי שליט”א להתוועדות.

את שיחות שבת פרשת וישב תשע”ז לא זכינו לשמוע מפי קדשו של הרבי שליט”א. בינתיים, עד לרגע ההתגלות המיוחל, רבים מעיינים בהתוועדות שבת זו משנת תשנ”ב. מציירים לנגד עינינו כיצד ניתנות השיחות שוב ברגעים אלו ממש מפי הגבורה, ונאחזים בתוקף באמונה בהבטחתו של הרבי בהתוועדות זו: “שתיכף ומיד רואים איך ש”הנה זה בא”, הנה נכנס משיח צדקנו בבית הכנסת ובית המקדש זה, ונשיא דורנו בראשנו”!

בהתאם לדבריו הייחודיים של הרבי באותה התוועדות על המהפכה של מדינת צרפת, מנגנים הקהל בחיות את הניגון “האדרת והאמונה” ו”מארש נפוליון”.

תפילת מנחה עם הרבי שליט”א מתחילה בשעה 4:00, ואת הדקות הנותרות לאחריה עד השקיעה מנצלים רבים בשביל לסיים את לימוד השיעורים היומיים, כיוון שלאחר שקיעת החמה מתחיל ‘ליל ניטל’.

ככל שמתקרבים לצאת השבת, 770 הולך ומתמלא מפה לפה בקהל עצום של תושבי שכונת המלך, שמגיעים לקראת פתיחת ימי החנוכה, במעמד הדלקת הנר הראשון עם הרבי מלך המשיח שליט”א. מעמד ההדלקה עם הרבי הוא מהמיוחדים ביותר באירועים שסביב מעגל השנה, מאורע שמביא לריבוי משתתפים. בדקות הסמוכות לתפילת מעריב, קשה לפלס דרך למעבר ב–770 בצפיפות הגדולה.

אחרי הקדיש שבסיום חזרת הש”ץ, הס מושלך ב–770. עיני כולם מופנות לעבר המנורה המפוארת, שם נעמד המדליק ר’ שלמה לייב אברמוביץ’ ופותח בשלושת הברכות במנגינה החגיגית. לאחר הדלקת הנר מתפרצת מכל קצוות הזאל שירת “הנרות הללו” בקול רם ובעוצמה כזו שכמותה ניתן לשמוע רק ב–770.

לתלמיד מן השורה ב’קבוצה’, זו ההזדמנות הראשונה לראות את המעמד המרומם - וברגעים אלו אפשר להבין על מה ולמה ההתרגשות הגדולה, ומה דוחף רבים מתושבי השכונה שלא מרשים לעצמם להחמיץ ונקהלים בהמוניהם להדלקה. ההימצאות בארבע אמותיו של הכהן הגדול שבדורנו, רוב העם הגדול המנגנים יחד ומוסיפים בהדרת המלך, ואפילו המראה המרשים של המנורה המקביל לצורת מנורת המקדש - מלבים את השלהבת היוקדת בנשמתו של כל חסיד הנוכח ב–770.

במעמד זה, כאשר המבט מופנה לעבר מקומו של הרבי שליט”א, ותנועת ידו הקדושה להגברת השמחה ניצבת מול העיניים - ברור היטב מהם הניסים, הנפלאות והישועות העכשוויים שלהם אנו מצפים. שירת “על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך” הופכת מהר מאוד לשירה סוערת בקצב ההולך ומתגבר, “יחי אדוננו”.

מיד בסיום תפילת מעריב, הכרזות ה’יחי’, ועריכת ההבדלה - מתחילה ההמולה והקדחתנות של היציאה ל’מבצע חנוכה’, והארת המטרופולין כולו באור החנוכה והגאולה האמתית והשלימה. נראה כי הוצא כעת “צו גיוס” מלא על כל התמימים ואנ”ש. המטרה הברורה היא לא להשאיר אף יהודי בניו יורק שמצוות החג לא תגיע אליו; ולאור היקף הפעילות הנרחב, סביר בהחלט שהתוצאות לא רחוקות מכך.

בהמשך הלילה נראים ב–770 רבים המקיימים את מנהג היום - משחק השחמט. וזקנים, צעירים וגם ילדים משתתפים במשחקים הרבים.

בשעות הלילה המאוחרות מתמלא 770 בתמימים החוזרים ממבצעים. “עייפים אך מרוצים” הוא ביטוי ההולם את המצב כעת, אך רבים עדיין אינם פורשים לישון; ישנה הוראה של הרבי, להתוועד בכל לילה מלילות החנוכה, והוראה זו מתקיימת בחיות ובשמחה בין שולחנות 770.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!