הרבי מה”מ, בדבריו לגאב”ד ערלוי זצ”ל שהלך השבוע לעולמו, מורה לנו את הדרך, כיצד על

הרבי מה”מ, בדבריו לגאב”ד ערלוי זצ”ל שהלך השבוע לעולמו, מורה לנו את הדרך, כיצד עלינו לנצל כל הזדמנות, כל תפקיד וכל כוח שיש לנו, על מנת לפעול בעניין האחד והיחיד שחשוב לכולנו - משיח כאן ועכשיו

השבוע נסתלק זקן האדמו”רים וחברי מועצת גדולי התורה בארץ ישראל - גאב”ד ערלוי זצ”ל. בכתבה המרתקת המתפרסמת בשבועוננו אודות תולדות חייו וקשריו המיוחדים עם כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א - עולה וניצבת תמונה של איש מורם מעם, מראשי הלוחמים של ‘מלחמות ה’ על שלימות התורה העם והארץ, מתוך ראיה אמתית ותורתית של דבר ה’, גם במחיר של הליכה נגד הזרם מבלי להתחשב באינטרסים עסקניים ומפלגתיים.

מעמדו המיוחד ומנהיגותו הכלל–ציבורית של הנפטר הדגול, שחרגו הרבה מעבר לחסידות ערלוי, נבעו מההכרה בעצם גדלותו, בתורה, חסידות, אהבת ישראל ודאגה לכלל ולפרט. זוהי עוד דוגמא לכך, כי הציבור יודע להכיר ולהוקיר גדלות אמתית.

בימים אלו, מתפרסם שוב קטע הוידיאו (במיוחד מתוך “לראות את מלכנו”) של פגישתו האחרונה עם הרבי. מעבר ליחס המיוחד בו ניתן להבחין, אנו יכולים וצריכים ללמוד מתוכן הדברים. הרבי מקדיש את ההזדמנות בראש ובראשונה לעניין אחד “תפסקו את ההלכה שמשיח צריך כבר לבא”, ותמיהה ולדרישה לעשות מכך ‘טומל’.

הרבי מראה לכל אחד מאתנו את הדרך - לנצל כל הזדמנות למען המטרה היחידה, הנושא היחיד העומד על הפרק. כאשר מגיע גדול בישראל שעוסק בפסיקה הלכתית, ניתן לדבר עמו בכל עניין תורני, כפי שאכן נעשה בפגישות קודמות וממושכות, ובתוך הדברים להזכיר ‘גם’ ענייני גאולה ומשיח, אך לא אצל הרבי, הוא מבהיר מיד מה המטרה ומהי התכלית - לפעול את הגאולה ואת התגלות מלך המשיח.

זוהי ההמחשה, עוד לפני ה’שיחה הידועה’ - לתביעתו של הרבי ‘עשו כל אשר ביכולתכם’ כפי שהוא מעיד על עצמו שעושה. הרבי מנצל כל הזדמנות וממחיש לכל אחד לשם מה עליו לנצל את כישרונותיו, מעמדו ותפקידו בעולם. רב שפוסק הלכות - חייב להשתמש בכך כדי לפעול גאולה ומשיח. מי שדבריו נשמעים, בכל אופן שהוא, צריך לדאוג שהנושא יעמוד בראש סדר היום (לעשות ‘טומעל’).

בימים אלו אנו נזכרים בחודש אדר ראשון של שנת תשנ”ב, וביחוד בכ”ז בו. אנו נמצאים, כפי שאומר הרבי מה”מ עצמו בתוך ימי ההכנה לי”א בניסן, בו נולד בדורנו מושיען של ישראל. אנו מחפשים כל דרך להתעורר, לא לשקוע באדישות ולא לאפשר לנו לנוח או להפחית בעוצמת הפעולות שעניינן מילוי השליחות היחידה - לחיות משיח ולפעול שהעולם כולו יחיה ויהיה מוכן בגלוי לקבלת פני משיח צדקנו.

הצעד הראשון והעיקרי, הוא ההכרה בכך שגאולה ומשיח - אינם ‘עוד’ עניין בתוך שאר העניינים הטובים והחשובים, ואפילו לא עניין מרכזי ויסודי בתוך שאר ענייני הקדושה - אלא כלשונו הק’: אי–אפשר בלאו הכי, היינו שצריכים משיח צדקנו ובית–המקדש השלישי בפועל ממש… ללא עיכוב כלל. כאשר כל אחד מאתנו וכולנו יחד חדורים בידיעה זו, הרי משיח צדקנו - רבים צריכים לו, ובמילא צריכים הרבים לפסוק כן. שאז ישנו גם כוח ומעלת הציבור נוכל להשלים את המשימה, ותיכף ומיד צריך לקיים את פסק הדין, של הרבי, של בי”ד ורבנים, ושל כולנו - הרבים:

- יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!