אם המשפט שבכותרת הפתיע אתכם, תופתעו יותר לשמוע שהוא נאמר על ידי לא אחר מאשר הרב
אם המשפט שבכותרת הפתיע אתכם, תופתעו יותר לשמוע שהוא נאמר על ידי לא אחר מאשר הרב אפרים מפעי יועץ נישואין ותיק ומשפיע בקהילת חב”ד ברחובות. והוא מתכוון ברצינות לכל מילה במשפט * אם גם אתם שמעתם את הטענות על חוסר מוכנות של הבחורים ועל הפערים בינם לבין בנות גילם במוכנות לחיי הנישואין, כדאי לכם לקרוא את הכ
אם המשפט שבכותרת הפתיע אתכם, תופתעו יותר לשמוע שהוא נאמר על ידי לא אחר מאשר הרב אפרים מפעי יועץ נישואין ותיק ומשפיע בקהילת חב”ד ברחובות. והוא מתכוון ברצינות לכל מילה במשפט * אם גם אתם שמעתם את הטענות על חוסר מוכנות של הבחורים ועל הפערים בינם לבין בנות גילם במוכנות לחיי הנישואין, כדאי לכם לקרוא את הכתבה הבאה * לקראת חמשה עשר באב ופתיחת עונת החתונות פנינו אל מדריכי חתנים, יועצי נישואין, משפיעים ואנשי חינוך לשמוע את דעתם בנושא המוכנות של הזוגות החב”דיים לקראת הנישואין * האם ישנם באמת פערים? האם הבנות מוכנות יותר? מתי צריך להתחיל לחנך לזוגיות? ומדוע בחיי הנישואין לא צריך לוותר? * כל השאלות והתשובות המפתיעות.
זלמן צרפתי
לאחרונה נושא ההכנה לקראת חיי נישואין עולה שוב לסדר היום. אם זה מהצד של יועצי הנישואין שמרגישים את זה יותר מאוחר, ואם זה מצד מדריכי החתנים - טרנד שהולך וצובר תאוצה לאחרונה. לקראת חמשה באב, הפנינו את השאלות למשפיעים, מדריכי חתנים, יועצי נישואין ואנשי חינוך במטרה להבין את הנושא. השתתפו בראיונות: (לפי סדר הא’ב’)
הרב מנחם זיגלבוים - מאמן אישי ומדריך חתנים
הרב אפרים מפעי - יועץ זוגי ומשפיע בקהילת חב”ד ברחובות
הרב זלמן נוטיק משפיע בישיבת חב”ד בראשל”צ ומי שמלווה מאות בחורים וזוגות לקראת הנישואין ולאחריהם
הרב מנחם מענדל ערד - מרצה ומדריך חתנים
וגב’ יפה קדוש - מורה בבית רבקה בכפר חב”ד
חייבים להשקיע בהכנה
האם לדעתכם יש חוסר מוכנות אצל זוגות חב”דיים לקראת חיי נישואין, והאם יש הבדל בעניין בין בנים לבנות?
הרב מנחם זיגלבוים: אני פוגש לא מעט בחורים בהדרכה לקראת הפגישות ונתקל בבחורים שלא רק לא מבינים מהי זוגיות (ויתור, הכלה, הבנה, עבודת המידות, חיבור, רגש וכו’), אלא שהם לא באמת מכירים את עצמם. כשאני שואל אותם מי הם, הם יודעים רק לומר את שמם ואת שנת הלידה שלהם. הם מעולם לא השקיעו מחשבה בשאלה מי הם. איך בחור כזה יידע מה הוא מחפש אם טרם הגדיר מי הוא עצמו?!
אני נפגש עם בחורים בארבע עיניים, שם הכל נפתח בכנות. לא מעט בחורים מגיעים לחתונה עם הרבה מחשבות וחלומות, והם לא יודעים שהרבה מתוך זה, לא קיים וגם לא יהיה קיים במציאות. הם נתקלים פתאום במציאות יומיומית שבו הם צריכים פתאום לחלוק את חייהם עם בת זוג, לשתף מה הם עושים, היכן הם נמצאים, בעוד שהם רגילים לחיות חיים שבהם הם לא חייבים דו”ח לאף אחד (מלבד להנהלת הישיבה…). פתאום הם במצב שבו הם צריכים להחליט ביחד איפה הם רוצים להתארח בשבת הקרובה, או באיזה צבע יצבעו את קירות הבית.
היה פעם בחור בין הווארט לחתונה שלו שהתקשר אלי נבוך וקצת ‘אבוד’. הוא סיפר לי שהכלה החליטה כיצד בדיוק ייראה הבית שלהם, איזה סגנון רהיטים יקנו ובאיזה צבע הדירה תהיה צבועה. הוא שאל אותי “תגיד, אני אמור לוותר ולשתוק? האם אני לא קיים?” אז כנראה שבמקרה הזה הכלה לא נהגה בחכמה יתרה (וזה תפקיד של הוריה או המדריכה שלה לכוון אותה); אבל הבחור פתאום הוטח על קרקע המציאות כשהבין שזוגיות זה לא רק חלום קסום, אלא זו מציאות שבה יש ויתורים רבים, ולפעמים אפילו קשים וכואבים.
לא בישיבה. כן בתקופת השידוכים
הרב מנחם מענדל ערד: כשמדובר בבחורים, צריך לעשות הפרדה בין תקופת הלימודים בישיבה גדולה, לבין התקופה בה מתחילים להתעניין בהצעות שידוכים. בגדול, תמימים בישיבה לא צריכים להיות מונחים בשום ענין שמחוץ לכתלי וסדרי הישיבה. בחור בישיבה צריך להיות מונח בלימוד וזהו.
ועם זאת, עדיין אני סבור שמידי פעם משפיע צריך לדבר עם הבחורים, בהתוועדות או בשיחה פרטית - לא ישירות על נושא של חתונה וזוגיות, אבל בהחלט אפשר לדבר באופן כללי על הילדים שלו, על החינוך שהם יקבלו ממנו. עצם העובדה שמדברים עם בחור על האחריות שיש לו, על העתיד שלו, על החסידישקייט של הילדים שלו, על התפקיד שיש לו בבניית הבית החסידי שלו, תפקיד שמתחיל כבר כעת - משפיעה מאד.
כמובן שכל הדיון הזה, הוא לגבי בחורים בישיבה - אבל בחורים שמגיעים לגיל בו הם בשלים לשמוע הצעות, הם מוכרחים לקבל הדרכה. קודם כל הדרכה כללית לפני שמתחילים בכלל לשמוע, ישנם בחורים שהפגישה הזו פשוט עוזרת להם להיות ממוקדים יותר ולדעת להגדיר לעצמם ולאחרים מי הם, מה בדיוק הם רוצים, ומה חשוב להם בצד השני. השלב השני, הוא אחרי שכבר מתחילות להגיע הצעות, חובה לקבל הדרכה. לא אגזים אם אומר שזו הצלת נפשות כפשוטה. ולדורות.
היסוד: אחריות
גב’ יפה קדוש: לפי שמתחילים לדון האם הבנות או הבנים מוכנים או לא, צריך קודם כל להגדיר מהי הכנה. מבחינתי אבן היסוד בהכנה לחיי נישואים היא: אחריות.
כדי שבחור ובת יצרו יחד מערכת משפחתית, המדד היחיד הוא היכולת לקחת אחריות. וזה לא תלוי גיל. אני מכירה בנות 18 שיכולות לקחת על עצמן אחריות יותר מבנות פחות בוגרות בנות 22. אלא משהו בנפש, שמגיע מהבית או מהסביבה שלימד אותו או אותה לקחת אחריות על המעשים שלו, על האתגרים שלו, על החלומות שלו.
ההגדרה של אחריות היא: ‘להיות הגורם’. כלומר כל דבר שאדם רוצה או שואף אליו, הוא בעצמו צריך לגרום שזה יתחולל ולא איש זולתו. אף אחד בעולם לא אמור לספק לו את צרכיו או להגשים את חלומותיו. כדי להבין זאת יותר טוב, אציב את ההיפך מאחריות והיא: האשמה. כאשר בחור או נערה נמצאים בשלב שבו הם מאשימים, את ההורים, החברה, הסביבה, וכל גורם אחר בעולם בבעיות שלהם, ולא יודעים לקחת אחריות על החיים שלהם ולגרום למה שהם רוצים לקרות, זהו מצב נפשי חלש, לא מפותח ובטח שלא מוכן לנישואין.
ברגע שבחור או בחורה נמצאים במצב הנפשי של לקיחת אחריות מלאה על חייהם, הם יכולים להציב לעצמם מטרות ויעדים ולהתחיל להתקדם אליהם. אז הם מוכנים לקראת חיי נישואין. ומהמקום הזה אפשר לדבר על כלים ומוכנות ברמות אחרות לנישואין.
אני רק רוצה להדגיש, שלא לבלבל את המושג אחריות עם בקשת עזרה כשצריך. להיפך, חלק מהאחריות היא לדעת שלא הכל אני מסוגל לעשות בעצמי וכשצריך, אני מבקש עזרה מהסביבה. וזה עצמו דרך לגרום לדברים שיקרו.
מניסיוני, כשיש לשני בני הזוג את הבסיס של אחריות, כל הקונפליקטים והבעיות יכולות להיפתר בקלות.
ולכן מבחינתי, ההכנה לנישואין מתחילה לא מהישיבה או מהסמינר, אלא מהגן. מהגן צריך להתחיל לחנך את הילד לקחת אחריות על החיים שלו. כשאני רואה הורים שכל הזמן פותרים את הבעיות של הילדים שלהם ולא נותנים להם לקחת אחריות בעצמם, הם חושבים שהם עוזרים לילדים שלהם, אבל למעשה הם עושים בדיוק הפוך.
מהרגע שיש את היסוד, אפשר לדבר על מוכנות ברמות אחרות של הכנה וכלים מעשיים לבניה של בית חסידי יחד.
בשביל מה מתחתנים?
הרב אפרים מפעי: אני חושב שבהחלט יש חוסר מוכנות לקראת הנישואין, אבל לדעתי זה קיים אצל הבחורים ואצל הבנות בשווה. כי מה שחסר הרבה פעמים, מהניסיון שלי, היא הכנה רוחנית אמיתית לבניית בית חסידי. הרבה זוגות שמתחתנים ואומרים אחד לשני שהם מתכוונים להקים ‘בית חסידי’, מבחינתם בית חסידי זה בית שהבעל והאישה למדו במוסדות חב”ד, וכנראה גם הילדים, שבו נוהגים על פי רוב במנהגי חב”ד ומתפללים בבית כנסת חב”ד. זה לא ‘בית חסידי’ במשמעות העמוקה שלו.
כדי לבנות בית חסידי שיהיה בנין עדי עד, צריך שתהיה הבנה הדדית עמוקה של שני בני הזוג לגבי מהו בית חסידי? מה המטרה של הקמת בית כזה? מה המטרה של הקמת בית בכלל? בשביל מה אנחנו מתחתנים, מולידים ילדים?
כאשר חסר בהבנה הפנימית של המטרה, כאשר אין את ה’למה’, אז מתחילות הבעיות ב’איך’. כשאישה חושבת שבעלה מתעכב בתפילה או בהתוועדות רק כי ‘ככה נוהגים בחב”ד’ ולא מבינה את המשמעות של תפילה באריכות בשבת, ומבחינתה היא ‘מוותרת’ על עונג שבת למען התפילה של בעלה, או כשהבעל ‘מוותר’ כדי שאשתו תוכל לצאת להתוועדויות ושיעורים, יש בעיה בהבנה הבסיסית של למה בכלל הקמנו משפחה.
לכן אני תמיד אומר לאברכים שבנישואין לא צריך לוותר. חיי נישואין טובים לא מורכבים מוויתורים הדדיים של בני הזוג. אלא מעבודה משותפת למען מטרה נעלית ומשותפת גם היא. ובעבודה הזו, כל אחד תורם את חלקו. וגם כאשר העבודה של אחד באה על חשבון הנוחות של השני, אין כאן וויתור, אלא מתנה בחפץ לב גדול. כשקונים מתנה לילד אהוב ליום הולדת, עושים זאת מכל הלב, ולא ‘וויתרנו’ למען שלום בית.
כאשר חיי הנישואין הופכים לשרשרת ‘וויתורים’ הדדים, זה לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן. עם הזמן מתחילים הצדדים להחזיק פנקסי חשבונאות של וויתורים, אם לא במודע אז בתת מודע וזה יוצר אחר כך בעיות וקונפליקטים.
לכן, וויתורים הם טובים לזוג שאין לו מטרה רוחנית נעלית ומשותפת בהקמת תא משפחתי. כשיש נישואי תועלת, כשכל המטרה מאחורי הנישואין הם פשוט אינטרסים משותפים, אז כל עוד האינטרס נעלה יותר ממושא הוויתור, אז הוויתור משתלם.
אבל בית חסידי שבבסיסו מטרה רוחנית נעלית, מקימים שני בני הזוג יחד במאמץ משותף והדדי שלכל אחד יש את המקום שלו להביא את עצמו יחד עם נתינת מלוא המקום למציאות של השותף.
אין מספיק הכנה לבחרוים
הרב זלמן נוטיק: אין ספק שכיום יש פחות הכנה של הבחורים. בסמינרים ובמסגרות החינוך לבנות חב”ד קיימים שיעורים מסודרים במשך פרק זמן ארוך, לעומת זאת, אצל בחורים נהוג שזה בדרך כלל מסתכם בכמה שיחות עם מדריך וגם זה בזמן שבין הווארט לחתונה, שאז זה זמן לחוץ. וגם עסוק בלימוד ההלכות הנצרכות, כך שהחתן לא תמיד פנוי רגשית ונפשית להפנים את החומר. לכן יוצא שההדרכה שהבחורים מקבלים לקראת נישואין היא אפסית, וחבל מאוד משום שאחרי החתונה זה יוצר פערים וקונפליקטים.
אבל מדוע בחור צריך בכלל הדרכה מקצועית? האם זה שהוא לומד חסידות ומונח בשיחות ובמאמרים, זה לא מבטיח מידות טובות ושלום בית?
בחור שחושב שמשום שהוא בחור חסידי שמונח בחסידות, שלומד שיחות ומאמרים, בגלל זה הוא מוכן לחתונה ולחיי נישואין, זה כמו בחור שחושב שבגלל שהוא לומד שיחות ומאמרים אז הוא לא צריך לשבת בהתוועדויות.
כל המטרה של ההתוועדויות זה לקחת את כל השכל וחכמה שיש בחסידות ולתרגם אותה לחיי המעשה, וזה גם התפקיד של בעל מקצוע או יועץ זוגי חסידי. לקחת את כל הרעיונות הגדולים והמופשטים של החסידות ולתרגם אותם לכלים מעשיים להתנהלות ותקשורת נכונה בתוך המשפחה.
גב’ יפה קדוש: אומר את זה בצורה פשוטה. ‘הפוך בה והפוך בה דכולא בה’. הכל נמצא באמת בתורת החסידות. כל הפסיכולוגיה ותורות היעוץ וסודות החיים הזוגיים, מי שלומד וחי חסידות באמת, לא צריך את זה. כי חסידות פועלת על בן אדם ומעדנת את הנפש.
לכן יהיה זוג של מה שנקרא ‘חניוקים’ אבל באמת. שניהם מונחים לגמרי בכל ליבם ונפשם בחסידות, מסורים כל כולם לעניינים של הרבי עד הסוף, מקושרים בכל נימי נפשם לרבי בלי הרגשת ישות, מקפידים עד הקצה האחרון בלימוד תורה וקיום המצוות ולוקחים על עצמם ביחד הידורי מצווה ככל האפשר, אני יכולה להבטיח במאה אחוז שלא תהיינה להם בעיות של שלום בית.
אבל לצערנו, כמעט ואין או שאין בכלל אנשים כאלו היום, ולכן חובה גם למי מחשיבים את עצמם חסידיים באופן כללי, לקבל כלים מעשיים ופרקטיים לקראת חיים של זוגיות ומשפחה.
דווקא איש מקצוע חסידי
האם יש חשיבות לקבל הדרכה מאיש מקצוע חסידי דווקא?
הרב נוטיק: וודאי. וזה קריטי. חשוב לזכור שכל הכלים שבאים מהפסיכולוגיה המודרנית, הם במקרה הטוב כלים בלבד. והאור, כלומר הבנת המשמעות והצבת המטרה הכללית חייבת להיות מתוך המעיין, מתוך מקורות החסידות
מה לדעתך בחור צריך ללמוד לקראת נישואין כדי להיות מוכן?
הרב מנחם זיגלבוים: בראש ובראשונה עליו ללמוד כמובן את ההלכות הנדרשות לקראת החתונה. עליו ללמוד ענינים בחסידות הנוגעים לחיי הנישואין (וכמובן את המאמר “לכה דודי”).
בניגוד לעבר, מדריכי חתנים בימינו בהחלט נותנים לחתן ‘טעימה ראשונה’ מההנהגה שצריכה להיות בבית היהודי ובבית החסידי. מהי זוגיות אמתית, כיצד היא נבנית; איך בונים סבלנות, איך יוצרים דו–שיח מכובד גם במצב שבו הזוג הצעיר לא תמיד רואה דברים עין בעין. צריך כמובן גם ללמוד איך לקבל החלטות ביחד וכו’.
כל זה הוא בבחינת טעימה בלבד, כי הלימוד האמיתי מתקיים לאחר החתונה, כאשר מכירים את הדברים יותר מקרוב ויותר במוחשיות. אז מומלץ ביותר להשתתף בקורסים או במפגשים אישיים שבה לומדים ומתרגלים העצמה זוגית.
הרב מנחם מענדל ערד: אני חושב שכל בחור, גם כזה שמתבייש לגשת להדרכה - חייב לעבור על הספר שידוכים ונישואין או שערי שידוכים, כדי לקבל את נקודת המבט של הרבי לתקופת השידוכים וההכנה הנכונה אליה. ועוד נקודה חשובה, בעיקר לקראת הפגישות שלעיתים מזמנות מצבים שדורשים פשוט ידע הלכתי. חשוב ללמוד או לחזור על הלכות ייחוד.
איך אבותינו הסתדרו?
האם אין חשש שהכנות ולימודים על ענייני זוגיות וכו’ יכניסו בחור למקומות שהוא לא צריך להיות מונח בהם?
כמו שאמרתי, הלימוד האמתי הוא ממילא רק בחיים עצמם, כאשר בני זוג כבר נשואים והם מתמודדים ‘על אמת’ עם החיים החדשים אותם לא הכירו עד כה. הלימוד לפני החתונה צריך להיות במידה המתאימה, כי ממילא עד שלא נמצאים ‘שם’, לא מבינים באמת מה המשמעות של זוגיות.
אתם מדברים הרבה על הכנות, ההורים שלנו הסתדרו יפה מאוד גם בלי זה?
אבותינו גם לא נסעו ברכב ולא השתמשו בטלפון, שלא לדבר על טלפון סלולרי. אז אולי באמת נוותר על כל זה?!…
בשנים האחרונות ערכתי כמה סדנאות לבחורים בהם למדו את המותר ואת האסור והרצוי בכל הקשור לפגישות שידוכים. כמה פעמים נשאלתי אותה שאלה ששאלת: הרי הסתדרו עד היום גם בלי זה? התשובה שלי היא מכמה היבטים: ראשית, מה שהיה פעם לא חייב להמשיך הלאה. העולם משתנה ואנשים משתנים. שנית: בימינו יש הרבה יותר מודעות והרבה יותר למידה. מדוע אנשים יכולים ללמוד מחשבים, אפיה, פרסום, מינהל עסקים או רפואה משלימה - ורק כשזה מגיע לנושא כל כך קריטי בחיים כמו בחירת בת/בן זוג לכל חיינו, שם כולם חכמים ונבונים באופן טבעי, והם אינם צריכים ללמוד ולדעת מניסיונם של אחרים?!
שלישית, וזו הסיבה העיקרית: מי אמר שפעם באמת הסתדרו? נכון שאנשים יצאו לפגישות שידוכים ובסוף הרוב המכריע מצא את בת זוגו והתחתנו בשעה טובה ומוצלחת. אבל כמה מקרים אירעו ששידוכים ‘נפלו’ בגלל פליטת פה מטופשת שנאמרה בפגישה, או חוסר שימת לב רגעית? כמה ‘לילות לבנים’ עברו על הורים מיוסרים ועל בחורים שאני מכיר באופן אישי עד שהדברים הסתדרו בסופו של דבר - הרבה מאד דמעות נשפכו.
בכלל, חז”ל לימדו אותנו כלל חשוב בכל הקשור להכנה: מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. זו תמצית סגולת ההכנה. כך גם בהכנה לחג 30 יום קודם לכן. מי שיושב ומתכונן לחג, נכנס לחג כשהוא מוכן, עם כל האווירה, עם המודעות ועם הרגש המתאים, בניגוד למי שאצלו החג נכנס רק בגלל שהשעה בלוח–השנה הראתה שהחג נכנס. זה עולם אחר לגמרי.
הכנה לחיי נישואין נכונים מתחילה בהכנה נכונה לקראת מפגשי שידוכים, ולאחר מכן בלימוד הכנה לקראת החתונה, וממשיכה הלאה והלאה לאורך ימים ושנים טובות.
הרב מנחם מענדל ערד: יש מענה בכתב יד קודשו של הרבי, (מופיע ב’מאוצר המלך’ חלק א’). מישהי כתבה לרבי כשהתחיל מבצע נש”ק, ש”זה נגד מנהג משפחתה”. הרבי ענה לה שמנהג משפחתה במשך כמה וכמה דורות היה לא לקרא עיתונים, לא לעשות ‘מייק אפ’ (איפור), לא ללמוד בכלל לימודי חול, באם בדברים האלו היא מדייקת לנהוג במנהג המשפחה במשך הדורות? או לפחות מקפידה לא לעשות ההיפך? והרבי מסיים: שאם מוסיפים בעולם בעניינים של חושך - פשוט שצריכים להוסיף בענייני אור!
היום, בעידן השיתופיות והמסרים המידיים, מגיעים אלינו המון מסרים, ישרים ועקיפים שהופכים את האור לחושך ואת החושך לאור. וכדי להקים בית, יציב, בריא, חסידי, מואר - צריך לקבל הדרכה איך להקים את היסודות בצורה יציבה ובריאה.
נכון שבדורות עברו לא הייתה הדרכת חתנים מסודרת, אלא כל חתן למד עם אברך נשוי וזהו. גם הבנות, לא קיבלו הדרכה מקצועית ומקיפה בעבר. אולם כיום, ברור לכולם שההכנה הנכונה לחתונה תלויה בהדרכה נכונה לחתונה.
מה קורה בלי הכנה?
מה ההבדל בין מי שעשה הכנה למי שלא. כל שנה מתחתנים מאות זוגות ללא הכנה וב”ה הכל בסדר…
הרב מנחם זיגלבוים: מאיפה אתה יודע שהכל בסדר? כמה זוגות בשנותיהם הראשונות פגשת שהסכימו לחלוק אתך מידע אישי שלהם?!
תראה, כל שלב חדש בחיים הוא שלב שדורש לימוד, ועד שלומדים, הרי שמנסים, נופלים וקמים וממשיכים הלאה. בזוגיות, לעומת זאת, אם לא תהיה הכוונה נכונה, הרי שבשלב הנפילה יכולות להיווצר מציאויות שבה ‘העסק’ הולך ומתדרדר.
מדובר בשני בני זוג שבאו מעולמות שונים, מתבנית מחשבה אחרת, לפעמים גם מסגנון חיים שונה. מה בעצם הדבק שלהם? תוסיף על כך שלא פעם בגיל צעיר יש גם את מידת ה’נצח’ שמתווסף על חוסר הניסיון והבוסריות. זהו מתכון שיכול להוביל להתחיל את החיים ברגל שמאל (במקרה הטוב).
לכן אני סבור, שזה לא בושה ללמוד ולהחכים. אני ממליץ בחום לכל זוג נשוי כבר בחודשים הראשונים שלהם, ללכת ביחד לקורסים וסדנאות של זוגיות, או ליעוץ אישי שבו יקבלו טיפים והכוונה איך לבנות נכון את החיים שלהם.
לבחורים עצמם - אני בהחלט מעודד להקשיב להורים או לחברים מבוגרים מהם, לקרוא בזמנם הפנוי מאמרים על בניית בית בישראל (יש היום חומר בשפע ב”ה), ועל האתגרים הכרוכים בכך. הכנה נכונה לקראת החתונה, תמנע הרבה מאד ‘בומים’ שיבואו פתאום למחרת השבע ברכות.