זה סיפור מרגש, מסעיר ומטלטל שהחל בהתוועדות חסידים אקראית שהתקיימה במכון ‘הייטקי’

זה סיפור מרגש, מסעיר ומטלטל שהחל בהתוועדות חסידים אקראית שהתקיימה במכון ‘הייטקי’, כאשר אחד המשתתפים הוציא חבילת דולרים שקיבל מהרבי מה”מ, והחליט לחלק דולר אחד לכל מי שיש לו סיבה מוצדקת… החלום המפעים שהגיע בעקבותיו, השלים את המעגל שנסגר סופית בפעוט שנולד בחדר לידה, וסביבו קבוצת רופאים נדהמים

הרב צבי שמואל ניימן ורעייתו טליה הם חלק מקהילת חב”ד ברמות בירושלים. הרב ניימן הוא איש היי–טק העובד בחברת ‘אלעד מערכות’ ומוצב בבניין של הנהלת בתי המשפט בירושלים. רעייתו היא פסיכולוגית שרבים נעזרים בעצותיה.

עד לפני שנתיים חבקו בני הזוג ילד אחד. עשר שנים חלפו מאז נישאו, וחלומם הגדול היה להרחיב את משפחתם, אך סיבות כלשהן הקשורות ללידת בנם הראשון, הרחיקו את מימוש החלום שנראה היה כלא מציאותי, וכך המשיכו לחיות את חייהם.

“אני מספר לך את הסיפור ואני מצטמרר, למרות שחלפו כבר שנתיים וחצי מאז אותו נס”, אומר לנו ר’ צבי בשיחה שקיימנו אתו במשרדי ‘מיקרוסופט’ ברעננה, שם הוא שוהה בימים האחרונים במסגרת פרויקט גדול מטעם עבודתו. “אני מגולל בפניך את הפרטים שקדמו לנס המדהים שחווינו, נזכר בחוויות ובתחושות, בחששות ובניסיונות, וב’הפי אנד’ העצום, ועם זאת עדיין נדהם ולא מאמין שדבר כזה יכול לקרום עור וגידים”, מציין ר’ צבי והתרגשות עזה עוטפת את נימת קולו.

דולרים של הרבי לכל דכפין

“כמו כל חסיד ומקושר לרבי ולהוראותיו, בד בבד עם עבודתי המקצועית אני משתדל להפוך את המקום לפלטפורמה של שליחות והפצת המעיינות. בחברת היי–טק בה העבודה היא תובענית, קשה לחולל פעילות כפי שאפשר במקומות פתוחים יותר, אך גם כאן מצאתי כר נרחב לפעול בו. בבניין של הנהלת בתי המשפט יש משרד השייך להנהלת בתי הדין הרבניים, ושם יש מקום מיוחד המיועד לתפילות. שם התחלתי לארגן התוועדויות באופן של קבע כמו גם מסירת שיעורי חסידות ביומא דפגרא ובתאריכים מיוחדים.

אחד המשתתפים הקבועים בהתוועדויות הללו, הוא עורך דין מוכר המשמש כסגן היועץ המשפטי במקום. יהודי זה איננו מוגדר כחסיד חב”ד, ואף רחוק מלהיראות בחיצוניות כמי שקשור לרבי, אך זכה לגור בימי עלומיו בשכונת קראון הייטס ואז זכה להיכנס ליחידויות. כמה פעמים אף עבר במעמדי חלוקת הדולרים. תפיסתו של האיש את נשיא הדור איננה כשל חסיד, אך בלבו שמורה פינה חמה לליובאוויטש והערצה גדולה לרבי. בכל התוועדות שאני עורך, הוא משתף את הקהל בסיפורים שחווה בשנים שבהן שהה במחיצת הרבי.

לפני שלוש שנים, לקראת י”ב תמוז, הודעתי לו על ההתוועדות הצפויה והוא הבטיח שיגיע ואף החליט לנדב סכום כסף יפה עבור הכיבוד שיהיה כיד המלך. במהלך ההתוועדות הזכרתי את תרומתו והודיתי לו על–כך, וביקשתי ממנו שיספר דבר מה הזכור לו מהרבי. הוא בחר לתאר את מעמדי חלוקת הדולרים. הוא תיאר תיאור שלא יישכח ממני. בין השאר אמר לקהל המקשיבים, כי די היה במבט חפוז של הרבי כדי להרגיש שזכית להתברך ולקבל תשובות לכל שאלותיך.

בתוך הקהל ישבו כמה משתתפים שלא הכירו וידעו ושאלו והתענינו על המעמד הזה.

להפתעתי, בשלב מסוים, ביקש מהקהל להמתין לו כמה רגעים, עלה אל משרדו וחזר משם עם חבילת דולרים שקיבל מיד קודשו של הרבי והם שמורים אצלו במשך השנים בכספת. “כעת זהו עת רצון”, הכריז, “ומי שתהיה לו סיבה מספקת, אתן לו דולר לברכה והצלחה”. מי שניתר ראשון ממקומו היה יהודי תושב שכונת ‘גבעת מרדכי’ שרעייתו חלתה במחלה ממארת. הוא סיפר על מצבה הקודר ומיד עורך הדין שלף דולר של הרבי ונתן לו. כשהלה הסתכל על מה שנרשם על הדולר, הוא הבחין בתאריך קבלת הדולר, ומיד קפץ ממקומו ואמר שהתאריך הוא אותו תאריך של יום הנישואין של בני הזוג. כל הנוכחים ראו בזה סימן מובהק שאותו דולר אמנם התקבל לפני כך וכך שנים, אך יד ההשגחה העליונה ייעדה אותו בדיוק עבור אותם בני זוג.

כמה מדהים שבחלוף כמה חודשים, אשתו של הלה הבריאה ומחלתה חלפה כפי שבאה.

לאחר שהלה קיבל את הדולר, החלטתי שגם אני מוכרח לקבל דולר של הרבי. כבר עשר שנים שהיינו נשואים וזכינו עד אז רק לבן אחד, ורצוננו היה לזכות בפרי בטן נוסף. סיפרתי על מצוקתי בפני משתתפי ההתוועדות, ועורך הדין לא היסס, שלף דולר של הרבי והעניק לי אותו, בעוד כולם מברכים אותנו שאכן יביא איתו ישועה וברכה.      

החזקתי את הדולר בידי, ולמען האמת מאוד התרגשתי. הנה אני מארגן התוועדות והרבי מעניק לי מתנה. לא תיארתי לעצמי אז עד כמה המתנה תהיה גדולה.

חלום ‘חי’

לאחר הלידה הראשונה שעברה בקלות וכשורה, התערער מצבה הבריאותי של רעייתי, ובדיקה שגרתית של הרופאים בהדסה עין כרם גילתה בדרך נס, כי בזמן הלידה התפתח זיהום באחד משסתומי הלב. רעייתי הוכנסה בבהילות לניתוח לב פתוח, ניתוח שהציל את חייה. לפי הסטטיסטיקה הרפואית רעייתי מוגדרת כ’נס מהלך’. גילוי הזיהום אירע בדרך מקרה, לדברי הרופאים, אבל אנחנו יודעים שהיה כאן נס מהדהד.

באותם ימים צעדנו את צעדינו הראשונים בדרך החסידות וההתקשרות לרבי מלך המשיח. הניתוח עצמו נקבע ליו”ד שבט, והשליח בבית הרפואה דאז היה הרב יהונתן שפיצער שסייע לנו וליווה אותנו באותם רגעים קשים ומורכבים.

כשרעייתי שוחררה מבית הרפואה, היא אובחנה עם בעיה רפואית מורכבת שנקראת בעגה הרפואית ‘לופוס’ - בעיה אוטואימונית מורכבת במערכת החיסונית של הגוף הפוקדת בעיקר נשים בגילאים צעירים.

כשהשתחררה מבית הרפואה, הודיע לנו הקרדיולוג, פרופסור דן גילון, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהסיכוי שיהיו לנו ילדים נוספים הוא אפסי ועלינו לומר תודה כל יום על כך שרעייתי קיבלה את חייה מחדש… חלפו שנים, חלמנו כל הזמן להרחיב את המשפחה, אך הבנו שהדבר לא ישים בדרך הטבע. היו רגעים שכבר השלמנו בעצב עם הגורל שנכפה עלינו. כעת, לאחר שזכיתי לקבל במפתיע את הדולר של הרבי, ראיתי בזה השגחה פרטית מדהימה, והחלום שלי ושל רעייתי לזכות בעוד פרי בטן שב וניצת בתוכנו.    

עוד באותו הלילה חלמתי חלום מדהים. בחלומי אני רואה את עצמי צועד בתהלוכת ל”ג בעומר המסורתית בשכונת קראון הייטס, על רחוב איסטערן פארקווי. הנה אני עובר בסמוך לבימה עליה עומד הרבי, אני נעצר ממול והרבי מושיט לי דולר. נשימתי כמעט נעתקה מרוב התרגשות. הרמתי את ידיי ועשיתי מאמץ עילאי כדי לקחת את הדולר מידיו הקדושות של הרבי. זה לא היה פשוט כי מרחק הגובה בינינו היה רב, והייתי צריך לעמוד על קצות אצבעות הרגליים, אך לבסוף הצלחתי. נטלתי את הדולר ופניו של הרבי היו מאירות. מיד לאחר מכן התעוררתי מהחלום נרגש ונרעד.

לאחר החלום החי הזה, לא יכולתי לשוב ולהירדם. תיארתי לעצמי שכנראה הוא בא בעקבות התרגשותי מהדולר אותו זכיתי לקבל בצהריי אותו יום. כשסיפרתי לרעייתי על החלום, גם היא התרגשה מאד, אך עם זאת המשכנו בשגרת חיינו. ככל שהימים חלפו, כך עוצמת הציפייה התפוגגה ונמוגה.

לא חלפו ימים רבים, ונודע לנו שאנו צריכים לצפות לבשורות טובות. היינו בהלם. מופתעים ומבוהלים מחד גיסא, ונרגשים ומאושרים מאידך גיסא. התחושה הכי חזקה שהייתה לי היא, שהנה דברים קורים, הדולר הזה מביא עמו את הברכה.

עברנו תשעה חודשים, כשכל יום שחלף והכול נותר תקין, היה סיבה לתפילה והודאה מיוחדת. אחד מהתסמינים של הבעיה הרפואית שהייתה לרעייתי, גורם לכך שהעובר יוולד בטרם זמנו, בשלב שבה לא יוכל לשרוד. התפילות שלנו ושל הסובבים אתנו בקעו רקיעים והתעצמו ככל שמסעות ההפחדה והאיומים של הרופאים גברו. הרופאים אף הזהירו אותנו בסיכון המופרז שאנו נוטלים נוכח הניתוח שנעשה במסתם הלב, אך אמונתנו, ובעיקר אמונתה של רעייתי, הייתה גדולה ועצומה. לאורך כל אותה תקופה לא פסקנו לקבל את ברכותיו של הרבי באמצעות ה’אגרות קודש’ שעודדו ותמכו.

התשובות היו ברורות, ותוכנן היה ‘שימלאו ימי הריונה ותלד כשורה ובנקל’. בתשובה אחרת כתב הרבי ‘שכלל אין לחוש למיחוש שבלב’. כל אותן תשובות ברורות, חיזקו אותנו מאוד. לא אשכח שבאחת הביקורות שערכנו, כמה מהרופאים הבהילו אותנו שתהיה בעיה רפואית - פועל יוצא של המחלה. אך בפועל, חסדי ה’ לא תמו, ורעייתי ילדה בעת ובזמן את בננו השני. סביב המיטה היה צוות של רופאים שבאו לבדוק שהכל כשורה ורצו לחזות בנס במו עיניהם. אפשר לומר שהצוות הרפואי הוכה בתדהמה.

הקרדיולוג שטיפל ברעייתי עשור קודם לכן, ואנחנו עדיין בקשר איתו, הגיע מהקומה השמינית של בית הרפואה כדי לחזות בפלא הזה בעיניו. לאחר הלידה לחץ את ידי, עיניו נצצו ורק שתי מילים היו בפיו: יש אלוקים. האחות שנלוותה אליו והחזיקה ב’תיק הרפואי’, נדהמה אף היא ושאלה אותנו מאיפה אזרנו אומץ לעבור את כל התהליך הזה? התשובה היא כמובן: הרבי, הרבי ועוד פעם הרבי. בלי הברכות של הרבי והדולר שקיבלנו, לא היה בנו את תעצומות הנפש הנדרשות לכך.

במקרים דומים, מיד לאחר הלידה הילד מובל לבדיקות ולמעקב בחדר טיפול נמרץ ילדים, מה שלא היה אצלנו”.

רבי, ‘אבא’ ו’אמא’

הילד נולד בכ”ט בניסן, ערב ראש חודש, ובשל חששות רפואיים, נדחתה ברית המילה עד ל”ג בעומר. “באותה שעה שכל הנאספים עמדו נרגשים סביב הרך הנימול, בעוד המוהל מל את הילד, צף ועלה לנגד עיניי אותו חלום מדהים שחלמתי, בו קיבלתי מהרבי דולר בעיצומה של תהלוכת ל”ג בעומר, למרות שבפועל היה זה י”ב תמוז… כולם הרי יודעים שתאריך זה מסוגל מאוד אצל רבותינו נשיאנו לברכות עבור זרע של קיימא.

ויקרא שמו בישראל, סלסל החזן בקולו…

מנחם מענדל.

מנחם מענדל כיום כבר בגיל שנתיים. המילה הראשונה שהוציא מפיו, לא הייתה ‘אבא’ ולא ‘אמא’, אלא: ‘רבי’…