הרה”ק רבי מנחם מענדל מויטבסק חיבר ניגון השתפכות הנפש המבטא את הגעגועים של האדם ל

הרה”ק רבי מנחם מענדל מויטבסק חיבר ניגון השתפכות הנפש המבטא את הגעגועים של האדם להגיע אל הקב”ה. “אילו היו לי כנפיים מזהב… גלגלים מזהב… אילו היה לי סוס ואוכף הייתי מגיע אליך…”

לכבוד חודש אלול בו מתבטאת האהבה בין הקב”ה לבין כנסת ישראל, “אני לדודי ודודי לי”, מדורנו עוסק הפעם בניגונו של הרה”ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק, עליו מתואר בספר הניגונים (ניגון כ”ה): “תנועה של השתפכות הנפש, המבעת אהבה ותשוקה של כנסת ישראל להקב”ה”. לניגון יש מילים מיוחדות באידיש המבטאות את התוכן הפנימי של הניגון, אולם נקדים כמה מילים על בעל הניגון, שזהו ככל הנראה הניגון היחיד שנשתמר ממנו בידינו.

 

בעל הניגון בספר התניא

הרה”ק ר’ מנחם מענדל מוויטבסק ומהאראדאק נ”ע (בערך ת”צ - תקמ”ח) מחבר הספר “פרי הארץ”, נמנה על תלמידי הרב המגיד ממעזריטש. במשך תקופת מה אחרי הסתלקות הרב המגיד, היה אדמו”ר הזקן מתייחס אליו כאל רבו, ואליו רומז אדמו”ר הזקן בהקדמה לספר התניא, שהספר בנוי בין היתר על “אגרות קודש מרבותינו שבארץ הקודש”. רבי מנחם מענדל עלה לארץ ישראל ומנוחתו כבוד בטבריה. בספר התניא יש אגרת קודש מפורסמת (סימן כ”ז) בדבר חיי הצדיק אחרי הסתלקותו, אותה שלח אדמו”ר הזקן לנחם את החסידים אחר פטירתו.

 

תנועת הניגון אצל אדמו”ר הזקן

ניגנו של הרמ”מ ממש דומה ומקביל ל[בבא שנייה ושלישית מ]ניגון “קול דודי” של אדמו”ר הזקן. קשה לקבוע האם אדמו”ר הזקן קיבל תנועה זו מרבי מנחם מענדל, או רבי מנחם מענדל קיבל תנועה זו מאדמו”ר הזקן, או שמא שניהם קיבלו יסוד תנועה זו אצל מורם ורבם במעזריטש. כידוע, אדמו”ר הזקן החל את חיבור עשרת ניגוניו בהיותו אצל המגיד, והמשיך לשכלל את הניגונים במשך תקופת נשיאותו. ואכן ניגון “קול דודי” משוכלל בריבוי הבבות ובסידורן ביחס לניגון הנידון כאן.

 

מילות הניגון ותרגומן

מילות הניגון

וואלט איך האבען גילדערנע פליגלען,

וואלט איך צו דיר פליהען!

וואלט איך האבן גילדערנע רעדער,

וואלט איך צו דיר פאהרען!

וואלט איך האבען פערד און זאטעל,

וואלט איך צו דיר געריטען!

וואלט איך האבען טינט און פעדער,

וואלט איך צו דיר געשריבען!

וואלט איך האבן א גילדענעם פינגערעל,

וואלט איך צו דיר געגעבען!

תרגום

אילו היו לי כנפיים מזהב,

אליך הייתי עף!

אילו היו לי גלגלים מזהב,

אליך הייתי נוסע!

אילו היו לי סוס עם אוכף,

אליך הייתי רוכב!

אילו היו לי דיו וקולמוס,

אליך הייתי כותב!

אילו הייתה לי טבעת זהב,

הייתי מביא אותה לך!

 

חמש דרכים בהן (אי) אפשר להגיע אל ה’

במילות הניגון ישנן 5 בבות המבטאות תשוקה ו’רצוא’ של האדם אל הקב”ה. אחרי התבוננות של “לית מחשבה תפיסא ביה כלל”, שאין שום דרך ומבוא שבן אדם בכוחות עצמו יכול להגיע אל האין סוף, וגם אם יגיע אפילו לכוכבי השמים, עדיין הוא אינו מתקרב כלל אל האין סוף. וכך הוא מבטא הרגשה זו:

מתחיל מ”כנפיים מזהב”, זאת אומרת אילו היו לי כאלו כנפיים מיוחדות (אולי במושגים של היום ‘אילו הייתה לי חללית’…) שעל ידן אפשרי להשיג אותך, אז הייתי פורח וטס אליך! ואם אני לא יכול ממש להתרומם ולעוף בשמים, אז לפחות - “גלגלים מזהב” (מכונית מרוץ…), אילו היו לי כאלו גלגלים מיוחדים שבכוחם אפשרי להגיע עד אליך! ואם אין לי כרכרה מהודרת, אז לפחות להגיע אליך על “סוס” בודד - הו, הלוואי היה לי כזה סוס שעליו אפשר להשיג אותך! ואם אין לי שום דרך בעולם להגיע עד אליך - אז לפחות אשב בביתי ואכתוב לך מכתב ואשלח לך אותו, מרחוק על כל פנים, אך גם בשביל זה הרי צריך דיו וקולמוס מיוחד שהמכתב יוכל לעלות עד לפני כסא כבודך.

וכאן מגיעה הבבא האחרונה. האדם הבין כבר שאין לו שום דרך להגיע אל האין סוף, לא בתעופה ולא במסע עולמי ואפילו לא בדואר רגיל… אז מה עוד נשאר לי לעשות כדי להיות קשור אליך? אני אתן לך מתנה מתוך משהו ששייך לי; אבחר משהו הכי יקר מכל אשר לי - אבל מה כבר יכול להיות מתנת ערך עבורך, האין סוף?

למרות שגם הבבא האחרונה אומרת “אילו היה לי”, אבל בפשטות יש בה חידוש על פני כל הבבות הקודמות. הבבות הקודמות היו סוג של התנתקות מן המציאות, בגדר חלומות שמעבר ליכולת האנושית. הבבא האחרונה אומרת, שעלי לקחת את הדברים הכי יקרים שיש לנו בחיים, את “טבעת הזהב” שלנו, ולמסור אותה לה’, “כל החלב לה’”.

אם לנסות לתרגם את הניגון לעבודת השם, יש לומר שכל נושאי הניגון ישנם בעבודה הרוחנית, בדרך אפשר באופן הבא:

כנפיים - אהבה ויראה,

גלגלים - ביטול וקבלת עול (כמבואר בעניין ה’אופנים’),

סוס - אותיות התורה (כמבואר בעניין ‘סוס אשר רכב עליו המלך’),

דיו וקולמוס - אותיות התפילה (שבכדי שאותיות התפילה יעלו לפני ה’, המלאכים צריכים לזכך אותן),

טבעת–אצבע - מעשה המצוות שהן טבעת הקידושין שלנו.

לפי המשמעות הרוחנית, הניגון בעצם בא לעורר את האדם על כל הדרכים הללו, והאמירה “אילו היו לי” קובעת שכל זה איננו בגדר חלום בלתי אפשרי, כי אם תמריץ להפעיל את כל ענייני עבודת השם האפשריים - הנרמזים ב–5 הראשי תיבות של אלול - על מנת להגיע אל הקב”ה בפועל ממש.

•

לשמיעת הניגון מתוך “ניגונים עתיקים” 2 ע”י מרדכי ברוצקי:  https://goo.gl/2tPo21