אמרתי, שברור לי שהשטרות נגנבו; הרי לא ייתכן שמישהו יעמוד בתור שעות רבות כדי לקבל
אמרתי, שברור לי שהשטרות נגנבו; הרי לא ייתכן שמישהו יעמוד בתור שעות רבות כדי לקבל דולר מהרבי, ויקנה משהו בדולרים האלה. זה כלל לא הגיוני. ישנן שתי אפשרויות כיצד הדולרים התגלגלו להיות עודף בחנות מזון: או שהם נאבדו, או נגנבו.
אמרתי, שברור לי שהשטרות נגנבו; הרי לא ייתכן שמישהו יעמוד בתור שעות רבות כדי לקבל דולר מהרבי, ויקנה משהו בדולרים האלה. זה כלל לא הגיוני. ישנן שתי אפשרויות כיצד הדולרים התגלגלו להיות עודף בחנות מזון: או שהם נאבדו, או נגנבו.
הביא לדפוס: פ’ זרחי
סיפור נפלא על גלגולם של שני שטרות קדושות שהתקבלו מידו הקדושה של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח. הסיפור אירע בשנת ה’תשע”ב.
מספר ר’ פ. חרך:
בדידי הווה עובדא: בערב שבת קודש פרשת יתרו קיבלתי שיחת טלפון נרגשת מידיד. הידיד אינו חסיד חב”ד, אבל יודע שיש לי קשר לליובאוויטש, על כן הוא התקשר ומספר לי את הסיפור הבא:
רעייתו שיגרה אותו לחנות המקומית לקנות תפוחי אדמה לשבת, והוא שילם עבור הקניה בשטר של עשרה דולר. הקופאי החזיר לו שני דולר בתור עודף. כשהעיף מבט על השטרות, תחילה לא שם לב למשהו לא שיגרתי, אולם לאחר מכן ראה שמשהו כתוב על השטרות.
ניחשתם! על אחד השטרות היה רשום: (אני משמיט בכוונה את השם שמופיע על השטרות כי לא קיבלתי את רשותם לפרסם) נתקבל על ידי מר ב. ביום י”ט כסלו תנש”א מידו הקדושה של הרבי מליובאוויטש. התאריך על השטר השני היה תאריך שונה והיה רשום בדיו בצבע אחר.
הידיד הנרגש חפץ לדעת מה הוא אמור לעשות עם השטרות, ומה ערכם.
שוחחתי אתו על הפן המעניין בקבלת השטרות דוקא בערב שבת, ועוד בערב שבת פ’ יתרו, ודוקא שני שטרות. ציינתי שהמספר שניים, מספר השטרות שקיבל כעודף, מזכירים את שתי לוחות הברית עליהם קוראים בפרשת השבוע הנוכחי. בנוסף, הבטחתי לו שאעשה כל מאמץ למצוא את בעל שני השטרות.
בנוסף, אמרתי, שברור לי שהשטרות נגנבו; הרי לא ייתכן שמישהו יעמוד בתור שעות רבות כדי לקבל דולר מהרבי, ויקנה משהו בדולרים האלה. זה כלל לא הגיוני. ישנן שתי אפשרויות כיצד הדולרים התגלגלו להיות עודף בחנות מזון: או שהם נאבדו, או נגנבו.
יצאתי לחיפוש. ערכתי בירורים, התקשרתי לאנשים, חיפשתי את השם ב. ברשימת אנ”ש, אולם כל המאמצים לא הניבו תוצאות. כך עבר זמן כאשר עדיין לא מצאנו את בעל השטרות.
לאחר שעבר עוד זמן ללא התקדמות, החלטתי לפרסם את דבר מציאת השטרות בעיתון “המודיע”, במדור פרסומי תחת הכותרת “השבת אבידה”. בחרתי בנוסח מעורפל במקצת, המודיע על “מציאת שני חפצים בעלי ערך סנטימנטלי”. הוספתי שאם אתה חושב שאתה בעל החפצים, אנא צור קשר עמי. כאן הוספתי את מספר הטלפון הנייד שלי.
עבר זמן ניכר ולא התקבלה ולו פניה אחת בעקבות המודעה שפרסמתי. הכנסתי לעיתון מודעה שניה, בשינוי קטן אך משמעותי: הפעם צירפתי פרטים ספציפיים: נמצאו שני שטרות של דולר שהתקבלו מהליובאוויטשער רבי, השייכים למר ב. צירפתי כמובן את מספר הטלפון שלי.
גם הפעם לא התקבלה תגובה או פניה כלשהי.
עברו שבועות, וחברי שקיבל את הדולרים כעודף, פונה אלי בשיחת טלפון, ומדווח שהיות ואין חדש לגבי מציאת בעל השטרות, על כן, הוא חפץ לתת לי שטר אחד, ובשני לרכוש כרטיס פיס. ביקשתי ממנו לגלות סבלנות ולהמתין עוד קצת.
ביום חמישי י”ז בסיון, אני עונה לשיחת טלפון מאישה שמזדהה כגברת ב’. היא מספרת שהיא תושבת קראון הייטס לשעבר, לאחרונה מתגוררת בפלורידה, וכעת נמצאת כאן בברוקלין. גב’ ב. השתתפה במסיבת סיום בברוקלין, ומישהי פנתה אליה והודיעה לה שהתפרסמה מודעה שמציינת את שם משפחתה בקשר עם שטרות מהרבי. שמא, אמרה החברה, השטרות שייכים לך או למישהו ממשפחתך?
גב’ ב. קיבלה את מספר הטלפון שלי, כפי שהופיע במודעה, ולכן היא מתקשרת. בשיחה היא אמרה שהיא משערת שהדולרים שייכים לבנה. עניתי לה שאני צילמתי את השטרות, ואשלח לה את התמונות בדואר אלקטרוני.
לאחר כמה שעות גב’ ב’ אישרה בשם בנה, שאלה השטרות שהוא קיבל מהרבי, בשתי הזדמנויות נפרדות.
באותו ערב, שוחחתי עם בעלה של גב’ ב’, שהסביר לי כיצד נעלמו השטרות היקרים - בנו היה קרבן לגניבה תוך כדי נסיעה באוטובוס. באותה הזדמנות נגנב ממנו תיק מנהלים שבתוכו היו הדולרים מהרבי, כרטיסי אשראי ועוד חפצים.
שאלתי את מר ב. האם לערב שבת פרשת יתרו - היום בו נמצאו הדולרים - יש משמעות מיוחדת עבורו. הוא אמר שלא, אין לתאריך משמעות מיוחדת עבורו.
לא עבר זמן רב, ומר ב’ על הקו.
“אתה יודע”, הוא משתף אותי, “בדקתי בלוח שנה, ותשמע מה גיליתי”. כאן מר ב’ החל מספר לי סיפור עצוב, על ילד שנולד להם, מאותגר בריאותית. לצערם, הילד לא האריך ימים, ונפטר בגיל חמש וחצי. היארצייט שלו חל באותה שנה בערב שבת פרשת יתרו!
אבל זה לא הכל! היום שרעייתו התקשרה אלי, היה י”ז סיון, ובאותו לילה, אור לי”ח סיון, הוא יום הולדתו של הילד שנפטר!
הדולרים נמצאו ביארצייט של הילד, והדולרים חזרו אליהם ביום הולדתו! בשני התאריכים הללו, שבהם הכאב צף ועולה, הרבי שלח להורים נחמה בכפליים כפי שרק מלך המשיח יודע להעניק.
יהי רצון שבקרוב ה’ יתברך יעשה אתם השבת אבדה, והם יקבלו את בנם היקר בחזרה במהרה בתחיית המתים.